כל הפוסטים בקטגוריית פרסום ברשת

Nescafé מול 9Gag: כוחה של קהילה וירטואלית

1134581_700b

נתחיל דווקא מהסוף: אתמול (רביעי, 22.12.11) הגיע לסיומו אחד המשברים המרתקים ביותר של מותג מול קהילת צרכנים וירטואלית במדיה חברתית בלא פחות מהתקפלות, התנצלות וניסונות הרגעה שנמשכים גם היום מטעם Nescafé העולמית אל מול הקהילה הוירטואלית שלהם בפייסבוק. הסיבה? "חוסר צדק" שנעשה, לטענת גולשים מאתר שיתוף התמונות וההומר 9Gag שבמשך שלושה ימים ניהלו קמפיין חסר תקדים נגד המותג והדגימו בצורה מדהימה איך קהילה וירטואלית יכולה להשפיע על מהלכים פרסומיים ועל כוח חדש שאנשי שיווק כבר לא יכולים להתעלם ממנו או לזלזל בו.

ועכשיו – הסיפור מההתחלה.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

קצר ולעניין: פרסומות וידאו של 15 שניות הן האפקטיביות ביותר

rawr

מדי רבעון מפרסמת חברת YuMe, חברה שמגישה כל מיני סוגים של פרסומות על גבי סרטונים ברשת, דו"ח עם לא מעט סטטיסטיקות ונתונים לגבי פרסום בתוך סרטוני וידאו, מי קהלי היעד הנחשקים ומה סוג המוצרים שמצליחים לייצר הכי הרבה צפיות בסרטונים. הדו"חות של YuMe עוסקים בדרך כלל בקהלי יעד מבוגרים יחסית (טוב, מבוגרים יחסית לקבוצת הגיל בה אנחנו מתעסקים כאן) אבל הדו"ח האחרון שלהם מאוקטובר 2011מציג נתונים מעניינים גם לגבי בני נוער והרגלי הצפיה שלהם בסרטונים ברשת.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

מה אנחנו יכולים ללמוד מקרב החניה של גולדסטאר?

נתחיל דווקא בשורה התחתונה: האפליקציה הישראלית המצליחה ביותר (עודד בן עמי היה מתמוגג) עם, נכון לכתיבת שורות אלה, 173,500 משתמשים פעילים בחודש ו-60,000 שחקנים ביום (יחס המרה של 35%). הנתונים מרשימים ואנשים מפיצים הלאה את הבשורה, מה עוד אפשר לבקש? בפוסט הזה אציג שלוש נקודות מעניינות מתוך האפליקציה שלטעמי הפוכת אותה לכל כך מוצלחת. נכון, לא *ממש* קשור לבני נוער אלא יותר לעולם הצעירים, אבל קווי היסוד כאן חוצים גילאים.

גימור גבוה

אמרנו את זה לפני לא מעט זמן ונאמר זאת שוב: ככל שפייסבוק יהפוך את פלטפורמת האפליקציות שלו לנגישה יותר עבור הגולשים (וכבר היום אפשר לבנות אפליקציות פשוטות שמגיעות Out of the Box), כך יעלה קרנן של אפליקציות בגימור גבוה. אם פעם הצרכן הסתפק באפליקציות פשוטות עם מנוע חביב, הרי שהיום הציפיה היא (מצד חברות מסחריות) לאפליקציות מרשימות ומושכות ויזואלית.

בקרב החניה של גולדסטאר נעשה שימוש במנוע משחק פשוט אבל לא חסכו בפרטים הקטנים בכל הקשור לאלמנטים ויזואלים ולממשק המשתמש, מה שגורם לכל העסק להיות הרבה יותר נעים ואטרקטיבי: אם פוגעים במכונית חונה האזעקה שלה מופעלת, מכוניות מסביב צופרות ובקיצור, כל עולם התוכן של חניה בתל אביב מתגשם באפליקציה.

עמוד המשחק הראשי של Park Fight (צילומסך)

גדול קטן שווה

בסופו של יום, מה שמניע את האנשים להיכנס ולשחק באפליקציה (מעבר להייפ הראשוני) וחשוב מכך אף לחזור אליה הוא בראש ובראשונה הידיעה כי רוב החברים שלי משחקים במשחק הזה (מה שיוצר אצלי הרגשה של תחרות ורצון לקבל הכרה מהסובבים אותי)  ומאפיין חשוב לא פחות – הרצון שלי לקבל מידע על הביצועים שלי במשחק והרצון לשפר את השיא האישי.

בגלל שקרב החניה מתבסס על מנוע משחק פשוט, הוא מרוויח קהל שחקנים גדול שאינו בהכרח גיימרי באוריינטציה שלו (וכך מבטיח את התיכנותו של המאפיין הראשון – התקנת המשחק בקרב מעגלים חברתיים רבים) וחשוב מכך, הוא נותן אינדיקציה ברורה לגבי היכולת שלך השחקן וגורם לו לרצות להשתפר לעומת עצמו, כל שכן לעומת החברים שלו. שימו לב לאינדיקציה המספרית שמופיעה בשיתוף של תוצאת המשחק, אם אני מעל הממוצע, אני בטוח לא ארצה לבייש את עצמי ואם אני מתחתיו, אני רוצה להיות המהיר ביותר מבין חבריי.

ציון מספרי בזמן החניה (צילומסך)

בלי קשר לקרב החניה, שימו לב לאפליקציה שעושה את האינדיקציה המספרית ליכולת לא פחות טוב: ב Keyboard Mash כל מה שאתם נדרשים לעשות הוא להקליד למעוך כמה שיותר מקשים תוך 20 שניות. כשהשחקן משתף את התוצאה שלו, הוא מקבל אינדיקציה לגבי עצמו ולגבי המיקום שלו לגבי כל השחקנים האחרים בפייסבוק – חכם ומגניב.

ציון מספרי וציון יחסי ב Keyboard Mash! (צילומסך)

עולם התוכן של המותג

אני מאד אוהב את הרעיון של לא לדחוף את המוצר בפנים בכל הזדמנות ולא להתפרע על הלוגו של החברה בענק (כמו שלא מעט חברות אוהבות לעשות). משחק החניה של גולדסטאר מכניס את השחקן אל תוך עולם התוכן של המותג ואם אני לא טועה, לא תראו בירה אחת בכל האפליקציה (חוצמזה, אלכוהול ונהיגה…).

מסך הפתיחה של Park Fight, עולם התוכן של גולדסטאר (צילומסך)

אם לסכום את כל מה שנאמר כאן, מדובר ביופי של אלפיקציה, הן מבחינת מנוע המשחק והן מבחינת הגימור, גם אם אורך חיי המשחק לא יהיה ארוך (לכל היותר מספר שבועות, עד שיעבור כל ההייפ וננדוד למשחק הבא). אבל בהחלט יש כאן משהו שכל חברה שמפתחת אפליקציה משחקית לפייסבוק יכולה ללמוד ממנה.

ערוץ ממותג ביוטיוב? קרטושקס!

בסוף נובמבר גוגל השיקו מוצרי פרסום מתקדמים ליוטיוב  בשוק הישראלי. המוצר הראשי הינו הצגת סרטוני פרסומת בהומפייג' הישראלי של יוטיוב ובעמודי תוצאות חיפוש. הראשונים לפרסם היא אוראנג' והנה השבוע דיסקונט החליטו לשבץ את הפרסומית הנוסטלגית/חדשנית שלהם לאייפון בכלי המרכזי שניתן:

מודי וקטורזה. שתי חשיפות בעמוד הראשון בהומפייג' - ללא רוטציה

ערוץ ממותג ביוטיוב – מרכז הכובד של הקמפיין בוידיאו

מעבר לאפשרות הזו – לשלוח את היד לכיס, לקנות מדיה ולהציף את יוטיוב בסרטוני פרסומת ופרסום מותאם חיפוש – עלתה גם אפשרות "חברתית" יותר בה ניתן  לרכוש חבילת ערוץ ממותג עם כלים מתקדמים (שלא ניתן לקבל בערוץ חינמי ביוטיוב). חבילה כזו נותנת כלי בקרה יותר מתקדמים, יכולות מיתוג יותר מענינות, אפשרות לקישורים החוצה ועוד.  חדשות 2 היו הראשונים בישראל (לטענתם) לעלות ערוץ תוכן שכזה עוד לפני שהדבר התאפשר לכל מפרסם – והשבוע עלה קמפיין ישראלי הוליסטי ראשון אשר המרכז שלו הינו ביוטיוב. כבר ראינו הפקת וידאו רק בעבור קמפיין אינטרנט – אך עדיין לא תחת ערוץ ממותג ביוטיוב.

קרטושקס

המרכז של הקמפיין

קרטושקס – סדרת הוידיאו של שטראוס

קרטושקס בקצרה - סדרת דרמה/טלנובלה/נונסנס אשר בכל שבוע יעלה פרק חדש עד לפתרון המלא של השאלה – האם הבחור החנון יזכה בליבה של הכוסית.

בשונה ממהלכים שיווקים בפייסבוק, כאן לא מבקשים מהגולשים להצביע, לתייג, לעשות לייק, share, לעלות תמונות, וידאו , סטטוס או כל דבר אחר – אלא רק לצפות בסרטונים. אם כך אז הצלחת המהלך היא כמה אנשים צפו בסרטונים ואחרי זה דיברו עליהם ויצרו באזז ברשת. מעניין לראות את התנהגות הצפיות בסרטונים וכמה תקציב פרסום של המהלך יושקע במדיה ובאיזה עיתוי –  אל מול קידום אמיתי של המלצות ברשתות חברתיות – מן הסתם בעיקר פייסבוק – שם יש כרגע קהילה מנומנמת משהו של מעריצי ואוהדי הסדרה.

אם אנחנו רואים שכל  הקמפיינים הדיגאטלים – בטח לצעירים –  מתרחשים בפייסבוק – אזי בקמפיין הזה של תפוצ'יפס – מרכז הכובד הוא ביוטיוב. כאשר הוידיאו הוא במרכז – הבחירה ביוטיוב היא טבעית והגיונית. אולי זה מה שיציל את גוגל אל מול פייסבוק בתקציבי מהלכים שיווקים ותוכניים בניגוד להכנסות שלה בשוק החיפוש. אם כך – אזי על יוטיוב לתרום את חלקה בהצלחת מהלכים כאלו הן בממשק חברתי ומתקדם- ובאפשרויות פרסום אטרקטיביות – ואכן מי שרוכש זכות להקמת ערוץ ממותג – למעשה קונה גם חבילת פרסום של הקמפיין במוצרי גוגל – ביוטיוב.

נקודות למחשבה על הקמפיין

1. יש משהו קצת מבאס בתחושה שזה לא חי – דינאמי – יכול להשתנות על פי בחירת הגולש – אלא בבחינת – הנה מה שעשינו וצילמנו – אנחנו מגישים לכם אותו. זוהי בעצם התייחסות למדיה כלא שונה מטלווזיה – התחושה שלי שהכל כבר צולם ונקבע מראש – הופכת את משך הסדרה מבחינתי לסוג של מניפולציה- אם זה מוכן – תנו לי את זה. לא רוצה לחכות. יותר מתאים לטלווזיה. לחכות שבוע בין פרק לפרק זה יותר מדי – תזרקו לנו עצמות תו"כ בבקשה.

2. מה יקרה עוד 3 חודשים שהסדרה תיגמר? מה יקרה לעמוד המושקע הזה? הוא ייעלם ברחבי הרשת?אם אנשי השיווק והפרסום של  שטראוס חושבים לטווח ארוך של שנה /שנתיים ויצליחו לזקק אינסייט אמיתי על המוצר שלהם שייאפשר להם להמשיך ולייצר סרטונים שאנשים ירצו לראות. דוגמא מצויינת לכך היא ערוץ ההדרכה הזה - שרק לאחרונה ג'נרל אלקטריק לקחו עליו חסות ויש לו תובנה שנכונה תמיד- לחיות יותר טוב ויותר נכון. גם שם החסות לא משובצת בתוך הסרטים באופן אגרסיבי (יזקף לזכות שטראוס שהבינו שזה לא נדרש), אבל לערוץ הזה יש זכות קיום כל עוד לחיות יותר טוב הוא משהו שאנשים רוצים. לא תמיד זה משתלם, לא תמיד זה אפשרי – אבל תמיד זה מצער לראות איך השקעה נהיית חד פעמית ללא המשך כאשר  הנכסים שצוברים במהלך אינטרנטי מאפשרים לך להמשיך להיות בקשר עם אלו שבחרו לצפות ולקחת חלק בתוכן שלך.

3. פירסום מעניין של הקמפיין הוא באתר ספורט 5. ההקשר הוא כנראה כפול – הן בבחינת הספורט הלאומי של קליעת תפודים ולכן הלכו לבית של הספורט – אבל גם כנראה בקהל היעד הגברי של החטיף שהוא קהל הגולשים של ספורט 5.

ובכל מקרה – כבוד על החדשנות וההליכה קדימה בשדה תפודים לא חרוש.

Mountain Dew: צעירים מעצבים, מפרסמים וקונים

באופן אישי אני לא אוהב לצטט יותר מדי קלישאות שיווק. כנראה בגלל שעולם השיווק לצעירים הוא אניגמטי באופן יחסי עבור חלק מאנשי השיווק, התחום מנפק לא מעט קלישאות חבוטות בנושא חדשנות, מיתוג ומה לא (אם אתם עושים מצגת ורוצים להראות חכמים, קראו את הפוסט הזה).

ובכל זאת, כשראיתי את הקמפיין האחרון של מותג המשקאות האמריקאי Mountain Dew לא יכולתי שלא להיזכר באחת הקלישאות המפורסמות ששמעתי בשנה החולפת: "שיווק לא עושים לבני נוער, שיווק עושים עם בני נוער".

הד(יו)מורקטיה של Mountain Dew

שם המשחק בקמפיין הנוכחי הנושא את השם Dewmocracy הוא רתימת קהל היעד של החברה (צעירים ברובם) להשיק מוצר חדש של החברה. ככה זה נראה:

אחת ההחלטות המוצלחות של החברה בקמפיין הזה היא ששום דבר לא סגור ויש הרגשה שהקהל באמת אחראי על המוצר: השלב הראשון הוא בחירת טעם למשקה החדש (מתוך חמש אפשרויות שנתנו בהתבסס על מחקרים קודמים של החברה). השלב הראשון היה ממש סקר לא מחייב בלי צורך בהרשמה או מסירת פרטים כלשהם, הכל כדי להכניס את הצעירים לאט לאט ולגרום להם תחושה של מעורבות.

השלבים השני והשלישי התרחשו הן באתר החברה והן על בסיס אפליקציית פייסבוק ייעודית כאשר המטרה היא כפולה: לאסוף מסד נתונים של Fans לקהילת MTD בפייסבוק, לקבל פרטים ולאסוף מסד נתונים על אותם אנשים ששולחו עיצובים והצעות לשמות וכמובן להגביר את תחושת המעורבות במוצר. אם יש משהו חיובי שניתן לומר על הקמפיינים של MTD הוא שרמת הגימור בהם תמיד גבוהה במיוחד וגם כאן זכינו לקבל גלרייה מושקעת ביותר עם אנימציה של פחיות וכל המסביב.

הפחית מסתובבת והעיצובים מתחלפים ב Ajax (צילומסך)

אתם גם מפרסמים

השלב האחרון בקמפיין (מיניסייט מיוחד כאן) היה מהלך פרסומי בשלושה נתיבים שונים: לגולשים הפאסיביים, ישנה אפשרות להצביע לאחת מתוך מספר פרסומות ממשרדי פרסום מקצועיים. לגולשים האקטיביים יותר ישנה אפשרות להתפרסם ולשלוח את הגרסה שלהם לפרסומת של המשקאות החדשים והפרס – תקציב הפקה וזמן שידור בטלוויזיה הכלל ארצית. הנתיב השלישי היה קריאה לכל שאר הגולשים להפיץ את המסר ברשתות החברתיות וברור שיהיה פרס שווה לגולש שעבד הכי קשה והביא אנשים להצביע.

שלוש נקודות מעניינות לסיום

1. קשה לאמוד באמת את ההצלחה של הקמפיין כי בסופו של דבר, ההצלחה חייבת לבוא ליידי ביטוי בנקודות המכירה. בנתיים,העמוד של Mountain Dew קיבל מעל 8,000 Fans חדשים ביום ההכרזה על התחרות ומאז אחוזי המצטרפים נמוכים יחסית (אם כי מוקד הקמפיין עבר לאתר הוידאו).

2. יש תפיסה נכונה מאד בחשיבה של Mounatin Dew שאומרים לצעירים: אין יותר חברה גדולה שמוכרת לכם מותג, אתם החברה – אתם קובעים את הכללים. כל הקונספט הזה של Crowd-sourcing הפך להיות פופולארי בקמפיינים לאחרונה, בעיקר בגלל הייתרונות של פייסבוק בלאפשר לקמפיינים כאלו להביא תוצאות בקלות יחסית.

3. למרות הפשטת היחסית של הקמפיין (אני אוהב מאד קמפיינים שמסודרים בשלבים וקלים להבנה), אסור להתעלם מרמת הגימור הגבוהה בכל שלב שמשאירה את הגולשים בעניין ומראה על רמת השקעה גדולה ורצינות מצד המותג שלא העלו משהו מחופף אלא באמת מתייחסים לקמפיין כאיזשהו מהלך לשחרור מוצר תחת כנפי החברה.

http://12seconds.tv/campaign/dewmocracy

למה קמפיינים בפייסבוק לצעירים עובדים? (בנתיים)

אם הצלחתם להעביר את השבוע האחרון בלי לשמוע את צמד המילים "כולם בפייסבוק" או סיפור מרגש על ילד בן 7 שהוא וכל החברים מהכיתה שלו מחוברים, הרווחתם. בחודשים האחרונים התנהלו הפידים שלנו על מי מנוחות, דאחקות עם החבר'ה ולמרות שתמיד היו את אלה שמקדמים את האג'נדה האישית שלהם, הם היו המיעוט הנסבל.

לאחרונה, עם כניסתם של גופים פרסומיים גדולים לפייסבוק באמצעות קמפיינים רחבי היקף, נראה כי קשה לראות מסך בלי חבר שמזמין אותנו לתייג, להצביע, להוסיף לחברים או לכתוב לאיזה מפרסם משהו על הקיר כד לזכות בפרס. למרות הכל, עם מספרים קשה להתווכח וקמפיינים פרסומיים בפייסבוק פשוט עובדים, הנה כמה סיבות טובות:

1. פוגשים את הקהל במקומות בהם הוא נמצא – אם בעבר אחד האתגרים של חברות הפרסום היה להגיע לקהל יעד מפולח על חשבון מאסת הגולשים (במקרה של קמפיין "למטייל", הגעה לקהל יעד מפולח והנעה שלו לפעולה במציאות האינטרנט של עד לא מזמן הייתה כמעט בלתי אפשרית),הרי שהיום פשוט מאד עבור כל חברה כמעט להשתלב במסלול הגלישה הטבעי של המשתמשים ולדבר להרבה מאד אנשים במינימום מאמץ.

2. אינסנטיב אטרקטיבי – שלא יהיה לכם ספק, אחד הגורמים המרכזיים  שגורם לקמפיינים של התקופה לעבוד ולהתפשט בפייסבוק הוא תמריץ אטרקטיבי במיוחד להשתתפות: אם זה כרטיס טיסה לאיטליה ו 500$ במקרה של קמפיין "למטייל" או 5000 ש"ח קאש מאני במקרה של קמפיין בנק הפועלים, ברגע שהגולש נתקל בפרס מספיק גדול, הוא מוכן לפעול בדרגות שונות כדי להשיג אותו, מה שמביא אותנו לנקודה השלישית והקריטית לא פחות.

bank-poalim-campign-facebook

5000 ש"ח קאש מאני, קמפיין בנק הפועלים (צילומסך)

3. פלטפורמה שמאפשרת השתתפות והפצה פשוטה – אם עד לא מזמן, כדי להשתתף בקמפיין כזה או אחר היינו צריכים להירשם לאתר (למרות שברוב המקרים היינו נרשמים רק בשביל הקמפיין), להכיר ממשק משתמש חדש ולעקוב אחרי הוראות כדי להשתתף, הרי שבזכות המפגש של המפרסם עם הגולשים במקום מוכר, גם כאן נעשה שימוש בכלים שהגולשים מכירים ויודעים איך להשתמש בהם: דירוגים, Likeים, פרסומים על הקיר של המפרסם, תיוג תמונות וכו'.

במובן הזה, פייסבוק כפלטפורמה הוא גן עדן למפרסמים וחברות אינטראקטיב: יש כאן את כל הכלים והשפה שהגולשים כבר מורגלים בה על מנת להשתתף, קל מאד לפתח אפליקציות לפייסבוק (מה שחוסך זמן ועלויות פיתוח) וחשוב מכל, פייסבוק כפלטפורמה מאפשרת הפצה קלה ופשוטה של הקמפיין בקרב חברים: בלחיצת כפתור אפשר לשלוח את המסר המפרסומי של הקמפיין לרשימות תפוצה שלמות והצטרפות כ Fan של הקמפיין לשם קבלת מסרים פרסומיים נוספים היא פעולה קלה ואינטואיטיבית עבור הגולש.

lametayel-facebook-campignכל מה שצריך הוא לתייג תמונה. קמפיין למטייל (צילומסך)

החסרונות – רעש בפיד האישי, מכה נוספת לרשתות החברתיות בארץ

כל מי שנחשף לפחות לאחד משני הקמפיינים שהזכרנו כאן שרצים במקביל בימים אלה, יודע כמה עומס ורעש זה מוסיף לפיד החדשות האישי (גם פיצ'ר ה Live Feed לא ממש עוזר) בסופו של דבר, בעיקר בגלל הקלות היחסית מבחינת זמן ועלויות של פיתוח אפליקצייה פרסומית בפייסבוק, אני צופה שנראה יותר קמפיינים שכולם סובבים פחות או יותר על אותו העיקרון (דרגו, שתפו, כתבו) והרעש רק יתעצם. מבחינה זו, קמפיין שיהיה ויראלי במיוחד יעמיס על הפידים האישיים ועלול דווקא לעורר אנטגוניזם כלפי הקמפיין או כלפי החברים שמפיצים אותו (כבר עכשיו אני מתחיל להרגיש אפקט של טרחון יתר כשאני רואה יותר מדי פרסומות בפיד החדשות האישי שלי), אבל האחרון הוא לא הבעיה של המפרסמים.

כל רשת חברתית ישראלית שלא התכוננה לבוא הפייסבוק, קיבלה ממנו בראש (לחצו כאן לפוסט המעולה של רז), ריבוי הקמפיינים הצפוי בפייסבוק עלול להנחית עליהם מכה נוספת: מלבד הפרסום במדיה (באנרים וכו'), הכסף הגדול של הרשתות החברתיות מגיע דווקא מקמפיינים רחבי היקף המגובים במדיה. התחושה ש"כולם בפייסבוק, גם הילד בן ה-8 של גיסתי!", לצד מספרי הצלחה נאים מקמפיינים שכבר רצים עשויים לנווט תקציבי פרסום לכיוון משרדי האינטראקטיב ופחות לאתרים עצמם, שיקבלו נתח קטן מתקציב הפרסום כדי לשנע את הגולשים שלהם לכיוון הענק הכחול ופחות כדי להיות ראש החץ של הקמפיין.

שלא תבינו אותי לא נכון, יש הרבה מקום לרשתות חברתיות בארץ שאינן פייסבוק, אבל כדי להבטיח את הישרדותן הכלכלית מנהל אתר טוב צריך מהיום לשחק את המשחק קצת יותר בחוכמה.