בעוד אני כותב את השורות הללו, נמשך בתל אביב כנס Marketeen 2010 העוסק כולו בשיווק לצעירים (גילוי נאות: את הכנס מארגנת חברת teenk בה אני עובד). במסגרת הכנס נתתי סקירה מקיפה על שיווק מבוסס מיקום והנחיתי את פאנל "תוכן וטכנולוגיה בשירות המותג". אבל דווקא לא בדברים האלה רציתי לעסוק. אחד מהמופעים המרכזיים בכנס היא סקירה המציגה נתונים חדשים ועדכניים על בני נוער בישראל בשנת 2010 ומתוכה רציתי להוציא ולנתח כמה נקודות מעניינות ולשתף אותן כאן (בסוף הפוסט תמצאו את המצגת כולה להורדה).

קיים פער גדול בין תפיסת פעילות ההורים את בני הנוער לבין המציאות

דווקא בתקופה בה  מחקרים וסקרים מחו"ל מראים על התקרבות בין בני נוער (יותר נכון, בנות נוער) לבין ההורים גם במונחים של שיתוף בחיים האישיים וגם בקניות, שקר חדש שהתפרסם בארה"ב מראה לנו דווקא על מגמה, אלא על פער גדול בין תפיסת ההורים את החיים של ילדיהם לבין מה שקורה בחיים שלהם הלכה למעשה. כך, לדוגמא, נראה הפער בין הורים לבני נוער בכל הקשור בנושא ההיכרות עם אנשים חדשים ברשת האינטרנט.

הפער בין תפיסת ההורים את פעילות הילדים – האם אתם מכירים אנשים ברשת?

במצגת אנחנו סוקרים מספר שאלות שעליהן התשובה מבוססת על תפיסה, כך שניתן להתאגר את הממצאים. לדוגמא: קיים פער גדול בין הורים לילדים בשאלה "האם היית במערכת יחסים רצינית?" (לעומת, האם אתה מאמין שבנך\בתך היו במערכת יחסים רצינית". כאן לדעתי קיים פער בין תפיסת הילדים את המושג "מערכת יחסים רצינית" לבין ההורים.

בסופו של יום, האתגרים להבנת בני הנוער כפי שאנחנ מציגים הם ברורים: אני רואה את קהילת בני הנוער בתור אורגניזם חי, שעובר מוטציות כל הזמן ככל שהוא נחשף ליותר טרנדים, מתבגר, נחשף ליותר עולמות תוכן ומתקדם בחיים. בנוסף, החפיפה שלהם לעולם המבוגרים רק גדלה במונחים של כוח קנייה והשפעה על רכישות בתוך התא המשפחתי ומאידך, הצרכים שלהם שונים ולא תמיד עולים בקנה אחד עם אלו של המבוגרים (בהשאלה: מה שבן נוער רואה כשהוא משווה מחירים עבור מכונת כביסה הם לא בהכרח אותם מאפיינים אותם היה בוחר מבוגר).  תוסיפו לכל זה את העובדה שבני נוער הם קהילה מסוגרת שעוברת תהליכים נפשיים ופיזיים אינטנסיביים, וקיבלתם קהל יעד מאתגר במיוחד.

שימושי מדיה בקרב צעירים – ישראל 2010

בסקר שערכנו, התחלנו במחקר השוואתי לשאר העולם ובדקנו כמה זמן מקדישים בני נוער לשימושי מדיה. הנה התוצאות:

שימושי מדיה בקרב צעירים – הרשתות החברתיות שולטות

בתרשים קל לראות שמעל לכל פעילות אחרת, האינטראקציה של בני הנוער זה עם זה בשעות הפנאי נעשית באמצעות רשתות חברתיות. לא, הן לא באות להחליף  לחלוטין מפגשים פנים מול פנים, אך ללא ספק הן תופסות חלק נכבד מהזמן הפנוי של בני הנוער. לא מעט יוצא לי לשמוע בני נוער מדברים על סדר היום שלהם שמתחיל בבוקר בפייסבוק, נמשך בבית הספר בפייסבוק ונגמר בערב בפייסבוק אחרי שכל היום הם שיתפו חוויות שלהם דרך פייסבוק (תחליפו את המילה "בית ספר" במשרד ותגיעו לסדר היום שלי, אבל אני לא מייצג).

הנתנים מהסקר שלנו נותנות משנה תוקף לסקר BMG אותו סקרנו כאן בתנועה שמראה, בדומה לכל מה שאנחנו יודעים ומכירים על בני נוער – האינטרנט הוא המקום הטוב ביותר לדבר איתם ולמצוא אותם בשעות הפנאי, קל וחומר בחופש הגדול הבעל"ט.

ההתנהלות הכלכלית של בני הנוער בישראל

אני קופץ כמה שקופיות קדימה (אני ממליץ לכם לראות את מצעד האתרים הקטן ואת חשבונית ההוצאות של בני ובנות נוער) ורוצה לדבר דווקא על הרגלי החיסכון של בני  הנוער בישראל:

אם יש משהו מעניין בעולם הנוער שעדיין לא פוצח, הוא עניין ההתנהלות הכלכלית של בני הנוער. כל המחקרים מראים על כוח קנייה רחב היקף (המחקר האחרון שקראתי מדבר על 216 מליארד דולר גלובאלי), מדובר בקהל שמחפש הכרה והגדרה עצמית ואוהב לדבר ולקבל פידבק ממותגים ועם זאת, המשאבים הכלכליים שלו נשלטים, לכאורה, על ידי ההורים. לאורך השנים קמו ונפלו יוזמות הקשורות לחיוב בני נוער, אם באמצעות סלולר, אם באמצעות כרטיסי אשראי ממותגים ואם באמצעות שיתוף ההורים בחווית הקנייה ולמרות הכל, עדיין לא נמצא הנוסחה המנצחת.

רוב בני הנוער חוסכים כסף, מודעים למצב הכלכלי שלהם ובניגוד למה שאתם עלולים לחשוב, מנהלים אותו מאד בתבונה ובכל קמפיין או מבצע מחפשים מצד אחד את המלכוד, ומצד שני את הערך המוסף האמיתי שהמותג מתיימר להעניק להם.

עד כאן הניתוח הקצרצר שלי את ממצאי המחקר שהצגנו בכנס, אני רוצה לנצל את הבמה ולהודות לכל מי שהגיע, לכל משתתפי הפאנל שלי ולמשתתפי הפאנלים באפן כללי על יום משמעותי ביותר בכל הקשור לשיווק לבני נוער בישראל. כולי תקווה שהכנס היום היה הראשון – אבל בהחלט לא האחרון.

Teens in Israel 2010

השותפות בין הרשת החברתית MyYearBook ומכון המחקר Ketchum מספק לנו עוד בראשיתו סקר מעניין העוסק בהשפעה של מותגים על צעירים ועל הדרך בה הם מעדיפים לתקשר עם מותגים ומן העבר השני, דרכי התקשרות של מותגים איתם. נקודות בולטות פורסמו ב eMarketer, כאן אני רוצה להביא את הזווית והניתוח שלנו את הממצאים.

בני הנוער עדיין מעדיפים המלצות מחברים (התמונה ברשיון Creative Commons על ידי espiritossanto)

רוב בני הנוער מחשיבים את החברים שלהם כמקור המידע האמין ביותר

בקרב על מקור המידע האמין ביותר עבור בני הנוער, הבחרים עדיין נחשבים למקור המידע האמין ביותר (52%) כאשר אחריהם מזנבים ביקורות צרכנים (13%), מבוגרים (9%) ואת הרשימה סוגרים סלבס (4%) ובלוגרים (3%).

אם להודות על האמת הרמתי לא מעט גבות (לפחות שתיים) כשראיתי את הממצאים. בכל הנוגע לחברים, אין לי ספק שהנתונים אמינים, הגם שהם חוזרים על עצמם בסקרים לאורך זמן. הרצון של בני הנוער להשתייך ולקבל הכרה מקבוצת שווים מחזק מאד את מעגל החברים שלהם וכשאלה נותנים להם מידע, ההנחה כי מידע זה ייתפס כאמין מניחה את הדעת.

הבעיה שלי עם הממצא הזה מגיעה דווקא מהכיוון של הסלבס והבלוגרים שנתפסו כמקורות המידע הכי פחות אמינים וחשוב לשים כאן את הדברים בקוטנקסט: אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הווצרותם של טרנדים ו-Memes הם דווקא סלבס ובלוגרים. אז נכון, טרנדים שיווקים (המגיעים בצורה של מידע לסוגיו) מתחילים מסלבס ומגיעים רק אחר כך לחברים שמעבירים אותו בצורה אמינה, עוברים אצלם עיבוד מסוים כדי להתאים את המסרים. אבל לכו תגידו ל 8,640,000 המעריצים של ליידי גאגא בפייסבוק שאומרת להם "לכו תקנו דיסקים" שהמידע שלה פחות אמין. על ירידה בכוחם של הבלוגרים, אגב, כבר כתבנו כאן לא מזמן.

נקודה מעניינת נוספת ששווה לתת עליה את הדעת היא העובדה ש-5% מבני הנוער שהשתתפו בסקר, מעידים שמידע שמקבלים ישירות מחברה ופרסומות הוא פחות אמין (לצורך העניין, מביקורות צרכנים שנגועות לא מעט בתוכן גולשים ממומן). לא מעט חברות עושות מעל ומעבר כדי להציג בפני בני הנוער חזות אמינה ולדבר בגובה העיניים ועם זאת, הסקר הזה מהווה איזושהי תעודת עניות ומדגישה בעיני את הצורך שקיים בשוק לשיפור התדמית של חברות מול בני נוער: הרי בספר "מבוא לשיווק" כתוב בעמוד 3 באותיות קידוש לבנה "בני נוער אוהבים מותגים". אז אם הם כל כך אוהבים אותם, איך זה שמדד האמינות שלהם כל כך נמוך? יהיה מעניין לראות סקרים השוואתיים לאורך השנים.

איך מתקשרים עם מותגים? איך מתקשרים עם חברים?

אחד הדברים שנבדקו בסקר הוא צורות התקשורת של בני נוער עם מותגים מול צורת ההתקשרות עם חברים. להלן הממצאים:

בגדול, אם להסתמך על תוצאות הסקר, הכותרת שאפשר להוציא מהממצא היא "בני נוער מעדיפים את החברים שלהם הומוריסטיים, ואת המותגים שלהם ישירים". אפשר לראות קשר מסוג כלשהו בין הממצא הזה לממצא הקודם העוסק במקורות מידע אמינים עבור בני נוער. אם מותג מקבל ציון נמוך יחסית במדד האמינות (5%), הרי שגישה הומוריסטית מצדו רק תבלבל וההעדפה צריכה להיות גישה ישירה שתפרוש את הקלפים על השולחן.

מאידך, אם המצב היה דיכוטומי ומוחלט כפי שתיארתי, הרי שהתוצאות היו צריכות להיות קיצוניות הרבה יותר, ובגרף אפשר לראות כמעט שוויון בין הגישות. דווקא כאן, בניגוד לגרף הקודם, אפשר לראות מודעות מוסיימת מצד מותגים: ה"כמעט חפיפה" בין היחס לחברים ליחס למותגים, מראה שכשמותגים בחורים לדבר, הם עושים זאת לרוב בצורה הולמת ומציליחים לפגוש את בני הנוער בעולמות רלוונטים.

על היחס לבני נוער "משפיענים"

נושא נוסף שעלה בסקר, ודווקא לא הגיע ל eMarketer (אבל זמין באתר של Ketchum) מדבר על היחס לבני נוער שהם מובילים חברתיים: מבחינת מכון המחקר Ketchum, המשפיענות נמדדת ברמה גבוהה של מעורבות בפלטפורמה (אם זה שיתוף תכנים ברמה גבוהה או נכונות גבוהה לרכוש מוצרים ברשת). הגילאים הפעילים ביותר אונליין הם 17-15, כאשר בני 19-18 פעילים מעט פחות, בגלל האינטראקציה החברתית בעולמות הקולג' (אצלנו העולם של אחרי התיכון שונה לגמרי, מן הסתם).

בדומה למחקרים קודמים, גם המחקר הזה מגלה קשר בין פעילות אונליין ואופליין כאשר ככל שיש לך יותר חברים, כך תהייה פעיל יותר בעולמות האופליין (המחקר מדגיש כי פעילות האופליין אינה דווקא קשורה למפגשי פנים מול פנים אלא גם להאזנה למוזיקה, קריאת ספרים וכיו"ב).

אם כבר מחקרים וסקרים, מומלץ לקרוא על שימושי מדיה בקרב צעירים, או פשוט להציץ בקטגוריה.

]]> http://tnoathanoar.co.il/1883/%d7%a1%d7%a7%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%92%d7%99%d7%9d/feed/ 3 http://tnoathanoar.co.il/1834/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-bmg-%d7%a1%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91/ http://tnoathanoar.co.il/1834/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-bmg-%d7%a1%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91/#comments Mon, 24 May 2010 07:30:51 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=1834

בחלק הראשון של הצגת מחקר Buzz Marketing Group עסקנו בשימושי מדיה בקרב בני נוער (זמן שהייה באתרים, סוגי אתרים בהם בני נוער מבקרים והאופן בו הם צורכים חדשות). החלק השני של המחקר, ולטעמי המעניין יותר (למחקרים מהחלק הראשון אנחנו נחשפים חדשות לבקרים) עוסק בסגנון החיים של הני נוער בשלושה תחומים: עולם המוזיקה והטכנולוגיה (בהם נתמקד כאן) ובהרגלי קנייה.

בני נוער בקניות (התמונה תחת רשיון Creative Commons על ידי Merlijn Hoek)

מוזיקה: החלשותה של תעשיית ההורדות והאלבומים הפיזיים

מעבר לסקר עדכני המראה את סגנונות המוזיקה החמים נכון להיום (רוק והיפ-הופ עם 28% ו 29% בהתאמה), המחקר מכיל חלק מעניין שמראה מה בני נוער עושים ברגע שהם שומעים על שיר חדש שיצא: 34% מהמשתתפים בסקר יורידו את השיר באמצעות iTunes, כ-23% יאזינו לו באמצעות סטרימינג (שירותים כמו פנדורה או מייספייס), כ-30% יורידו את השיר בצורה לא חוקית (אם מאתרים או אם מחברים) ו-13% הנותרים יקנו את האלבום הפיזי בחנות.

התחזקות משמעותית של רכישת מוזיקה באופן חוקי (Buzz Marketing Group)

נתון מעניין לא פחות מופיע בשאלה הבאה המחקר ששאל את בני הנער "האם תורידו מוזיקה בצורה לא חוקית?" בשנת 2002, 99% מבני הנוער ענו על השאלה בחיוב, במחקר הנוכחי שנערך לקראת סוף 2009, רק 26% מבני הנוער ענו בחיוב על השאלה – ירידה דראסטית של 73%.

מעל לכל, אני חושב שהמחקר הזה מוכיח בצורה טובה לאו דווקא את החלשותה של המוזיקה הפיראטית, כי זו תמיד תהייה בסביבה בהיקף מספיק משמעותי כדי שחברות התקליטים תדענה לייצר כותרות ולתבוע משתמשים ובעלי אתרים, אלא את ההתחזקות של שני שירותים שיהפכו להיות משמעותיים בשנים הקרובות: חנויות מוזיקה ושירותי סטרינימג.

ההצלחה של שירותי סטרימינג קשורה לא מעט בחיי המדף של שיר. אולי בעבר היה שווה להוריד שירים ולשמור אותם בתיקיות אינסופיות, הרי שהיום, לפחות בעולם הצר שלי, מתקבלת התחושה שחיי המדף של שירים התקצרו ולהיטים מהקיץ האחרון סתם תופסים מקום על ההארד דיסק כך שבמקום להשקיע בתהליך של הורדה לא חוקית (ולהסתכן בוירוסים מ P2P או להסתבך עם חיפוש בראפידשר) סטרינימג נראה כמו אופציה ראויה, בעיקר אבל לא רק, בזכות אפשרות לגשת לשירים שאני אוהב מכל מקום.

חנויות מוזיקה הן בעיני תוצר ישיר של חינוך ובארץ יושבות על תקן של מכרה זהב לא פתור שתקוע בנבכי הבירוקרטיה ומשחקי כוח בים חברות גדולות וגופי תקשורת (יום אחד אכתוב פוסט ארוך בנושא).

טכנולוגיה: בני הנוער בחזית, מתקשרים בעיקר באמצעות SMS

89% מבני הנוער הם הבעים של מצלמה דיגיטלית ול-80% מהם יש מחשב נייד. סלולרי כבר הפך מזמן ממותרות להכרח והוא נמצא בכיסים של 98% של בני הנוער שהשתתפו בסקר. מכל החלק העוסק בטכנולוגיה, הנתונים המעניינים ביותר לדעתי שייכים לשימושים של הנוער בטלפון הסלולרי, לצד הדרכים הפופולאריות לתקשורת בין בני נוער:

שימושים של בני הנוער בטלפון סלולרי (Buzz Marketing Group)

כיצד בני הנוער מתקשרים? (Buzz Marketing Group)

בואו ניקח את שני הנתונים ונצליב אותם: הטלפון הסלולרי מאד לאט אבל בטוח את תפיקידו כמכשיר לשיחות קוליות והופך להיות מכשיר מולטימדיה נייד מחד ומכשיר ל"הוצאת החוויה" האישית החוצה בעזרת האינטרנט ודרכי תקשורת א-סינכרוניות (דוגמת אימייל או הודעות SMS). במובן מסוים, אפשר לראות את הירידה במעמד השיחות הקוליות כמעין לקיחת שליטה של בני הנוער על המינון בו הם מתקשרים עם אנשים אחרים, הם לא בהכרח מצפים לתגובה מיידית כמו שהם מרגישים צורך לבטא את עצמם והתגובה יכולה לבוא זמן מה מאוחר יותר.

אם נסתכל על הנתון השני, אפשר לראות שבהתאמה, צורות ההתקשרות הא-סינכרוניות שולטות גם בצורות ההתקשרות של נוער זה עם זה: צורות התקשרות סינכרוניות (פגישה פנים מול פנים, שיחה בטלפון) מהוות 35% מסך צורות ההתקשרות המועדפות לעומת צורות א-סינכרוניות המהוות יחד 78% (הנחקרים יכלו כנראה לבחור ביותר מאפשרות אחת, אחרת הגרף קצת משונה).

שימו לב לנתח המשמעותי שתופס פייסבוק בחייהם של בני הנוער, הן מבחינת הוצאת החוויה וההעצמה העצמית באמצעות הסלולרי, והן מבחינת הדרך שלהם לתקשר ולשמור על קשרים בעצימות נמוכה דרך הרשתות החברתיות.

]]> http://tnoathanoar.co.il/1834/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-bmg-%d7%a1%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91/feed/ 0 http://tnoathanoar.co.il/1818/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-bmg-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/ http://tnoathanoar.co.il/1818/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-bmg-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/#comments Mon, 17 May 2010 10:53:20 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=1818

בסוף השבוע האחרון נערך בארה"ב כנס What Teens Want (עליו כתבנו זה מכבר כאן בתנועה). אחרי שערפל המצגות התפזר, הגיע לידנו מחקר ענקי שהוצג בכנס על ידי חברת Buzz Marketing Group, ענקית מדיה ואינטראקטיב שמתמחה בין היתר בתחום הצעירים (בארה"ב תחום הצעירים כולל בתחומו בני נוער ומבוגרים צעירים שהולכים לקולג', אצלנו החלוקה קצת יותר דיכוטומית בגלל המעבר לשירות צבאי). המחקר כולל בתוכו מידע על שימשי מדיה, דמוגרפיה וסגנון חיים.

בגלל ההיקף אבל יותר בגלל הרלוונטיות של המחקר, החלטתי להביא כאן ממצאים מעניינים מתוכו ולחבר אותם למציאות השיווקית בה אנחנו חיים. החלק הראשון יעסוק בעיקר בשימושי מדיה, עליהן אנחנו כותבים כאן בתנועה לא מעט ובחלק הבא אתמקד בשאלות שעוסקות בסגנון חיים.

מולטיטאסקינג (התמונה תחת רישיון Creative Commons מאת Ilona1)

זמן שהייה באינטרנט: 98% מבני הנוער מבלים מעל שעה ביום, 20% מעל 6 שעות

המחקר של BMG, נערך במרץ האחרון והקיף 2,276 צעירים בגליאי 19-13 המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בארה"ב. בסקר נמצא כי 78% מבני הנוער מבלים מעל שעה ביום באינטרנט כש-40% מכלל המשתתפים בסקר מבלים באינטרנט בין שלוש לשש ובקצה השני של הסקאלה, 20% מבלים מעל לשש שעות (!) ביום. מעניין לראות שהנתונים הללו מתיישבים יפה עם נתונים ממחקר מקביל עליו כתבנו לא מזמן העוסק בצריכת מדיה אצל צעירים. המגמה שמצטיירת מהמחקרים האחרונים היא ללא ספק צריכת אינטרנט אינטנסיבית יותר אצל צעירים ונטייה לכיוון היותם "צרכני מדיה כבדים".

מבין המשתתפים בסקר, כל בן נוער שני מבלה יותר משש שעות באינטרנט (BMG)

אתרים: הרשתות החברתיות ממשיכות לככב, מיתוס האימייל נסדק

בקטיגוריית השימושים באתרים השונים, מככבות הרשתות החברתיות (בראשן פייסבוק עם 41%) כאשר יוצא הדופן היחידי בטופ 6 הוא מנוע החיפוש גוגל עם 25%. הטופ 6 מייצג במידת מה את תחומי העניין של בני הנוער באינטרנט: עדכונים מחברים, סרטוני וידאו, מוזיקה ותמונות. במקום החמישי ניצב טוויטר (גם הוא עם 25%) כאשר חלק נוסף במקר מראה שמתוך המשתתפים במחקר ל 55% יש חשבון באתר.

בכל הקשור לטוויטר, אני עדיין מחזיק בדעה שבני הנוער לא יהיו פעילים בטוויטר בזמן הקרוב ועל אף האחוזים הגבוהים יחסית של בני נוער שמחזיקים חשבון בטוויטר, אין במחקר התעמקות באחוזי בני הנוער הפעילים, כך שאפשר להניח שהעובדה שבן נוער מחזיק חשבון בטוויטר קשורה לסקרנות או להתנסות ראשונית שלו עם האתר ולאו דווקא להיותו פעיל.

מצעד האתרים הנצפים (BMG)

צריכת עדכונים: האינטרנט מתחזק על חשבון הטלוויזיה, הדפוס אחרון

באופן לא מפתיע, הרוב המוחלט של בני הנוער שהשתתפו במחקר בוחר לצרוך את העדכונים שלו דרך האינטרנט, הרבה על חשבון הטלוויזיה כשהעיתונות הכתובה הרחק מאחור. אם למישהו היה ספק לגבי הצורך של העיתונות הכתובה להסתגל ולהתפתח לנוכח המצב, עוד מספר שנים כבר לא יישארו קוראים שיבחרו בעיתונות הכתובה בתור מקור חדשות עיקרי.

איך את\ה צורכ\ת חדשות בדרך כלל? (MBG)

עד כאן חלק א' – בחלק הבא:

• איך בני בוער בוחרים לתקשר אחד עם השני?
• היחס של בני הנוער לתעשיית המוזיקה (ספוילר: הם דווקא לא רצים להוריד)
• טכנולוגיה: סלולר, אייפודים וכל מה שגאדג'טי

כמה השפעה יש לטלפון הסלולרי על חייהם של בני הנוער? השפעה רבה ביותר, כך לפי מחקר מבית Harris Interactive שהתבצע לפני כשנה ופורסם באןפן רשמי היום. במחקר השתתפו 2,089 בני נוער אמריקאים בין הגילאים 19-13. בני הנוער נשאלו יותר מ-100 שאלות בנושאים שונים, בהם העמדות שלהם כלפי הטלפון הסלולרי, שימושים ושאיפותיהם כלפי התחום בעתיד.

כמה חשוב הסלולר לבני הנוער ומה הם עושים איתו?

חשיבות הטלפון הסלולרי לבני הנוער

לא פחות מ-56% מבני הנוער שהשתתפו בסקר העידו שהטלפון שלהם חשוב להם ברמה חיונית (Absolutely Essential) או "חשוב" (Important). כאשר נשאלו לגבי השימושים השונים שהם עושים בטלפון, רוב בני הנוער עדיין משתמשים בטלפון כדי לקבל ולהוציא שיחות (46% ולשלוח ולקבל הודעות טקסט (39%). חלק קטן יותר מהמשתתפים במחקר משתמש בטלפון הסלולרי בעיקר כדי לצלם (19%). אני משער שבשנים שחלפו מאז בוצע המחקר, עם עליית הטכנולוגיה של הטלפון הסלולרי ונגישות הטלפונים החכמים (סמארטפונים) לבני נוער, כמות הנחקרים שהיו משתמשים בטלפון כאמצעי מולטימדיה (מלצמה, נגן מוזיקה) הייתה גדלה לעומת הממצאים בנחקר הנוכחי.

לא יכולים להיפרש מהסלולר (תמונה: CC-Zawezome)

הקשר של בני הנוער לסלולרי – בלתי ניתן להפרדה

כש-67% מבני הנוער שהשתתפו במחקר מסכימים להיגד "יהיה ברשותי טלפון סלולרי כל עוד אני חי", מה שמצטרף ל-57% שמסכימים להיגד "אחזקת טלפון סלולרי שיפרה את חיי משמעותית", כנראה שיש כאן חיבור אמיתי ובלתי ניתן להפרדה בין בני הנוער לסלולרי שלהם. הסיבה לדעתי, נעוצה בתווך שבין הטכנולוגיה לפסיכולוגיה ההתפתחותית של בני הנוער:

הטלפון הסלולרי הפך ממכשיר תקשורת פשוט למכשיר שמטרתו להעצים את העצמי של בני הנוער, מבחינה פסיכולוגית, בני נוער נמצאים בשלב ההתפתחותי בו הם מחפשים הכרה ומחפשים להשמיע את דעותיהם על פני מדיה כמה שיותר עוצמתיים. הטלפון הסלולרי מאפשר להם להפיץ את המסר, בין אם זה "בואו תראו איפה אני עכשיו" או "בואו תראו מה אני חווה עכשיו" בין החברים במהירות גבוהה במיוחר וכיום, באמצעות הטכנולוגיה מאפשר להפיץ את המספר גם ברשתות חברתיות.

קצת קשה לראות בתרשים, אבל 52% מבני הנוער שהשתתפו במחקר מסכימים עם ההיגד שאומר: "תקשורת עם חבריי הפכה להיות צורה חדשה של בידור, חוויה עשירה יותר".  הטלפון הסלולרי בעת ביצוע המחקר, כל שכן היום, הוא כל כך הרבה יותר משמעותי מטלפון עבור בני הנוער, וללא ספק הפך חחלק בלתי נפרד מחייהם.

בזירה החברתית – הסלולרי כסמל סטטוס

מה מגדיר את הססטוס של האדם או הפופולאריות שלו עבור בני הנוער? תראו בעצמכם

מבט זריז לעתיד

המחקר מציע עוד המון המון המון אינפורמציה, לרבות המוכנות של בני נוער לקבל מודעות בסלולרי (כן) השימושים של בני הנוער באינטרנט השלולרי (אימייל ורשתות חברתיות) ואפילו איך ייראה הטלפון האולטימטיבי עבור בני הנוער בעתיד (נגן מוזיקה, GPS, מחשב נייד, נגן וידאו, אפשרות ל Remote Desktop).

בחרתי להרחיב דווקא על שלושת המאפיינים הללו במחקר, בעיקר בגלל שהם מראים על מגמה ולא אופנה חולפת: בטוחני שהטלפונים הסלולרים החכמים יהפכו להיות נגישים יותר ומתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית, מה שככל הנראה תישאר קבועה היא התלות של בני הנוער במכשיר הסלולרי שצפוי לפרוץ את גבולות הטלפון ויהפוך למה שניסו להשיג בזמנו עם חזון ה PDA: מכשיר שייקשר גם ברמת הנחיצות וגם ברמה הרגשית ויהפוך להיות מרכז של החיים בתנועה. ניצנים של ההתחלה הזו אפשר לראות כבר היום בעולם הנוער.

להורדת המחקר המלא – [PDF]

אחד הפרוייקטים המעניינים יותר של מכון המחקר PEW Internet, אותו אנו מסקרים באינטנסיביות כאן בתנועה, הוא מעקב מאז שנת 2005 אחרי טרנדים אצל בני נוער בכל הקשור לשימושיות בפלטפורמות אינטרנט שונות (רשתות חברתיות, בלוגים, סלולרי) כאמצעי תקשורת. לפני יומיים (19.2) התפרסם דו"ח תקופתי של מכון המחקר המתאר שימושיות אינטרנט בקרב בני נוער ובקרב "מבוגרים צעירים" (Young Adults, 25-18). אותנו, כמובן, מעניינת יותר קבוצת הגיל הראשונה – הנה שתי נקודות מעניינות מתוך הדו"ח:

ירידה בכוחו של הבלוג

רבות דובר כאן על בני נוער בתור יצרני תוכן. במחקר קודם שהבאנו, הצגנו את החשיפה הגדולה של בני נוער למדיה ואת היותר של חלק גדול מבני הנוער משתמשי אינטרנט "כבדים". עם זאת, כולנו מכירים את התיאוריה לפיה רוב הקוראים באינטרנט, בני נוער או לא, הם קוראים פאסיביים ויצרני התוכן המקורי הם המיעוט שבמיעוט (לקריאה נוספת: פירמידת התוכן).

במחקר של PEW, מובאים נתונים עדכניים אודות האינטראקציה של בני נוער עם תוכן:

רוב הגולשים משתפים תוכן, המיעוט מייצר (צילומסך)

בניגוד לעלייה בייצור התוכן אצל מבוגרים צעירים (ובהתאמה, עלייה במשתפי התוכן), אחוזי השיתוף וייצור התוכן אצל בני נוער נשאר כמעט קבוע מאז שנת 2006. אני מאמין שניתן לייחס עבודה זו לריבוי ערוצי הפצת המידע (לרבות טוויטר ואפליקציות מבוססות מיקום) שהגיעו למסה קריטית דווקא אצל מבוגרים צעירים ופחות אצל בני נוער כך שלמרות הצטרפות קבועה ואיטית של משתמשים לפייסבוק, האחוזים של הנוער לא הראו שינוי משמעותי שיכול להצביע על משהו אחר מאשר גידול טבעי.

הנפגע העיקרי מהמיתון בייצור התוכן, הוא הבלוג:

כששם המשחק הוא שיתוף תוכן ברשתות חברתיות והמטרה (מבחינה קוגנטיבית-התפתחותית) היא לזכות בהכרה ולחשוף את האישיות שלך לכמה שיותר אנשים, עיקר הפעילות מתרכזת ברשתות החברתיות, כשפייסבוק הוא הפלטפורמה. השיחה עברה מפוסטים בבלוג שמטרתם לייצר קהילה סביב האינדיבידואל לתגובות סביב שורות סטטוס ופעילות בתוך הרשת החברתית שעשות את אותה העבודה כאשר נדרשת לעניין פחות אוריינטציה טכנולוגית ופחות מאמץ יצירתי.

כש SNS מתקדם לכיוון ה SMS

אם הרשתות החברתיות הפכו לזירת הפעילות המרכזית מבחינת בני הנוער (לקריאה נוספת: על האפשרות שפסייבוק ייכנסו לעולם הבלוגים), הרי שהתקשורת הבינאישית על בסיס הפלטפורמה הופכת להיות שחקן מרכזי:

37% מבני הנוער שהשתתפו במחקר העידו על שליחת הודעות לחבריהם ברשתות החברתיות על בסיס יומי, 58% שולחים הודעות טקסט (SMS) והודעות מיידיות (IM) דרך הרשתות החברתיות עצמן. הפעילות הפופולארית ביותר, אגב, נשארה השארת התגובה לתוכן של חבר (86%).

את הדו"ח המלא ניתן להוריד כאן [PDF]

אחת ההטבות של עבודה ב teenk (לפחות בשבילי) היא גישה לקהילת בני הנוער וליכולת לבחור מתוכה אנשים בצורה מפולחת ולשאול אותם שאלות. לא בקטע שיווקי או משהו כזה, אבל אם פעם הייתי כותב פוסטים שעוסקים בטרנדים והייתי צריך בסוף לתת את השורה התחתונה שמבוססת על ניחוש מושכל (אם כי לרוב פגעתי), הרי שהיום אני יכול להביא לכם פוסטים קצת יותר מבוססים מבחינה אמפירית ולו רק בגלל זה, היה שווה לכתוב את כל הפסקה הזו.

אם בנושאים טרנדיים עסקינן, היה קשה מאד בשבוע האחרון להיכנס לכל בלוג או אתר ישראלי ולא להיתקל בידיעה, טור דעה או לכל הפחות טוקבק שעוסק בניסיון של גוגל להכניס אותנו אל עולם הסטטוסים והעדכונים בזמן-אמת, הלא הוא Google Buzz. רבים וטובים ממני ניתחו את השירות החדש מכל מני זוויות (כמה הילייטים: גל מור, היו"ר ואת טמקא מייצג אהוד קינן) ואני כאן כדי להביא לכם את הניתוח שלי לגבי בני הנוער.

מי מכיר את גוגל באזז?

בחרתי 200 בני נוער מקהילת teenk בלי מאפיינים מיוחדים מלבד פריסה ארצית (לא רציתי להטות את הסקר לכיוון בני נוער שחזקים בעולם המחשבים) ושאלתי אותם האם הם שמעו או מכירים את Google Buzz. בנוסף, השארתי בסוף השאלה האמריקאית שדה פתוח לכל מי שרצה להוסיף נימוק לגבי הבחירה שלו. כל התשובות לסקר נאספו תוך 36 שעות:

רוב בני הנוער לא מכירים את Google Buzz – על פי התוצאות, 52% מהמשתתפים בסקר העידו שאינם מכירים את גוגל באזז. לנתון היה בעיני יש שתי משמעויות: הראשונה, חלק גדול מבני הנוער לא משתמשים ב Gmail בתור ספק הדואר האלקטרוני שלהם. בסקר דומה שערכתי לפני מספר חודשים, עוד במהלך עבודתי ב ynet, ראיתי שספק האימייל של רוב בני הנוער הוא דווקא דואר וואלה! כך שזו אפשרות סבירה.

המשמעות השניה, שאינה גורעת מחוזק המשמעות הראשונה, יכולה להיות שחלק גדול מבני הנוער לא משתמש בדואר אלקטרוני. הייתי חייב להביא בחשבון את האפשרות הזו, אם כי אינני מאמין בה באופן אישי – סקר Generations Online 2009 שנערך בארה"ב בתחילת השנה שעברה הצביע על שימוש של 73% מבני נוער בדואר אלקטרוני. כך שלמרות ירידה ברורה שתהייה ב 2010 וירידה גדולה אף יותר ב 2011 (אם פייסבוק אכן תממש את שירותי הדואר האלקטרוני), עדיין מוקדם להספיד את המדיום.

חלק גדול מבני הנוער מכירים את Google Buzz, אבל לא משתמשים או מתעניינים בו – כאן העניינים הופכים להיות הרבה יותר מעניינים. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, קשה היה להתעלם השבוע מהבאזז סביב הבאזז, הגם שגוגל הוא מותג שבני הנוער מתעניינים בו במיוחד. על פי הסקר הקצר שערכתי, 40% מבני הנוער שהשתתפו בו ציינו שהם מכירים את גוגל באזז, אבל זה לא מעניין אותם.

בדומה לטיעונים שהעליתי סביב חוסר השימוש של בני הנוער בטוויטר, הסיפור של גוגל באזז מזכיר את קודמו. נכון, הגישה לגוגל באזז מזמינה הרבה יותר מטוויטר (אם כי בגוגל באזז מעורבים פחות סלבריטאים עבור בני הנוער, מה שמקטין את המשיכה שלהם כלפיו), אבל גם כאן, גוגל באזז נתפס פחות כחדשני ומעניין אלא כ More of the same – עוד שירות של גוגל שמזכיר מאד את מה שקורה בפיד של פייסבוק, רק עם פחות חברים.

זה הזמן לציין גם כמה מהתשובות לשדה הפתוח שקיבלתי בסקר: בין היתר חזרו תשובות בסגנון "(לא משתמש) כי יש את פייסבוק", "(לא משתמש) לא ממש שימושי בשבילי כי אין לי הרבה אנשים באימייל", "(לא משתמש) הבנתי שזה מתחרה לפייסבוק, אבל כל החברים שלי בפייסבוק". תשובות נדירות יותר לחוסר שימוש היו "כי אפחד לא משתמש בזה…אז מה הקטע", "סתם חיקוי של פייסבוק, לא נוח ולא מעניין".

למה כן משתמשים? בגלל החדשנות (והבאזז)- עם כל זאת, 6% ממשתתפי הסקר העידו שהם דווקא כן משתמשים בגוגל באזז. כל משתתפי הסקר שענו את התשובה השלישית בסקר השאירו גם תשובה בשדה הפתוח וההערות היו חד משמעיות: "קראתי בעיתון" , "קראתי באינטרנט", "ראיתי שהם הוסיפו אפשרות חדשה, אז למה לא", "רשת חברתית למשתמשי Gmail" נשמע כמו רעיון טוב". שתי הערות בודדות העידו על נכונות אמיתית לשימוש בגוגל באזז.

השורה התחתונה: רק התוכן יביא שינוי

על פניו, עבור בני הנוער, לפתח רשת חברתית על בסיס משתמשי אימייל מרגיש כמו להביא להקה ממש מגניבה להופיע במתנ"ס – כן, יכול להיות שזה מגניב וכן, יכול להיות שכמה מעריצים שרופים יגיעו, אבל הרוב הגדול או שלא שמע או שלא מתעניין.

בקרב על הפיד אצל בני הנוער, נראה כי ידו של פייסבוק נשארת על העליונה גם בסיבוב הנוכחי מול גוגל באזז ומהפך אמיתי לא נראה באופק. איפה כן אפשר יהיה לראות את המהפך אצל גוגל באזז? אם, בדומה אולי לטוויטר, הוא יציע תוכן נגיש וקל ויספק הצצה אל תוך חייהם של מפורסמים: ליידי גאגא עושה באזז? קניה ווסט משתף תמונות ואתם בחבר'ה ויכולים להגיב? אם הפעילות תפנה לכיוון הזה בכיוון שישאיר את פייסבוק מחוץ לתמונה בזירת התוכן – יש כאן סיכוי אמיתי אצל בני הנוער.

מחקרים על שימושי מדיה בקרב צעירים מתפרסמים חדשות לבקרים עד לרמה שאני בטוח שבכל רגע נתוון יש בעולם בן נוער שממלא סקר על השימושים שלו ברדיו, טלוויזיה, אינטרנט ומדיה מודפסים בשביל איזשהו מחקר.

מחקר השימושים du jour נקרא Generation M^2 ועל פני 85 עמודים הוא מתמקד בשתי שאלות עיקריות: מהם ערוצי המדיה העיקריים אותם צורכים ילדים ובני נוער (ההתייחסות במחקר היא לגילאי 18-8) ומהי המגמה עבור כל מדיום בין השנים 2009-2004. לצורך כך נחקרו 2,000 בני נוער מכל רחבי ארה"ב והם התבקשו למלא "יומן מעקב מדיה" כשבסוף הניסוי שוקללו התוצאות.

בסוף הפוסט יש קישור להורדת הדו"ח המלא, בנתיים – הנה כמה נקודות מעניינות:

המוזיקה מתחזקת, הדפוס בירידה

10 שעות ו-45 דקות של חשיפה למדיה בקרב צעירים בשנת 2009. בנוסף, במהלך חמש השנים האחרונות ניתן לראות עלייה בשימושי המדיה בכל תחום מלבד מדיה מודפסים (רגע של מתודולוגיה: חשוב לציין כי במהלך המחקרים ניסוחי השאלות השתנו ולכן לא ניתן לקבוע מובהקות, אבל המגמה ברורה). עם העלייה בצריכת המדיה, עלתה גם העלייה ברכישה של אמצעי מדיה: על פי המחקר, 66% מבני הנוער מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי, 76% מחזיקים iPod או נגון MP3 אחר (לעומת 18% בלבד ב 2004) ושימו לב לטרנד המבצבץ – 29% מחזיקים מחשב נייד.

המדיה האלקטרונית מתחזקת, בעיקר על חשבון הטלוויזיה

לראשונה מאז עלייה המטאורית של הטלווזיה בקרב בני הנוער בשנת 1999, שעות הצפייה בטלוויזיה "חיה" ירדו בצורה משמעותית בשנת 2009 לשעתיים ו 39 דקות בלבד. לעומת זאת, שעות החשיפה לתוכן טלוויזיוני דווקא עלו משלוש שעות ו-47 דקות לכמעט ארבע וחצי שעות ב 2009. התחזקות זו ניתן לזקוף לזכות האינטרנט וערוצי המדיה הסלולריים.

קווים לדמותו של משתמש מדיה כבד:

לצורך המחקר, חולקו הנחקרים לקבוצות על פי רמת השימוש שלהם במדיה. משתמשים "כבדים" (21% מכלל הנחקרים) הוגדרו ככאלה שצורכים יותר מ 16 שעות מדיה בשבוע (על פי כל הקטיגוריות: אינטרנט, טלוויזיה וגו') בעוד משתמשים "קלים" (17% מכלל הנחקרים) הם בני נוער שצורכים פחות משלוש שעות מדיה ביום.

אם הייתי צריך לאפיין בעצמי, מבלי לקרוא את המחקר, משתמש מדיה "כבד" בקרב צעירים הייתי מדמיין בן נוער עם המון חברים, ביטחון עצמי גבוה (כזה שלא מפחד מקשרים אנושיים ולכן מיישם אותם בצורה טובה גם בעולם הוירטואלי) ובאופן כללי חי חיים שמחים וממוצעים בכל הקשור בלימודים.

בתור התחלה, שימו לב לגרף הבא:

בקרב משתמשי המדיה ה"כבדים", אחוז הנחקרים עם ציונים טובים בבית הספר עומד על 47% לעומת 65% בקרב משתמשי המדיה הבינוניים ו-66% בקרב משתמשי המדיה ה"קלים". התחושה האינטואיטיבית היא כמובן "נו בטח, הילד כל היום על המחשב והטלוויזיה במקום ללמוד" מצד שני – יש לא מעט דיבור על האינטרנט ככלי לימודי. אז כנראה שיש עדיין עוד עבודה בתחום הזה.

בכל הנוגע לתפיסה העצמית של משתמשי המדיה הכבדים, כאן באמת הופתעתי -

מסתבר שככל שהחשיפה של הצעיר למדיה גדלה, כך הוא פחות מרוצה מעצמו במגוון תחומי חיים: חברים, לימודים, יחסים עם ההורים וכמובן תחושת שיעמום גבוהה. בהחלט לא מה שציפיתי ויהיה מעניין לראות דווקא את התחום הזה נחקר ומתפתח כלל שיכנסו לשוק ערוצי מדיה חדשים שינעלו את הצעירים עוד יותר בתוך החדר – כשתחום שעולה לי לראש באופן אינטואיטיבי הם עולמות וירטואליים.

להורדת המחקר: היכנסו לאתר המחקר או הורידו את הדו"ח המלא [PDF]

אפשר להגיד לא מעט על AOL בשנים האחרונות כשהרוב קשור דווקא לבעיות קשות של מיתוג וחיבור לקהל שהולך ונעשה יותר צעיר, דינאמי וטכנולוגי בעוד החברה תקועה איפשהו לפני חמש שנים. היום התפרסם תקציר מחקר שפרסמה מחלקת הנוער של החברה שמצטרף לשורה של מחקרי סוף 2009 ומנסה לאפיין את הנוער בארה"ב.

המחקר נערך בקרב 1,000 בני נוער ועוסק בעיקר בהרגלי הצריכה של דור אותו הם מגדירים "דור שלושת המסכים": אונליין, אופליין וסלולר. הנה כמה נקודות מעניינות:

מתנתקים מהמחשב, קונים בגדים – תחום בולט בעולם האופליין שלא הצליח לפרוץ לשני התחומים האחרים הוא תחום האופנה. 4 מתוך 5 בני נוער מאמינים שלהתלבש יפה הוא תנאי חשוב לבטחון וביטוי עצמי גבוהים. 88% מהבנות מתעניינות באופנה לעומת 61% מהבנים.

בכל הקשור להרגלי הצריכה הפערים הם ברורים: 77% מעדיפים לקנות בחנות לעומת 41% שקונים אונליין. כנראה שעדיין לא מצאו תחליף הולם להרגשה של הסתובבות בחנות, נגיעה פיזית בבגדים ומדידה שלהם.

64% מהבנות מושפעות מהחברות שלהן בעת קניית בגדים (צילומסך)

עולם הקולנוע עדיין לא מת – במהלך שנת 2009 בני הנוער בארה"ב הלכו לעשרה סרטים בממוצע. אחרי שצפו, 56% מהם העידו שהם מוכנים לקנות את ה DVD אם אהבו את הסרט. עם זאת, מחקר בריטי שמתרפסם היום ב eMarketer מצביע דווקא על מגמה מעניינת במסגרתה ישנה העדפה לשלם על סרט ולצפות בו אונליין, מאשר לקנות עותק ב DVD.

גאדג'טים: טרנד בעלייה – אם עד היום הייתה נטייה לנכס גאדג'טים והתעניינות בהם לבנים, המחקר של AOL מראה התעניינות חוצה מגדרים וגילאים בצעצועים ואלקטרוניקה: 93% מהבנים ו 83% מהבנות שהשתתפו במחקר העידו על "התעניינות מרובה בגאדג'טים". בנוסף, 50% מהבנים ו-35% מהבנות שהשתתפו במחקר אופיינו כמאמצים מוקדמים (Early Adopters) לטכנולוגיות חדשות, מה שבנוסף ליכולת של בני הנוער להפיץ מסרים פרסומיים בצורה טובה, הופך את קהל היעד לאטרקטיבי במיוחד עבור מפרסמים שרוצים לחדיר לשוק טכנולוגיות חדשות.

את המחקר הלא אנחנו לא יכולים לתת להורדה, אבל הנה תקציר [PDF]

]]> http://tnoathanoar.co.il/1392/aol-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%99%d7%9d/feed/ 0 http://tnoathanoar.co.il/1348/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-sexting/ http://tnoathanoar.co.il/1348/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-sexting/#comments Wed, 16 Dec 2009 10:11:42 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=1348

אחד הדברים שלקחנו על עצמנו כאן בתנועה הוא העלאת המודעות בכל הנוגע לתופעות אינטרנט חברתיות אצל בני נוער כאשר הבולטות שבהן הן בריונות ברשת וסקסטינג מתוך אמונה שאם נדבר על זה מספיק פעמים ונתקוף את הנושאים הללו מכל מיני כיוונים, המסר יגיע אל בעלי אתרים ומנהלי קהילות וירטואליות ודרך כאן נצליח אולי לספק קצת יותר מידע וכלים בשביל מי שהנושא חדש לו או לא יודע איך להתמודד.

מכון המחקר האמריקאי PEW Internet, המקדיש חלק ניכר מהפעילות שלו לחקר תרבות האינטרנט האמריקאית פרסם אתמול מחקר מקיף מאת החוקרת המובילה שלו אמנדה לנהארט העוסק בהרגלי ה Sexting (שליחת תמונות ערום בין בני נוער באמצעות הטלפון הסלולרי) בקרב בני הנוער בארה"ב בשנה החולפת. הנה כמה נקודות חדשות ומעניינות בתוך המחקר.

היקף התופעה: נפוץ יותר אצל בני נוער מבוגרים, אבל קיים גם בגילאי 12

על פי המחקר, 18% מבני הנוער בגילאי 17-14 קיבלו לסלולרי שלהם תמונת ערום של אנשים שהם מכירים. התופעה שכיחה פחות בגילאים המוקדמים יותר (13-12) כאשר רק 6% מהילדים בגיל הזה דיווחו על התופעה (6 מ 100 ילדים בני 12 זה גם קצת מטריד). המחקר מראה יחס ישר בין הגיל לבין הסבירות לקבלת הודעות סקסטינג כאשר ממדי התופעה מגיעים לכדי 30% ומעלה החל מגיל 16.

הגורם העיקרי: שיעמום

80% מבני הנוער שהעידו על עצמם ששלחו או קיבלו תמונות ערום של חברים אומרים שמקור הבידור העיקרי שלהם כשמשעמם הוא הטלפון הסלולרי. 68% מבני הנוער ששולחים ומקבלים הודעות סקסטינג אומרים שהם לא מכבים את הטלפון שלהם כשהם לא חייבים ו 46% מתוכם משאירים את הטלפון דלוק בכל מקרה.

בעיקר בגלל השיעמום (cc: obo-bobolina)

שלושה תרחישים עיקריים לסקסטינג

המחקר מזהה שלושה תרחישים עיקריים בהם בני נוער עוסקים בסקסטינג: כחלק מפעילות רומנטית (שמפאת גיל מהווה לעיתים תחליף לפעילות פיזית בעולם האמיתי) במחקר מצביעים על התרחיש הזה כנפוץ במיוחד בקרב תלמידי כיתות ח' ו-ט' (גילאי 13-12). בגילאים מאוחרים יותר סקסטינג הופך להיות חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, גם לאחר מימושם בעולם הפיזי. החוקרת מצביעה על העובדה שבגלל התדירות הרבה בה מתחלופות מערכות יחסים בגילאים הצעירים (17-12) קיים סיכוי גבוה להעברת התמונות מהזירה הפרטית בין שני בני הזוג לזירה הציבורית.

"כן, זה קורה לעיתים קרובות, חברים שלי עושים את זה [סקסטינג - ע.ק] כל הזמן, זה לא ביג דיל. לפעמים אנשים רבים עם האקסים שלהם והם שולחים תמונות ערום כסוג של סחיטה, אבל לרוב זה קורה תוך כדי או אחרי שאתה יוצא עם מישהי"

תרחיש נוסף הוא שליחת תמונות ערום בזמן תקופת החיזור, בה צד אחד מקווה להיות חלק ממערכת יחסים עם הצד השני:

" אם בחור רוצה להתחבר איתך, הוא ישלח לך תמונה של אבריו הפרטיים או שלו בערום, זה קורה בערך עשר פעמים בחודש"

החוקרת מבקשת לציין שלא כ-ל הצעירים שולחים או מקבלים תמונות ערום, אז הנה – ציינתי.

גישות כלפי סקסטינג: אפשרות כתחליף ליחסי מין בעולם האמיתי

הגישות כלפי סקסטינג במחקר נעות על ספקטרום רחב מאד: החל מבני נוער שטוענים שהם עוסקים בכך באופן פעיל ואין בכך פסול, דרך בני נוער שחושבים שכל העסק לא ראוי אך החלק המעניין ביותר הוא דווקא חלק מבני הנוער שחושבים שאותם "יחסי מין וירטואליים" עשויים להיות אלטרנטיבה ליחסי מין בעולם האמיתי עבור בני נוער צעירים.

בקבוצות מיקוד, בני הנוער הציגו גישה שמרנית יותר כלפי סקסטינג שנעה בעיקר סביב אימרות של "זה לא כל כך נפוץ, אבל אני מכיר אנשים שעושים את זה". זהות אנשים שעוסקים בסקסטינג נעה בעיקר סביב זוגות ובנות נוער שרוצות שכולם ייראו "כמה טוב הן נראות". אני משער שכמו ברוב קבוצות המיקוד מרובות המשתתפים, קיים כאן אלמנט של רצייה חברתית.

לצפייה במחקר המלא לחצו כאן