כל הפוסטים בקטגוריית אתרים לנוער

אתרי הנוער הישראלים – איפה הם היום?

מאת רז מצנע בתאריך אוקטובר 18, 2009 בנושא אתרים לנוער, פרסום ושיווק לנוער לפוסט זה 10 תגובות
sites4
מהדורת 2011 של "אתרי הנוער הישראלים" באוויר! לחצו כאן כדי לקרוא אותה

זוכרים לפני שפייסבוק היה? זו היתה תקופה אחרת. כולם דיברו על כך שהצעירים נמצאים באינטנרט והיו לנו אתרים ישראליים לבני נוער. בתקופה זו גם אני הייתי פעיל בתחום זה כמנכ"ל bona – ולמי שלא הבין זה סוג של גילוי נאות כמקובל בתחום.

למען הנוחות חילקתי את הנתונים לאתרי הנוער (13-18) ואתרי הילדים (7-12)

אתרי נוער בסגנון צלילה חופשית

אפשר לראות בגוגל טרדנס שמינואר 2008 כל אתרי הנוער הישראלים נמצאים בצלילה חופשית והיום הם נהפכים לפחות רלוונטים מבחינת הגולשים והמפרסמים – זה תמיד הולך ביחד.

sites2

הרשת החברתית הנועזת SHOX (אדום בגרף) שהושקה על ידי אסקייפ של פלאפון כבר לא קיימת יותר בטרנדס כי היא אוחדה עם nrg אבל אפשר לראות איפה היא היום- בתחתית. רשת חברתית לבני נוער בהחלט לא רלוונטית להיום שיש את פייסבוק ומתישהוא היא פשוט תיעלם מן הרשת.

שוואמי (showme- בצהוב) שהיא הבית בעיקר לתמונות של צעירים גם סבלה מירידה אבל פחות מהשאר. הגרעין הקשה שלה ששם שם תמונות באלבומים עדיים מתקשה לוותר אבל אין אלא לחשוב כי גם דור זה ייעלם בתוך הפייסבוק.

bona (בירוק) שהושקה מתך התיכופוניסט על ידי דפי זהב ו ynet, ושנמצאת היום בבעלות מלאה של האחרונה, שומרת פחות או יותר על גודל הקהילה שלה – שזה לא יותר מדי. בדיעבד מסתבר שההשקה היתה בדיוק בשיא של אתרי הנוער ממש לפני הירידה – תזמון בעייתי. מכיוון שהושקה כרשת חברתית של גופים מסחריים מלכתחילה – לא זכתה להגיע לגדול של הרשתות האחרות שצמחו מלמטה. היום בוצע שם שינוי ששם את התוכן המערכתי במרכז ורק ימים יגידו אם תאגיד ידיעות יתגייס לטובת האתר – או שהוא ימשיך לדשדש בנחת.

אתר שין1 (בכחול) נרכש על ידי קבוצת אתרים ב3.3.2008 ואפשר לראות מאז האתר ירד מ30 אלף גולשים ביום לפחות מ- 5000. אתר זה שהיה הגדול בתחומו בתקופה הרלוונטית התרסק במהלך השנה האחרונה.

יוצאת מן הכלל בעניין זה היא מקושרים הישראלית שמצליחה לשמור את הראש למעלה. רשת זו היא אומנם היתה גם לבני 20-30 ולאוו דווקא בני נוער, אבל היום הם כבר שם. אומנם כבר לא ניתן לראות אותה בגוגל טרנדס כי הם סופחו לדומיין של וואלה אבל כל מבין הרשתות לצעירים – אים ספק שהיא הכי פעילה. אולי זה בגלל המייסדים עוד שם, אולי כי היא כבר עברה מסה קירטית של אנשים שרוצים להיות שם ואתה לא מרגיש לבד. לאחרונה הם נרכשו על ידי וואלה מה שיכול להבטיח הזרמת גולשים קבועה – אם ירצו בכך.

אתרי ילדים – ירידה מתונה יותר אבל דרמטית

אפשר לראות כי באתרי הילדים לעומת אתרי הנוער – ישנה ירידה ואיבוד של גולשים אבל לא באותו יחס של הרשתות החברתיות לבני נוער.

sites3

אותה קבוצת אתרים (שרכשה את שין1 כאמור), רכשה גם את אתר מומו הפרה באוגוסט 2008 מתוך מחשבה להוות קבוצת מדיה לצעירים. מומו הפרה גם עשתה דיאטה אך איבדה רק חצי מהגולשים שלה (בתמונה למטה) ועומדת כיום על כ15 אלף גולשים ביום.

טיפו וגופ – ממש בהתאמה באותה מגמה. מתחת ל20K גולשים ביום כבר קשה להיות מסחרי וליזום ולהתחדש ונראה כמה זמן יחזיקו שם מעמד.

אתר לילדים שדווקא מרים ראש – myfirsthompage

sites4אתר שמראה מגמה הפוכה בתקופה זו הוא "עמוד הבית הראשון שלי". אתר זה דומה למה שמהווה נטקס, סטארט בזמנו והיום kafe.co.il. שער כניסה מלא לינקים לילדים הכוללים משחקים, יצירה וכל דמויות הטלווזיה המוכרות. אם תכננתם לעשות משהו ישראלי לצעירים, הרי שנראה שרק אצל ילדים יש את המקום לעשות זאת – בעיקר בגלל הבדלי השפה כנראה.

לסיכום

מגמת הטראפיק של כל האתרים דומה. כמנהל שיווק זה די מטריד שלא משנה איזה פעילות ומהלכים שיווקים עושים – "הכוח הגדול" של השוק סוחף אחריו את כולם. היום בפייסבוק יש 450 אלף צעירים עד גיל 18 וזאת כנראה הרשת החברתית היחידה המשמעותית לגילאים אלו. זה לא אומר שאי אפשר להרים אתרים ופעיליות רק שהשיווק והקידום שלהם חייב לקחת בחשבון איפה הצעירים נמצאים. מזכיר קצת את מה שקורה בעולם הגלובאלי של רשתות בתי הקפה – בתי הקפה השכונתיים נעלמים (בדומה לאתרים המקומיים) ורשתות הענק תופסות את עיקר הקהל, רק שזה קצת מפחיד שלחשוב שדווקא באינטרנט הכל הולך ומתרכז לידי ענק אחד – פייסבוק.



SmokeScreen: משחק חברתי בתוך רשת חברתית

מאת עומר קפלן בתאריך ספטמבר 30, 2009 בנושא אתרים לנוער, רשתות חברתיות לפוסט זה אין תגובות :(

בכל יום שאני פותח מחשב, יוצא לי לעבור על המון המון פרוייקטים וקמפיינים שקשורים לנוער בעולם. הרוב, אם להודות על האמת, דיי משעמם. עוד קמפיין ויראלי (*פיהוק*) עוד איזה מיניסייט של מותג גדול שמנסה להתחבר לנישה טרנדית (*פיהוק*^2) ויש מעט מאד פרוייקטים שגורמים לי לדפוק על השולחן ולהגיד "וואו, מגניב". כזה הוא המקרה של Smokescreen.

אני מאמין גדול בלפגוש את קהל היעד היכן שהוא נמצא ובמקום לכפות עליו מיניסייטים וקליקים ריקים, להשתלב במודל הגלישה שלו ובמקומות שהוא עובר בהם בכל מקרה. Smokescreen, במובן הזה, הוא מעין יצור כלאיים: מצד אחד הוא אתר בפני עצמו ומצד שני כל השפה והכלים שהוא מציג מוכרים לנו מעולם הרשתות החברתיות הגדולות (פייסבוק מייספייס).

Smokescreen בבסיסו הוא משחק רשת המתנהל בתוך רשת חברתית דמיונית בשם White Smoke. המשחק מציע 13 משימות כשבכל אחת מהן תידרשו להוכיח את הכישורים שלכם בעולם הרשתות החברתיות (על כך בהמשך) כך נראה עמוד הבית:

homepage

Smokescreen הוא דוגמה מצויינת לאתר שיודע לייצר stickiness אצל נוער: המשימות אותן הגולשים צריכים לבצע נפתחות בקצב של אחת לשבוע (היום 7 פתוחות מתוך 13) כאשר שמועות לגבי המשימה הבאה מרוכזות בפורום מיוחד שמוקדש לעניין. בנוסף, הדמויות הוירטואליות (מה שבעולם הגיימרים קרוי NPCs) מקבלות פנים בעמוד הבית וניתן ממש להתרשם מהעמודים האישיים שלהן וליצור איתן קשר (כמובן שהיכרות עם הדמויות תעזור לך במהלך המשחק). אלמנט חמוד נוסף הוא מנגנון ה Achievements שהפך טרנדי מאד לאחרונה שבמסגרתו הישגים שלך במשחק מתועדים בעמוד אליו אפשר לחזור תמיד ולהשוויץ לחבר'ה.

ככה נראה משחק חברתי לדוגמא ב Smokescreen:

rumor-mill

אחרי שדיברתם קצת עם הדמויות הוירטואליות בחלון הצ'אט המשחק הראשון ידרוש מכם מיומנות שכל טינאייג'ר ומבוגר מפתחים ברשתות חברתיות: הפצת שמועות זדוניות על מישהו אחר. במהלך המשחק תצטרכו לחבר משפטים כמו "לאמא של קים יש רומן עם טום ממייספייס" ולקבל Likes מהשחקים הממוחשבים אחרים, כאשר הם מנסים לעשות את אותו הדבר בדיוק. ניצחתם? תשאירו כמה פרטים ותמשיכו למשימה הבאה. שיחקתי בזה – זה מגניב.

Smokescreen הוא הפקה מיחדת עבור ערוץ 4 הבריטי ואם הם הצליחו ליצר בשבעה שבועות מעל 50,000 גולשים רשומים ולא מעט התעניינות, כך נראה, כנראה שזה מספיק מגניב כדי שנוכל ללמוד מהם כמה דברים.

שין1 נכנסים לעסקי המסיבות

מאת עומר קפלן בתאריך מאי 12, 2009 בנושא אתרים לנוער, רשתות חברתיות לפוסט זה 3 תגובות

בכל מה שקשור באינטרנט, עולם המסיבות והקלאבינג לבני נוער הוא מעין חרב פיפיות עבור בעלי פורטלים לבני נוער: מצד אחד בכל חמישי ושישי עשרות אלפי צעירים מציפים את המועדונים בישראל, כולם רוצים תשומת לב וכולם קהל יעד פוטנציאלי במונחים של יוניקים (Uniqe Users) ודפים נצפים באתר ולכן כולם רוצים להיות שם. מנגד עומדות ההוצאות  התפעוליות (צלמים, כתבים שמסקרים) ואולי חשובה מכך, התדמית: ברגע שאתה נכנס לעולם המסיבות יש לזה איזושהי אמירה תדמיתית ויומרה מסויימת להיות בעניינים.

לפני כחודש השיקו אנשי הרשת  החברתית שין1 את "שיןאאוט" - ערוץ המסיבות של האתר. ככה זה נראה:

shinout_1

ערוץ המסיבות של שין1

בניגוד לשין1 הכחול, הבהיר והילדותי, שיןאאוט הוא שחור (בדומה לרוב אתרי המסיבות, בכל זאת לילה) וסקסי יותר. בעמודים של שיןאאוט ניתן למצוא את החיבור לרשת החברתית עם פרופילים של גולשים שמשתתפים במסיבות, פורומים אבל המנה העיקרית הייתה ונשארה תמונות שצולמו על ידי צלמי מערכת שנשלחו למסיבות. ברוח המודל העסקי, כל תמונה אפשר להוריד ולשלוח לסלולר וכאן מסתיים הסיפור פחות או יותר.

המשימה: להביא את המסיבה לגולש

יש משהו שמאד עושה שכל בלחכות לבני נוער במקומות בהם הם נמצאים ולתת להם ביד את הכתובת של האתר שלך ותמונה שמאוחר יותר יכולה לתרגם את עצמה לכסף אבל החוכמה האמיתית כאן לדעתי, היא לייצר את הדביקות הזו שתגרום לקלאבר להישאר ולהיות חלק מקהילה גם אחרי המגע הראשוני שלו עם האתר (ובמונחים אמפריריים: להקטין את ה Bounce Rate).

עד היום לא ראיתי אתר ישראלי שהצליח לייצר קהילה במובן הרחב של המילה סביב מסיבות, להוציא קהילות נישה (אטרף, לדוגמא). למרות הקהל העצום שמסתובב במועדונים, הביקורים של רוב בני הנוער שגולשים באתרים הם נגיעות חד פעמיות וספציפיות למסיבות שהשתתפו בהן. אתרים בחו"ל שעושים טוב את העבודה עושים את התהליך בדרך ההפוכה: לא לחבר את הגולש למסיבה שהוא השתתף בה, אלא כבר מראש להכיר לגולש את הבחורות שהוא יפגוש, לחבר אותו לאווירה (ולדיג'יי) ולהבהיר לו מי הקלאברים הקבועים שכדאי לו להתחבר אליהם.

שימור גולשים שכזה אפשר לעשות בשני מהלכים: האחד – לייצר לגולש כרטיס אישי (אם באמצעות מערכת פרסים – מדליה על כל מסיבה או מקום שהשתתף בו או על ידי אינסנטיב אחר) ומשם כבר לחשוף אותו באופן מפולח למסיבות שמתאימות לו ולאנשים שכדאי לו להכיר ומבלים באותם מקומות. הפן השני הוא להפוך את המסיבה לאירוע מרכזי ולהשתמש באתר כאמצעי משלים שמספק תוכן: בואו להכיר את הדיג'יי, קחו שיר חינם להורדה מהמסיבה ועוד.

אם לסכם את זה – כל מסיבה היא אירוע חברתי  עם הפנינג לפניו ואחריו.

לסיום, נקודה למחשבה: מעניין אם אפשר ליישם את המודל שמצליח באופן יחסי  במועדונים (ואני לא מכיר את המספרים מקרוב ולכן יכול רק להניח שהעסק מצליח, אחרת זה היה נשאר ברמת הנישה) גם למקומות אחרים: לדוגמא, להעמיד צלם ממותג בכניסה לבית ספר, לצלם תמונות של חבר'ה ולתת להם ביד כרטיס עם הכתובת לתמונה שלהם.

שעת אפס – תוכנית הבוקר של וואלה

מאת עומר קפלן בתאריך אפריל 26, 2009 בנושא אתרים לנוער, פרסום ושיווק לנוער לפוסט זה 3 תגובות

תוכן וידאו נחשב בעיני, ובעיני רבים, לגביע הקדוש של עולם התוכן באינטרנט. הייתי בנענע כדי לראות  את "עולמו של רנו פסקאל" הופך מתכנית של קטעי וידאו לקאלט ועושה פלאים למותג, יצא לי לראות את וואלה סופרים בהנאה את הטראפיק עם "מה, כבר צהריים?" ולא חסרות דוגמאות מחו"ל. בחודשים האחרונים, עם הצמיחה הטבעית של יוטיוב וכניסה אינטנסיבית של תוכן וידאו לפורטלים הגדולים (ובתוך כך חיבור לזכייניות הטלוויזיה) הפך תוכן וידאו כמעט למניה בטוחה.

ביום חמישי האחרון (23.4) השיקו בוואלה Zone, אזור הצעירים של וואלה, את "שעת אפס" – תוכנית בוקר לבני נוער שתכליתה שלושה או ארבעה פרזנטורים עם פינות קבועות. ככה זה נראה:

walla_video_

לכל מי שמודאג, יש גילוי נאות בסוף הפוסט (צילומסך)

תוכן וידאו זה עסק לא זול: תוכנית ערוכה של כעשר דקות יכולה לעלות בסביבות ה 2500$ בעוד פרק של שידור חי באיזור ה 5000$, לא כולל מע"מ ולא כולל את הטאלנטים (אם יש כאלה). כאן נכנסים בעלי האתרים לדילמה – אפשר לספוג את העלויות, להפיק פיילוט ועם זה ללכת לצוד ספונסרים. זה לא פשוט, זה להוציא כסף מהכיס של האתר ולא בטוח שהקונספט יצליח לגייס נותני חסות. האפשרות השניה היא להתפשר על רמת הגימור, להשתמש בבני נוער במקום טאלנטים ולצלם את הפרקים במשרד של הסמנכ"ל.

עצם העובדה שלא יצאה הודעה גדולה ומרשימה על "תוכנית בוקר חדשה לנוער" מראה שיש כאן סוג של התפשרות וחוסר גאווה בתוצר הסופי. קשה לראות איזשהו מגע יד מקצועי שעבר על התוכנית, ברמת הכתיבה, ברמת העריכה או ברמת הפרזנטורים (כתבים של הערוץ). אני כמעט יכול לדמיין איך מכרו את זה למנכ"ל: "נעשה את זה מתחרתי" , "בני נוער אוהבים טראש", "לא חייב להיות בזה היגיון", אפשר לצלם את הפרק הראשון במשרד שלך?"

walla_video_2

ברקע: סיכומי פגישה (צילומסך)

הפואנטה: חוקי המשחק השתנו

נכון לחודש אפריל 2009, תכנים מהסוג שמציגה "שעת אפס" מתאימים לערוץ תוכן גולשים ביוטיוב ולא למוצר שאמור להיות תוכן הוידאו המוביל של ערוץ הצעירים של וואלה. נכון, אפשר להגיד ש"צעירים אוהבים טראש" (ולא רק הם, גם אני, מודה) אבל גם טראש צריך לדעת לעשות ורמת הגימור לא צריכה להעליב את האינטיליגנציה של הצופה.

יוצא לי יותר מדי פעמים לשמוע אנשי שיווק ותוכן אומרים ש"הנוער יכול לספוג הכל" ו"אפשר לעשות את זה בלי כסף" אבל כמו ששעת אפס מוכיחה בצורה טובה, זה פשוט לא זה. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מצפה להפקה רצינית סטייל תוכנית בוקר בטלוויזיה, אפשר לעשות טראש, אפשר לעשות נונסנס, אבל הגימור חייב להיות ברמה גבוהה יותר, הכתיבה צריכה להיות נכונה לוידאו (ולא להרגיש כאילו מקריאים לך כתבה) והטאלנטים צריכים להיות טאלנטים שאפשר למתג אותם (עם כל הכבוד וכו').

קשה לראות תוכנית ברמה כזו עולה אצל אחד מהפורטלים הגדולים, שם יהיה צורך להעמיד את ההפקה לצד הפקות מושקעות יותר (ב ynet כתבות הוידאו , בנענע תכנים טלוויזיוניים), אני משער שבוואלה אפשר, מצד שני – זה פשוט פלופ.

גילוי נאות: אני עובד ב ynet, אתר מתחרה של וואלה. מצד שני, כשמגיע פרגון אני תמיד מפרגן, הפעם לא.

שוקס משיקים שיחות וידאו דרך ooVoo

מאת עומר קפלן בתאריך אפריל 20, 2009 בנושא אתרים לנוער, רשתות חברתיות לפוסט זה אין תגובות :(

מצלמת הרשת הופכת בשנים האחרונות לחלק אינטגראלי של ממש מחיי הרשת של בני נוער, כמעט כמו הודעות הסטטוס אותן סקרנו בפוסט האחרון. באופן כללי, אפשר לראות את כניסת הוידאו לעולם הצ'אט כחלק ממגמה גדולה יותר בה לאט לאט אתרים גדולים (ובעלי אמצעים) מנסים לצאת מהתוכן הכתוב ולהכניס הרבה יותר מולטימדיה: תמונות, וידאו, סקרים ויישומים אינטראקטיבים אחרים.

היום (שני) השיקה הרשת החברתית Shox מבית מעריב שירות צ'ט וידאו יחד עם ooVoo, יישום אינטרנטי שמאפשר שיחות וידאו מרובות משתמשים. אם להודות על האמת, ooVoo דופקים כבר שנה לפחות על לא מעט דלתות בישראל ומתריעים על הטרנד ועד היום אף אתר, שלא לומר רשת חברתית, הרים את הכפפה והטמיע את היישום אצלו באתר.

3430699540_1604dc2920

שיחת וידאו במסנג'ר – תופסת תאוצה בקצב מרשים (צילום: Emilebess)

אני לא חושב שקיים מנהל אתר לצעירים בארץ שלא ראה את טרנד שיחות המצלמה מתקרב ורצה לגזור קופון עם פיצ'ר חדש. אז למה אף אחד לא הרים את הכפפה של ooVoo ? אני יכול לומר באופן אישי שרציתי לראות מישהו אחר מתגלח על המערכת לפני שאני מטמיע משהו דומה באתר. בכל הקשור להתנהגות ברשת של בני נוער, אפקט הראשונות כאן לא ממש משחק תפקיד – בסופו של דבר כולם הולכים לאן שמעניין ואין נאמנות מיוחדת לרשת חברתית כזו או אחרת.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני מפרגן מ-א-ד לחבר'ה מ Shox שהחליטו לקפוץ לבריכת הוידאו ראשונים והראו כאן לא רק ראייה נכוחה ואמיתית של התחום אלא גם נכונות לקבל את הכוויות של להכניס מערכת חדשה (ואכן, משיחות עם גולשים שחוו את המערכת מסתמנים חבלי לידה של סטרינימג כבד ובעיות שונות בנושאי שימושיות ו UI) ולאפשר לכל האתרים האחרים לעמוד מנגד ולהפיק לקחים.

חשוב לעקוב: איך משפיעות שיחות וידאו על הסטטיסטיקות: אמנם יש כאן פוטנציאל להשפעה חיובית על זמן שהיה באתר, אך מנגד ישנה אפשרות לירידה במדדים אחרים (פחות תגובות בעמודים של אנשים, פחות זמן שהיה כתוצאה מהתכתבויות דרך הודעות אישיות). בנוסף, כדאי לפקוח עין על מספר הנרשמים החדשים: אמנם שיחות וידאו באתר הן לא בבחינת Killer Application, אבל בטח יהיו לא מעט אנשים שיירשמו כדי לשלוח בקשות וידאו לבחורות.

גילוי נאות: אני מנהל של אתר מתחרה לשוקס, לא חושב שזה משנה משהו בפוסט הזה, אבל יש דברים שצריכים להאמר.

שיעור גלישה: על השת"פ של ספורט5 ובלו-בירד

מאת עומר קפלן בתאריך מרץ 29, 2009 בנושא אתרים לנוער, פרסום ושיווק לנוער לפוסט זה אין תגובות :(

אחד ממוקדי ההכנסה העיקריים לאתרי תוכן הוא הקמת ערוצים בחסות: התוכן (כתבות טקסטואליות, תמונות, סרטונים, סקרים וגו') בדרך כלל כבר נמצא אצלך במערכת, כל שכן אם אתה אתר ותיק וכל מה שצריך לעשות מבחינתך הוא לקחת את התוכן הרלוונטי למפרסם, להעביר אותו לאיזור תצוגה נפרד, לתת לו קצת עיצוב ובסוף היום לאסוף יופי של צ'ק מהמפרסם שמרוויח פעמיים – הוא גם מופיע כחלק אינטגרלי מהאתר שלך וגם יכול להגיד שהוא לא סתם השקיע בבאנרים או איזה עמוד תדמית שלא מביא יותר מדי חשיפה למותג. אמריקה.

אז איפה העניינים הללו בדרך כלל מסתבכים? בעיה ראשונה ונפוצה היא שאנשי המכירות המוכשרים שלך הצליחו להביא מפרסם, אבל לך אין את התוכן; מה שמכניס את כל המערכת שלך לספין מטורף של כתיבת תוכן-ספק-שיווקי בזמן קצר ובדרך כלל מה שמתקבל הוא מוצר חצי לעוס ובלי תגובות לכתבות – בית קברות לאינטרנט. סיבוך נפוץ שני יכול לתפוס אותך עם תוכן, אבל עם פלטפורמה שמגבילה אותך ולא מאפשרת להציג אותו בצורה הגיונית לגולש. שני הסיבוכים קורים קצת יותר ממה שהיינו רוצים באינטרנט הישראלי ולכן פרוייקטים שמצליחים לשלב השניים הופכים למוצר נדיר יחסית.

ספורט5 ובלו-בירד משתפים פעולה

באקט טבעי, חברו להם יחדיו אתר התוכן של ערוץ הספורט (ספורט5) ומותג-העל Blue-Bird אשר מכניס תחת כנפיו מספר מותגי גלישה וסקייטבורדינג, פופולארי מאד בקרב בני נוער. ככה זה נראה:

surf-channel
עולם הגלישה של ספורט5 ובלו-בירד

אין ספק שהחברים בספורט5 עשו יופי של עבודה בלמלא את החלל הממותג בתוכן. מה אין לנו שם? מבזקים, מדיה סנטר עם וידאו, קטלוג ביגוד, תמונות, שימושון ועוד ועוד ועוד (ועוד) כשכל הסיפור הזה עטוף באווירת גלישה ובצבעים של המותג. על פניו, המפרסם צריך לשלוח פרחים למנכ"ל.

דרושה: מגניבות

בעולם הסקייט והגלישה, מה שבאמת מוכר לבני נוער (שרובם לא יודעים להחליק ולגלוש)  זה פחות מאמרים מקצועיים על "איך לבחור את הגלשן שלך" או מבזקים בנוגע לענף גלישת הגלים בארץ ויותר תרבות רחוב ואווירה. רציתי לכתוב פוסט שלם על האתר שאני עומד להראות לכם ולא יצא לי, אבל אני שמח שבכל זאת יוצא לי להשתמש בו כאן: בחודשים האחרונים חברת Converse מנסה להיכנס לעולם הסקייט והשיקה אתר פשוט מדהים לטעמי – תלחצו כאן.

converse-sakte

סקייטבורדינג על פי Converse

תתעלמו מהעיצוב (בכל זאת אין כאן חיבור עם אתר ומערכת ניהול תוכן, לא יהיה פייר להשוות) ושימו לב לקונספט: הנעליים חשובות אבל מה שבאמת חשוב היא האווירה. מספיק סיבוב קצר בחברות סקייט וגלישה אחרות (נסו את Zoo-York ואת Billabong) כדי לראות שמה שבאמת מוכר הוא ה Emo המגניב שעושה דברים עם הסקייט או השזוף עם הריבועים בבטן שהולך על החוף.

אף אחד לא באמת ציפה שאזור התוכן הממותג של ערוץ הספורט ובילבונג יהפוך להיות האוטוריטה בנושא אופנת רחוב, גלישה או סקייטבורדינג, ובכל זאת יש כאן דוגמה טובה לפתיחת ערוץ תוכן on the fly, גם אם הוא לא ממש פגוע במטרה, לפחות המפרסם יהיה מבסוט – תסמכו עלי.

Page 2 of 3123