כל הפוסטים בקטגוריית פרסום ברשת

סלקום ווליום ערד, שהוא בעצם פסטיבל ערד בלבוש החדש, מתחיל מחר. הקמפיין לפסטיבל היה נרחב והיה ניתן לתפוס אותו בטלווזיה ובאינטרנט. סלקום שנטשו את כוכב נולד כנותני חסות מרכזיים עם אירוע השיא בגמר, בחרו להמשיך עם הקו של המוסיקה הישראלית אבל לצאת ממותג חזק שמאפיל עליהם (כוכב נולד), להתנתק מאירועי הקיץ שמנצחים אותם (קוקה קולה וילג') ולהתחבר למותג שעבור בני הנוער הוא לא יותר מכלום (פסטיבל ערד במתכונת לפני האסון).

המיניסייט של הפסטיבל מעוצב באופן מינלמיסטי פשוט ויפה ומזכיר את טוויטר במובן הזה של הפיד של האייטמים, הרקע, והטאבים. אבל ההבדל הגדול הוא שהם בחרו שאת כל התקשרות עם הגולשים הם ינהלו במדיות חברתיות חיצונית לאתר הפסטיבל. החלטה זו, שהיא פשוטה נכונה ולא מובנת מאליה מאפשרת לנו לבדוק מה יצר "הפסטיבל" בכל אחת מן הזירות בהן הוא בחר להשתתף.

פייסבוק

12,109 אוהדים לעמוד הפסטיבל. מרשים בהחלט! לפרויקט  הקודם שלהם – מגודלים יש רק 8266 אוהדים וזה מראה שחיבור בין פייסבוק הוא לאוו דווקא לאירועים שקורים בתוך הרשת. הגבולות האלו כבר לא קיימים וממזמן. על ההודעה האחרונה שראיתי ישנם 97 אנשים שעשו like ו50 תגובות. מי שמכיר קצת את הכמויות בעניינים אלו יודע שאלו הם מספרים מרשימים. מהתבוננות בפיד של הפייסבוק רואים עדכונים על המקום, האמנים ועוד. כמות התגובות והשתתפות של הגולשים גבוהה ואין ספק שגם מי שלא יבוא לפסטיבל או רק לימים חלקיים יוכל להתעדכן מה קורה ומה חדש.

טוויטר

ישר ברור כי זו לא הרשת של הצעירים. 135 עוקבים בלבד. ממש לא רלוונטי – בדיוק כמו שעומר רושם בפוסטים שלו על בני נוער וטוויטר כאן בתנועה כבר הרבה זמן. וזה לא שאין עדכונים – פשוט אין מי שיעקוב אחריהם.

מקושרים

4913 איש עידכנו שהם באים. עוד 10,896 איש אולי באים ומעל 39,000 סימנו כי לא יבואו. כמות מאוד גדולה של צעירים נחשפו לאירוע בפלטפורמה הזו ועדיין מעניין לראות שמקושרים יודעים להגיע לרבבות צעירים בזמן נתון. מה החפיפה בין קבוצה זו לבין פייסבוק? לא ידוע אבל בהחלט תרשו לי לנחש שדי גבוהה.

פורום הפסטיבל – תפוז

אומנם לא רשת חברתית קלאסית, אבל מה יותר טבעי מלבחור בתפוז – מלכי הפורמים – כפלטפורמה הנכונה לעניין זה. שם בעיקר מנהלים תשובות ושאלות, איך מגיים, מה להביא ובואו ניסע ביחד. גם שם יש לא מעט פעילות. השיתוף הזה, כמו במקושרים- השיתוף כאן מאפשר להגיע לאנשים במקום בו הם נמצאים.

סיכומו של דבר

האתר הרשמי של הפסטיבל הוא בעצם רק סוג של "must have" ויכול בהחלט להיות שבעתיד לא נראה כאלו. הצידוק להקים אתרים חדשים לזמן קצר ולקדם אותם נראה כפחות רלוונטי ככל שאנו מתקדמים באבלוציה של הרשת.  כאן סלקום בחרו במקום לקדם את האתר שלבם בפייסבוק\מקושרים\תפוז במדיה, לקדם את הפעילות שלהם אל מול הגולשים בפלטפורמות אלו. זה דורש מיומנויות אחרות מצד החברה המפעילה (מקאן דיגטל) ובהחלט נראה שיש להם אותן.

עוד משהו – כמיטב המסורת של סלקום הם ממשיכים בקו החדשני שלהם ובמהלך הפסטיבל 5 בלוגרים יסקרו לייב (גם בוידיאו) את הפסטיבל מ-5 נקודות מבט שונות. הרצון המתמיד שלהם לנהל ניסינות אלו ייתן להם הרבה יידע כלים ורעש בלוגוספרי שבהחלט יעזור להם

כבר לא יכולתי להישאר אדיש

מקאן אריקסון @ סלקום יוצאים במהלך אינטראקטיבי שנראה שהוא הפרוייקט התוכן שיווקיי הגדול ביותר שנעשה באינטרנט הישראלי.

שילוב של האח הגדול, פרויקט Y, כוכב נולד ותאטרון הבובות של סבא ג'פטו.  למהלך קדם קמפיין מסיבי שהיה מאוד בולט במדיה. הבאנרים עם הדמות הסגולה היו שונים מאוד מכל דבר אחר באותו זמן, מה גם שהשימוש במדיה האינטרנטית הוא לרוב ממוקד בתוצאות – ואילו הקמפיין הזה היה רק טיזר. סלקום גם השקיעו במדיה בטלווזיה כי ברגע שאתה מרים הפקה כזאת יקרה אל לך להתקמצן במדיה להבאת הגולשים פנימה.  ועדיין, בסוף על מנת להכניס את הגולש פנימה לתוך האתר נדרשת פעילות מסיבית "ביום הדין".

קמפיין מקדים אפקטיבי מאוד+ הכל התחיל בזמן

אבולוציה של בחירת העם

בתוכנית עצמה – אנשים נכלאים במעין מעבדה אנושית וגורלם תלוי בבחירות הצופים גולשים. כל זה הוא כנראה ההתפתחות האבולציונית הבלתי נגמרת מהימים של רואים 6/6 עם קובי מידן בו בחרנו אילו תוכניות ישודרו. בפוסט הזה אני לא מתייחס לתוכן וכמה זה מעניין אותי אלא יותר לחוויה ולאספקט השיווקי של המוצר המגודל הזה.

סלקום התקדמו. השנה הם התחילו עם הריאלטי של דנה אינטרנשיונל שהיה רק בסלולר והלכו פה על מודל משולב בין סלולר לאינטרנט. מבחינה זו אני מצדיע להם שעשו טוב והתחילו בפרוייקט יותר קטןו ללא ספק עשו הרבה בללמוד וליישם לקחים. עצם הפיכת המוצר רלוונטי לכל הגולשים ולא רק ללקוחות סלקום פותח את המוצר לפחות ב66% .

21 יום (משך הפרוייקט)  זה המון זמן. לייצר סיבה מספיק טובה לגולשים לחזור פנימה כל יום  זה לא פחות מקשה. אומנם אנחנו בעונת המלפפונים של בני הנוער בה הם מחפשים מה לעשות עם עצמם, אבל עדיין יש חלופות לא רעות. רוב הסיכויים שהם יפתחו את המיניסייט כסוג של שומר מסך – וכאן הזרימה של השידור היא קריטית ביכולת ליצור חוויה חיובית ומתמשכת של הגולש.

האתר עצמו

העיצוב של המיני סייט נראה שימושי ונוח. מסך גדול במרכז, וסרגלי הפעלה בארבעת הכיוונים עם כל מה שחשוב. כמובן פייסבוק, טווטיר, מידע על התוכנית ועוד. בינתיים הוידיאו והסאונד זורמים בלי בעיה(לא שאפשר להבין משהו שכול החברה שם מדברים ביחד בעיקר שטויות)..

המבחן של העניין

האם הפעילות תייצר את אותה דביקות נדרשת לאתרים? האם יהיה באזז מחוץ לגבולות המיני סייט והאינטרנט שיגרמו לדבר על זה?

ושאלת המפתח – מה סלקום יקבלו בתמורה על כל ההשקעה?

כרגע המיניסייט כמעט ולא מראה את סלקום. ייתכן ומנהלי הפרסום והשיווק חששו להרגיז את הגולש הממוצע. לדעתי אין בכלל בעיה לשים את המותג בפנים במידה ואתה נותן תוכן מעניין ורלוונטי. בני נוער (שהם הקהל הרלוונטי לפעילות זו) מקבלים את זה שבעבור דברים מענינים בחינם צריך מותגים גדולים.

האם הם יצליחו לייצר הכנסה משמעותית מהסלולר?

האם הם יצליחו לייצר פיק באירועים לייב שיביאו לצפייה המונית של גולשים בזמן נתון?

תפסת מרובה ולא תפסת? ביזבזת!

באופן כללי האינטרנט הוא מדיה יותר מתאימה לקשרים ארוכי טווח ולא קמפיינים שעולים ויורדים. כמות המשאבים שמושקעת בפעילות כזו תביא ללא ספק כמות עוקבים וחברים גבוהה במדיות החברתיות המובילות כיום = פייסבוק וטווטיר – ולכמות יש משמעות.

אחרי  זה מעניין יהיה לראות אילו תכנים נכנסים לשם שמקדמים את סלקום. להניח שבגלל שזו פעילות של סלקום ואז הגולשים נחשפים לסגול ומייחסים את החוייה למותג – זה כבר לא מספיק. האם הם ידעו להעביר מסרים רלוונטים לאלפי המעיריצים שישארו מעודכנים. האם בסלקום יידעו מה לעשות עם כל קהל העוקבים אחרי התוכן ביום שאחרי?

רוצה לומר סוף מעשה במחשבה תחילה. אם עשיתם מהלך גדול ברשת שצובר פופולריות, תחשבו על היום שאחרי ומה עושים עם כל הדאטה בייס שהצטבר.  הכללים של העולם המסורתי בהם לרכוש לקוח גולש חדש עולה יותר מלשמר לקוח גולש קיים – תקפים גם כאן.