כל הפוסטים בקטגוריית הצצה לחו"ל

משחקים בגימור גבוה: עכשיו בפייסבוק

זה נראה כאילו לא מזמן כתבנו כאן על האבולוציה של האפליקציות בפייסבוק ובזמנו סימנו את PetVille בתור סמן ימני לאפליקצייה ברמת גימור גבוהה שתכניס את כל תעשיית המשחקים בפייסבוק להילוך גבוה מבחינת הגרפיקה וההשקעה במשחקים.

עם כניסה של יותר ויותר חברות לנישת המשחקים החברתיים (לא פחות מחמש חברות חצו את רף 50 מליון המשתמשים החודשיים ועוד שתיים בדרך הנכונה. Zynga, אגב, עם 226 מליון רחוקה מכל החבורה). האפליקציות שיש להם זכות קיום הופכות להיות אפליקציות עם ליבה משחקית חזה מאד (פארמוויל, פטוויל, זינגה פוקר, קפה וורלד) ואפילקציות עם עומק ורמת גימור גבוהה, עליהן נדבר בפוסט הזה.

ערך מוסף לטקסט

אחת האפליקציות הפופלאריות ביותר בפייסבוק בקטיגוריית המשחקים היא Mafia Wars של Zynga – משחק טקסטואלי ברובו עם ליבה שמבוססת על אנרגיה (באמצעותה מבצעים משימות) ונתונים אחרים המסייעים להשלמת המשימה. לאחרונה, חלה ירידה במספר המשתמשים באפליקצייה מאיזור ה 25 מליון משתמשים בחודש לאיזור ה 22 מליון, אמנם צרות של עשירים, אבל כדאי לשים לב לאפליקצייות של המתחרים:

מסך ראשי ב Mafia Wars נראה ככה:

עמוד הבית של Mafia Wars – מזכיר לי את ימי ה MuD

לפני מספר ימים, Playfish, אחת המתחרות הגדולות של Zynga בתחום משחקי הרשת החברתיים (ועל הדרך נרכשה על ידי ענקית המשחקים Electronic Arts) השיקה את הגרסה שלה ל Mafia Wars: אפליקציית קומיקס בסגנון פילם-נואר (עם Sound Acting והכל) שעובדת על אותו מנוע טקסטואלי של Mafia Wars – אבל שימו לב לגימור:

מבחר מסכים מתוך Gangster City – ההבדל ברמת ההשקעה

רובד נוסף: משמעות אמיתית לחברים

Playfish לא היו הראשונים להעלות אפליקצייה בגימור גבוה לפייסבוק כדי לפצות על מנוע משחק לא מספיק כיפי אבל הראשונים להעלות אפליקצייה שיוצאת למשחק ראש בראש מול אחד המשחקים המוצלחים ביותר בפייסבוק (ובמכשירים הניידים), כל שכן של החברה המתחרה הגדולה ביותר.

רובד נוסף ששווה אזכור באפליקציות בגימור גבוה, היא היכולת לתת משמעות אמיתית להוספת חברים לאפליקצייה מבחינת המשחקיות. ברור לכל מפתחות המשחקים שחברים בתוך אפליקצייה מעניקה ייתרון מסוים במשחק לשחקן (אם זה כמות שכנים בפאמוויל כדרך לעשות כסף וכו'). רמת הגימור הגבוהה של האפליקציות החדשות מצליחות לחבר בצורה טובה יותר את החברים למשחק ולתת להם ערך.

כך, לדוגמא, ב Castle Age (אפליקציית משחקי תפקידים עטורת פרסים) חברים משמשים כ"משמר עלית" לגיבור הראשי ומסייעים במאבק נגד מפלצות מיתולוגיות. ב Gangster City, תתבקשו לסדר לעצמכם משפחת פשע איטלקית אמיתית כשלכל בעל תפקיד השפעה על המשחק (לחיילים תחת פיקודכם יש הכוח לסיים עבורכם משימות ועוד).

מסך קריאה לעזרת חברים ב Castle Age

משפחת הפשע שלכם ב Gangter City

בסופו של דבר, לערך המוסף שיש להצטרפות חברים למשחק יש ערך גדול מאד גם בתחום הויראלי של המשחקים: ברגע שלכל חבר יש תפקיד הוא הופך להיות ליותר מסתם שכן (פאסיבי) ותופס תפקיד של ממש, אפילו אם רק ברמת שם התואר, מה שמקל עליו להפיץ את המסרים בקרב חברים שלו.

בקרוב: אפליקציות פייסבוק תתחברנה לדואר האקלטרוני

החבר'ה בפייסבוק ממשיכים להתחבר לערוצי מדיה נוספים והחל מעוד יומיים (20 לינואר 2010) תיפתח בפני מפתחי האפליקציות האפשרות לתקשר עם המשתמשים באמצעות דואר אלקטרוני (לפוסט המקורי באתר המפתחים של פייסבוק).

פייסבוק יאפשרו את ההתקשרות בין האפלקתיה למשתמשים בשני אופנים: הראשון, אפשרות לשיתוף של כתובת האימייל בתוך האפליקציה והשני, מתן הרשאה לאפליקציה לשלוח דואר אלקטרוני למשתמש.

חלון ההרשאה לשיתוף דואר אלקטרוני באפליקציית פייסבוק (מקור: Inside facebook)

העמקת הקשר בין המשתמש לאפליקצייה שלו תפתח בפני מפתחי האפליקציות המון אפשרויות להחזיר את משתמש לתוך פייסבוק: תזכורות בסגנון "שכחת לחלוב את הפרה שלך", טיזרים מסוגים שונים בסגנון "חבר שלך ניצח אותך בדו קרב, בוא תחזור ותתן לו בראש" וכל אפשרות קראייטיבית אחרת.

המשמעות המעניינת השניה שנובעת מה Email API היא האפשרות של מפתחי האפליקציות לחייב את שיתוף כתובת הדואר האלקטרוני כתנאי לשימוש באפליקצייה כדי לייצר לעצמם מסד נתונים לשימוש מאוחר יותר שלא מחייב שימוש בפייסבוק (מועדוני לקוחות, רשימת דיוור וכו'). מדיניות הפרטיות של פייסבוק מחייבת את מפתחי האפליקציות לא לסחור בכתובות האימייל או למכור אותם לצד שלישי, אבל אין מניעה להשתמש במסד נתונים שנאסף מאפליקצייה כזו או אחרת ולנצל אותו לקמפיינים עתידיים.

אני משער שבעלי האפליקציות הגדולות (בייחוד משחקים חברתיים, שם התחרות והכפילות מחייבות מעורבות גבוהה של המשתמש באפליקצייה) ימהרו להטמיע את השינויים הנדרשים בימים הקרובים. אנחנו, כמובן, נעדכן אתכם ומעניין יהיה לראות עד כמה מוכנים יהיו המשתמשים בפייסבוק לשתף כתובות אימייל בתמורה לשימוש באפליקצייה זו או אחרת.

אדידס יעבירו אותנו ל Augmented Reality

אם הטרנד הלוהט של סוף 2009 היה משחקים חברתיים וטובין וירטואליים (Virtual Goods), הרי ששנת 2010 נפתחה בקול תרועה רמה עם יותר ויותר חברות שמנסות להפעיל את הלקוחות שלהן בסוג חדש של אינטראקציה: Augmented Reality, או בשפת המגניבים – AR (נטקראפט עשו יופי של עבודה בסקירה של הטכנולוגיה)

כתבנו לפני כמה חודשים על יישום ראשוני של AR בסדרת צעצועים שלוותה את הסרט Avatar ומאז היה לנו ברור שלא יעבור הרבה זמן לפני שהטכנולוגיה תהפוך מנחלתם של כמה גיקים למשהו ממש מגניב שחברות גדולות ימנפו במקפיינים שלהן.

המציאות המדומה של אדידס

בשנים האחרונות אדידס עושים המון ניסיונות מעניינים בשוק הנעליים כדי להתאים את עצמם לקהל הצעיר והדינאמי: זה התחיל מסדרת Adicolor החדשה שהכניסה נעליים עם תמות ייעודיות לתכנים פופולאריים, אחרי כמה זמן קיבלנו סדרות שלמות של נעליים הקשורות לתוכן פופולארי (ביניהן סדרת Star Wars שכולם מחכים לה) והדבר הבא יהיה נעל שתכניס את המשתמש לתוך עולם של משחקים ותוכן בלעדי.

העולם הוירטואלי של אדידס (תמונת קונספט)

ככה זה אמור לעבוד: הלקוח קונה נעל כשעל הלשונית מוטבע קוד ייחודי. ברגע שהנעל מוחזקת אל מול מצלמת רשת, ייפתח בפני המשתמש עולם וירטואלי של משחקים ותוכן ייחודי לאדידס. הנעל עצמה תשמש בתור שלט למשחק (אני צופה בעיית שימושיות כאן אחרי כמה ימים בבית הספר או בעבודה).

בסופו של דבר, מדובר כאן בעוד איזה גימיק של אדידס שבטח לא יהיה סופר מתוחכם מבחינת המורכבות שלו אבל הוא יכול לסמן את תחילתה של מגמה ממש מעניינת כשחברות תתחלנה לשים דגש מיוחד לא רק על מוצר הפיזי אותן הן מוכרות אלא גם על המטא-מוצר ואולי להוסיף עוד כמה אפשרויות מעניינות לחבר בין האופליין לאונליין.

בקטנה: תמונות ראשונות מ Messenger 2010

תמונות ראשונות מ MSN Messenger 2010 הועלו היום לרשת, לפני הכל – ככה זה נראה:

מסך לוגאין (ויה LiveSino.net)

מסך אנשי קשר (ויה LiveSino.net)

אם היה ספק לגבי הכיוון שבו הולך מסנג'ר, הרי שהנטייה היא לכיוון בני הנוער ופחות לכיוון כלי עבודה לאנשי web. הפיד מצד שמאל עם אפשרויות התגובה והאפשרויות הגדולות יותר לפרסונליזציה של התוכנה מכניסה את מסנג'ר 2010 לתחרות ראש בראש מול ICQ בזירת הילדים-נוער.

יהיה מעניין.

Live Games – פורטל משחקים ראשון בפייסבוק

בתקופה האחרונה מעסיקה אותי לא מעט השאלה כיצד יתמודדו פורטלי המשחקים הגדולים עם הכניסה האיטית אך אגרסיבית של פייסבוק לתוך נישת המשחקים. מעיון בגרפים של פורטלי המשחקים הגדולים ניתן לראות את הירידה בטראפיק לאורך זמן (כואב במיוחד המקרה של miniclip שאיבדו פחות או יותר חמישים אחוז מתעבורת הגולשים).

אתרי המשחקים הגדולים – ירידה לאורך זמן (Google Trends)

יוצא לי להגיד בלא מעט פגישות והזדמנויות אחרות שהאינטרנט הוא לא משחק סכום אפס. דהיינו, גולשים (בדרך כלל) לא מקובעים וייכנסו גם לאתר פלוני וגם למתחרה שלו, אלמוני, ובלבד ששניהם מספיק מעניינים. עולם המשחקים, לעומת זאת, הוא הדבר הכי קרוב למשחק סכום אפס אינטרנטי שאני מכיר: כולם מציעים פחות או יותר אותו מבחר של משחקים (חלק אפילו מעתיקים עם הוטליניקים) ובסופו של דבר נוצרת איזשהי נאמנות גולשים לאתרי המשחקים הגדולים (מה שמסביר את ההצלחה היחסית בארץ של פורטלי משחקים כמו נט גיימס או ערוץ המשחקים של נענע).

עלייתו של פראמוויל

בחודשים האחרונים, עם הכניסה של פייסבוק לשוק המשחקים (קריאה מומלצת – האבולוציה של האפליקצות בפייסבוק) אנשים נטשו את פורטלי המשחקים, זאת לטעמי משתי סיבות עיקריות:

1. המשחקים כבר נמצאים שם – מבחינת מודל הגלישה, פייסבוק הפך להיות האתר הראשון שבודקים ברגע שנכנסים לאינטרנט (בהקשר של צעירים, כמובן) והוא השער למה שעושים אחר כך: אם זה להיכנס לקישורים של חברים או ברוב המקרים, לשחק. המשחקים של פייסבוק נמצאים שם, בתוך האתר ולכן במקום להיכנס לפורטל משחקים "מסורתי" ולהמשיך משם, לא צריך לעזוב את הבית ואת הממשק המוכר אלא פשוט להיכנס בשני קליקים למשחק.

2. האפקט החברתי - הגיימרים של היום רוצים את המשחקים שלהם חברתיים יותר והמוניים יותר (כך כתבנו) והיכולת להשוויץ בהישגים ולמדוד את עצמך אל מול החברים במשחק, נתנת ערך מוסף עצום לעומת המשחקים הקלאסיים לשחקן יחיד שנראה שלא יעבור הרבה זמן עד שיאבד עליהם הקלח.

אתרי המשחקים מתמודדים עם Live Games

היום עולה לאוויר בלון ניסוי מעניין מבית Geewa: פורטל משחקים פייסבוקי בשם Live Games שמהווה את הסנונית הראשונה בהתמודדות פורטלי המשחקים ה"מסורתיים" עם המציאות החדשה. ככה זה נראה:

עמוד הבית של Live Games – מזכיר מאד את "המסורתיים" (צילומסך)

Live Games נותן כמה ערכים מוספים: כל הפעילות מתבצעת על הפלטפורמה של פייסבוק, מה שמשאיר את האנשים במסגרת מודל הגלישה שהם מכירים ועליו דיברנו. בנוסף, כל העיצוב מציג פורטל משחקים מסורתי (חלוקה לז'אנרים, חלוקה לגברים ונשים ומבחר משחקים בתצוגה של טאמבניילס.

פייסבוק מאפשר לפורטלי המשחקים לפתח פיצ'רים שתמיד היו נורא נדרשים אבל הפיתוח שלהם היה גדול מאד: ל Live Games שני סוגי משחקים – משחק לשניים או יותר שחקנים (מולטיפלייר) או משחקים לשחקן יחיד, ממש כמו בפורטלים הגדולים אבל עם תוצאות שנכנסות לתוך טבלת מובילים שמאפשרת לך לעשות Share לתוצאה ולהזמין חברים לנצח אותך. ככה נראה משחק שחמט לדוגמא:

לא באמת עשיתי את המהלך הזה – שחמט אחד על אחד (צילומסך)

הערך המוסף – הקהילה

אני חושב שמה שיחזיק את הפורטלים הגדולים בחיים (או שיעביר אותם לפייסבוק בסגנון Live games) הוא היכולת לחבר את המשתמשים לעולם המשחקים ולייצר קהילה סביב משחק ספציפי, אם בצורה של ליגות (זה ממש מתבקש בתור האבולוציה של טבלאות ה top10) או אם בצורה של לקחת את המשחקים הקלאסיים ולהפוך אותם לקהילתיים. היום אנחנו רואים את זה קורה בארץ עם הטאקי של נענע או בעולם עם טטריס מולטיפלייר, אבל הראשון שייקח את כל החבילה הזו ויארוז אותה בצורה טובה, עם ממשק טוב וייצר קהילה או בתוך פייסבוק או באמצעות חיבור לפייסבוק מבחוץ, יכול לעשות יופי של דבר.

נזכרתי בסוף: הכי קרובים שהגיעו לרעיון הקהילתי היו MSN עם ה Gaming Zone, אבל לא הלכו את האקסטרא מייל לכיוון חיבור של קהילה אלא הסתפקו במשחקי פולטיפלייר עם אינטראקציה נקודתית.

LG מנסים לגרום לבני הנוער לחשוב פעמיים לפני ה-Send

אם אפשר לומר משהו חיובי על חטיבת הטלפונים הסלולריים של LG, הוא שהם משקיעים לא מעט במחקר ומודעים לגמרי לבעיות שמעסיקות נוער ובמובנים של עולם הסלולר, במידה רבה את ההורים שלהם (שבסופו של דבר רוכשים את המכשירים, ואם זו חברה שמודעת לילדים שלהם, אז למה לא).

כבר יצא לנו לסקר כאן בתנועה קמפיין אחד של LG שעסק בפיענוח הודעות הסמס של הנוער וכוון בעיקר להורים והקמפיין הנוכחי שנושא את השם Give it a Ponder (בעברית, הרהר על זה) מנסה לתקוף נושא שקרוב לליבנו – בריונות רשת וסלולר.

מחקר מקדים: "נוער הצהובונים" על פי LG

אחד הממצאים העיקריים של המחקר המקדים שערכו LG טרם השקת הקמפיין התגבש למושג "נוער הצהובונים" (באנגלית זה נשמע יותר טוב – Tabloid Teens): מהמחקר עולה שעולם הרכילות בזירות המקומיות השתנה והסלולר הפך להיות הכוכב העיקרי כאשר בני נוער שולחים (או נופלים קורבן ל) הודעות פוגעניות, רכילותיות ותמונות מביכות. אותו דחף להיות הראשון שאומר משהו ולהיות מקור ההפצה מאפיין מאד גם את אתרי הרכילות והצהובונים ומכאן השם.

הקמפיין: רעיון ישן, ביצוע מצויין

הרעיון של Think before you text הוא לא משהו חדש ומדי פעם מנסים לטפטף את המסרים הללו, אבל זה תמיד מעט מדי וקטן מדי. LG הלכו כאן בגדול וגייסו לטובת הקמפיין את ג'יימס ליפטון (Inside the Actors), אדם מבוגר על תקן הכי-לא-מבין-נוער אבל בסופו של דבר הוא (והזקן שלו) מגוייסים לטובת קול ההיגיון הבריא.

עמוד הבית של הקמפיין הוא בסך הכל זקן גדול מרחף באוויר שמפנה את הגולש לעמודים בכל ערוצים המדיה החברתית (יוטיוב, פליקר וגו') במטרה לפגוש את בני הנוער במסלול הגלישה הטבעי שלהם, היכן שהם נמצאים ולא לכפות עליהם מיניסייט שכנראה לא יביא יותר מדי חשיפה.

ponder-at-flicr

הרהרו על זה בפליקר, פוגשים את הנוער בסביבה שלהם (צילומסך)

אפקטיביות: מוטלת בספק

בסך הכל אני הראשון שיתמוך בקמפיינים עם ערך מוסף ובמיוחד בחברות שעושה את זה האנג'נדה שלהן, אבל בסופו של דבר השינוי לא יבוא מחברה מסחרית (אלא אם כן זו תהייה חברה מסחרית ממש מגניבה עם פרזנטור מפורסם שיבוא ויגיד "מי שעושה את זה הוא אפס", אז אולי) אבל בסופו של יום, עד כמה מעורפל (ואני לא אוהב מעורפל) שזה נשמע, השינוי צריך לבוא מתוך בני הנוער עצמם, כאקט של חינוך ותרבות של ניהול החיים הדיגיטליים.

בניגוד לאנונימיות היחסית שמאפשרים טוקבקים והבעייתיות שבעניין, הרי שהודעות סמס הן מזוהות ולכן אולי יהיה קל יותר ללמד אנשים לחשוב פעמיים לפני שהם לוחצים עם ה Send.