כל הפוסטים בקטגוריית דעות

ציפיות וטרנדים לקראת Contech 2010

בימים שני עד חמישי, ה-8-10 לנובמבר ייערך בתל אביב כנס Contech 2010 שעיקרו מבט אל העתיד בכל הקשור לתוכן וטכנולוגיה בהשתתפות בכירים מכל חברת תוכן שיש לה עניין בעתיד (הנה הרשימה). עד כאן השורה השיווקית. בפוסט הזה (שלמען הגילוי הנאות מקנה לי הזמנה לכנס, שלא תגידו שלא אמרתי) אני כן רוצה לשתף אתכם בשני מוקדי ידע עיקריים שאני עומד לחפש בכנס בהקשר של הקהל הצעיר.

עתיד התוכן במשחקים חברתיים, לא רק על המחשב

אנחנו כותבים הרבה כאן בתנועה על משחקים חברתיים והיום אני לא חושב שיש חברה שלא מסמנת את היכולת לבצע מוניטיזציה של המשחקים הללו (באמצעות פרסום בתוך המשחקים ובאמצעות טובין וירטואליים, שלא לדבר על מוצרים בעולם האמיתי) כאחד ממנועי הצמיחה הכי מבטיחים של השנים הקרובות. אחד מהדברים שהכי מעניינים אותי בכל הסיפור הזה היא היכולת למכור תוכן בתור המשחק החברתי כחלק מהמסע להעשרת החוויה של השחקן את המשחק.

יש הרבה דוגמאות לחברות שעושות את זה ממש טוב (והנושא הזה ממש שווה פוסט נפרד, רשמתי לפני) אבל אני אני אביא את הדוגמא הכי פשוטה שיש, ואפילו לא מעולם המשחקים החברתיים המובהק. אחת מאפליקציות האייפון שאני יותר מחבב היא Epic Win, אפליקציה המשלבת מילוי משימות קלאסי עם אלמנטים ממשחקי תפקידים (מגניב – כן, גיקי – בוודאי). בלי יותר מדי תחכום, כדי לשחק דמות מסוימת מעבר לחבלית הבסיס אתם צריכים להשקיע דולר. תוכן בצורה הכי בסיסית שלו, אבל זה נמכר יופי.

איש העץ האימתני. שווה דולר (צילומסך)

אבל לא רק על האייפון לבדו. משחקים חברתיים יש בשפע ומעניין אותי לראות איך חברות תוכן מתכוונת לממש את החיבור (המתבקש) בין משתמש שממגיע הביתה ומשחק בפייסבוק למשתמש שרוצה לסיים לשחק ולקחת את המשחק שהוא אוהב לדרכים (דוגמא נורא בולטת בהקשר הזה היא Mafia Wars של זינגה שמשום מה מחזיקים גרסת פייסבוק מצליחה וגרסת מובייל מצליחה שלא מדברות אחת עם השניה).

תוכן וידאו – עד כמה הוא יכול להיות אינטראקטיבי

עוד מגמה שמעסיקה אותי מאד היא הפריחה של תוכן הוידאו בתקופה האחרונה. Haul Videos (שהם באמת רק קצה הקרחון) והקמפיינים האחרונים של אורנג' וסלקום (לצד התפתחות הטכנולוגיה ונגישות של מצלמות וידאו) רק ממחישים את הייתרונות והפוטנציאל של המדיה. בכנס תהייה נוכחות משמעותית של חברות שוידאו צריך לשבת להן חזק מאד באג'נדה (גופי תוכן למיניהם) ומצד שני חברות שאמונות על הפלטפורמה.

מעניין יהיה לראות איך (והאם) תוכן הוידאו ייצא מהמחשב ויעבור בצורה טובה גם לסלולר וגם לטלוויזיה הביתית, במיוחד עכשיו כשהטאבלטים הם מין יצור מוזר שבסופו של דבר יכול להחליף את הטלפון הביתי (עוד חזון למועד הזה) אבל לו אני עורך עיתון מודפס יכול להיות שהייתי ישן 3 דקות פחות בלילה בגלל הפוטנציאל הגדול שטמון בעיתונים ובמגזינים לטאבלטים. נגיד, כזה:

בקיצור, Contech – יהיה מגניב.

פוסט שותף: האבלוציה של ה-like בקמפיין Seat החדש

אוהבים לעשות לייק? אולי יעניין אתכם לדעת מה עושים ילדים בפייסבוק

גילוי נאות: חברת Seat היא אחד הלקוחות המרכזיים של teenk, חברה בה עבדתי בעבר ולי אישית היה חלק גדול בתכנון הקמפיין שתקראו עליו בפוסט הזה. יש כאן כמה תובנות שהייתי רוצה להעביר ובלי שום קשר, זה אחד הקמפיינים שיותר נהניתי לעבוד עליהם. אז הנה, עכשיו אתם יודעים.

על המורכבות ותפיסת העולם שעומדת מאחורי החיבור בין חברת מכוניות לבין בני נוער כתבנו כבר בפברואר האחרון בהקשר לקמפיין אחר של סיאט. הקמפיין הנוכחי שלנו הכניס אותנו לסביבה שיווקית מורכבת יותר: אם בפברואר האחרון בני נוער לחצו על כפתור לייק (Become a fan זצ"ל) בלי הכרה ועל כל דבר פחות או יותר, הרי שהיום מדברים כבר על עולם של "כלכלת לייקים" ; יש הרבה יותר עומק ומחשבה מאחורי הלחיצה האגבית על כפתור לייק כדי להצטרף לעמוד קהילה ובני הנוער מצפים מהמותג לתת להם ערך מוסף אמיתי בתמורה להשתייכות שלהם לקהילה.

הדואליות של ה-like

לטעמי, ה- like הפייסבוקי בהקשר הקהילתי -שיווקי שלו בישראל הפך להיות סוג של מטבע עובר לסוחר: אם עד לא מזמן המשמעות של Like הייתה "אני אוהב את התוכן הזה ומוכן להמליץ עליו לחברי" (מה שכן קורה היום בהודעות סטטוס, תמונות סרטוני וידאו ואתרים חיצוניים – תלחצו לייק לפוסט הזה ותראו כמה חברים שלהם אוהבים אתכם) המשמעות של כפתור לייק בכל הקשור לקהילות הפכה ל"אני מוכן לקבל על עצמי חברות במועדון הלקוחות המשוכלל של המותג" וכמו כל מועדון לקוחות, גם כאן צריך להיות ערך לצרכן.

המלצות על תוכן מצד אחד, שייכות למועדון לקוחות מצד שני – לייק

אותו ערך מוסף לצרכן יכול לבוא לידי ביטוי בכמה מישרורים: המותג יכול לספק לצרכן בידור (כי בואו נודה על האמת, משעמם באינטרנט), תחרויות נושאות פרסים (כמו שבישראל עושים חדשות לבקרים. יש לי הרגשה שאם אני אהייה מספיק חדור מוטביציה אני לא אצטרך לקנות שום דבר אף פעם אם אני רק אשתתף בכל התחרויות שיש היום בפייסבוק) או מוצר פונקציונלי .

הקמפיין של סיאט מוציא את הלייק מחוץ לפייסבוק

בקמפיין הנוכחי של חברת Seat  לקחנו את ה-like על כל הצדדים הדואליים שלו והכנסנו אותם אל תוך פעילות אחת שלטעמי דיי מגניבה: נתנו לבני הנוער להדפיס שלטי לייק (או דרך עמוד הקהילה בפייסבוק למי שרוצה שלט לייק מודפס על נייר רגיל במדפסת הביתית או בנקודות המכירה ודרך בני הנוער שלנו למי שרוצה שלט לייק מגניב ומהודר).

כדי לזכות בתחרות שאנחנו מארגנים בקרב חברי הקהילה, בני הנוער התבקשו להצטלם ליד מכוניות סיאט השונות כשהם מחזיקים את שלט הלייק לידם. עובדי טינק התנדבו להדגים איך זה אמור להראות (בגרסה הקבוצתית):

עובדי טינק לייק סיאט

כמו Facebook Connect, רק בעולם האמיתי

יש משהו נכון מאד לדעתי בלקחת את הלייק כמושג שבני הנוער מכירים ואוהבים על כל המשמעויות שלו ולהוציא אותו לשטח אל מחוץ לפייסבוק. בסופו של יום, בעולם של "כלכת לייקים" אותו הזכרנו בתחילת הפוסט קשה להסביר לבן נוער למה כדאי לו להצטר, לקהילה כזו או אחרת: הוא כבר ראה את כל הטריקים, השתתף בעשרות תחרויות דומות של מותגים אחרים וזכה בכל ה iPod Shuffle שאפשר לחלק.

בקמפיין הזה של סיאט יש שני דברים שתפסו אותי: היכולת הטובה לחבר את פייסבוק לעולם האמיתי (אני מאמין גדול מאד בפייסבוק קונקט, כאן יש סוג של שימוש בפיצ'רים של פייסבוק מחוץ לאתר, בעולם האמיתי) ובמקביל יש כאן שימוש בכל המשמעויות של "לייק" עבור בני נוער – יצירה של תוכן מקורי בו הם ממליצים על מוצר לחברים שלהם (מבחינת פסיכולוגיה התפתחותית יש משמעות לבן נוער שמצלם את עצמו ליד סיאט עם שלט לייק. הרבה יותר קל להתחבר לערכים של מותג שמביא מכוניות מגניבות מאשר לאחרים) ויש כאן את הערך המוסף שנותן לבני נוער את התמריץ כדי להצטרף לקהילה ולרצות להיות בקשר עם המותג.

השימור שלהם וניהול התוכן הנכון כדי לייצר את הדביקות הזו והמעורבות בקהילה היא כבר השלב הבא. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר.

עמוד בפייסבוק הוא כמו המין האנושי – מטרתו היא להתרבות

יש כאלו שמצליחים להתרבות ולהגיע לאלפי עוקבים ולהחזיק מעמד הרבה זמן, יש כאלו שפחות. הרוב לא אגב. הנה סיפור של עמוד אחד.

בבוקר ראשון אחד בסוף מאי, שמעתי ברדיו בדרכי לעבודה את תסריטי המלחמה ניבטים ממיתאר תרגיל העורף למוכנות למלחמה – וצצה לי מחשבה. אם עושים תרגול למלחמה, אז למה לא עושים תרגול לשלום? מתוך כך הקמתי עמוד בפייסבוק לתרגול הנושא. תוך שבוע הגעתי ל1700 פאנס.  הנה כמה רעיונות + דברים שלמדתי בדרך.

כרונולוגיה של עמוד

1. פתחתי עמוד "תרגול ארצי לתרחיש של שלום"

2. פירסמתי אותו ב-10$ כדי להשיג גרעין ראשון. קיבלתי 42 קליקים ומשהו כמו 10 עוקבים.

3.  הצטרפתי כחבר ה10 בעצמי והזמנתי רק 5 חברים נוספים  מהרשימה שלי . 2 הצטרפו.

4. השארתי 3 טוקבקים ב-3 כתבות שונות ב ווינט, הארץ, nrg עם לינק לעמוד הפייסבוק.

5. הזנתי תוכן שמעודד אינטראקציה והגעתי לעשרות עוקבים.

6. יום מסויים (פירוט בהמשך) נתן בוסט חזק של 700 מצטרפים

7. תוך שבוע הצטרפו 1700 עוקבים שעשו לייק

יצירת גרעין ראשוני

באה רק עם יש עניין של האנשים בפוסטים. כמובן כסף יכול מאוד לזרז תהליכים, אבל גם הוא לא עוזר אם העמוד לא מעניין. בכל מקרה – לייקים קטנים מביאים עוד עוקבים שמביאים לייקים קטנים משל עצמם.  8 אנשים שעושים לייק לעמוד מפיצים אותו בקטנה לחברים שלהם. זה גרעין ההתרבות. זה המפתח.


היום הפורה ביותר

יום אחד בו הצטרפו כמעט 700 עוקבים חדשים. זה היום של ה 26.5, שלושה ימים לאחר הקמת העמוד.  זהו היום בו הושמעה הצפירה בבוקר בכל ישראל ויצרה מודעות גדולה לתרגיל הארצי האמיתי למוכנות למלחמה. 44 לייקים של אנשים להודעת סטטוס אחת, הביאה גל הצטרפות אדיר. נחשול. התודעה הגובהה והרגישות לתרגיל הארצי גרמה ליחס תגובה מאוד גבוה בין העוקבים אחר העמוד לבין אלו שעשו לייק – 20% מהחברים בקבוצה עשו לייק ,והחברים שלהם שראו את הלייק והצטרפו. זהו יחס מאוד גבוה שמוסבר לטעמי רק בגלל רמת המודעות הגבוהה לעניין.

איום בנטישה הוציא מכולם את היונה שבהם

אחרי שבוע, היה נראה שכבר הגענו לשיא, שאלה תמימה הביאה את הקהילה לעמוד ביתר שאת למנוע את המוות המוקדם, אם כי הצפוי, של עמוד התרגול הארצי. מופתע מהפידבק המשכתי עוד שבועיים בניסויים שונים.

בהמשך שאלתי אם נקיים תרגול אמיתי עם מפגש, כמה יבואו. 114 לייקים. כיוון שהבית שלי קטן מדי, התחיל שלב התרגול הוירטואלי בו חברי הקבוצה נתבקשו לחשוב על שימושים לכור הגרעיני, שמות לילידי שנת השלום או סתם להפריח יונים בעמוד הקבוצה בפייסבוק. כרגיל, אני תמיד מופתע מהיצרתיות של אנשים שאף פעם לא פועלים כמו שאתה מצפה מהם.

האבולוציה של עמוד פייסבוק

במובן מסויים, עמוד בפייסבוק הוא כמו המין האנושי – מטרתו היא להתרבות. אבל אם העמוד סתם ייתרבה בלי שכל ומחשבה, הוא יהיה כמו שבט ברברי עם סכנת התפוגגות, התפוררות, בלי אג'נדה וחוסר שליטה. יחד עם הייעוד להתרבות, צריך שהאנשים שעוקבים אחרי העמוד יהיו מחוברים אליו מנטלית, אחרת הם לא יפיצו אותו הלאה. בקיצור – סתם ממזרים. הרי גם למין האנושי ההתרבות עצמה אינה מספיקה – נדרש גם  להעמיד "צאצאים פוריים"  - שיפיצו הלאה את בשורת הגניום המופלא שלך, או במקרה שלנו – את עמוד הפייסבוק.

למטרות שיווק ארוכות טווח ההתרבות עצמה לא יכולה אבל להיות המטרה היחידה, כי עמודים כמו בואו לראות מהו הפסוק בתנ"ך שמתאים לשם שלכם-חובה לבדוק,  או ווואיי! רן דנקר נתפס בתמונה מביכה בחוף הים!! כנסו וצפו.. אמיתי לגמרי תופסים כמו אש בשדה קוצים, אבל גם מתכלים מהר בדיוק בשל כך.

מה למדתי

1.  אם יש נושא חם, שמעסקי את האנשים והציבור בישראל בכלל, צריך למצוא את הדרך להתחבר אליו חכם לעמוד. בצורה כזו שתגרום לאנשים רצון לפרוק את הדעה והרצון שלהם. ואז העמוד שלכם יקבל הרבה יותר חשיפה כי התגובות והלייקים של האנשים הם השיווק הכי טוב לעמוד. במקרה הזה זו היה התרגיל הארצי שהיה הגורים המכריע בצמיחת העמוד.

2. תנו לאנשים סיבה לענות ולעשות לייק. לא בחזירות. תתנו (סיבה טובה, מדליקה ואמיתית)  תקבלו (לייק). לא תיתנו – לא תקבלו. זה דורש סבלנות ותשומת לב, וכמובן יצרתיות. האינטרנט הזה – יכול להיות משעמם מאוד. בעיקר. פארמוויל לא סתם ככה מצליחה. מה שבעיקר עושים שם – זה להפיג שעמום. לתת לאנשים סיבה לצאת מהשיעמום שלהם בגלישה – יכול להביא לגדילה. זה די טרוויאלי, אבל מתבקש ולא פשוט.

3. עמוד בפייסבוק הוא קהילה עם מנהיג. נכון, אנחנו בעידן תוכן הגולשים – אבל זה לא אומר שאנשים לא רוצים שייראו להם את הדרך ושיתנו להם מסגרת בה יוכלו להביע את עצמם. המנהיג, במקרה של עמודים בפייסבוק הם האדמינים של העמוד. נוכחות היא קריטית. כמו בעל עסק פרטי שלא יכול לעזוב את הקופה, ככה האדמין לא יכול לעזוב את העמוד. לכן כדאי למצוא שותפי עניין שינהלו את העמוד ביחד.

סופו של דבר

העניין שלי בקהילה ירד מן הסתם עם שוך האימונים ועניינים אחרים. המחשבה שהצלחתי לגעת ב-2000 איש עם רעיון שצץ לי בבוקר בפקקים לעבודה, לא פחות ממרגשת.

סיכום פאנל דור העתיד: איך מתנהגים ילדים ונוער ברשת

בכנס Com.vention 2010 שנערך היום (א' 2.5) עסק אחד הפאנלים המרכזיים ב"דור העתיד" וסקר את התנהגותם של בני נוער ברשת דרך עיניהם של ששה צעירים: בנים, בנות, יח"צן מסיבות, בלוגרית אופנה צעירה, עולה חדשה ובת נוער שעובדת ומקבלת כסף עבור פרסום של מוצרים. ישבתי בשורה הראשונה בפאנל וכתבתי הערות, הנה כמה נקודות מעניינות שלא תקראו בחומר הגלם:

הקמפיין המוצלח ביותר: מילקי קצפת

(Shameless Promotion: המשרד שלי אחראי עליו) אבל לא בגלל זה בחרתי לפתוח דווקא עם השורה התחתונה השיווקית משהו.אחד הנושאים עליו דיברו בני הנוער בפאנל הוא נושא שעולה פחות או יותר בכל מצגת שמסבירה שיווק לקהל הצעיר - אותנטיות.

אני חושב שהסיבה העיקרית בזכותה הקמפיין של מילקי (בו נדרשו הגולשים להכריע מה הם אוהבים יותר, השוקולד או הקצפת ובסופו של דבר נולד מהתהליך מוצר חדש של שטראוס) הרגיש לבני הנוער מוצלח כל כך היא הדחיפה של החברה המפרסמת למעורבות במוצר מצד בני הנוער והאמונה שלהם שיש להם סיכוי אמיתי להשפיע על מהלכים של חברה גדולה. מעורבות דומה של גולשים במוצר ומערכת יחסים שבה מגיעה חברה ואומרת "בואו תחליטו אתם על המוצר החדש" אפשר לראות גם בקמפיינים גדולים בחו"ל, ביניהם Mountain Dew שסיקרנו כאן בתנועה.

הקרב על המילקי (צילומסך)

מי משפיע על הטרנדים?

מצד אחד בני הנוער שהשתתפו בפאנל לא רוצים להיות מיינסטרים, לא רוצים שיפרסמו להם מגובה ובטוח לא רוצים שיגידו להם מה לעשות ומה ללבוש. בנשימה השניה, הם יפרסמו ויקדמו אופנה וקמפיינים בחו"ל (בפאנל הזכירה עמית דרוקר, בלוגרית האופנה, את איטליה ולונדון בתור מקומות מהם היא כן מקדמת אופנה). אני מאמין שהתיאוריה שלי על הגורם לו ההשפעה הרבה ביותר על טרנדים ראויה לפוסט נפרד, אבל אני אתייחס לזה כאן על קצה המזלג:

אפשר לספור על יד אחת את הטרנדים שהגיעו "מלמטה" או "מהרחובות" והצליחו להפוך פופולארים בשנים האחרונות (בעיקר בעולמות של תרבות רחוב כמו Cwalk או Jerkin). לעומתם, החלק הארי של הטרנדים שאתם מכירים ורואים היום מגיעים לדעתי מאחד משני ערוצים, או שילב של שניהם: סלבס או חברות מסחריות. גם הניסיון להיות "לא מיינסטרים", הוא בסופו של דבר דיי מיינסטירימי ובמונחים של פסיכולוגיה התפתחותית כל מה שיש כאן הוא ניסיון להיות ייחודי ולקבל הכרה מצד קבוצת שווים שלא תצטייר כ"חלק מהעדר".

"אתה מעדכן כדי להזכיר לאנשים שאתה קיים", לירז ירושלמי בפאנל (צילום מסך)

דרוש: מכנה משותף או תוכן מותאם אישית

הנקודה המעניינת ביותר בפאנל הועלתה על ידי מרי מישל, 15, שעלתה לארץ לפני 7 שנים מגיאורגיה: כשנשאלה על ההבדלים בהרגלי הגלישה בין נוער יוצא רוסיה ונוער צבר ציינה שאמנם עולמות התוכן זהים, אך רוסים יגלשו באתרים בשפה הרוסית, יתחברו בפייסבוק לגולשים דוברי רוסית ולא יתעניינו ברכילות ישראלית אלא ברכילות בינלאומית.

הפילוח הזה פחות מעניין בהקשר של פורטלי תוכן (אם כי מעניין איפה עובר קו פרשת המים בתוכן עברי שיהיה מספיק מעניין לכל המגזרים) אלא יותר בהקשר של ניהול קהילת מותג. לא פשוט לנהל קהילת מותג שצריכה לדבר עם אוכלוסיית בני הנוער באופן כללי כשבהגדרה יש חתך שלם של בני נוער שהמותג לא מסוגל לדבר איתו בגלל חסמים של שפה, תוכן, גישה וכו'. מעניין יהיה לראות מה יעשו מותגים כדי להתמודד עם החסמים ולנסות לאכול כמה שיותר מהעוגה באסטרטגיית התוכן שלהם.

ואם למישהו היה ספק: הקשר לסלולרי מתהדק והופך לבלתי נמנע (שווה לכם לקרוא את זה).

הכרזה על תוכנית השותפים של תנועת הנוער

לא יצא לי לכתוב פוסט מיוחד לכבוד חגיגות השנה לתנועת, אז אם אנחנו כבר במעמד של אירוע חגיגי, אני אפתח דווקא בפסקת השתפכות: בערך שנה וחודשיים מהפוסט הראשון של רז ושלי ואני לא יכול להיות מרוצה יותר מהמקום בו אנחנו נמצאים עם הבלוג שאתם קוראים עכשיו.

זה לקח רק שנה וחודשיים, אבל הצלחנו למצב בצורה טובה למדי את תנועת הנוער כמקור של ידע סביב כל מה שקורה בעולם הצעירים בכל מה שקושר לטרנדים, קמפיינים, לייפסטייל וממש כמו אחרוני הבלוגרים, הצלחנו לעצבן חברות מסחריות גדולות.

עם המעבר שלי מניהול תחום הצעירים ב ynet ל teenk, גיליתי שכאן בחברה יש המון ידע נצבר בנושאי צעירים בכל מיני תחומים: פאנלים, קמפיינים קודמים ובכלל, מצאתי כאן אנשים מאד מעורבים ונורא בעניין של שיתוף ידע, אז צעד מאד טבעי בשבילי היה לקחת את כל הידע הנצבר הזה ולחבר אותו כאן לבלוג.

לא, תנועת הנוער לא תהפוך לכלי שיווקי או לבלוג חברה – למעשה, כנראה שלא תרגישו בהבדל. אחת לכמה זמן (בשאיפה אחת לשבוע) יתפרסם כאן פוסט שותף שייתחם בהתאם וייכתב לא על ידי, אלא על ידי אנשי צוות מ teenk (אני אנסה להשאיר את זה מגוון) כדי לשפוך קצת אור על נושאים שמעניינים אותי ומתוקף העבודה וענייני גילוי נאות נבצר ממני לכתוב עליהם כאן: תהליכי עבודה מול נוער, איך חברות מסחריות בוחרות לדבר עם נוער ואילו פתרונות קיימים לצורך העניין.

בנוסף, teenk מעמידה לרשותינו את קהילת "פורום שיווק לנוער ולצעירים" בפייסבוק, שם תוכלו להתעדכן בפוסטים אחרונים מהתנועה ובנושאים נוספים שהם לא פרי עטנו.

כולי תקווה שתמצאו ברכה במצבור הידע החדש שייחשף בפניכם בשבועות הקרובים, אם יש לכם כל שאלה, תהייה, השגה או כל דבר בסגנון, אתם מוזמנים ליצור קשר.

לסיום, מזל טוב לשותפה הראשונה (והחדשה) שלנו -

teenk – פתרונות שיווק לנוער היא החברה המובילה בישראל העוסקת בפרסום ושיווק לבני נוער. מאז שנת 2004 מעניקה teenk פתרונות שיווק חדשניים, עדכניים ומלווה את הלקוחות למשך כל מחזור חיי המוצר.

מתחמם! אתרי ילדים בישראל

לאחר שפייסבוק ניצח את הקרב אל מקלדתם של בני הנוער בישראל, נראה כי כרגע הזירה השוקקת חיים לאתרי האינטרנט המקומיים לצעירים היא בעיקר רלוונטית לילדים מתחת לגיל 13. מחסום השפה שם גדול יותר ולכן מחייב נגישות בעברית. עוד כמה שנים גם זה ישתנה – כלומר עניין השפה לא יהווה מכשול – גם כי ידעו אנגלית יותר טוב מוקדם יותר, וגם כי תרגום אתרים בזמן אמת יהיה פשוט. כבר היוםגירסאות בעברית בענקי האינטרנט העולמיים פייסבוק \ גוגל הוא כבר עובדת מוגמרת.

הנה 3 מהכוכבים בקרב אתרי הילדים הישראלים – מחולק לעולמות וירטואלים ופורטל

עולמות וירטואלים ישראליים לבני נוער (second life עם אג'נדה וצנזור..)

1. נתקלתי במחקר מעניין שערכה חברת המחקר זטה טולס בקרב ילדים בגילאי 6-13. מה שתפס את עיני היה אתר מוגובי הישראלי. בסקר הוא מופיע כאתר השני (!) הנזכר על ידי הצעירים. מקום טוב להיות בו בעיקר שאתה רק שני לפייסבוק.

על מוגובי קראתי לראשונה ב 140 ושם הוכרז על השקתו ב-אוגוסט 2009. לא עברו 5 חודשים  וכבר הוא זוכה להופיע אחרי פייסבוק.עניין שבוודאי תרם לכך הוא שממש לפני כחודשיים מוגבי נכנס תחת וואלה ואין ספק שהחיבור הזה עשה לאתר טוב והזרים לו משתמשים. בין הענקים המקומיים וואלה הוא היותר רלוונטי לילדים ואולי חשוב באותה מידה – חזק גם בקרב ההורים שמפקחים על גלישת ילדים בגיל זה (אני מקווה….) ובעלי כרטיס אשראי.

2. עולם וירטואלי ישראלי נוסף לצעירים הוא אקו לוקו. האתר פונה לחתך קצת יותר "מבוגר" של ילדים ומציע עולם וירטואלי עם אג'נדה ירוקה (אקו לוקו = משוגע על אקולוגיה – בבחינת "ירוק"). גם כאן בדומה למוגובי ישנו ממשק משתמש ועיצוב ברמה מאוד גבוהה.

שני אתרים אלו עובדים במודל הכנסות של freemuim: משחקים בחינם ועל שירותים נוספים צריך לשלם. שיווק אתרים לצעירים בגיל הזה הינו בעל שני קהלי יעד ברורים – ההורים והילדים. הילדים שייהנו יבקשו מההורים להכניס כרטיס אשראי. מעניין אם זה עובד.. והאתרים רווחיים..?

האם בקרוב נראה חברות מסחריות נכנסות לעולם קיים כמו אקו לוקו?כניסה חלקה יחסית יכולה להיות של חברות וגופים ציבוריים שיש להם אג'נדה נטרלית כמו חסכון במים, בטיחות בדרכים, סובלנות ועוד. המקום שלהם באקו לוקו נראה טבעי ולא ירתיע את ההורים.

או אולי – חברות מסחריות ייצרו עולם וירטואלי שלם רק על מנת למתג את עצמן בתוכו? בדומה למה שנעשה בקיטה סיטי. קיטה סיטי עבד במודל אחר – של חברה מסחרית גדולה שלקחה עליה את כל עלויות ההקמה והשיווק. עולם תוכן שיווקי של קוטקס. העולם הזה שחיי על משבי הפרסום עולה וקם על פי קמפיינים ולא כפי שאתרי אינטרנט צוברים כוח ותאוצה מהגולשים שלהם ומעבודת שיווק 365 יום בשנה. זאת אחת הסיבות אנחנו רואים היום את הנהירה של המפרסמים להיכנס לעולם הוירטואלי הגדול ביותר – פייסבוק.

לוקו מראה עלייה רציפה, מוגובי נשען על וואלה, קיטה תלוי קמפיין

פורטלים לילדים

הרכישה של myfirsthompage על ידי תפוז מראה אולי כי גם הם חושבים שכדאי להשקיע בצעירים. צעירים מאוד (3-8). אתר זה הינו שער כניסה לאינטרנט עבור ילדים ודומה למה שכל אתרי האינדקסים למבוגרים עושים (נטקס, סטארט, קפה..)

המסחר והשיווק באתרי פורטלים שונה באופן מהותי מעולמות וירוטאלים שכן אינו מבוסס על מודל freemuim . האתגר הוא גדול מאוד גם כאן.

נקודות למחשבה במסחור הזירה לתפוזים:

1. כל המסחור שדמיינתם לעשות – תקצצו בחצי ואז עוד קצת.

2. תדמיינו את הילדים שלכם גולשים באתר ומשם תתחילו לחשוב מה ניתן לעשות

3.  אל תיתנו לאיזה פסיטגל שרוצה לשים עוד שני שקל להזיז אתכם. כי ההורים לא יסלחו לכם.

4. אל תאנסו את הגולשים בפרסומות: שהלכתי עם הבנות שלי לסרט בסינמה סיטי – היו 22 דקות של פרסומות לפני הסרט. נטו. בלי יכולת להימלט. ממש התפוז המכני. זה עשה לי בחילה ועוד לא חזרתי לשם. ככה גם לא יסלחו לכם.

5. תדעו מראש, יש לכם חלון זמן מאוד קצר – הגולש הצעיר ינטוש אתכם לאנחות כי הרלוונטיות של האתר לגביו היא לתקופה קצרה של שנה-שנתיים ולא יותר.

6. שזה לא יגרום לכם למסחור יתר של האתר בראיית "תפוס כל יכולתך" כי אז הנטישה תגיע הרבה קודם.