מי שלא מבין על מה אני מדבר – לא היה נער בשנות ה-80.
"עודד והרצל מלמדים כדורגל" היה ספר עם שיעורי כדורגל בטקסט ותמונות בהן כיכבו עודד מכנס שלימד איך לבצע נגיחת דג של חלוץ אימתני, והרצל קבילו ז"ל הראה לי מה הוא זינוק חתולי של שוער אגדי. יום אחד אפילו הלכתי עם חבר + הספר והלכנו להתאמן במגרש לפי התרגילים - סוג של זכרון ילדות – ימי התהילה של שירים ושערים.
החוויה שלי עם אותו ספר נשארה חקוקה עד היום ומתחברת ליסודות של אהבת הכדורגל שלי. החיבור של חויות רגשיות עם מותגים היתה אז פחות פופולארית. אם הלכתי להופעה – שילמתי מחיר מלא לראות את האומן ולא יותר מזה. הספר של עודד והרצל היום היה בוודאי בחסות חברת ציוד ספורט שהיתה רוצה להתחבר לחוויה הזו ולחלום של כל ילד להיות עודד מכנס- או יותר טוב – אינייסטה ופאבירגס כוכבי ברצלונה.
ואז הגיע האייפון
הוא למעשה לוקח את אשר קיים והופך אותו לנייד, נגיש וזמין. מצאתי את האפלקציה של נייקי שמלמדת אותך בשיעורים איך לשחק כמו אינייסטה, פאבריגס ועוד. לכל שיעור יש סרטון עם הדגמות והמחשות. אתה מסמן איזה תרגיל הצלחת ומתקדם הלאה ליאמון של 8 שבועות. מה יותר טבעי מלקחת את האייפון למגרש ולהתאמן עם חבר ולחלום שאוטוטו אתה משחק בקאמפ נואו ומוסר למסי. תקווה היא מנוע גדול לעשייה וצמיחה.
*טיפ קטן לבעלי האייפון – לחיצה על הכפתור הראשי + כפתור כיבוי\הדלקה סימולטנית יוצרת תמונה של המסך שלכם.
בנוסף, לכל כוכב יש את המהלך שהוא הטרייד מארק שלו על המגרש. גם אלו רוכזו למקום אחד שם ניתן לצפות בפאבריגס מהתל בשומריו ולחלום להיות כמוהו. הכל מחובר לוידיאו ברמה גובה באופן זורם פשוט ומיידי. את nike לא רואים כל הזמן – אבל זה פשוט שם ומשתלב באופן טבעי ונכון ולי נדמה שזה חיבור מאוד מוצלח של המותג לקהל הרלוונטי בזמן נכון – בני נוער שרוצים ללמוד לשחק ולהיות כמו הכוכבים.
זה לא קמפיין – זהו מהלך
וזהו עוד אלמנט מאוד מוצלח. בניית הפלטפורמה ויציקת התוכן היא השקעה לטווח ארוך. ברגע שזה עלה לאוויר – פלטפורמת לימוד הכדורגל הזו משרתת את נייקי לאורך זמן. תמיד ניתן להוסיף עליה עוד שכבות ולעדכן במידה וזה נולד להיות סיפור הצלחה פנומנלי. אבל בכל מקרה מה שקיים באפלקציה הזו הוא נכון היום – מחר ובעוד שנה ולא הופך ללא רלוונטי כי אין פה שום מבצע\הגרלה\תחרות או תובנה שיווקית גימיקית בת חלוף. בשיווק ובפירסום – פעמים רבות בונים פלטפורמות שלאחר מכן ננטשות כיוון שהן עונות על צורך מאוד ספציפי בחיי המותג. לא חבל?! תחשבו גם על כל האנרגיה שהולכת לאבדון. חשיבה כזו היא אפילו יותר ירוקה. נכון שלפעמים ברמה הטקטית אין ברירה לייצר מהלכים מבודדים אבל לרוב זה קורה כי לא חושבים מספיק זמן קדימה מצד אחד – ומבנה התגמול של המדיה ומשרדי הפרסום מהצד השני.
אל תאמרו תוכן שיווקי – קראו לזה שיווק תוכני
בעבר ובהווה יוצרי התוכן פונים לחברות מסחריות ומנסים לעניין אותן בתוכן שיווקי. בהווה ובעתיד החברות המסחריות פונות ליוצרי התוכן ושוכרות אותם ואת השירות שלהם ליצירת שיווק תוכני. האם זה טוב או רע? אני לא שופט. אני רק יודע שהספר בזמנו עלה כמה עשרות שקלים ובאייפון האפלקציה הזו היא חינם. האייפון לא אגב.. אבל זה עניין אחר.
זה לא אפילו שגופי מדיה וחברות הפקה יושבות וחושבות שאם הן יעשו תוכניות אוכלהן יוכלו למכור תוכן שיווקי לעוסקים בתחום. כאן מדובר בחברות אשר הן היזמות של המהלך כיוון שהמדיה יותר אינה נשלטת על ידי גופי השידור – ובכך החברות פשוט יכולות לדלג מעל כולם כמו שקרה כאן עם נייקי – וכמו תפוצ'יפס בקמפיין שלהם.
המדיה היא המסר
מה שהשתנה לאורך השנים הוא לא הרצון של בני נוער להיות כוכבי כדורגל וללמוד מהטובים ביותר. המדיה ודרך התיקשור היא זו שהשתנתה. היכולת להתאים את המסר והתוכן למדיה הרלוונטית היא אחד הדברים הנדרשים ביותר היום במציאות המדיה שלנו שמתשנה מול העניים בקצב חסר תקדים. לשם כך צריך אנשים שמכירים ויודעים מה קורה בזירת הפיסבוק\אייפון ושאר הזירות החמות בהן נמצאים רוב האנשים. שיודעים לדבר את הדיבור וללכת את ההליכה.
התובנות החכמות אגב יכולות עדיין להירשם עם עט דיו על ניר לבן.
אגב נייקי – מי שעוד לא ראה מה הסוד של מקור האוויר בנעלי "נייקי אייר" חייב לראות את הסרטון הבא
