זה קורה אחת לכמה חודשים: פייסבוק משנים כמה דברים בממשק או בחווית המשתמש, כולם זועמים, נפתחות קבוצות מחאה ספונטניות שדורשות את "הפייסבוק הישן בחזרה" ומפה לשם פייסבוק עושים מה שהם רוצים וכולם מסתגלים ואומרים יפה תודה, לא לפני שכמה אתרי טכנולוגיה מעלים אייטמים על בריחת משתמשים מפייסבוק וסיכוי לפריחה מחודשת של Google+.
מספר שבועות אחרי השינויים האחרונים בממשק של פייסבוק, העלתה חברת Mr. Youth, סוג של משרד אינטראקטיב אמריקאי שמתמחה בבני נוער, תוצאות של סקר שערך בקרב 2,000 בני נוער אמריקאים בגילאי 17-14 (סקר כמותי של 2,000 בני נוער ובדיקה איכותנית בפורום פנימי של 100 בני נוער) שבדק איך הם מגיבים לשינויים האחרונים בפייסבוק, מה הם חושבים על הפיצ'רים שנשארו והם הם מתכוונים להגר לגוגל פלוס (ספוילר: לא).
התמונה ברישיון Creative Commons על ידי rishibando
"ה-Timeline? מגניב!" וקצת על הזהות של בני הנוער ברשת למרות שרק 27% ממשתתפי הסקר התקניו את הטיימליין של פייסבוק (עמודי הפרופיל החדשים) באופן עצמאי, רובם ציינו שהוא הפיצ'ר האהוב עליהם יותר מכל פיצ'ר אחר בפייסבוק. אני יכול להבין את זה: בעמודי הפרופיל של פייסבוק הייתה חסרה מאז ומעולם מידה של התאמה אישית – כולם נראים אותו הדבר וכשבן נוער נמצא במצב בו הוא רוצה לבטא את הצירתיות שלו ולבנות מעין "מותג אישי", עמודי הפרופיל של פייסבוק מציעים פתרון מוגבל באופן יחסי.
בעבר, MySpace הציבו אלטרנטיבה לפייסבוק בנושא ההתאמה האישית ולקחו את הנושא הזה לקצה השני של הסקאלה: רקע לעמוד, נגני מוזיזה ואנימציות, כל אחד יכול היה לעשות עם העמוד שלו מה שהוא רוצה, פחות או יותר. היום, כשהרוב המוחלט של בני הנוער נמצא בפייסבוק חלק מהקסם של ההתאמה האישית הלך לאיבוד. זה מזכיר לי את ההרצאה שנשא מנכ"ל 4Chan לפני כמה ימים בה הוא אמר שאתרים כמו פייסבוק וגוגל+ הופכים את האני הדיגיטלי שלנו לתמונת מראה של האני בעולם-האמיתי שלנו כשלמעשה בחיים הדיגיטלים אנחנו לא מראות אלא יהלומים. השימוש בשמות האמיתיים ואובדן הכינויים, האחידות של עמודי הפרופיל, כל אלה קצת מוציאים מהיצירתיות והחוויה של העולם הוירטואלי ובאפשרויות ההתאמה האישית של פייסבוק יש טיפה קטנה מהקסם הזה. אז קל לי להבין למה בני נוער חושבים שזה מגניב.
בני נוער אוהבים לגלות תוכן חדש ולכן הם מוכנים להשתמש גם באפליקציות שמפרסמות להם על הקיר באופן אוטומטי, כל עוד יש להן ערך. בסקר מודגשת באופן מיוחד האפלקציה של Spotify שמאפשרת לבני נוער לשתף (גם באופן אוטומטי) את המוזיקה לה הם מאזינים ולגלות מוזיקה חדשה לה מאזינים החברים שלהם. 70% מבני הנוער ינסו אפליקציה חדשה אם יראו שחבר שלהם השתמש בה ועוד נתון מעניין – 42% ממשתתפי הסקר העידו שהם נחשפים למותגים חדשים בעקבות פרסום אפליקציות של חברים. באופן כללי, חברים-של-חברים הוא קהל יעד נחשק עבור מותגים בפייסבוק בימים אלה.
בני נוער לוקחים את הלייקים שלהם ברצינות וחבל שבסקר התייחסו לנושא הזה רק בשתי שורות, כי מגיע לו לפחות פוסט שלם. יש המון פסיכולוגיה התפתחותית ונמיעים אחרים שקשורים בבניית "המותג העצמי" אצל בני נוער ובסקר של Mr. Youth לא פחות מ-57% מבני הנוער אומרים שהמשמעות של לייק עבורם הוא ההשתקפות של הכוח המותגי שלהם עצמם ורק 37% חושבים שהמשמעות של לייק היא להמליץ או להראות על זיקה בין המשתמש לבין התוכן.
לנתון הזה (שצריך לגבות בעוד מחקרים אבל עניין כמות שהוא) יש שתי משמעויות: יש בלבול מאד גדול בכל הנוגע למילה "לייק" ולהנעה שלה לפעולה מבחינת פייסבוק, אבל את זה הם כבר מתקנים במסגרת השינויים הקרובים עם הכנסה של מילים נוספות ללקסיקון ומעבר לזה, בני הנוער תופסים את המונח "לייק" קצת אחרת ממה שרוב המותגים מכוונים בקמפיינים שלהם ושווה לחשוב על זה.
שורה אחת על גוגל+, רק כי הבטחתי בהתחלה – 10% מבני הנוער אומרים שאם פייסבוק ימשיכו לעשות שינויים הם יעזבו את הרשת החברתית הכחולה ויעברו להשתמש בגוגל+. הם לא באמת מתכוונים לזה.
לפוסט על הסקר באתר של Mr. Youth לחצו כאן
