לא משנה מהו סוג הבלוג אותו אתה כותב, בסופו של דבר תהייה חייב לכתוב על טוויטר, ככה זה טרנדים. אז ברוח החגים, תרשו לי להפסיק לבקר קמפיינים ולרטון לכיוון משרדי האינטראקטיב, הפרסום ומשרדים באופן כללי ותנו לי להיות קצת ספקולנט.
לפני כשבוע פורסם כאייטם ראשי בוואלה! Zone (אתר התוכן לצעירים של וואלה) מאמר דעה בנושא "לא מעניין אותי מה כל הסלבים האלה עושים בטוויטר" (קליק לקריאה). קחו את הפרסום של האייטם הזה במקום שאמור להכתיב את האג'נדה של וואלה בכל הנוגע לבני נוער ותוסיפו אותו ללפחות שני בעלי עסקים מכובדים לבני נוער שהתייעצו איתי בשבוע החולף בנוגע להכנסת העסק שלהם לטוויטר והרי לכם מגמה: חלק מבעלי העסקים מכירים את טוויטר, מתרשמים ממנו ורוצים להיות שם.
"למה אתם רוצים להיות שם?" שאלתי. "כי שם נמצאים כל האנשים שעושים את הבאזז" הם עונים. ואני בכלל לא ידעתי שאני כזה.
לעניין; אנחנו (אנשי האינטרנט) מקבלים את מנת הסטטוסים-ב-140-תווים-או-פחות היומית שלנו משני מקורות עיקריים: פייסבוק וטוויטר כאשר לכל אחד המעלות והחסרונות שלו בתחום המיקרו-בלוגינג: שם יש את כל החברים שלנו ואפשרות התגובות אינטואיטיבית מאד ובאחר מעגל החברים מצומצם יותר ובכלל, מעבר לרעש העצום שמייצרים חברים שפחות קרובים אלינו בפייסבוק, בטוויטר יש הרגשה שהדברים שלנו נשמעים ומקבלים משמעות, במיוחד לאור האופי המאד Opt-in של טווייטר (לא עקבת, לא שמעת).
מסרים מיידיים כ Killer Application
הגורם החשוב שנכנס לתמונה אצל בני נוער בתחום הסטטוסטים שמקבל אצלנו פחות משמעות, הוא תוכנות ה IM. על הקשר בין נוער ל IM (מסנג'ר, ICQ, גוגל טוק ודומיהם) דיברנו פעמים רבות כאן בבלוג ואם להסביר במשפט: קיים קשר חזק מאד בין בן הנוער לתוכנת המסרים המיידיים האהובה עליו: זה המקום להתעדכן, זה המקום לדבר, זה המקום להכיר אנשים ובכלל, כשריבוי משימות היא דרך חיים, מסרים מיידיים משתלבים יופי.
בני נוער במסנג'ר. ברקע: ליידי גאגא
אם חיפשתם מקום בו המסרים שלכם נקלטים על ידי חברים שלכם ולא נבלעים ברעש של אפליקציות או עדכונים של אנשים שאתם בקושי מכירים, שורות הסטטוס בתוכנות המסרים המידיים (הודעה אישית במסנג'ר, הודעת Away ב ICQ וגרסאות נוספות) הן המקום לעדכן. בנוסף, תוספים מסוגים שונים מאפשרים לחברים שלכם לראות לאיזו מוזיקה אתם מאזינים, ממש כמו שירותים מקבילים בטוויטר (Blip.fm ודומיו).
בקיצור, חפשו באזז היכן שיש
לפני כמה חודשים עשיתי ניסיון וביקשתי מבני נוער להירשם ל Plurk, אתר דמוי טוויטר – טיפה יותר גרפי, טיפה יותר מצועצע והתגובות היו פושרות: שוב העדכונים האישיים נבלעו בין כל העדכונים של החברים והסיכוי שלך להשמיע את הדעות שלך ולמשוך אנשים לדבר איתך הפך להיות תלוי בזמן העדכון. בנוסף, לאתרים כמו טוויטר, Plurk ואפילו פייסבוק חסר מרכיב ההמשכיות: גם אם אתה מחובר והסטטוס שלך הכי מעניין, פייסבוק צ'אט לא מספיק מפותח כדי לייצר זירה שתחליף את תוכנות המסרים המיידיים ושם הן מצטיינות.
אם יכולתי לתת עצה חינם (והן, כידוע, הכי טובות) לכל אותם בעלי עסקים לנוער שחושבים על כניסה לטוויטר בעקבות כל ההייפ (המוצדק, לדעתי) בכלי התקשורת , הייתי שולח אותם לחפש את מובילי דעת הקהל האינטרנטית במקומות בהם הם נמצאים: בבלוגים, ברשתות חברתיות אבל בעיקר את בעלי האתרים המשפיעים, כי עם כל הצער, טרנדים לבני נוער קל יותר להכתיב מלמעלה מאשר מלמטה. וזה כבר חומר לפוסט אחר.
פוסט מעולה ואני מסכימה עם כל מילה
של מי פלורק? זו אפליקציה מתורגמת בקוד פתוח?
אדם – לא, זה מיזם של חברה עצמאית (נראה לי שיש שם איזה אמיר בראשה), אבל בגדול התרגום נעשה על ידי גולשים (אני תרגמתי חלק גדול בזמנו).