כל הפוסטים בקטגוריית הצצה לחו"ל

חזרה לבית הספר 2010: התחזית שלנו

רגע של נוסטלגיה – חזרה לבית הספר 2009

שאלו אותי לא מזמן למה כל החברות מפציצות את בני הנוער בפרסומות בחופש הגדול (מנקודת המבט שבה אני נמצא עכשיו, לעומת לפנה שנה, זה נראה כאילו לו אני בן נוער אני יכול לעשות כל יום בחופש הגדול משהו בחסות חברה אחרת, עד כדי כך החופש הגדול מלא בקמפיינים). לחופש הגדול יש שני ייתרונות בולטים: בזירה הפיזית, לבני נוער יש פשוט יותר זמן. אפילו בשביל מי שעובד, עדיין רוב היום פנוי. בזירה הנפשיתף עם החופש הגדול מגיעים ערכים נתפסים של חופש, מתירנות, בגרות, עצמאות – כולם ערכים שנוח מאד למותגים צעירים להתחבר אליהם ולבנות להם קמפיינים.

למה אני מספר לכם את כל זה? כי אחרי שכולם בילו את אפריל-מאי-יוני לתכנן ולהתכונן לחופש הגדול, האירוע המכונן הבא אצל בני נוער הוא החזרה לבית הספר. בדומה לחופש הגדול, גם החזרה לבית הספר מלווה בערכים נתפסים של בגרות, כניסה למקום חדש (חלק מבני הנוער מגיעים לתיכון), פוגשים חברים שלא ראו כל הקיץ בקיצור, עולם שלם של ערכים (שחלקם אגב, פחות חיוביים כמו חששות מהלא נודע). כמו בכל שנה, אנחנו מצפים לראות פעילות מאסיבית מצד החברות המסחריות, הנה התחזיות שלנו לקראת התקופה הקרובה, וסנונית ראשונה שכבר באוויר.

חזרה לבית הספר, טוויטר סטייל (התמונה ברשיון Creative Commons על ידי Philistine Made)

פייסבוק: מבחן משמעותי לקהילות סביב מותג

קשה לראות את חנויות הכלבו הגדולות בארה"ב נוטשות את שדה הקרב הגדול ביותר שלהן, לפחות בשנתיים האחרונות – האופנה. מאז השנה שעברה, כל חנות כלבו הצליחה לייצר לעצמה קהילה סביב המותג (JCPenney, לדוגמא, מגיעה השנה עם מעל ל-855,000 חברים בקהילה שלהם) ואם בפאנל שהנחיתי השבוע בכנס Marketeen דובר על ההייפ המוגזם סביב קהילות מותג בפייסבוק (אם זכרוני אינו מטעני הציטוט המדויק היה "90% מהקהילות בנויות מ-90% הייפ), אני חושב שעונת החזרה לבית הספר הזו תעמיד את האמרה הזו במבחן כאשר כל חברה ודאי תנסה לרתום בצורה זו אחרת את הקהילה שלה כדי להשתתף בקמפיין שמטרתו אינה מודעות או תדמית אלא הניסיון לנגוס כמה שיותר בשוק החזרה לבית הספר.

סנונית ראשונה לעונה מגיעה מחנות הכלבו Target (עם מעל 1,191,000 חברים בקהילה) שהעלתה אמש אפליקציה העוסקת בעולם האופנה: בניגוד לרמה הגבוהה של האפליקציות שהופכות לאט לאט למשחקי Stand Alone בזכות עצמן, האפליקציה שהעלו Target היא פשוטה וישירה מאד – מדובר בהרכבת לוק במגוון נושאים כאשר מדי פעם מתחלף באפליקציה "מוצר דגל" שסביבו צריכים ליצור את הלוק. פשוט ונחמד.

האפליקציה של Target – חמוד ופשוט (צילומסך)

כבר בתקופת החזרה לבית הספר בשנה שעברה ניתן היה לראות את תחילת השימוש של החברות המסחריות בפייסבוק כערוץ תקשורת עם בני הנוער במקומות הטבעיים בהם הם נמצאים ברשת. בניגוד לשנה שעברה, בה האינטראקציה עם פייסבוק הייתה מוגבלת יחסית וקיבלה ביטוי בעיקר בצורה של קטלוגים שבקלות יכלו למצוא את מקומם בכל מיניסייט, הרי שהשנה הכל יהופך להיות הרבה יותר אינטראקטיבי, הרבה יותר שיתופי והרבה יותר "בוא תראה מה חברים שלך אהבו".

אם  דיברנו בתחילת הפסקה על "90% הייפ", תקופת החזרה לבית הספר תהייה יופי של מבחן עבור היכולת של מותג לבנות קהילה סביבו במשך השנה ובסופו של יום לתרגם אותה למכירות בצורה הכי פשוטה שלהן. רוצה לומר, הייתי שמח לראות מהם אחוזי ההמרה בין מליון ומאתיים החברים של target, לבין המשתמשים באפליקצייה, לבין אלה שבסופו של דבר יבחרו לערוך את הקניות לקראת שנת הלימודים החדשה ברשת.

עיתוני הנוער בחו"ל: דוחפים תוכן החוצה

לזירה אחרת – במקביל למירוץ של חנויות הכלבו על הכיס של ההורים, עיתוני הנוער בארה"ב מתמודדים על הכיס של הילדים עם גליונות החזרה לבית הספר המיוחדים. בכל הקשור לעיותני נוער, השימוש בערוצי תקשורת דוגמת פייסבוק הוא קצת שונה, במקום להשתמש בקהילה הוירטואלית כמשפך טראפיק, עיתוני הנוער משתמשים בפייסבוק כדי לדחוף החוצה תוכן אטרקטיבי מהעיתון, מתוך כוונה לעניין ולמשוך פנימה את הקהל.

השבוע עלה לאוויר האתר החדש של מגזין הנוער Seventeen:

האתר, שכולו מחובר לפייסבוק (עם Facebook Connect) פורש את כל התוכן של העיתון בצורה נוחה ומעניינת כאשר הקהילה הוירטואלית (ששודרגה משמעותית בכל הקשור לניהול תוכן) משמשת את העיתון להדגשת האייטמים המיוחדים והאטרקטיביים ביותר, ומשיכת הקוראים בחזרה לאתר הבית.

ואצלנו בארץ? אצלנו כבר יש רחשים ותכנונים וכמו בשנה שעברה, נעדכן שוב באוגוסט

מגמה: מפתחות המשחקים הגדולות נכנסות לפייסבוק

מדי כמה חודשים אני מוצא את עצמי פותח פוסטים חדשים במשפט "התחרות בגזרת פיתוח המשחקים לפיסיבוק מתחממת" ובדרך כלל אני מספר על טכנולוגיה חדשה שנכנסת, שדרוג בפלטפורמה של זינגה שמבססת את מעמדה בצמרת מפתחות האפליקציות לפייסבוק ועוד בסגנון. היום אני יכול לומר בפה מלא "הגזרה מתחממת" לא באמת שינויים בזירה המקומית אלא במאקרו או אם תרצו, ברמת האסימון שנפל אי שם בארה"ב.

אם נסתכל על חברות הפיתוח המובילות בפייסבוק, נוכל לראות בראש את זינגה, שהוערכה באחרונה בארבעה מיליארד דולר, שלוש חברות קטנות יותר שפייסבוק הוא הלחם והחמאה שלהן (Facebook, Rockyou ו Crowdstar) ובמקום הרביעי את ענקית המשחקים Electronic Arts, שבאמתחתה נמצאים כותרים מצליחים ביניהם Battlefield, Need for Speed, The Sims ורבים אחרים.

הענקים נכנסים

שימו לב למגמה מעניינת ממש מהשבוע האחרון: חטיבת האונליין של Sony מודיעה על השקה של משחק חדש בפייסבוק בשם The Agency: Covert Ops, משחק ברמת גימור גבוהה במיוחד שאם הייתי צריך להגדיר אותו, הייתי אומר שהוא יצור כלאיים המערב מנוע של משחקים שאנחנו כבר מכירים (נאמר, מ Gangster City) לצד מיני משחקים ומאפיינים של משחק תפקידים כמו כלי נשק ותכונות דמות שאפשר לשדרג (אתם כבר מבינים שלא מדובר במשחק הכי פשוט שיש). ככה זה נראה:

משימות בכל העולם – The Agency של סוני (צילומסך)

מיני משחק – חפש חפצים בחדר חשוך (צילמוסך)

Ubisoft – משחקים נוסח צרפת

לא אחת המהלכים של חברת Ubisoft הצרפתית גרמו להרים גבה או שתיים והעובדה שלפני מספר חודשים הם הגישו בקשה לרישום השם Horse Gaga לא הפתיעה אותי במיוחד. יום אחרי שסוני השיקו את The Agency הודיעו ב Ubisoft על השקה של אפליקציית פייסבוק חדשה הנושאת את השם המפוקפק. אני חייב לומר שאם אחרי כל סקר השוק וקבוצות המיקוד שערכו ביוביסופט, המוצר שהם הצליחו להוציא הוא אפליקציית פייסבוק לטיפוח של סוסים, בלי אנימציה ובלי עומק – יש להם עוד לא מעט עבודה בתחום החברתי.

Horse Gaga – אין קשר לליידי (וטוב שכך)

העתיד המסקרן: Starcraft II

באופן אישי, סטארקראפט 2 מבית Blizzard הוא משחק שאני מצפה לו מאז השנייה שסיימתי את הכותר הראשון (וזה הרבה זמן לחכות). היום, הודיעו אנשי Blizzard על תמיכה של המשחק בפייסבוק: שחקני סטארקראפט 2 יוכלו להודיע לחבריהם מתי הם אונליין ומוכנים לשחק איתם, יוכלו להוסיף בקליק אחד את כל החברים שלהם מפייסבוק כחברים ברשת Battle.Net שעליה עובדים משחקי המולטיפלייר של סטארקראפט.

Starcraft II – מאות אלפי שחקנים מחכים. עכשיו עם חיבור לפייסבוק

Blizzrad כבר טבלה את הרגליים בפייסבוק עם אפליקציית WoW Armory שמתממשקת למשחק הרשת הפופולארי World of Warcraft והחיבור של המשחק חדש, לצד פעילות ברשתות חברתיות בפלטפורמות אחרות דוגמת Xbox Live, צפויה לחזק אף יותר את האחיזה של חברות המשחקים ולתת ערך מוסף לקהילת הגיימרים.

הדרך על פי Zynga – מנוע אחיד, משחק לאורך ולרוחב

הלחץ בפסגת מפתחי האפליקציות מתחמם. בזירה המספרית, אין תחרות ל Zynga עם מעל 247,000,000 משתמשים פעילים בחודש כשמזנבות בה רק RockYou! עם 72,000,000 ואחריה חברות כמו EA (עם 54 מליון), Crowdstar (עם 48 מליון), LOLapps ו Playdom. גם בזירת האפליקציות שולטת Zynga כש-7 מתוך 15 האפליקציות המובילות בפייסבוק שייכות לה כשהמובילה הבלתי מעורערת היא Farmville (כן, עדיין Farmville) עם מעל 82 מליון משתמשים פעילים בחודש.

אז למה הלחץ בפסגה מתחמם? כי לאחרונה אפשר לראות מהלכים שמעידים על לחץ שכזה מצד ענקית האפליקצות שהעלתה בחודשיים האחרונים שתי אפליקציות חדשות: Poker Blitz ו Treasure Isle, כובשת המצעדים התורנית. עד היום, Zynga לקחו את הזמן בכל הקשור להעלאת אפליקציות, אפילו נוכח הלחץ של מתחרים (כפי שהיה במקרה של Petville מול Pet Society) והעובדה שיותר ויותר חברות נכנסות לתחום האפליקציות בגימור גבוה (בעיקר מאמצים מכיוון Electronic Arts שמחזיקים גם בתקציב וגם באנשי המקצוע) גורמת להתחממות בגזרת פיתוח המשחקים.

אז את הפוסט הזה אני מנצל כדי להראות כמה התפתחויות באסטרטגיית המשחקים של Zynga, מה שללא ספק מבטיח לה את המקום הראשון ללא מעט זמן.

שפה מוכרת, קיצור עקומת הלמידה, קרוס גיימינג

מסך הבית מתוך Treasure Isle, שפה מוכרת למשתמש (צילומסך)

מזהים את הדמות במשחק? מדובר באותה דמות בה משתמשים Zynga גם עבור Farmville וגם עבור אחת האפליקציות החדשות שלה, Poker Blitz. הסיבה לעניין הזה היא כפולה ובראש ובראשונה טכנית: Zynga עובדים עם מנוע משחק, מה זה אומר? זה אומר שיש להם את מנגנון הליבה (כמו יצירת דמויות או שליחת מתנות) מוכן ולאותה ליבה הם מחברים את מנגנון המשחק החדש שהם מפתחים. הסיבה השניה לעניין האחידות היא קיצור עקומת הלמידה אצל שחקן: הוא כבר מכיר את הממשק, מכיר את הדמויות ואם תתחילו לשחק Treasure Isle (מדובר במשאבת זמן חסרת רחמים) תראו שהאפליקציה עובדת בצורה דומה מאד לפארמוויל ולא תהייה לכם בעיה לתחבר למונחים ולממשק.

רובד נוסף ש Zynga הכניסו שקשור למנוע שלהם הוא היכולת לחבר כותרים שונים, כמו לדוגמא, ב Petville

מיזוג רשימת חברים בין Farmville ל Petville (צילומסך)

Gift-reGift

אם יש חמשהו שמייחד את המשחקים של Zynga על פי האחרים הוא הקצב המטורף בו הם מתפשטים ברחבי פייסבוק. תרומה גדולה לעניין מגיעה ממערכת הספאם חסר הבושה המתנות אותה מפתחת החברה ומשקיעה בה מאמצים רבים: במשחקים האחרונים, Zynga הפכה את משלוח המתנות (הזמנות לאפליקציה עם ערך מוסף) לפשוט ביותר עבור המשתמש: לחיצת כפתור אחת מספיקה ואפילו בלי מעבר בין עמודים לעמוד חדש, כך שלא צריך באמת לצאת מהמשחק.

שליחת מתנות בקליק אחד, מתוך Treasure Isle (צילומסך)

נתתי כאן רק טעימה קצרה מתוך פיתוח המנוע של Zynga ויש עוד כמה פיצ'רים ששווה לדון בהם (ועוד לא נגענו בחיבור המעניין בין האונליין לאופליין) אבל מה שברור לי שכפי הנראה החברה הולכת לכיוון של מנוע משחק שיתפרס על פני כל משחקי החברה. ההימור שלי? שבקרוב נראה מתחרה חזק מאד ומעניין בסצנת הערים הוירטואליות שתופסת תאוצה (שימו לב לנסיעת מבחן של EA בסצנה הזו עם Hotel City).

פייסבוק עושים ניסויים ב QR Codes – מה זה אומר?

כל מי שעבר דרך איזשהו אתר שיווק או פרסום (או היה בצד הלקוח) קיבל לא פעם לידיים שלו הצעה הקשורה ב QR Codes. בהרבה מובנים, קודי QR (הקיצור המגניב ל Quick Response) הם הכבשה השחורה של עולם הפרסום: כולם מדברים על זה, מדי פעם חברה כלשהי מרימה ראש ומנסה להרים קמפיין שהקודים במרכזו אבל בשורה התחתונה, QR Codes לא עשו התקדמות משמעותית מאז כניסתם לשוק בשנת 1994 ולא מעט טכנולוגית (שהראשונה שקופצת לי לראש היא Augmented Reality) עקפו אותם בסיבוב.

לאחרונה, פייסבוק התחילו לבצע ניסויים בהטמעת QR Codes במערכת (ידיעות ב Techcrunch וב Inside Facebook ושאלוהים יעזור לי אני מקווה שלא הקדימו את ה-1 באפריל), מה שעשוי להוות תפנית מעניינת עבור הטכנולוגיה.

QR Codes – איך זה עובד?

בגדול, קודי QR (קיצור מגניב ל Quick Response כבר אמרנו?) פועלים בצורה דומה לברקוד, אלא שצורתם הדו-מימדית מאפשרת להם להכיל בתוכם יותר מידע. היישום של QR Codes בעולם השיווק ופהרסום מתבטא בעיקר בחיבור בין עולמות האונליין לאופליין ועל אף שהתהליך לא פשוט ואינטואיטיבי, התוצאה חמודה למדי: ראשית, עליכם לאתר את קוד ה QR ולזהות אותו ככזה. רוב הקודים נראים כך -

הריבוע הלבן הזה? זה QR Code (התמונה ברישיון cc מאת Fluid Forms)

אחרי שזיהינו את קוד ה QR, אנחנו צריכים לכוון אליו את מצלמת הטלפון הסלולרי שלנו שמופעלת באמצעות תוכנה לקריאת ברקודים (או "קורא QR") והופ! המידע מוצג על גבי הטלפון (נסו את זה עם הטלפון שלכם על קוד ה QR שמופיע בתמונה למעלה – זה עובד!).

פייסבוק ו QR Codes – מחברים עולמות

אחת הבעיות הגדולות של פייסבוק לטעמי היא חוסר היכולת שלו להיות לוקאלי: מדבר באתר בינלאומי שעושה את עבודה של שמירה על קשרים בעצימות נמוכה עם מעגלים חברתייםם (ולא רק) בצורה הכי טובה שקיימת היום. עם זאת, היכולות הלוקאליות שלו והפיצ'רים שתומכים בהן (קבוצות או Causes, לדוגמא) לא מספיק מפותחים בפייסבוק ואחד האויבים שמחכים לענק הכחול בפינה הוא עולם הלוקאל, העסקים המקומיים, המותגים הקטנים וקבוצות הנישה המבוססות על תחומי עניין שפייסבוק לא מצליח לתת להן מענה בצורה טובה והן מוצאות פתרונות במקומות אחרים (פורומים, פרסום בזירות מקומיות ועוד).

הפתרון שפייסבוק מנסה ליישם באמצעות קודי QR מכניס את הקודים לתוך עמודי הפרופיל כדי לקשר אליהם ישירות ולהודעות סטטוס (צפו בתמונת הדגמה ב Techcrunch, לא הצלחתי להשיג תמונה סבירה עם זכויות יוצרים). מה זה אומר? למפרסמים, זה אומר שמעכשיו אפשר לפרסם את עמוד הקהילה של העסק מכל מקום על ידי פרסום של קוד QR בכל מקום הנה כך -

קישור בין העולם הלוקאלי לפייסבוק – מודעת QR

ואחרי הכל – Geo Tagging

מילה קטנה על טכנלוגיה ללא טכנולוגים: Geotagging (הוספת מטא-מידע של מיקום גיאוגרפי למידע מסוגים שונים) מסתמן כאחד הטרנדים החמים של השנים הקרובות: הגוף שיחזיק בכמה שיותר מידע גיאוגרפי אודות המשתמשים שלו (איפה הם מתנהלים, מה הם עושים ובסביבת מי) יכול לנצל את זה בצורה הטובה ביותר למטרות מסחריות ("שלום, אני רואה שאתה מבלה לא מעט בחנויות אופנה בקניון רמת אביב, שמעת כבר על המבצע החדש של רשת שקר כלשהו?").

האם בסופו של דבר תיושם טכנולוגיית ה QR בפייסבוק והאם היא תביא לו הצלחה בשוק הלוקאלי? ימים יגידו. אנחנו נעקוב.

FaceChipz – דרך בטוחה לחבר ילדים לרשת חברתית?

במקום לכתוב עוד מאמר דעה בנושא Sexting או בריונות רשת, לכבוד יום האינטרנט הבטוח שחל היום (17.2), החלטתי להתייחס לאתר חדש שמציג שיטה חדשה-ישנה לחיבור בטוח (וכיפי, לשיטתם) של ילדים לרשת חברתית. רבות דובר על הסיכונים הכרוכים בהתחברות לא מבוקרת של ילדים לאתרי אינטרנט, בהם חדרי צ'אט ורשתות חברתיות (יש גם מאמרים שטוענים להיסטריה חסרת פרופורציה) אבל בשורה התחתונה, אף הורה לא מוכן לקחת את הסיכון ונוצר צורך בפתרון אמיתי ובטוח, שאליו מכוונות לא מעט חברות מסחריות.

FaceChipz הוא אתר חדש שעלה השבוע בארה"ב וההבטחה שלו היא כפולה: להורים, דרך בטוחה לחבר את הילדים ולילדים, חיבור לעולם האוספים (Collectibles) עם מוצר אופליין צבעוני וצעיר.

ככה עובד המנגנון: ההורה רושם את הילד שלו לאתר תמורת דולר אחד. לאחר מכן, ילדים קונים אסימונים ייחודיים לאתר (בשם FaceChipz) כאשר על כל אסימון נמצא קוד. הילדים מכניסים את הקודים שעל האסימונים לאתר ואז הם יכולים לחלק אותם לחברים. ברגע שהחבר מכניס את הקוד שעל האסימון לאתר, ובהנחה שהקוד תואם את הקוד שהילד הזין, הם מתחברים. ילדים יכולים להתחבר רק לילדים אחרים והם לא יכולים להיחשף לזרים כך שבעצם נוצרות סוג של טבעות חברים מנותקות אחת מהשניה.

הקוד חייב להיות משותף לשני החברים

המודל העסקי: חיבור אונליין-אופליין וטובין וירטואליים

יש משהו מאד נחמד בלנסות את החיבור של אונליין-אופליין וליישם אותו על הילדים: הרעיון של אסימונים שניתן להגיע איתם לבית הספר, לחלק אותם לחברים (העיצוב שלהם מאד אינטרנטי ומזמין) ולשחק איתם. בעידן בו ההורים מפחדים לחבר את הילדים שלהם לפייסבוק יש איזשהו ייתרון, פסיכולוגי אפילו למוצר שאפשר להחזיק ביד ולשלוט באנשים שמקבלים אותו. את האסימונים מוכרים בחנויות הגדולות (טויס אר אס ודומיהם) כך שגם סביבת הקנייה היא לא מפוקפקת, מה שאמור לספק תחושת ביטחון נוספת להורים.

פן נוסף של המודל העסקי ב FaceChipz היא חנות של טובין וירטואליים (Virtual Goods) . נכון לעכשיו אין קנייה של נקודות משחק בכסף אמיתי, אבל לא מן הנמנע שמודל כזה ייכנס בעתיד.

האינטרנט לא הפך בטוח לילדים, עדיין

אני חייב להודות שיש משהו מאד מרגיע בדרך שבו FaceChipz מתנהל: אתר סגור הרמטית מכל כיוון כשהשער היחיד הם האסימונים שמועברים פיזית מיד ליד. יש כאן פתח למקרי קצה בו Sexual Predator ייצור סביבו טבעת חברים של ילדים (שיקבלו את האסימונים במתנה מאדם זר) אבל בגדול, עם פי'צרים בסגנון היעדר חיפוש פנימי ושליטה מוחלטת של ההורים, נראה שניתן לייצר כאן סביבה בטוחה מהבחינה הזו.

מצד שני, אני מאמין שהגנה מפני זרים היא ענין משני. כמו לא מעט אנשים, אני מאמין שהאיום הגדול ביותר עבור ילדים ברשת הוא כנראה הילדים עצמם. אחד הפוסטים הראשונים בתנועה סקר את מקרה ההתאבדות בשידור חי של פעיל באחד הפורומים של Justin TV ועד כמה שרשת חברתית יכולה לבטח את עצמה מפני זרים, חייבת להיות מודרציה ואחריות מסוימת מצד בעלי האתרים כדי להגן על הילדים מצורות של בריונות רשת.

לקריאה נוספת: כמה טיפים לגלישה בטוחה של ילדים ברשת (עוד אחד מני רבים, אבל יום האינטרנט הבטוח – אז שיהיה).

ארה"ב מציגה: חינוך ילדים לצריכה נכונה של פרסומות

מצחיק קצת שפחות או יותר במקביל להודעה של CBS על מכירת כל הספוטים לפרסום בסופרבול, מאורע שמציין פחות או יותר את שיא עונת הפרסום בארה"ב, מעלה ה Federal Trade Commission האמריקאי (אני חושב שהמקבילה הישראלית הטובה ביותר היא המועצה הישראלית לצרכנות) אתר חדש שכולו נועד כדי ללמד ילדים קטנים איך לצרוך נכון פרסומות ואיך כל תעשיית הפרסום האמריקאית עובדת.

פרסום לילדים הוא עניין בעייתי; פחות מהצד של המפרסמים אלא יותר מבחינת הצרכנים. רוב הילדים רואים בפרסומות תוכניות קטנות ומצחיקות (לראיה, 80% מהילדים בגילאי 7-6 נקשרים לאלמנט של ההומור בפרסומות – PDF) ובגיל שעדיין אין את ההבדלה ותשובות לשאלות של "מה היא פרסומת" או "מה אני צריך לעשות בעקבות פרסומת", קל יחסית למכור לילדים כשאין הכוונה נכונה.

קשה להאמין שזה פרוייקט ממשלתי

אני חייב לומר שמהרגע הראשון הפרוייקט של ה-FTC (המתקרא Admongo) תפס אותי בהפתעה. דווקא לא בגלל האג'נדה המבורכת, אלא דווקא מהדרך הנכונה מאד שהם בחרו לתקשר עם ילדים בגילאים צעירים. ככה זה נראה:

מסך הפתיחה של Admongo – משחק מגניב בגימור גבוה (צילומסך)

Admongo הוא משחק פלאש עלילתי ואינטראקטיבי. בניגוד לגישת הלומדה, מטרת המשחק היא לטפס במעלה מגדל כשבכל קומה יש משימה אחרת (היכנסו לעמוד הבית כדי לראות את המגדל, נראה חוויתי ומגניב). השחקן יכול לעצב לעצמו את הדמות ואת כל המשחק מלווה דמות של גיבור על (כולל דיבוב) שמסביר לילד איך עובדת כל תעשיית הפרסום בארה"ב.

במשימה הראשונה במשחק, לדוגמא, הילד צריך למצוא ארבע פרסומות שנמצאות בחוץ (ספוילר: תחנת אוטובוס, האוטובוס, שלט חוצות ושלט חוצות אלקטרוני) כאשר כל פרסומת שהוא מוצא מביאה לו נקודות וסרטון קצר עם הסבר:

הסבר על פרסום בתחנות אוטובוס (צילומסך)

המשחק מזכיר משחק פלטפורמה וחוץ מהמשימות השחקן יכול להסתובב באופן חופשי, לאסוף מטבעות זהב ולצבור נקודות.

מי צריך לקחת את האחריות?

במבט ראשון (וגם בשני) קשה להאמין ש Admongo הוא פרוייקט ממשלתי. אם חושבים על זה קצת, המצב בו הממשלה יוזמת פרוייקט כזה, מגניב ככל שיהיה, כדי לחנך ילדים לצריכה נכונה של פרסומות הוא קצת מוזר.

הייתי מצפה שיוזמה כזו תבוא דווקא מתוך חברות הפרסום. חברת פרסום גדולה שתיקח על עצמה את הפרוייקט של לחנך ילדים, לא בקטע ציני אלא דווקא מתוך אמונה והכרה שעולם הפרסום לילדים הוא בעייתי והרעיון להגיע דווקא מהצד השני ולומר "כן, אנחנו מוכרים\מייצרים פרסום, אבל אנחנו נוהגים בו באחריות" יכול להיות ערך מוסף מעולה לכל חברה מסחרית. קצת כמו קמפיין Drink Responsively של אבסולוט, רק עם פרסומות.

ותודה מיוחדת: ל The Oatmeal על השימוש הנכון בסמיקולון