בכנס Com.vention 2010 שנערך היום (א' 2.5) עסק אחד הפאנלים המרכזיים ב"דור העתיד" וסקר את התנהגותם של בני נוער ברשת דרך עיניהם של ששה צעירים: בנים, בנות, יח"צן מסיבות, בלוגרית אופנה צעירה, עולה חדשה ובת נוער שעובדת ומקבלת כסף עבור פרסום של מוצרים. ישבתי בשורה הראשונה בפאנל וכתבתי הערות, הנה כמה נקודות מעניינות שלא תקראו בחומר הגלם:
הקמפיין המוצלח ביותר: מילקי קצפת
(Shameless Promotion: המשרד שלי אחראי עליו) אבל לא בגלל זה בחרתי לפתוח דווקא עם השורה התחתונה השיווקית משהו.אחד הנושאים עליו דיברו בני הנוער בפאנל הוא נושא שעולה פחות או יותר בכל מצגת שמסבירה שיווק לקהל הצעיר - אותנטיות.
אני חושב שהסיבה העיקרית בזכותה הקמפיין של מילקי (בו נדרשו הגולשים להכריע מה הם אוהבים יותר, השוקולד או הקצפת ובסופו של דבר נולד מהתהליך מוצר חדש של שטראוס) הרגיש לבני הנוער מוצלח כל כך היא הדחיפה של החברה המפרסמת למעורבות במוצר מצד בני הנוער והאמונה שלהם שיש להם סיכוי אמיתי להשפיע על מהלכים של חברה גדולה. מעורבות דומה של גולשים במוצר ומערכת יחסים שבה מגיעה חברה ואומרת "בואו תחליטו אתם על המוצר החדש" אפשר לראות גם בקמפיינים גדולים בחו"ל, ביניהם Mountain Dew שסיקרנו כאן בתנועה.
הקרב על המילקי (צילומסך)
מי משפיע על הטרנדים?
מצד אחד בני הנוער שהשתתפו בפאנל לא רוצים להיות מיינסטרים, לא רוצים שיפרסמו להם מגובה ובטוח לא רוצים שיגידו להם מה לעשות ומה ללבוש. בנשימה השניה, הם יפרסמו ויקדמו אופנה וקמפיינים בחו"ל (בפאנל הזכירה עמית דרוקר, בלוגרית האופנה, את איטליה ולונדון בתור מקומות מהם היא כן מקדמת אופנה). אני מאמין שהתיאוריה שלי על הגורם לו ההשפעה הרבה ביותר על טרנדים ראויה לפוסט נפרד, אבל אני אתייחס לזה כאן על קצה המזלג:
אפשר לספור על יד אחת את הטרנדים שהגיעו "מלמטה" או "מהרחובות" והצליחו להפוך פופולארים בשנים האחרונות (בעיקר בעולמות של תרבות רחוב כמו Cwalk או Jerkin). לעומתם, החלק הארי של הטרנדים שאתם מכירים ורואים היום מגיעים לדעתי מאחד משני ערוצים, או שילב של שניהם: סלבס או חברות מסחריות. גם הניסיון להיות "לא מיינסטרים", הוא בסופו של דבר דיי מיינסטירימי ובמונחים של פסיכולוגיה התפתחותית כל מה שיש כאן הוא ניסיון להיות ייחודי ולקבל הכרה מצד קבוצת שווים שלא תצטייר כ"חלק מהעדר".
"אתה מעדכן כדי להזכיר לאנשים שאתה קיים", לירז ירושלמי בפאנל (צילום מסך)
דרוש: מכנה משותף או תוכן מותאם אישית
הנקודה המעניינת ביותר בפאנל הועלתה על ידי מרי מישל, 15, שעלתה לארץ לפני 7 שנים מגיאורגיה: כשנשאלה על ההבדלים בהרגלי הגלישה בין נוער יוצא רוסיה ונוער צבר ציינה שאמנם עולמות התוכן זהים, אך רוסים יגלשו באתרים בשפה הרוסית, יתחברו בפייסבוק לגולשים דוברי רוסית ולא יתעניינו ברכילות ישראלית אלא ברכילות בינלאומית.
הפילוח הזה פחות מעניין בהקשר של פורטלי תוכן (אם כי מעניין איפה עובר קו פרשת המים בתוכן עברי שיהיה מספיק מעניין לכל המגזרים) אלא יותר בהקשר של ניהול קהילת מותג. לא פשוט לנהל קהילת מותג שצריכה לדבר עם אוכלוסיית בני הנוער באופן כללי כשבהגדרה יש חתך שלם של בני נוער שהמותג לא מסוגל לדבר איתו בגלל חסמים של שפה, תוכן, גישה וכו'. מעניין יהיה לראות מה יעשו מותגים כדי להתמודד עם החסמים ולנסות לאכול כמה שיותר מהעוגה באסטרטגיית התוכן שלהם.
ואם למישהו היה ספק: הקשר לסלולרי מתהדק והופך לבלתי נמנע (שווה לכם לקרוא את זה).










בכיף, נהניתי לפרגן
חח
פאנל מעניין, אבל האם הדברים שנאמרו ע"י בני נוער ואנשים מהתחום לא משקפים את תחושות הבטן שלהם בלבד?
ברור שמרי מישל חושבת שבני נוער מחבר המדינות גולשים לאתרים דוברי רוסית. אבל האם זה נכון?
האם לא עדיף לחברות שיווקיות לערוך סקרים, במקום להסתמך על דעתה של ילדה בת 15, מקובלת ככל שתהיה?
יוחאי – אני לא חושב שיש מישהו בקהל שביסס את האסטרטגיה של החברה שלו על הדברים שנאמרו בפאנל. לכל היותר, מה שנאמר בפאנל לדעתי הן תובנות וקצות חוט ששווה להתעניין בהן ובמידת הצורך לפתח אותן לכדי מחקר מעמיק יותר.
המיזם החברתי של מילקי בגלל כמה סיבות:א.באמת כמו שציינת ההרגשה שנותנים לך להשפיע תמיד עושה לך טוב,ולכן אתה מוכן "לעזור".
ב.מילקי הוא נושא דיי מוטבע בחברה הישראלית הצעירה,ולכן לאף בן נוער לא הייתה בעיה כולשהי להתחבר לשאלון.
דבר נוסף ששמתי לב אליו(ומניסיון..) הנוער של היום מעדיף בהרבה מוצרים מבית של מותגים ידועים וחזקים מאשר מוצרים מיצרנים לא-ממותגים וידועים בעולם הטרנד,אני מעריך שבחמש-עשר השנים הקרובות המותג ייתפוס תאוצה של מאות אחוזים.