אחד מהשניים: או שהאנשים של Habbo יודעים למכור ממש טוב, או שבאמת יש משהו מעניין בקהילות וירטואליות. בעצם, כנראה שניהם. את Habbo, רשת חברתית המורכבת מעולמות וירטואלים ומכילה מעל מ 118 מיליון משתמשים רשומים, הכרנולראשונה בבלוג כאשר הם נכנסו לשיתוף פעולה עם American Idol והעבירו את התוכנית לזירת האונליין. על הדרך, למדנו גם שעולמות וירטואליים יכולים להיות אחד הטרנדים המבטיחים של 2009.
החיבור הטבעי ל Seventeen
מאז שהתחלתי לחקור לעומק את עולם הצעירים, המגזין Seventeen תמיד חיפש נישות חדשות להתרחב אליהן ולתת ערך מוסף לקוראים (בעיקר לקוראות) שלו. בכך, אני מאמין שטמון אחד הייתרונות היחסיים של העיתון על פני המתחרים – הנכונות של מקבלי ההחלטות לא להירתע מהאינטרנט, לקבל אותה כמדיום משלים לעיתון המודפס ולהשתמש בתכונות המיוחדות שלה כדי לחזק את המותג (כתבנו על הפרוייקט האחרון של Seventeen כאן בתנועת הנוער)
יום טיפוסי בעולם הוירטואלי של Seventeen – מתוך Habbo
עוד שני נתונים מעניינים על עולמות וירטואליים
החיבור של Habbo למגזין הנוער היה אך טבעי לאחר ש Seventeen זכה במקום הראשון בסקר המותגים של Habbo, שנערך מדי שנה בקרב מיליוני המשתמשים שלו (לרוב אמריקאים).
לפי מחקר שערך eMarketer, עד שנת 2013 25% מבני הנוער (גילאי 17-12) יהיו נוכחים בעולמות וירטואליים. בימינו, עולמות וירטואליים נפוצים בעיקר בקרב ילדים (ילדאי 11-3) אבל הילדים שגדלים היום בעולמות וירטואליים, יהיו הגרעין של קהילות אלו בעתיד.
ובארץ?
קשה להסתכל על החלטות שמקבלים מגזיני נוער בחו"ל ולא להביט חזרה לארץ ולצקצק. אם יש מגזין מודפס שמסוגל להגיע למקום ראשון בסקר מותגים, אין סיבה לרתיעה הלא הגיונית שיש לעיתוני הנוער המודפסים מהאינטרנט, אבל זה נושא לפוסט אחר.
2006: "לספתא, כן יש גלגלים – סיפורו של אתר מעריב לנוער "
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=806386&passok=yes
מאד יכול להיות שאני טועה, ושכל התהליכים שחלו עד היום במובן של עולמות וירטואלים הם כמכיני הקרקע, אלא שנדמה לי שהעובדה שילדים הם עיקר הנוף בעולמות הוירטואלים לא כל כך תשתנה, כפי שהיא לא השתנתה עד היום – יש משהו מאד ממצה בחווית העולם הוירטואלי, מרגע שמבינים שזה "בדיוק כמו" חלק ניכר מהמשתמשים עוזבים ולא מביטים לאחור (למעט בביקורי נוסטלגיה).
מצד שני, מזכרוני כילדה ומתגברת שממש אהבה עולמות וירטואלים – גבול הגילאים חרג בד"כ גם למתבגרים (עד גילאי 16 לערך). אם כי יש סיכוי שאני מביטה לאחור וזוכרת נתונים מוטעים.
רחלי – בלי לדעת אני בטוח שגם את היית מכורה לסימס D: רק חסר עכשיו לעשות ממנו MMORPG ואנשים לא יצאו מהבית לעולם
על איזו רתיעה אתה מדבר?
למעריב לנוער יש פרופיל מוצלח למדי בשין1 שמתעדכן באופן קבוע: http://www.shin1.co.il/user.php?id=1095891
כנ"ל לגבי בלוג בישראבלוג: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636341
א) ברור שהייתי מכורה לסימס. מצד שני, זה החזיק חודש ולא יחזיק חודש נוסף לעולם.
ב) התמכרתי למלא עולמות וירטואלים כילדה-מתבגרת, ומכאן בדיוק מגיעה הטענה שלי שזה לא מחזיק את עצמו. (עולמות טקסט וירטואלים – MUD ועולמות וירטואלים גרפיים).
אביעד – חוץ מהעובדה ששניהם נראים אנטי אינטרנט מבחינת עיצוב, איפה הערך המוסף לקוראים? זה נראה כמו משהו מחתרתי שאיזה עובד לקח עליו יוזמה ולא חלק מאג'נדה של העיתון (כמו במקרה של סבנטין). לו אני האחראי על המגזינים של קבוצת מעריב והייתי רואה את הדברים האלה וחושב שהם מייצגים בצורה כלשהי את העיתון שלי, הייתי מזדעזע.
לשאלתך – עצם העובדה שמעריב לנוער (וראש1, חשוב להגיד) בוחר להתנהל בכל מקום באינטרנט מלבד להחזיק אתר בעצמו שייצג את העיתון בצורה ראויה, מצדיק את המילה "רתיעה" מבחינתי. הרי גם לך ברור שהם חרדים לגורל המנויים שלהם אם יתבצע איזשהו מעבר לאינטרנט. אז בנתיים משחקים בשטויות.