כל הפוסטים שנכתבו על ידי

לא מזמן עלתה סדרת הנונסנס של תופוצ'יפס, קרטושקס – והנה הקיץ "באתר האינטרנט הקרוב לביתכם" , אפשר לצפות בשני עולמות וידאו חדשים שנוצרו בשם חברות הסלולר. זו  הזדמנות מצויינת לדבר קצת על התחום החם של הפקות וידאו לאינטרנט ואריזתן על ידי גופים מסחריים. בנוסף, היציאה המקבילה מאפשרת לשחק קצת במצא את ההבדלים בין הסגולים לכתומים.

כולם אוהבים – ונפרדים

סלקום בפרוייקט שלה הפיקה 150 סרטים דוקומנטריים המציגים סיפורי אהבה אישיים של צעירים בגילאים 16-20.  לפרוייקט קוראים אהבה ראשונה.

orange הפיקו דרמה בת 10 פרקים בה בני זוג נפרדים ולכל מי שמכיר אותם גם יש מה להגיד. לפרויקט קוראים ריסטרט.

*אגב – שעושים "אוראנג' ריסטרט" בגוגל – מגיעים גם לתלונות של אנשים על כך שמכשרי האוראנג' שלהם עושה ריסטרט או ריסט. נחמד לא?

הפלטפורמה

orange התלבשו על יוטיוב ויצרו ערוץ מתקדם וממותג עם תכונות ולוק שטרם נראו ביוטיוב בישראל . רמת הגימור הגבוהה והפשוטת של הצפייה והניווט יוצרים ערוץ נוח וקל לצפייה. מי שמגיע אליו היום, כאשר כל פרקי הסדרה כבר עלו לאוייר, ונתפס על התוכן – יכול בקלות למצוא עצמו עובר על הסרטונים ומייצר לו דרמה קצבית של 30 דקות.

השימוש ביוטיוב אומנם יכול להגביל מבחינת "מה ניתן לעשות" אבל מאפשר לקבל טראפיק מהאתר עצמו שהוא כיום מנוע החיפוש ה-2 בגודלו בעולם אחרי גוגל. בנוסף – ככה אנשים רגילים לראות היום וידאו ובכך מקלים על חווית המשתמש. החסרונות בשימוש בפלטפורמה זו של אי יכולת לייצר הכנסות מצפיות ואי הגדלת זמן שהות באתר העסק לא רלוונטיום בפרוייקט זה – אבל בהחלט יכולים להיות קריטים לגופים אחרים.

לעומת זאת סלקום הקימה אתר עצמאי שיושב בכתובת ובשרת ייעודי משלו. זה נותן גמישות מרבית אבל מגביל את ערוצי הכניסה. בכל מקרה – מדובר על פסיפס מרהיב של בני נוער מיוסרים מאהבה. המשחקיות בה בוחרים במה לצפות, קשה להסברה בטקסט, אבל החוויה לא פחות ממשגעת. כיף לרוץ לאורך, לעומק ולגובה של כל הסרטונים עד שנופלים על התמונה עם משפט המחץ שעושה לכם את זה. הסרטונים אמינים, מהוקצעים וצעירים. ריאלטי.

חיבור למדיה חברתית

אוראנג' פתחו כרטיס פייסבוק פיקטבי לכל דמות בסדרה. לא שוס.  כלומר הרעיון יפה אבל קצת תמים. אולי. מכל דמויות רק אחת הצליחה ממש לעורר דיון וכנראה כי  זו היתה השחקנית היותר מוכרת בקאסט. מן הסתם גולשים בפייסבוק מעדיפים לנהל שיחה עם אנשים "אמיתיים" ולא להרגיש שאתה מנהל דיאלוג עם מישהו שמשחק דמות של מישהו.  ברור שיש הרבה הרבה מפוברקים בפייסבוק, אבל כל עוד אתה לא יודע מי זה, זה לא מפריע. כמו התולעת שלא רואים בתפוח.

אחרי הגל הראשון של הפרסום "בכסף" ביוטיוב ובפייסבוק – הם הרימו תחרות שבה כל אחד יכול ליצור בועות של דיאלוג במקום השחקנים בתוך אפלקציית פייסבוק שבהחלט יכולה להפיץ את זה. יש גם פרס שווה עם נסיעה לקאריבים.  זה ממש לא פשוט ואני לא בטוח שזה יתפוס, אבל נסיון מעניין.

בפרוייקט של סלקום יש אפשרות להתחבר לעמוד עם פייסבוק קונקט ובנוסף להגיע לעמוד הפייסבוק של האנשים בסרטון – לפחות לאלו שרצו להיחשף.  יש אפשרות להגיב על הסרטונים, לעשות לייק ופחות או יותר זהו.. ייתכן שהם שומרים דברים להמשך. סלקום הם לא חדשים בפעיליות שלהם בפייסבוק ובכלל.

כמויות ומטרות

orange -בפרק הראשון צפו 4885 איש, בשלישי 994, דווקא בפרקים האחרונים יש כמעט 10K צפיות. בסה"כ בערוץ יוטיוב שלהם קצת יותר מ-62 אלף צפיות. זה מספק? כמה אנשים חוו את הפרוייקט? ראו 3 סרטונים? ומה בסוף הערך לחברה? פרוייקט כזה הוא בעל תשומות רבות הפקה, בניית פלטפורמה וקמפיין השיווק שלו דורשים לא מעט תשומת לב, ובוודאי משאבים.

סלקום עוד מוקדם לומר. הפרוייקט עלה ממש בימים אלו – ובנוסף, כיוום הוא יושב על פלטפורמה עצמאית לא בטוח שניתן יהיה להבין כמה אנשים חוו אותו.

היעד של כמות הצפיות אינו אותו דבר בכל פרוייקט.  בפרוייקטים מיתוגיים "רכים" כמו אלו שכאן, נראה כי כמות צפיות גדולה הוא יעד מתבקש. אין בסדרות האלו הנעה לפעולה ומסחור שירחיק את הגולש. אפילו בדיוק להפך – בחרו פה בתחום של יחסים בינאשיים אליו כל אחד יכול להתחבר. לעומת זאת, כאשר מרימים פרוייקט אשר התוכן שלו יותר קשור לעסק, ניתן להסתפק בפחות צפיות שכן כל צפייה שכבר מתרחשת הינה איכותית יותר. דוגמא טובה לכך הוא גאראז' גיקס, בחסות big box  היא שם התוכן יותר ממוקד ולכן מן הסתם יקבל פחות צפיות, אבל אלו יהיו איכותיות יותר.

נקודות למחשבה

אם עד לפני חצי שנה הטרנד החם היה לתת לגולשים לעשות זאת בעצמם, עכשיו כבר משאירים להם בעיקר את האפשרות לעשות לייק. מצפים מהם להרבה פחות ונותנים להם הרבה יותר. הקאוץ' פוטיטו מגיע לאינטרנט? מאנשים שמתשתמשים באייפון ואייפד, כבר אי אפשר לצפות להרבה

התוכן הוא מקצועי ברמה הכי גבוהה. הפקה, בימוי, צילום ועריכה. רף הכניסה הוא גבוה, גם שמדובר על תוכן שמקודם ומוצף באינטרנט ובסלולר "בלבד". אז זהו, אנחנו אומרים כבר הרבה זמן שהקהל בחר באינטרנט ובסלולר, ועדיין אנו מחכים לסדרה שתביא מאות אלפיי צפיות.

סלקום הלכו על הריאלטי, העממי שהוא לא המוני, זה שאפשר לתפוס אותו ברחוב והוא נגיש. אוראנג' הלכו על ההפקה החדשנית, סדרה ארוזה בקפידה, עם לוק- שפה וז'רגון. זה בדיוק ההבדל בין החברות- לפחות במיתוג לא?. כי מבחינת המכשירים והשירותים הכל אותו דבר או לפחות דומה מאוד (ויסלחו לי המכרים והחברים).

והנה באה אוראנג' עם ההופעה של ריהאנה - לצעירים.

למיטב זכרוני הראשונים בארץ שחיברו בין מוסיקה לחברות מסחריות היו הבנקים שנתנו כרטיס כניסה להופעות (שלום חנוך, יהודית רביץ…) למי שפותח חשבון אצלם.  כי בזמנו היינו פותחים חשבון בנק בכל פעם שרצינו ללכת להופעה – אולי בגלל זה – הקונספט לא שרד.

שחברות הסללור החלו לשווק לבני נוער –  בניגוד לבנקים של פעם – הם לא רק קנו\סבסדו כרטיסים עבור הלקוחות שלהם – אלא לקחו חסות מלאה על ההופעה והצמידו את המותג שלהם לאומן ולאירוע. סלקום הלכו על הישראלים, orange על המוסיקה הבינלאומית ופלאפון – כרגיל נגררו אחרי. זכור לי בשלב מסויים – בהיותי מנהל שיווק באוראנג' (גילוי נאות על כל הפוסט)  - עקבנו בעניין מי הוא המותג הסלולרי  המוביל במוסיקה בעיני הצעירים – ומה שראינו זה גרף מזוגזג בין סלקום לאוראנג' – מי שפירסם אחרון בטלווזיה נתפס בעיני הציבור כמוביל דעת. מתסכל – הכסף שולט.

משלב מסויים כבר לא לא היה ממש הבדל בין החברות ופתאום הבנקים נזכרו שגם הם רוצים להיות מחוברים למוסיקה — כמו דיסקונט הביאו את לאונרד כהן  ועכשיו את אלטון ג'ון. הכל אותו דבר – אין בידול.

הופעה עם אג'נדה חברתית

ועכשיו אני רואה שאוראנג' מביאים את ריהאנה - אבל כל הקונספט של האירוע היא ממקום אחר לגמרי. רק מי שיתרום 4 שעות לקהילה- יזכה לקבל כרטיס למופע. מאוד מרענן – אפילו אם לא מקורי (המהלך הזה הוא חלק מקונספט שכבר רץ בעולם).

השיחה לפני המופע חשובה לפחות כמו המופע עצמו

הגיוס של ריהאנה למהלך ולא רק להופעה יכול מאוד להשתלם. כרגע יש רק סרטון קצר שלה בעמוד בפייסבוק אבל היא הבטיחה להתנדב לטובת הקהילה ל-4 שעות בעצמה-  ואני בטוח שכבר צילמו עוד סרטונים שיעלו בהמשך. ככה יהיה תוכן עד שייעלה המופע – ותיווצר שיחה ברשת. כל זאת בנוסף למאות אירועי ההתנדבות שיתועודו ברחבי הארץ ויצרו ללא ספק קהילה גדולה בעמוד הפייסבוק של הפעילות – שיתופי תמונות – חוויות – איפה נפגשים בהופעה ועוד.

להופעה עצמה יכולים להגיע רק 12,000 איש  - השיחה והשיתוף לפני יאפשרו לעוד עשרות אלפים להשתתף בחוויה. פעם היית יכול לקנות כרטיס להופעה חודשיים לפני – לא לחשוב על זה יותר ופשוט להגיע – היום באמצעות הרשתות החברתיות ניתן לייצר אירוע שהוא יותר מקיף וגדול מהוופעה עצמה.

בן  16+ לקוח אוראנג' + אוהב לעזור = כרטיס להופעה של ריהאנה

- ההופעה והפעילות מיועדת לבני 16- 26. זה בכלל חוקי? על סמך מה? מילא רק ללקוחות אוראנג'… אבל גם גיל?!

- נכון שאוראנג' רוצה לקדם את אוראנג'. אבל האם סגירת האירוע בפני לקוחות שאר החברות מקדמת את אוראנג' – אולי.. אני לא בטוח. בני נוער בדר"כ לא קובעים באיזה רשת סלולרית הם יהיו ולכן יהיו מאוד מתוסכלים מהעניין. האם בחוויה שלהם הם ירצו להצטרף "לחברה השווה שמביאה את ריהאנה" או לכתוב תגובות נאצה על "החברה שלא נותנת להם הזדמנות לראות את ריהאנה". פייר – דילמה שיווקית ותפעולית (יש רק 12,000 מקומות).

-הקבוצה בפייסבוק תהיה גדולה – (או לפחות יכולה להיות כזו) –  הטון שם כרגע הוא קצת יח"צני ולא קהילתי – אני בטח שככל שהקיהל תגדל – זה יגיע. יחד עם זאת אוראנג" (בניגוד לסלקום) כמעט חסרי נסיון בתקשורת ישירה עם גולשים בעידן הפייסבוק. ניתן רק להניח שהאינטראקטיב שלהם ידאג לזה.

- כמה חברות במשק יכולות להרשות לעצמן לעשות מהלכים תדימתיים כאלו בלי הנעה למכירה בקצה. לא הרבה. ממליץ לכל מנהל שיווק לעבור בחייו בחברה כזו – זה "ה"מקום לעשות מהלכים גדולים.

שורה תחתונה – על פניו- נראה כמו מהלך מבריק שלוקח הופעה רגילה כביכול והופך אותה לאירוע אינטרנטי ושטח מתמשך. נכון – מושקע בזה הרבה כסף –  אבל גם עם משאבים צריך לדעת מה לעשות.