כל הפוסטים שנכתבו על ידי

Treport: בני הנוער רוצים פייסבוק, ואללה והאח הגדול

אחת לרבעון, פחות או יותר, מתפרסם Treport: דו"ח מחקר סגנון חיים מטעם Zoo-Zoo, חברת ייעוץ שיווקי העוסקת בבני נוער בשיתוף עם מכון המחקר מדגם. בשבוע האחרון התפרסם הטרהפורט (או שמא טי-ריפורט?) עם לא מעט תוצאות צפויות בתחום הקמעונאות וכמה הפתעות בתחום הרשת.

כמה מילים על מתודולוגיה: בניגוד לסקרים הקודמים, כאן לא פורסמו חיתוכים בתוך קבוצות גיל או על פי מגדר. לנוכח העובדה הזו, קשה לצאת מהסקר עם הצהרות מסוג "בני הנוער מעדיפים פייסבוק" מהסיבה הפשוטה שקשה לי להאמין שבני 13 ו 14 (כיתות ו', ז', ח') מתנהלים על גבי רשת חברתית באנגלית עם ממשק משתמש מסובך יחסית כשאין להם מעגלים חברתיים גדולים מדי. לכן, אני מציע לקחת את ממצאי הסקר בעירבון מוגבל ולהתרכז בעיקר במגמות.

אתר הבית של Treport

להלן כמה מסקנות שלי מהמחקר:

טלוויזיה: למרות שהרבה אתרים לנוער מנסים להתחזק בתחום של סדרות מחו"ל, שווה הרבה יותר להשקיע בתוכן מקומי. הסדרה "נמלטים" (Prison Break) מתברגת רק במקום השביעי בסקר אחרי תוכניות כמו האח הגדול (19.5%), היפה והחנון (13.5%), חשופים, הפיג'מות ולרדת בגדול. שוב, נושא המתודולוגיה בעייתי כאן מכיון שאין בן 16-18 שיעיד על עצמו שהוא לא מפספס תוכנית של "הפיג'מות".

האתר הפופולארי: ואללה שולט, פייסבוק עולה, ynet מכרסם. אין ספק שהמייל של ואללה ממשיך להביא את הגולשים הצעירים לצרוך תוכן דרך האתר. לדעתי במקום לנסות ולשפר את אפליקציית הדואר שלהם ולהפוך אותה ליותר "אאוטלוקית" הכיוון צריך להיות דווקא הפוך: לפשט, לפשט לפשט בשביל שהגולשים הצעירים יישארו ולא יעברו שירות ברגע שהם נחשפים ל Gmail שעדיף מכל בחינה. אבל אני קצת סוטה מהנושא.

ynet מדלג מעל נענע בתחום התוכן וכאן יש נקודה מעניינת: נענע, שמנסה להתחבר לקהל הצעיר לא רק עם ג'נענע אלא גם עם ישראבלוג יורדת במיקום. ברור לכולנו שבני הנוער רואים את נענע וישראבלוג כאתרים נפרדים (וכך הם גם מוצגים בנענע) אבל תחשבו איפה נענע הייתה נמצאת (בקרב בני הנוער לפחות) אם האינטגרציה הייתה מורגשת יותר. לתשומת לבך הגולש גיא אלון אליאב.

בתחום האתר הפופולארי, כמו גם בתחום הרשתות החברתיות, פייסבוק לוקח את כל הקופה. גם אם נתעלם מהבעיות המתודולוגיות של המחקר, יש התעניינות של בני הנוער באתר ואת זה אי אפשר לקחת מהחבר'ה שם. כבר היום ניתן לראות את האתר בעברית (מדריך SMO) אבל ברגע שתצא גירסה רשמית יהיה קמפיין פרסומי והחיבור לשטח, אותו התחלנו להרגיש במסיבת הבירות בחלונות הגבוהים (כתבה במזבלה), יתחיל למצות את הפוטנציאל שלו גם בתחום הזה.

ורק מילה אחת על גוגל: מחקרים מראים שמודל הגלישה של בני נוער, כמו גם של לא מעט בוגרים מתחיל בחיפוש בגוגל במקום שימוש בשורת הכתובות. לכן, אין באמת מקום לכלול כאן את גוגל, כי ברור לכולנו שהוא האתר המוביל מבחינת כניסות ויכול רק לבלבל את הנחקר בסקר הזה.

רשתות חברתיות: פייסבוק פייסבוק פייסבוק. 162 גולשים מתוך 400 נחקרים הצהירו על פייסבוק כרשת החברתית העדיפה עליהם. אחריהם מתברגים שין1 ומקושרים. המשוואה היא פשוטה: ככל שפייסבוק יתחזק התדמית של מקושרים כ"אתר היכרויות פשוט ולא סליזי" תחלש עד שבסופו של דבר פייסבוק בעברית ייתן את ה coupe de grace אלא אם כן מקושרים יידעו להמציא את עצמם מחדש.

שיווק: המלצות חברים – זה עובד. כתבתי על זה במחקר שלי על פרסום ויראלי מול פרסום מבוסס באנרים והטרהפורט מאשש: בני נוער ממליצים על מוצרים טובים והחברים שלהם מקשיבים.

בסקר המלא ישנה גם התייחסות לענף הקמעונאות (מותגי אופנה,מזון ומשקאות) ולפעילות חברתית (תנועות נוער). בחרתי להתמקד באינטרנט ופחות בענפים האחרים. על מנת לקרוא את ה Treport המלא עליכם לשלוח להם את הפרטים שלכם. הייתי נותן אותו כאן להורדה, אבל מי אני שאחבל בפרנסתם של אחרים.

בקטנה: GRIP ופרשת הסמיילי ההפוך

רשת האופנה הישראלית  GRIP פועלת בתחום הצעירים מאז שנת 2000. השנה החליטו החברים שם להשתדרג ולעצב את חלונות הראווה בחנויות ברוח ה 2.0: תמונות "גולשים" אותנטיות ומבחר "משפטי נוער".

כל העסק יכל להיות פחות מעורר גיחוך אם הם היו משתמשים באמוטיקון XD (אחד הנפוצים אצל בני נוער) במקום ב DX שלא אומר יותר מדי.


חנות GRIP בקניון ערים, כפר סבא

ושנו חכמים: הדרך הבטוחה להיות לא מגניב, היא להיות מגניב בכוח.

מחקר: 1 מתוך 10 צעירים צופה בטלוויזיה ברשת

הקדמה: על אף שהמחקר שיוצג בפוסט הוא מקיף ורלוונטי, הוא מגדיר "צעירים" (youths) כאנשים בגילאי 18-34. על פי ההגדרות המקובלות, המונח צעירים  מתייחס לאנשים בגילאי 12-18. החוקרים מתרצים את הבחירה בזה שאותם צעירים הם "קבוצת מובילי השימוש במדיה" (Leading Edge Group). בקיצור, קחו את המסקנות וההשלכות בעירבון מוגבל.

המחקר שהתפרסם היום מבית Knowledge Networks (מקור) בדק מי מבין הנבדקים צופה בטלווזיה ברשת. לאחר מכן, בדקו את התפלגות הזמן בשימוש באינטרנט בקרב אותם צעירים והשוו את התוצאות עם התפלגות הזמן של צעירים הצופים בטלווזיה ברשת.


צעיר מנוון מול המסך (iStockPhoto)

צעירים שצופים בטלווזיה ברשת הם צרכני מדיה גדולים יותר הם ברשת וגם מחוצה לה: הממצאים לא מפתיעים: צעירים שצופים בטלוויזיה ברשת קוראים יותר עיתוני רשת, משתמשים יותר ברשתות חברתיות, שולחים יותר הודעות IM וצורכים יותר מדיה אינטנרטית באופן כללי. גם בתחום המדיה האופ-ליינית מצטיינים צופי הטלווזיה האינטרנטית: 62% מהם מחזיקים בנגני MP3 (לעומת 45%), 63% הם בעלי קונסולת משחקים (לעומת 57%) ו-58% מהם הולכים לקולנוע פעם בחודש לעומת 53%).

הזווית הישראלית: נכון להיום אף גוף גדול בארץ, לא לקח בשתי ידיים את תחום הטלווזיה האינטרנטית והפך אותו למנגנון משומן ורווחי. המחקר שלפנינו מראה שגוף מדיה גדול שישכיל לרתום את הגולשים שלו לתחום הטלווזיה (על ידי הפקות תוכנית מקור או צפיה בתוכנים שכבר שודו בטלווזיה אבל עם ערך מוסף גדול לגולש) יצליח לחבר אותו גם לשירותי מדיה אחרים שהוא מספק ובעולם האוטופי, גם לשטח ולעולם האופליין. לו אני היום מנכ"ל נענע10, הייתי חושב על זה ברצינות.

בקטנה: התאבדות באינטרנט על פי פפסי

אין מה לעשות, כשמתכננים קמפיין כל כך הרבה זמן מראש גם אירוע ההתאבדות האחרון ב Justin TV לא יעצור את מכונת הפרסום של חברת פפסי. היום הופצו בפורומים ואתרים ברחבי הרשת מודעות חדשות ומטרידות משהו מבית החברה.

התמונות לפניכם:

קרב הטעמים של דוריטוס

בפינה הירוקה, במשקל 300 גרם עומד דוריטוס "טעם חשוד" חמוץ-מתוק. מולו בפינה הכתומה, במשקל 300 גרם גם הוא עומד דוריטוס "שלשל כל הלילה" פלפל חלפינו. איזה טעם יישאר על המדף? אתם תחליטו*.

אז כמו שבטח הבנתם חברת דוריטוס עומדת בפני החלטה שיווקית ולצורך העניין הם העלו באתר הבית שלהם משחק מכות בין שתי שקיות הדוריטוס. מלבד המשחק, נדרשים הגולשים להצביע בסקר שלשמו התכנסנו. ככה זה נראה:

אין מה לומר, הרעיון עצמו חמוד ואם כבר לעשות החלטות שיווקיות, משחק זו דרך טובה לעשות את זה. כמו רוב הקמפיינים לנוער שעולים בתקופה האחרונה, גם הקמפיין הזה חולה במחלת  "אם תרצו לשחק תמלאו טופס הרשמה ממש ארוך עד שייצא לכם החשק".

המשחק עצמו קצת כבד על המחשב (ניסיתי אותו על שלושה מחשבים שונים כדי להיות בטוח) קצת ארוך מדי ומייגע ולא חסרים בו באגים (יש מכות שאני בטוח שהכנסתי ולא נחשבו וגם אין יותר מדי תמיכה בפונטים בעברית – ר' טבלת השיאנים) אבל בסופו של יום, מדובר במוצר חמוד שלדעתי יזכה לאחוזי השתתפות סבירים מינוס.

אחרי כמה משחקים, קשה לי לראות סיבה אמיתית לשלוח את המשחק הזה הלאה לחבר: משחקי פלאש הם בדרך כלל קטנים בסגנון "חטיפי תוכן" ויש איזשהו אלמנט של מיומנות שבדרך כלל עושה את זה כיפי. כאן הלכו על מוצר כבד יותר, גדול יותר ומעט יותר מסורבל.

קטנה לסיום: הלינק של "רינגטון להורדה" לא כזה קשור.

* אין לי משהו נגד דוריטוס, יש לי משהו נגד פאבים שמגישים דוריטוס כשכתוב בתפריט נאצ'וס.

פעם שלישית: קמפיין "בואו תהיו על אריזה של מוצר"

חברת "כיף" (קוסמופארם בע"מ) העלתה לפני יומיים קמפיין לג'ל חדש באתר הנוער שין1 אשר עיקר התנועה שלו מגיעה  מהחלק הצעיר יותר של בני הנוער (12-15). לב הקמפיין היא פעילות גולשים שבמהלכה גולשי האתר מעלים תמונות ומקבלים דירוגים ובסופו של יום, אחד מהם יככב על אריזת המוצר.

נשמע לכם מוכר? אתם לא היחידים. אם נסתכל אך מעט אחורה נראה את הקמפיין של בזוקה "מאסט-עלית" ג'ו שעבד על אותו הקונספט וממש מאחוריו עומד האבא הקונספטואלי בדמות הפעילות שערכה חברת שטראוס עם המותג "דנונה".

למשרדי אינטראקטיב קל מאד למכור קמפיינים שמבוססים על העלאת תוכן גולשים בכלל ותמונות בפרט: זה לא מצריך השקעה גדולה מבעלי האתר, מה שאומר שאפשר להעלות את הקמפיין ממש מהר וכמות התמונות שמעלים בימים הראשונים בדרךך כלל מניחה את דעתם של הלקוחות.

עם זאת, העובדה שכל קמפיין שעולה בתקופה האחרונה מבוסס על הרעיון הזה הופכת את הקונספט לכמעט בלתי נסבל: עוד פעם להעלות תמונה? עוד פעם לדרג אותן תמונות של אותם אנשים? נכון, כל בן נוער רוצה להיות סלב והתעסקות בתמונות מהווה חלק נכבד מהפעילות האינטרנטית של בני הנוער אבל עד מתי אפשר יהיה לסחוט את הלימון הזה? לדעתי, לא לאורך זמן.

קשה להתווכח עם מספרים: 210 תמונות ביומיים של קמפיין הוא מספר מכובד לכל הדעות (שין מאפשרים להעלות תמונות דרך אלבומים קיימים ולא מהמחשב, מה שבהחלט מקל על הגולשים להשתתף) אבל ממש רגע לפני שממאיסים על כולנו את הרעיון, הגיע הזמן לזווית חדשה על פעילויות מבוססות תוכן גולשים כי בסופו של דבר, גם להם יישבר.