הבוקר התפרסם מחקר הרבעון השלישי של נילסן לשנת 2011 (קראו כאן, הורידו קובץ PDF כאן). מעבר ללא מעט ממצאים מעניינים שיש בדו"ח של נילסן, שעוסק רובו ככולו בהרגלי צריכת המדיה האינטרנטית בארה"ב, בולטת רשת חברתית אחת ששילשה את כוחה בארה"ב בשנת 2011 והפכה להיות הרשת החברתית השלישת בארה"ב מבחינת זמן שהייה באתר (שלישית לפייסבוק ובלוגר ואחריה טוויטר). מה גרם לטאמבלר לפרוח בשנת 2011 ולהיות אחת הרשתות החברתיות הבולטות ביותר בתחום בני הנוער וספציפית לבנות נוער, יצרניות תוכן מהמעלה הראשונה? תמונה והתחלנו.
כל הפוסטים בקטגוריית הסיפור המרכזי
מחקר: כוחו של לייק – כיצד מותגים מתקשרים עם צעירים
למחקרים של Comscore תמיד יש כותרות מפוצצות ונורא מחייבות. מצד שני, מאחורי כל אותן כותרות גרנדיוזיות תמיד עומדים נתונים מעולים כיאה לאחת מחברות המדידה הגדולות ביותר (אם לא ה…) שיש באינטרנט. המחקר הנוכחי שהתפרסם ממש היום עוסק בדרך בה מותגים מתקשרים, אבל לא פחות חשוב מכך משפיעים על חברים בקהילות הוירטואליות שלהם.
Skanz מכוונים לנוער, מציעים קוד QR כעזר להיכרויות
באופן כללי, אני מחשיב את האנושות כקולקטיב די מתקדם. במהלך השנים האחרונות המצאנו המצאות, למדנו לנוע במהירות גבוהה יותר ממהירות הקול ואפילו הנחתנו אדם על הירח. מה שכן, הפתרון שחברות בוחרות לאמץ בתור חיבור בין עולמוך האונליין לאופליין הוא ברקוד מתוחכם שניתן לקרוא את המידע שבו רק באמצעות סמארטפון ותוכנה מתווכת. אני מדבר על קודי QR – אם אתם עדיין לא בטוחים לגביהם, קראו כאן.
הסקר האחרון של ComScore (יוני 2011) מראה שבני הנוער בארה"ב מהווים 7% בלבד מתוך כלל המשתמשים בקודי QR שמלכתחילה מהווים קהל מצומצים בגלל מספר חסמים: בניגוד למה שנוטים לחשוב, לרוב בני הנוער אין סמארטפון עליו ניתן להתקין תוכנה הסורקת QR (ניתן להשתמש בתוכנות מהסוג הזה גם על מכשירים אפליקטיביים דוגמת iPod Touch, אבל עדיין, אחוזי השימוש בו נמוכים מאד) וגם אם יש להם את הפלטפורמה, אין עדיין יישום או שירות שנותן ערך מוסף אמיתי ומעשיר את המציאות הפיזית ברמה ששווה סריקה.
מותגים, זה הזמן להשקיע בחברים האמיתיים שלכם בפייסבוק
הקדמה
אם להודות על האמת אני לא מת על כל העיסוק האובר אובססיבי בפייסבוק מצד מותגים, יכול להיות שזה בגלל שאני קורא המון על אסטרטגיה של מותגים בכל העולם הזה של מדיה חברתית, יכול להיות שלפעמים זה מרגיש מרגיש כאילו מותגים נכנסים לעולם הזה של מדיה חברתית פחות או יותר בעיניים עצומות בלי באמת לקבל תמורה לכסף שהם משקיעים ויכול להיות שהשוק עדיין לא ממש התייצב ועל כל מישהו שבאמת מבין את העולם ויודע לתתעצה אמיתית וכנה למותג, יש לפחות מולטי-גזיליון פאסודו משרדים שמקדשים תחרויות לייקים. עד כאן הרטינה, תכף ניגש לפוסט בצורה מתודולוגית כמו שאני אוהב.
בפוסט הזה אני עומד לטעון שאחרי שבשנה האחרונה רוב המותגים רצו להגדיל את הקהילות שלהם בפייסבוק, הגיע הזמן (לפי סדר כרונולוגי) להפוך תקליט, לשנות את הצד בקסטה, לצרוב מחדש את הדיסק או לעדכן גרסה באפליקציה: במקום לנהל שיחה חסרת תכלית עם המוני האנשים, החזר ההשקעה יגיע דווקא ממכירה למעריצים האמיתיים.
משחקי פייסבוק בירידה: מה עכשיו?
השנה החולפת הייתה תור הזהב של המשחקים החברתיים בכלל ומשחקי פייסבוק בפרט: חברות משחקים ובראשון זינגה הונפקו במיליארדים או נקנו על ידי חברות גדולות יותר. בלי להיכנס לניתוח של תעשיית המשחקים (אולי בפוסט אחר), המשחקים החברתיים היו יותר מהכל מנוע הצמיחה העיקרי של הרשתות החברתיות גם מבחינת תעבורת גולשים ו "Stickiness" (בעיקר פייסבוק אבל לא רק, גם אתרים שהכניסו לתוכם משחקים כמו MyYearbook או MSN Games) וגם מבחינה כלכלית כש Virtual Goods הפכו להיות דרך לגיטימית לייצר הכנסות.
סטגנציה במקרה הטוב
אם נסתכל על הגרפים של המשתמשים הפעילים לחודש או ליום בטבלת המשחקים המובילים בפייסבוק, ניתן לראות בירור צניחה משמעותית בסטטיסטיקה של כל המשחקים המובילים שלפני כמה חודשים טיפסו בכמות המשתמשים בקצב מטאורי (לטבלה המלאה באתר Appdata.com): המשחק שמוביל היום את פייסבוק ברמת המשתמשים הפעילים לחודש הוא Cityville של זינגה שצנח מבערך 90 מליון משתמשים פעילים לחודש לאיזור ה 84 מליון, Farmville ירד מאיזור ה 44 מליון משתמשים פעילים לחודש לאיזור ה 36 ונמצא במגמת ירידה.
ירידה משמעותית במספר המשתמשים: Cityville (צילומסך)
המשחקים היחידים שעדיין נשארו עומדים על הרגליים מבחינת נתונים ומראים מגמה של שיפור הם משחקי קז'ואל (דוגמת Bejeweled Biltz) ומעבר לזה, הצטרפו לאפליקציות ששולטות בפייסבוק אפליקציות היכרויות, סקרים וכלים לצפיה בתמונות.
למה זה קורה? רוויה של השוק? חוסר עניין? העובדה שכל משחק פייסבוק שיוצא הוא More of the same של משחקי פייסבוק אחרים רק עם תמה שונה (ומתישהו גם הן מתחילות להיגמר)? הכל כנראה נכון.
הפתרון המסתמן: מדיה חדשים, קבוצות גיל שונות
כשניסיתי לענות על השאלה "מה ילדים עושים בפייסבוק", אחד הדברים שסימנתי שם בתור פעילות מועדפת הם משחקים חברתיים. כדי לא להחזיר אתכם לקרוא את הפוסט ההוא, אני יכול לספר לכם שילדים אוהבים לשחק, בפייסבק ובכלל ולא רק שהם אוהבים לשחק, הם אוהבים לשתף. מה שעבור חברות המשחקים הופך אותם לקהל יעד אטרקטיבי ובעל פוטנציאל לייצר את שני המדדים הכי חשובים: שימוש באפליקציה וקנייה של תוכן.
האתגר, במקרה הזה, הוא לפגוש את הילדים בפלטפורמה שהם מכירים ושההורים בוטחים בה, וכאן חברת Electronic Arts מצאה את הפתרון בדמות ה- iOS של אפל וספציפית יותר, ה iPad. אני לא יודע אם יצא לכם לראות, אבל כמות המשחקים לילדים שיש על iPad היא עצומה ובגלל העושר הגרפי והנוחות שלו מבחינת ממשק, הוא אטרקטיבי מאד בתור פלטפורמה למשחקי ילדים.
Pet Society - בקרוב על ה iPad שלכם (צילומסך)
בשבועות הקרובים תשיק EA שני כותרים פופולאריים שלה לאייפד: Pet Society ו Restaurant City (או במילים אחרות: "גל ותלביש חיה חמודה" ו"בנה לעצמך את מסעדת החלומות"). שני הכותרים יתממשקו לפייסבוק כך שמי שיש לו כבר חיה שהוא מגדל ב Pet Society, יוכל לייבוא אותה לאייפד ולסנכרן בין שני החשבונות (אם כי מסיבה לא ידעה דברים כמו כסף לא מסתנכרנים, וחבל).
שווה יהיה לעקוב ולראות איך תשפיע מערכת היחסים של פייסבוק-אייפד על הנתונים בהקשר של משחקים (במיוחד משחקים לקהל הצעיר יותר) ולמרות שלא הייתי מספיד את המשחקים בפייסבוק עדיין, יהיה עוד יותר מעניין לראות באילו פיצ'רים ישתמשו חברות המשחקים כדי לצאת מהירידה בנתונים והאם פייסבוק יאפשרו להם יותר חופש פעולה בתחום ה Soical garph שיאפשר להם את זה.
מחקר: אולדסקול רדיו אאוט – אינטרנט רדיו אין (בערך)
חברת המדיה והמחקר Arbiton ומכון המחקר Edison מפרסמים מאז שנת 1998 מחקר שנתי בשם The Infinite Dial העוסק ברדיו והמדיה המשלימים סביבו. עם השנים, המדיה המשלימים תפסו את מרכז הבמה במחקר, אבל נחמד לראות לאורך הזמן את הדעיכה האיטית והבטוחה של הרדיו בארה"ב. באופן כללי, יש משהו מאד מעניין במחקרים על ארה"ב שמדהימים אותי כל פעם מחדש: האחוז הגבוה יחסית של האנשים שעובדים עם אינטרנט על פס צר (Dial Up), וכנראה בגלל חוק המספרים הגדולים יש איזושהי מידה של שמרנות טכנולוגית שמשתקפת מכל מחקר טכנולוגי.
המחקר הנוכחי שראה אור השבוע (יולי 2011) עוסק, באופן כללי מאד, בשלוש מגמעות עיקריות: התפשטות האינטרנט בפס רחב, עלייה בבעלות על נגני מוזיקה ניידים (מעניינת החלוקה שלהם ל iPod ו"נגנים אחרים") וכפועל יוצא של השניים – עלייה בפופולאריות של רדיו מבוסס אינטרנט וירידה בפופולאריות של רדיו "אולדסקול" (מבוסס AM\FM).
המחקר נערך באמצעות סקר טלפוני בקרב 1,753 נחקרים בגילאי 17-12 בארה"ב.
בני נוער מוכנים לוותר על הטלווזיה לטובת האינטרנט
צריכת המדיה מתנקזת לכיוון האינטרנט (מתוך: מחקר Edison & Arbitron)
כשהמחקר מגיע לבני נוער ולהשקפה שלהם על צריכת המדיה, בני נוער (ובכלל, כל קבוצת ה"צעירים") בוחרים חד משמעית באינטרנט על פני הטלווזיה, המתחרה הגדול של האינטרנט בקרב קבוצות גיל מאוחרות יותר (אפשר לראות את המהפך בנתונים החל מגילאי 45). חלק אחר של המחקר מראה את העלייה בצריכה של תכנים טלוויזיונים במהות שלהם דרך שירותים כמו Hulu ו YouTube ולמרות שאף מחקר לא עשה את זה בצורה מסודרת, אם מישהו יחקור מקרוב את אתרי ההורדות, כנראה שנגלה שחלק לא מבוטל מקבוצת הגיל 34-12 צורך את התכנים שלו בצורה הזו.
עלייה בבעלות על נגני מוזיקה ניידים
הנוטשים העיקריים את רדיו ה FM – בני נוער וצעירים
בהתאמה לנתון הקדום ולנתון נוסף מהמחקר המצביע על בעלות של 44% מהאמריקאים על נגן MP3 נייד (21% אייפודים), המחקר מצביע על נטישה עקבית של קבוצות הגיל הצעירות את האולדסקול רדיו כשאת הנישה ממלא (בין היתר) רדיו אינטרנטי. אני חושב שבחלק הזה יש איזשהו פער שיוצר איזושהי בעייתיות שלי עם הממצאים של המחקר: החוקרים מציגים את הרדיו האינטרנטי כדרך חשובה דרכה מגלה קהל המאזינים הצעיר שנטש את הרדיו מוזיקה חדשה. אני חושב שדווקא בפועל, אם יבחנו את המדיום מקרוב, נגלה שדווקא אתרים כמו YouTube ושירותי מוזיקה מקוונים שאינם רדיו אבל מכילים מצעדים (דוגמת GrooveShark) הם הדרך העיקרית דרכה נחשפים בני נוער וצעירים למוזיקה חדשה דרך המדיה (אני מתעלם כאן מהמלצות מחברים).
שליטה היא העיקר
It's all about control
הנה דווקא נתון שמתיישב יופי עם כל מה שאנחנו יודעים על אוכלוסיית הצעירים (לא מפתיע אף אחד, אבל מתיישב הוא מתיישב). הסיבה העיקרית היא השליטה, היכולת לדעת (במקרים רבים ולא בכל התחנות) את הפלייליסט לשעות הבאות עוד לפני שהתחלתם להאזין ובכלל, אם אני מסתכל קצת רחוק – כל מדיום יצטרך לעשות את ההתאמות ולהעביר חלק מהכוח למשתמשים שלו אם הוא ירצה להישאר רלוונטי. זה ייקח זמן, זה יעלה כסף ובנסיונות לא מוצלחים מצד האנשים ששולטים במדיה ה"מיינסטרימית", אבל הציפייה מכל יישום אינטרנט היום להכיל איזשהו אלמנט חברתי-שיתופי-מערב-את-הצרכן יגיע גם למדיה שנמצאת היום בשליטת עורכים ומו"לים.
מחקרים קשורים ששווה לקרוא
להורדת המחקר המלא של Arbiton & Edison (בקובץ PDF) לחצו כאן
תמונת השער של הפוסט נמצאת תחת רישיון Creative Commons על ידי jemstone
















