כל הפוסטים בקטגוריית מחקרים

מחקר: אולדסקול רדיו אאוט – אינטרנט רדיו אין (בערך)

חברת המדיה והמחקר Arbiton ומכון המחקר Edison  מפרסמים מאז שנת 1998 מחקר שנתי בשם The Infinite Dial העוסק ברדיו והמדיה המשלימים סביבו. עם השנים, המדיה המשלימים תפסו את מרכז הבמה במחקר, אבל נחמד לראות לאורך הזמן את הדעיכה האיטית והבטוחה של הרדיו בארה"ב. באופן כללי, יש משהו מאד מעניין במחקרים על ארה"ב שמדהימים אותי כל פעם מחדש: האחוז הגבוה יחסית של האנשים שעובדים עם אינטרנט על פס צר (Dial Up), וכנראה בגלל חוק המספרים הגדולים יש איזושהי מידה של שמרנות טכנולוגית שמשתקפת מכל מחקר טכנולוגי.

המחקר הנוכחי שראה אור השבוע (יולי 2011) עוסק, באופן כללי מאד, בשלוש מגמעות עיקריות: התפשטות האינטרנט בפס רחב, עלייה בבעלות על נגני מוזיקה ניידים (מעניינת החלוקה שלהם ל iPod ו"נגנים אחרים") וכפועל יוצא של השניים – עלייה בפופולאריות של רדיו מבוסס אינטרנט וירידה בפופולאריות של רדיו "אולדסקול" (מבוסס AM\FM).

המחקר נערך באמצעות סקר טלפוני בקרב 1,753 נחקרים בגילאי 17-12 בארה"ב.

בני נוער מוכנים לוותר על הטלווזיה לטובת האינטרנט

צריכת המדיה מתנקזת לכיוון האינטרנט (מתוך: מחקר Edison & Arbitron)

כשהמחקר מגיע לבני נוער ולהשקפה שלהם על צריכת המדיה, בני נוער (ובכלל, כל קבוצת ה"צעירים") בוחרים חד משמעית באינטרנט על פני הטלווזיה, המתחרה הגדול של האינטרנט בקרב קבוצות גיל מאוחרות יותר (אפשר לראות את המהפך בנתונים החל מגילאי 45). חלק אחר של המחקר מראה את העלייה בצריכה של תכנים טלוויזיונים במהות שלהם דרך שירותים כמו Hulu ו YouTube ולמרות שאף מחקר לא עשה את זה בצורה מסודרת, אם מישהו יחקור מקרוב את אתרי ההורדות, כנראה שנגלה שחלק לא מבוטל מקבוצת הגיל 34-12 צורך את התכנים שלו בצורה הזו.

עלייה בבעלות על נגני מוזיקה ניידים

הנוטשים העיקריים את רדיו ה FM – בני נוער וצעירים

בהתאמה לנתון הקדום ולנתון נוסף מהמחקר המצביע על בעלות של 44% מהאמריקאים על נגן MP3 נייד (21% אייפודים), המחקר מצביע על נטישה עקבית של קבוצות הגיל הצעירות את האולדסקול רדיו כשאת הנישה ממלא (בין היתר) רדיו אינטרנטי. אני חושב שבחלק הזה יש איזשהו פער שיוצר איזושהי בעייתיות שלי עם הממצאים של המחקר: החוקרים מציגים את הרדיו האינטרנטי כדרך חשובה דרכה מגלה קהל המאזינים הצעיר שנטש את הרדיו מוזיקה חדשה. אני חושב שדווקא בפועל, אם יבחנו את המדיום מקרוב, נגלה שדווקא אתרים כמו YouTube ושירותי מוזיקה מקוונים שאינם רדיו אבל מכילים מצעדים (דוגמת GrooveShark) הם הדרך העיקרית דרכה נחשפים בני נוער וצעירים למוזיקה חדשה דרך המדיה (אני מתעלם כאן מהמלצות מחברים).

שליטה היא העיקר

It's all about control

הנה דווקא נתון שמתיישב יופי עם כל מה שאנחנו יודעים על אוכלוסיית הצעירים (לא מפתיע אף אחד, אבל מתיישב הוא מתיישב). הסיבה העיקרית  היא השליטה, היכולת לדעת (במקרים רבים ולא בכל התחנות) את הפלייליסט לשעות הבאות עוד לפני שהתחלתם להאזין ובכלל, אם אני מסתכל קצת רחוק – כל מדיום יצטרך לעשות את ההתאמות ולהעביר חלק מהכוח למשתמשים שלו אם הוא ירצה להישאר רלוונטי. זה ייקח זמן, זה יעלה כסף ובנסיונות לא מוצלחים מצד האנשים ששולטים במדיה ה"מיינסטרימית", אבל הציפייה מכל יישום אינטרנט היום להכיל איזשהו אלמנט חברתי-שיתופי-מערב-את-הצרכן יגיע גם למדיה שנמצאת היום בשליטת עורכים ומו"לים.

מחקרים קשורים ששווה לקרוא

להורדת המחקר המלא של Arbiton & Edison  (בקובץ PDF) לחצו כאן

תמונת השער של הפוסט נמצאת תחת רישיון Creative Commons על ידי jemstone

סקר: בני נוער ישראליים בשנת 2010

בעוד אני כותב את השורות הללו, נמשך בתל אביב כנס Marketeen 2010 העוסק כולו בשיווק לצעירים (גילוי נאות: את הכנס מארגנת חברת teenk בה אני עובד). במסגרת הכנס נתתי סקירה מקיפה על שיווק מבוסס מיקום והנחיתי את פאנל "תוכן וטכנולוגיה בשירות המותג". אבל דווקא לא בדברים האלה רציתי לעסוק. אחד מהמופעים המרכזיים בכנס היא סקירה המציגה נתונים חדשים ועדכניים על בני נוער בישראל בשנת 2010 ומתוכה רציתי להוציא ולנתח כמה נקודות מעניינות ולשתף אותן כאן (בסוף הפוסט תמצאו את המצגת כולה להורדה).

קיים פער גדול בין תפיסת פעילות ההורים את בני הנוער לבין המציאות

דווקא בתקופה בה  מחקרים וסקרים מחו"ל מראים על התקרבות בין בני נוער (יותר נכון, בנות נוער) לבין ההורים גם במונחים של שיתוף בחיים האישיים וגם בקניות, שקר חדש שהתפרסם בארה"ב מראה לנו דווקא על מגמה, אלא על פער גדול בין תפיסת ההורים את החיים של ילדיהם לבין מה שקורה בחיים שלהם הלכה למעשה. כך, לדוגמא, נראה הפער בין הורים לבני נוער בכל הקשור בנושא ההיכרות עם אנשים חדשים ברשת האינטרנט.

הפער בין תפיסת ההורים את פעילות הילדים – האם אתם מכירים אנשים ברשת?

במצגת אנחנו סוקרים מספר שאלות שעליהן התשובה מבוססת על תפיסה, כך שניתן להתאגר את הממצאים. לדוגמא: קיים פער גדול בין הורים לילדים בשאלה "האם היית במערכת יחסים רצינית?" (לעומת, האם אתה מאמין שבנך\בתך היו במערכת יחסים רצינית". כאן לדעתי קיים פער בין תפיסת הילדים את המושג "מערכת יחסים רצינית" לבין ההורים.

בסופו של יום, האתגרים להבנת בני הנוער כפי שאנחנ מציגים הם ברורים: אני רואה את קהילת בני הנוער בתור אורגניזם חי, שעובר מוטציות כל הזמן ככל שהוא נחשף ליותר טרנדים, מתבגר, נחשף ליותר עולמות תוכן ומתקדם בחיים. בנוסף, החפיפה שלהם לעולם המבוגרים רק גדלה במונחים של כוח קנייה והשפעה על רכישות בתוך התא המשפחתי ומאידך, הצרכים שלהם שונים ולא תמיד עולים בקנה אחד עם אלו של המבוגרים (בהשאלה: מה שבן נוער רואה כשהוא משווה מחירים עבור מכונת כביסה הם לא בהכרח אותם מאפיינים אותם היה בוחר מבוגר).  תוסיפו לכל זה את העובדה שבני נוער הם קהילה מסוגרת שעוברת תהליכים נפשיים ופיזיים אינטנסיביים, וקיבלתם קהל יעד מאתגר במיוחד.

שימושי מדיה בקרב צעירים – ישראל 2010

בסקר שערכנו, התחלנו במחקר השוואתי לשאר העולם ובדקנו כמה זמן מקדישים בני נוער לשימושי מדיה. הנה התוצאות:

שימושי מדיה בקרב צעירים – הרשתות החברתיות שולטות

בתרשים קל לראות שמעל לכל פעילות אחרת, האינטראקציה של בני הנוער זה עם זה בשעות הפנאי נעשית באמצעות רשתות חברתיות. לא, הן לא באות להחליף  לחלוטין מפגשים פנים מול פנים, אך ללא ספק הן תופסות חלק נכבד מהזמן הפנוי של בני הנוער. לא מעט יוצא לי לשמוע בני נוער מדברים על סדר היום שלהם שמתחיל בבוקר בפייסבוק, נמשך בבית הספר בפייסבוק ונגמר בערב בפייסבוק אחרי שכל היום הם שיתפו חוויות שלהם דרך פייסבוק (תחליפו את המילה "בית ספר" במשרד ותגיעו לסדר היום שלי, אבל אני לא מייצג).

הנתנים מהסקר שלנו נותנות משנה תוקף לסקר BMG אותו סקרנו כאן בתנועה שמראה, בדומה לכל מה שאנחנו יודעים ומכירים על בני נוער – האינטרנט הוא המקום הטוב ביותר לדבר איתם ולמצוא אותם בשעות הפנאי, קל וחומר בחופש הגדול הבעל"ט.

ההתנהלות הכלכלית של בני הנוער בישראל

אני קופץ כמה שקופיות קדימה (אני ממליץ לכם לראות את מצעד האתרים הקטן ואת חשבונית ההוצאות של בני ובנות נוער) ורוצה לדבר דווקא על הרגלי החיסכון של בני  הנוער בישראל:

אם יש משהו מעניין בעולם הנוער שעדיין לא פוצח, הוא עניין ההתנהלות הכלכלית של בני הנוער. כל המחקרים מראים על כוח קנייה רחב היקף (המחקר האחרון שקראתי מדבר על 216 מליארד דולר גלובאלי), מדובר בקהל שמחפש הכרה והגדרה עצמית ואוהב לדבר ולקבל פידבק ממותגים ועם זאת, המשאבים הכלכליים שלו נשלטים, לכאורה, על ידי ההורים. לאורך השנים קמו ונפלו יוזמות הקשורות לחיוב בני נוער, אם באמצעות סלולר, אם באמצעות כרטיסי אשראי ממותגים ואם באמצעות שיתוף ההורים בחווית הקנייה ולמרות הכל, עדיין לא נמצא הנוסחה המנצחת.

רוב בני הנוער חוסכים כסף, מודעים למצב הכלכלי שלהם ובניגוד למה שאתם עלולים לחשוב, מנהלים אותו מאד בתבונה ובכל קמפיין או מבצע מחפשים מצד אחד את המלכוד, ומצד שני את הערך המוסף האמיתי שהמותג מתיימר להעניק להם.

עד כאן הניתוח הקצרצר שלי את ממצאי המחקר שהצגנו בכנס, אני רוצה לנצל את הבמה ולהודות לכל מי שהגיע, לכל משתתפי הפאנל שלי ולמשתתפי הפאנלים באפן כללי על יום משמעותי ביותר בכל הקשור לשיווק לבני נוער בישראל. כולי תקווה שהכנס היום היה הראשון – אבל בהחלט לא האחרון.

Teens in Israel 2010

סקר: איך צעירים מעדיפים לתקשר עם מותגים?

השותפות בין הרשת החברתית MyYearBook ומכון המחקר Ketchum מספק לנו עוד בראשיתו סקר מעניין העוסק בהשפעה של מותגים על צעירים ועל הדרך בה הם מעדיפים לתקשר עם מותגים ומן העבר השני, דרכי התקשרות של מותגים איתם. נקודות בולטות פורסמו ב eMarketer, כאן אני רוצה להביא את הזווית והניתוח שלנו את הממצאים.

בני הנוער עדיין מעדיפים המלצות מחברים (התמונה ברשיון Creative Commons על ידי espiritossanto)

רוב בני הנוער מחשיבים את החברים שלהם כמקור המידע האמין ביותר

בקרב על מקור המידע האמין ביותר עבור בני הנוער, הבחרים עדיין נחשבים למקור המידע האמין ביותר (52%) כאשר אחריהם מזנבים ביקורות צרכנים (13%), מבוגרים (9%) ואת הרשימה סוגרים סלבס (4%) ובלוגרים (3%).

אם להודות על האמת הרמתי לא מעט גבות (לפחות שתיים) כשראיתי את הממצאים. בכל הנוגע לחברים, אין לי ספק שהנתונים אמינים, הגם שהם חוזרים על עצמם בסקרים לאורך זמן. הרצון של בני הנוער להשתייך ולקבל הכרה מקבוצת שווים מחזק מאד את מעגל החברים שלהם וכשאלה נותנים להם מידע, ההנחה כי מידע זה ייתפס כאמין מניחה את הדעת.

הבעיה שלי עם הממצא הזה מגיעה דווקא מהכיוון של הסלבס והבלוגרים שנתפסו כמקורות המידע הכי פחות אמינים וחשוב לשים כאן את הדברים בקוטנקסט: אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הווצרותם של טרנדים ו-Memes הם דווקא סלבס ובלוגרים. אז נכון, טרנדים שיווקים (המגיעים בצורה של מידע לסוגיו) מתחילים מסלבס ומגיעים רק אחר כך לחברים שמעבירים אותו בצורה אמינה, עוברים אצלם עיבוד מסוים כדי להתאים את המסרים. אבל לכו תגידו ל 8,640,000 המעריצים של ליידי גאגא בפייסבוק שאומרת להם "לכו תקנו דיסקים" שהמידע שלה פחות אמין. על ירידה בכוחם של הבלוגרים, אגב, כבר כתבנו כאן לא מזמן.

נקודה מעניינת נוספת ששווה לתת עליה את הדעת היא העובדה ש-5% מבני הנוער שהשתתפו בסקר, מעידים שמידע שמקבלים ישירות מחברה ופרסומות הוא פחות אמין (לצורך העניין, מביקורות צרכנים שנגועות לא מעט בתוכן גולשים ממומן). לא מעט חברות עושות מעל ומעבר כדי להציג בפני בני הנוער חזות אמינה ולדבר בגובה העיניים ועם זאת, הסקר הזה מהווה איזושהי תעודת עניות ומדגישה בעיני את הצורך שקיים בשוק לשיפור התדמית של חברות מול בני נוער: הרי בספר "מבוא לשיווק" כתוב בעמוד 3 באותיות קידוש לבנה "בני נוער אוהבים מותגים". אז אם הם כל כך אוהבים אותם, איך זה שמדד האמינות שלהם כל כך נמוך? יהיה מעניין לראות סקרים השוואתיים לאורך השנים.

איך מתקשרים עם מותגים? איך מתקשרים עם חברים?

אחד הדברים שנבדקו בסקר הוא צורות התקשורת של בני נוער עם מותגים מול צורת ההתקשרות עם חברים. להלן הממצאים:

בגדול, אם להסתמך על תוצאות הסקר, הכותרת שאפשר להוציא מהממצא היא "בני נוער מעדיפים את החברים שלהם הומוריסטיים, ואת המותגים שלהם ישירים". אפשר לראות קשר מסוג כלשהו בין הממצא הזה לממצא הקודם העוסק במקורות מידע אמינים עבור בני נוער. אם מותג מקבל ציון נמוך יחסית במדד האמינות (5%), הרי שגישה הומוריסטית מצדו רק תבלבל וההעדפה צריכה להיות גישה ישירה שתפרוש את הקלפים על השולחן.

מאידך, אם המצב היה דיכוטומי ומוחלט כפי שתיארתי, הרי שהתוצאות היו צריכות להיות קיצוניות הרבה יותר, ובגרף אפשר לראות כמעט שוויון בין הגישות. דווקא כאן, בניגוד לגרף הקודם, אפשר לראות מודעות מוסיימת מצד מותגים: ה"כמעט חפיפה" בין היחס לחברים ליחס למותגים, מראה שכשמותגים בחורים לדבר, הם עושים זאת לרוב בצורה הולמת ומציליחים לפגוש את בני הנוער בעולמות רלוונטים.

על היחס לבני נוער "משפיענים"

נושא נוסף שעלה בסקר, ודווקא לא הגיע ל eMarketer (אבל זמין באתר של Ketchum) מדבר על היחס לבני נוער שהם מובילים חברתיים: מבחינת מכון המחקר Ketchum, המשפיענות נמדדת ברמה גבוהה של מעורבות בפלטפורמה (אם זה שיתוף תכנים ברמה גבוהה או נכונות גבוהה לרכוש מוצרים ברשת). הגילאים הפעילים ביותר אונליין הם 17-15, כאשר בני 19-18 פעילים מעט פחות, בגלל האינטראקציה החברתית בעולמות הקולג' (אצלנו העולם של אחרי התיכון שונה לגמרי, מן הסתם).

בדומה למחקרים קודמים, גם המחקר הזה מגלה קשר בין פעילות אונליין ואופליין כאשר ככל שיש לך יותר חברים, כך תהייה פעיל יותר בעולמות האופליין (המחקר מדגיש כי פעילות האופליין אינה דווקא קשורה למפגשי פנים מול פנים אלא גם להאזנה למוזיקה, קריאת ספרים וכיו"ב).

אם כבר מחקרים וסקרים, מומלץ לקרוא על שימושי מדיה בקרב צעירים, או פשוט להציץ בקטגוריה.

מחקר BMG: סגנון חיים אצל צעירים – חלק ב

בחלק הראשון של הצגת מחקר Buzz Marketing Group עסקנו בשימושי מדיה בקרב בני נוער (זמן שהייה באתרים, סוגי אתרים בהם בני נוער מבקרים והאופן בו הם צורכים חדשות). החלק השני של המחקר, ולטעמי המעניין יותר (למחקרים מהחלק הראשון אנחנו נחשפים חדשות לבקרים) עוסק בסגנון החיים של הני נוער בשלושה תחומים: עולם המוזיקה והטכנולוגיה (בהם נתמקד כאן) ובהרגלי קנייה.

בני נוער בקניות (התמונה תחת רשיון Creative Commons על ידי Merlijn Hoek)

מוזיקה: החלשותה של תעשיית ההורדות והאלבומים הפיזיים

מעבר לסקר עדכני המראה את סגנונות המוזיקה החמים נכון להיום (רוק והיפ-הופ עם 28% ו 29% בהתאמה), המחקר מכיל חלק מעניין שמראה מה בני נוער עושים ברגע שהם שומעים על שיר חדש שיצא: 34% מהמשתתפים בסקר יורידו את השיר באמצעות iTunes, כ-23% יאזינו לו באמצעות סטרימינג (שירותים כמו פנדורה או מייספייס), כ-30% יורידו את השיר בצורה לא חוקית (אם מאתרים או אם מחברים) ו-13% הנותרים יקנו את האלבום הפיזי בחנות.

התחזקות משמעותית של רכישת מוזיקה באופן חוקי (Buzz Marketing Group)

נתון מעניין לא פחות מופיע בשאלה הבאה המחקר ששאל את בני הנער "האם תורידו מוזיקה בצורה לא חוקית?" בשנת 2002, 99% מבני הנוער ענו על השאלה בחיוב, במחקר הנוכחי שנערך לקראת סוף 2009, רק 26% מבני הנוער ענו בחיוב על השאלה – ירידה דראסטית של 73%.

מעל לכל, אני חושב שהמחקר הזה מוכיח בצורה טובה לאו דווקא את החלשותה של המוזיקה הפיראטית, כי זו תמיד תהייה בסביבה בהיקף מספיק משמעותי כדי שחברות התקליטים תדענה לייצר כותרות ולתבוע משתמשים ובעלי אתרים, אלא את ההתחזקות של שני שירותים שיהפכו להיות משמעותיים בשנים הקרובות: חנויות מוזיקה ושירותי סטרינימג.

ההצלחה של שירותי סטרימינג קשורה לא מעט בחיי המדף של שיר. אולי בעבר היה שווה להוריד שירים ולשמור אותם בתיקיות אינסופיות, הרי שהיום, לפחות בעולם הצר שלי, מתקבלת התחושה שחיי המדף של שירים התקצרו ולהיטים מהקיץ האחרון סתם תופסים מקום על ההארד דיסק כך שבמקום להשקיע בתהליך של הורדה לא חוקית (ולהסתכן בוירוסים מ P2P או להסתבך עם חיפוש בראפידשר) סטרינימג נראה כמו אופציה ראויה, בעיקר אבל לא רק, בזכות אפשרות לגשת לשירים שאני אוהב מכל מקום.

חנויות מוזיקה הן בעיני תוצר ישיר של חינוך ובארץ יושבות על תקן של מכרה זהב לא פתור שתקוע בנבכי הבירוקרטיה ומשחקי כוח בים חברות גדולות וגופי תקשורת (יום אחד אכתוב פוסט ארוך בנושא).

טכנולוגיה: בני הנוער בחזית, מתקשרים בעיקר באמצעות SMS

89% מבני הנוער הם הבעים של מצלמה דיגיטלית ול-80% מהם יש מחשב נייד. סלולרי כבר הפך מזמן ממותרות להכרח והוא נמצא בכיסים של 98% של בני הנוער שהשתתפו בסקר. מכל החלק העוסק בטכנולוגיה, הנתונים המעניינים ביותר לדעתי שייכים לשימושים של הנוער בטלפון הסלולרי, לצד הדרכים הפופולאריות לתקשורת בין בני נוער:

שימושים של בני הנוער בטלפון סלולרי (Buzz Marketing Group)

כיצד בני הנוער מתקשרים? (Buzz Marketing Group)

בואו ניקח את שני הנתונים ונצליב אותם: הטלפון הסלולרי מאד לאט אבל בטוח את תפיקידו כמכשיר לשיחות קוליות והופך להיות מכשיר מולטימדיה נייד מחד ומכשיר ל"הוצאת החוויה" האישית החוצה בעזרת האינטרנט ודרכי תקשורת א-סינכרוניות (דוגמת אימייל או הודעות SMS). במובן מסוים, אפשר לראות את הירידה במעמד השיחות הקוליות כמעין לקיחת שליטה של בני הנוער על המינון בו הם מתקשרים עם אנשים אחרים, הם לא בהכרח מצפים לתגובה מיידית כמו שהם מרגישים צורך לבטא את עצמם והתגובה יכולה לבוא זמן מה מאוחר יותר.

אם נסתכל על הנתון השני, אפשר לראות שבהתאמה, צורות ההתקשרות הא-סינכרוניות שולטות גם בצורות ההתקשרות של נוער זה עם זה: צורות התקשרות סינכרוניות (פגישה פנים מול פנים, שיחה בטלפון) מהוות 35% מסך צורות ההתקשרות המועדפות לעומת צורות א-סינכרוניות המהוות יחד 78% (הנחקרים יכלו כנראה לבחור ביותר מאפשרות אחת, אחרת הגרף קצת משונה).

שימו לב לנתח המשמעותי שתופס פייסבוק בחייהם של בני הנוער, הן מבחינת הוצאת החוויה וההעצמה העצמית באמצעות הסלולרי, והן מבחינת הדרך שלהם לתקשר ולשמור על קשרים בעצימות נמוכה דרך הרשתות החברתיות.

מחקר BMG: שימושי מדיה בקרב צעירים – חלק א

בסוף השבוע האחרון נערך בארה"ב כנס What Teens Want (עליו כתבנו זה מכבר כאן בתנועה). אחרי שערפל המצגות התפזר, הגיע לידנו מחקר ענקי שהוצג בכנס על ידי חברת Buzz Marketing Group, ענקית מדיה ואינטראקטיב שמתמחה בין היתר בתחום הצעירים (בארה"ב תחום הצעירים כולל בתחומו בני נוער ומבוגרים צעירים שהולכים לקולג', אצלנו החלוקה קצת יותר דיכוטומית בגלל המעבר לשירות צבאי). המחקר כולל בתוכו מידע על שימשי מדיה, דמוגרפיה וסגנון חיים.

בגלל ההיקף אבל יותר בגלל הרלוונטיות של המחקר, החלטתי להביא כאן ממצאים מעניינים מתוכו ולחבר אותם למציאות השיווקית בה אנחנו חיים. החלק הראשון יעסוק בעיקר בשימושי מדיה, עליהן אנחנו כותבים כאן בתנועה לא מעט ובחלק הבא אתמקד בשאלות שעוסקות בסגנון חיים.

מולטיטאסקינג (התמונה תחת רישיון Creative Commons מאת Ilona1)

זמן שהייה באינטרנט: 98% מבני הנוער מבלים מעל שעה ביום, 20% מעל 6 שעות

המחקר של BMG, נערך במרץ האחרון והקיף 2,276 צעירים בגליאי 19-13 המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בארה"ב. בסקר נמצא כי 78% מבני הנוער מבלים מעל שעה ביום באינטרנט כש-40% מכלל המשתתפים בסקר מבלים באינטרנט בין שלוש לשש ובקצה השני של הסקאלה, 20% מבלים מעל לשש שעות (!) ביום. מעניין לראות שהנתונים הללו מתיישבים יפה עם נתונים ממחקר מקביל עליו כתבנו לא מזמן העוסק בצריכת מדיה אצל צעירים. המגמה שמצטיירת מהמחקרים האחרונים היא ללא ספק צריכת אינטרנט אינטנסיבית יותר אצל צעירים ונטייה לכיוון היותם "צרכני מדיה כבדים".

מבין המשתתפים בסקר, כל בן נוער שני מבלה יותר משש שעות באינטרנט (BMG)

אתרים: הרשתות החברתיות ממשיכות לככב, מיתוס האימייל נסדק

בקטיגוריית השימושים באתרים השונים, מככבות הרשתות החברתיות (בראשן פייסבוק עם 41%) כאשר יוצא הדופן היחידי בטופ 6 הוא מנוע החיפוש גוגל עם 25%. הטופ 6 מייצג במידת מה את תחומי העניין של בני הנוער באינטרנט: עדכונים מחברים, סרטוני וידאו, מוזיקה ותמונות. במקום החמישי ניצב טוויטר (גם הוא עם 25%) כאשר חלק נוסף במקר מראה שמתוך המשתתפים במחקר ל 55% יש חשבון באתר.

בכל הקשור לטוויטר, אני עדיין מחזיק בדעה שבני הנוער לא יהיו פעילים בטוויטר בזמן הקרוב ועל אף האחוזים הגבוהים יחסית של בני נוער שמחזיקים חשבון בטוויטר, אין במחקר התעמקות באחוזי בני הנוער הפעילים, כך שאפשר להניח שהעובדה שבן נוער מחזיק חשבון בטוויטר קשורה לסקרנות או להתנסות ראשונית שלו עם האתר ולאו דווקא להיותו פעיל.

מצעד האתרים הנצפים (BMG)

צריכת עדכונים: האינטרנט מתחזק על חשבון הטלוויזיה, הדפוס אחרון

באופן לא מפתיע, הרוב המוחלט של בני הנוער שהשתתפו במחקר בוחר לצרוך את העדכונים שלו דרך האינטרנט, הרבה על חשבון הטלוויזיה כשהעיתונות הכתובה הרחק מאחור. אם למישהו היה ספק לגבי הצורך של העיתונות הכתובה להסתגל ולהתפתח לנוכח המצב, עוד מספר שנים כבר לא יישארו קוראים שיבחרו בעיתונות הכתובה בתור מקור חדשות עיקרי.

איך את\ה צורכ\ת חדשות בדרך כלל? (MBG)

עד כאן חלק א' – בחלק הבא:

  • איך בני בוער בוחרים לתקשר אחד עם השני?
  • היחס של בני הנוער לתעשיית המוזיקה (ספוילר: הם דווקא לא רצים להוריד)
  • טכנולוגיה: סלולר, אייפודים וכל מה שגאדג'טי

מחקר: השפעת הסלולרי על החיים של בני הנוער

כמה השפעה יש לטלפון הסלולרי על חייהם של בני הנוער? השפעה רבה ביותר, כך לפי מחקר מבית Harris Interactive שהתבצע לפני כשנה ופורסם באןפן רשמי היום. במחקר השתתפו 2,089 בני נוער אמריקאים בין הגילאים 19-13. בני הנוער נשאלו יותר מ-100 שאלות בנושאים שונים, בהם העמדות שלהם כלפי הטלפון הסלולרי, שימושים ושאיפותיהם כלפי התחום בעתיד.

כמה חשוב הסלולר לבני הנוער ומה הם עושים איתו?

חשיבות הטלפון הסלולרי לבני הנוער

לא פחות מ-56% מבני הנוער שהשתתפו בסקר העידו שהטלפון שלהם חשוב להם ברמה חיונית (Absolutely Essential) או "חשוב" (Important). כאשר נשאלו לגבי השימושים השונים שהם עושים בטלפון, רוב בני הנוער עדיין משתמשים בטלפון כדי לקבל ולהוציא שיחות (46% ולשלוח ולקבל הודעות טקסט (39%). חלק קטן יותר מהמשתתפים במחקר משתמש בטלפון הסלולרי בעיקר כדי לצלם (19%). אני משער שבשנים שחלפו מאז בוצע המחקר, עם עליית הטכנולוגיה של הטלפון הסלולרי ונגישות הטלפונים החכמים (סמארטפונים) לבני נוער, כמות הנחקרים שהיו משתמשים בטלפון כאמצעי מולטימדיה (מלצמה, נגן מוזיקה) הייתה גדלה לעומת הממצאים בנחקר הנוכחי.

לא יכולים להיפרש מהסלולר (תמונה: CC-Zawezome)

הקשר של בני הנוער לסלולרי – בלתי ניתן להפרדה

כש-67% מבני הנוער שהשתתפו במחקר מסכימים להיגד "יהיה ברשותי טלפון סלולרי כל עוד אני חי", מה שמצטרף ל-57% שמסכימים להיגד "אחזקת טלפון סלולרי שיפרה את חיי משמעותית", כנראה שיש כאן חיבור אמיתי ובלתי ניתן להפרדה בין בני הנוער לסלולרי שלהם. הסיבה לדעתי, נעוצה בתווך שבין הטכנולוגיה לפסיכולוגיה ההתפתחותית של בני הנוער:

הטלפון הסלולרי הפך ממכשיר תקשורת פשוט למכשיר שמטרתו להעצים את העצמי של בני הנוער, מבחינה פסיכולוגית, בני נוער נמצאים בשלב ההתפתחותי בו הם מחפשים הכרה ומחפשים להשמיע את דעותיהם על פני מדיה כמה שיותר עוצמתיים. הטלפון הסלולרי מאפשר להם להפיץ את המסר, בין אם זה "בואו תראו איפה אני עכשיו" או "בואו תראו מה אני חווה עכשיו" בין החברים במהירות גבוהה במיוחר וכיום, באמצעות הטכנולוגיה מאפשר להפיץ את המספר גם ברשתות חברתיות.

קצת קשה לראות בתרשים, אבל 52% מבני הנוער שהשתתפו במחקר מסכימים עם ההיגד שאומר: "תקשורת עם חבריי הפכה להיות צורה חדשה של בידור, חוויה עשירה יותר".  הטלפון הסלולרי בעת ביצוע המחקר, כל שכן היום, הוא כל כך הרבה יותר משמעותי מטלפון עבור בני הנוער, וללא ספק הפך חחלק בלתי נפרד מחייהם.

בזירה החברתית – הסלולרי כסמל סטטוס

מה מגדיר את הססטוס של האדם או הפופולאריות שלו עבור בני הנוער? תראו בעצמכם

מבט זריז לעתיד

המחקר מציע עוד המון המון המון אינפורמציה, לרבות המוכנות של בני נוער לקבל מודעות בסלולרי (כן) השימושים של בני הנוער באינטרנט השלולרי (אימייל ורשתות חברתיות) ואפילו איך ייראה הטלפון האולטימטיבי עבור בני הנוער בעתיד (נגן מוזיקה, GPS, מחשב נייד, נגן וידאו, אפשרות ל Remote Desktop).

בחרתי להרחיב דווקא על שלושת המאפיינים הללו במחקר, בעיקר בגלל שהם מראים על מגמה ולא אופנה חולפת: בטוחני שהטלפונים הסלולרים החכמים יהפכו להיות נגישים יותר ומתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית, מה שככל הנראה תישאר קבועה היא התלות של בני הנוער במכשיר הסלולרי שצפוי לפרוץ את גבולות הטלפון ויהפוך למה שניסו להשיג בזמנו עם חזון ה PDA: מכשיר שייקשר גם ברמת הנחיצות וגם ברמה הרגשית ויהפוך להיות מרכז של החיים בתנועה. ניצנים של ההתחלה הזו אפשר לראות כבר היום בעולם הנוער.

להורדת המחקר המלא – [PDF]