כל הפוסטים עם התגית שין1

אתרי הנוער הישראלים – איפה הם היום?

sites4
מהדורת 2011 של "אתרי הנוער הישראלים" באוויר! לחצו כאן כדי לקרוא אותה

זוכרים לפני שפייסבוק היה? זו היתה תקופה אחרת. כולם דיברו על כך שהצעירים נמצאים באינטנרט והיו לנו אתרים ישראליים לבני נוער. בתקופה זו גם אני הייתי פעיל בתחום זה כמנכ"ל bona – ולמי שלא הבין זה סוג של גילוי נאות כמקובל בתחום.

למען הנוחות חילקתי את הנתונים לאתרי הנוער (13-18) ואתרי הילדים (7-12)

אתרי נוער בסגנון צלילה חופשית

אפשר לראות בגוגל טרדנס שמינואר 2008 כל אתרי הנוער הישראלים נמצאים בצלילה חופשית והיום הם נהפכים לפחות רלוונטים מבחינת הגולשים והמפרסמים – זה תמיד הולך ביחד.

sites2

הרשת החברתית הנועזת SHOX (אדום בגרף) שהושקה על ידי אסקייפ של פלאפון כבר לא קיימת יותר בטרנדס כי היא אוחדה עם nrg אבל אפשר לראות איפה היא היום- בתחתית. רשת חברתית לבני נוער בהחלט לא רלוונטית להיום שיש את פייסבוק ומתישהוא היא פשוט תיעלם מן הרשת.

שוואמי (showme- בצהוב) שהיא הבית בעיקר לתמונות של צעירים גם סבלה מירידה אבל פחות מהשאר. הגרעין הקשה שלה ששם שם תמונות באלבומים עדיים מתקשה לוותר אבל אין אלא לחשוב כי גם דור זה ייעלם בתוך הפייסבוק.

bona (בירוק) שהושקה מתך התיכופוניסט על ידי דפי זהב ו ynet, ושנמצאת היום בבעלות מלאה של האחרונה, שומרת פחות או יותר על גודל הקהילה שלה – שזה לא יותר מדי. בדיעבד מסתבר שההשקה היתה בדיוק בשיא של אתרי הנוער ממש לפני הירידה – תזמון בעייתי. מכיוון שהושקה כרשת חברתית של גופים מסחריים מלכתחילה – לא זכתה להגיע לגדול של הרשתות האחרות שצמחו מלמטה. היום בוצע שם שינוי ששם את התוכן המערכתי במרכז ורק ימים יגידו אם תאגיד ידיעות יתגייס לטובת האתר – או שהוא ימשיך לדשדש בנחת.

אתר שין1 (בכחול) נרכש על ידי קבוצת אתרים ב3.3.2008 ואפשר לראות מאז האתר ירד מ30 אלף גולשים ביום לפחות מ- 5000. אתר זה שהיה הגדול בתחומו בתקופה הרלוונטית התרסק במהלך השנה האחרונה.

יוצאת מן הכלל בעניין זה היא מקושרים הישראלית שמצליחה לשמור את הראש למעלה. רשת זו היא אומנם היתה גם לבני 20-30 ולאוו דווקא בני נוער, אבל היום הם כבר שם. אומנם כבר לא ניתן לראות אותה בגוגל טרנדס כי הם סופחו לדומיין של וואלה אבל כל מבין הרשתות לצעירים – אים ספק שהיא הכי פעילה. אולי זה בגלל המייסדים עוד שם, אולי כי היא כבר עברה מסה קירטית של אנשים שרוצים להיות שם ואתה לא מרגיש לבד. לאחרונה הם נרכשו על ידי וואלה מה שיכול להבטיח הזרמת גולשים קבועה – אם ירצו בכך.

אתרי ילדים – ירידה מתונה יותר אבל דרמטית

אפשר לראות כי באתרי הילדים לעומת אתרי הנוער – ישנה ירידה ואיבוד של גולשים אבל לא באותו יחס של הרשתות החברתיות לבני נוער.

sites3

אותה קבוצת אתרים (שרכשה את שין1 כאמור), רכשה גם את אתר מומו הפרה באוגוסט 2008 מתוך מחשבה להוות קבוצת מדיה לצעירים. מומו הפרה גם עשתה דיאטה אך איבדה רק חצי מהגולשים שלה (בתמונה למטה) ועומדת כיום על כ15 אלף גולשים ביום.

טיפו וגופ – ממש בהתאמה באותה מגמה. מתחת ל20K גולשים ביום כבר קשה להיות מסחרי וליזום ולהתחדש ונראה כמה זמן יחזיקו שם מעמד.

אתר לילדים שדווקא מרים ראש – myfirsthompage

sites4אתר שמראה מגמה הפוכה בתקופה זו הוא "עמוד הבית הראשון שלי". אתר זה דומה למה שמהווה נטקס, סטארט בזמנו והיום kafe.co.il. שער כניסה מלא לינקים לילדים הכוללים משחקים, יצירה וכל דמויות הטלווזיה המוכרות. אם תכננתם לעשות משהו ישראלי לצעירים, הרי שנראה שרק אצל ילדים יש את המקום לעשות זאת – בעיקר בגלל הבדלי השפה כנראה.

לסיכום

מגמת הטראפיק של כל האתרים דומה. כמנהל שיווק זה די מטריד שלא משנה איזה פעילות ומהלכים שיווקים עושים – "הכוח הגדול" של השוק סוחף אחריו את כולם. היום בפייסבוק יש 450 אלף צעירים עד גיל 18 וזאת כנראה הרשת החברתית היחידה המשמעותית לגילאים אלו. זה לא אומר שאי אפשר להרים אתרים ופעיליות רק שהשיווק והקידום שלהם חייב לקחת בחשבון איפה הצעירים נמצאים. מזכיר קצת את מה שקורה בעולם הגלובאלי של רשתות בתי הקפה – בתי הקפה השכונתיים נעלמים (בדומה לאתרים המקומיים) ורשתות הענק תופסות את עיקר הקהל, רק שזה קצת מפחיד שלחשוב שדווקא באינטרנט הכל הולך ומתרכז לידי ענק אחד – פייסבוק.



ידיעות אחרונות ו bona מציגים: חיפוש עבודה לקיץ

16062009294

הקדמה: תמיד היה לי קצת חשש מהיום בו אני אצטרך לכתוב כאן פוסט על האתר אותו אני מנהל (ר' גילוי נאות בתחתית הפוסט). עד היום פשוט נמנעתי מלכתוב על מהלכים ופרוייקטים שאנחנו עושים ב bona בעיקר בגלל שלא רציתי לצטייר בתור מישהו שמקדם את הפרוייקטים שלו בכל מדיום בכוח. בכל מקרה, הפרוייקט שאותו אציג בפוסט הוא מספיק משמעותי בעיני ואני מקווה שאני מספיק בגר כדי לשמור על ההפרדה האובייקטיבית, עד כמה שאפשר בין התפקידים בלוגר-מנהל אתר.

עבודה לקיץ לבני נוער

מחקרים מראים כי בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים משתמשים באינטרנט ככלי לחיפוש עבודה. לראיה, שוק ה Online Calssifides בארצות הברית נמצא רק בעליה (אם כי לא כולם יודעים לתרגם את העניין לכסף). בארץ, ובהקשר לבני נוער, מדי שנה מסתערים אלפי בני נוער על קניונים ועל חנויות במרכזי הערים ומחפשים עבודה כדי לממן לעצמם את הפסטיבלים בקיץ (או הנסיעה לאילת)* אני מאמין שרובנו חווינו את הסיטואציה הזו בימי בחרותינו.

בהמשך לפרוייקט "עבודה לקיץ" שעשינו ב bona בשנה שעברה ונתן לנו ערך מוסף גדול מאד לאתר (ולא מעט טראפיק), החלטנו השנה ללכת על משהו קצת יותר גדול מבחינת חשיפה ועומק ובעיקר, לבחון את החיבור לעיתון המודפס. אז אם תפתחו את "ידיעות אחרונות" היום, תראו אותנו בעמוד המרכזי:

16062009294

עובדים בגדול – חיפוש עבודה לנוער בחופש הגדול (ידיעות אחרונות 16.6.2009)

אני מניח שאם הייתי צריך להכניס מודעה לעיתון זה היה עולי לי בהרבה פחות מאמץ אבל הבחירה כאן הייתה ללכת במסלול של התוכן, בעיקר בגלל שמהעולם הזה באתי ותמיד אעדיף לתת ערך מוסף, גם אם מדובר ב"פרסום דרך תוכן". בבחירה ללכת על תוכן מול מודעה הרווחתי כמה דברים: צ'יפרתי את כתבי הנוער שלי שמרגישים עכשיו חלק ממשהו גדול ומקבלים שיעור באפקטיביות של פרסום (וגם יכולים לרוץ בבית ספר עם העיתון ביד ולספר לחבר'ה), אני מצטייר כאתר תוכן ופחות כרשת חברתית (על כך בהמשך) ובכלל, אני לא מאמין שאוכל אי פעם להכניס מודעה בכפולה האמצעית של ידיעות.

הייתרון היחסי של bona

אני לא מאמין ש bona צריכה להתיימר להיות משהו שהיא לא ואם יש משהו שאני אוהב לעשות זה לפרגן לדברים שה"מתחרים" של bona עושים טוב: בפורמט הנוכחי שלה, bona היא לא שין1 או מקושרים מבחינת גודל הקהילה ולא ג'נענע מבחינת החיבור לתוכן פופולארי. אם הייתי צריך להציע על הייחוד של bona לעומת אתרי הנוער האחרים, הייתי שם את האצבע על התוכן המערכתי ועל החיבור לקבוצת ידיעות אחרונות:

בעולם התוכן המערכתי bona מתחילה (זה נשמע לי הגיוני הרבה יותר בלשון נקבה) למצוא את עצמה בחצי שנה האחרונה ואם בשלבים הראשונים האתר ניסה למתג את עצמו כרשת חברתית (בעזרת התיכופוניסט זצ"ל), היום אני מעדיף לקחת את האתר למגרש שבו הוא יכול להצטיין ולספק לגולשים נישה חדשה שפחות מפותחת בארץ (רוצה לומר, בכל הנוגע לרשת חברתית, יש אתרים בארץ שעושים את זה הרבה יותר טוב).

החיבור לקבוצת ידיעות הוא לטעמי ה X factor, בדיוק הדבר הזה שלי יש ולאחרים לא יכול להיות. שיתוף פעולה מלא מצד הקבוצה יכול להוציא תחת כפיו מוצר מעניין מאד ופרוייקט העבודה לקיץ הוא מעין בלון ניסוי לבדיקת החיבור של הבורג הקטן בשם bona לרובוטריק הענק בשם קבוצת ידיעות וחשוב מכך, האפקטיביות של כזה שיתוף פעולה.

הערות, גילוי נאות ועוף דה רקורד

הערה #1: חשוב לציין כי המדור בעיתון כתוב פחות לנוער וקצת יותר להורים של הנוער

הערה #2 (*): שמתם לב שכוכב נולד העבירו את הגמר לאילת השנה? בדיוק מהסיבה שציינתי מוקדם יותר: לבני נוער אין כסף להוציא גם על נסיעה לאילת וגם על גמר כוכב נולד בטבריה, החיבור נראה נכון בהחלט.

גילוי נאות: מזה שנתיים אני עובד ב bona, בגלגולה הראשון בתור עורך ראשי ובשמונה החודשים האחרונים בתור מנהל האתר. אין לי בפוסט הזה כוונה לדחוף את הפרוייקט מבחינה שיווקית (בואו נודה באמת, הררי הטראפיק לא יגיעו מתנועת הנוער) ואני מקווה שהצלחתי לרקוד יפה בין הטיפות.

שין1 נכנסים לעסקי המסיבות

בכל מה שקשור באינטרנט, עולם המסיבות והקלאבינג לבני נוער הוא מעין חרב פיפיות עבור בעלי פורטלים לבני נוער: מצד אחד בכל חמישי ושישי עשרות אלפי צעירים מציפים את המועדונים בישראל, כולם רוצים תשומת לב וכולם קהל יעד פוטנציאלי במונחים של יוניקים (Uniqe Users) ודפים נצפים באתר ולכן כולם רוצים להיות שם. מנגד עומדות ההוצאות  התפעוליות (צלמים, כתבים שמסקרים) ואולי חשובה מכך, התדמית: ברגע שאתה נכנס לעולם המסיבות יש לזה איזושהי אמירה תדמיתית ויומרה מסויימת להיות בעניינים.

לפני כחודש השיקו אנשי הרשת  החברתית שין1 את "שיןאאוט" - ערוץ המסיבות של האתר. ככה זה נראה:

shinout_1

ערוץ המסיבות של שין1

בניגוד לשין1 הכחול, הבהיר והילדותי, שיןאאוט הוא שחור (בדומה לרוב אתרי המסיבות, בכל זאת לילה) וסקסי יותר. בעמודים של שיןאאוט ניתן למצוא את החיבור לרשת החברתית עם פרופילים של גולשים שמשתתפים במסיבות, פורומים אבל המנה העיקרית הייתה ונשארה תמונות שצולמו על ידי צלמי מערכת שנשלחו למסיבות. ברוח המודל העסקי, כל תמונה אפשר להוריד ולשלוח לסלולר וכאן מסתיים הסיפור פחות או יותר.

המשימה: להביא את המסיבה לגולש

יש משהו שמאד עושה שכל בלחכות לבני נוער במקומות בהם הם נמצאים ולתת להם ביד את הכתובת של האתר שלך ותמונה שמאוחר יותר יכולה לתרגם את עצמה לכסף אבל החוכמה האמיתית כאן לדעתי, היא לייצר את הדביקות הזו שתגרום לקלאבר להישאר ולהיות חלק מקהילה גם אחרי המגע הראשוני שלו עם האתר (ובמונחים אמפריריים: להקטין את ה Bounce Rate).

עד היום לא ראיתי אתר ישראלי שהצליח לייצר קהילה במובן הרחב של המילה סביב מסיבות, להוציא קהילות נישה (אטרף, לדוגמא). למרות הקהל העצום שמסתובב במועדונים, הביקורים של רוב בני הנוער שגולשים באתרים הם נגיעות חד פעמיות וספציפיות למסיבות שהשתתפו בהן. אתרים בחו"ל שעושים טוב את העבודה עושים את התהליך בדרך ההפוכה: לא לחבר את הגולש למסיבה שהוא השתתף בה, אלא כבר מראש להכיר לגולש את הבחורות שהוא יפגוש, לחבר אותו לאווירה (ולדיג'יי) ולהבהיר לו מי הקלאברים הקבועים שכדאי לו להתחבר אליהם.

שימור גולשים שכזה אפשר לעשות בשני מהלכים: האחד – לייצר לגולש כרטיס אישי (אם באמצעות מערכת פרסים – מדליה על כל מסיבה או מקום שהשתתף בו או על ידי אינסנטיב אחר) ומשם כבר לחשוף אותו באופן מפולח למסיבות שמתאימות לו ולאנשים שכדאי לו להכיר ומבלים באותם מקומות. הפן השני הוא להפוך את המסיבה לאירוע מרכזי ולהשתמש באתר כאמצעי משלים שמספק תוכן: בואו להכיר את הדיג'יי, קחו שיר חינם להורדה מהמסיבה ועוד.

אם לסכם את זה – כל מסיבה היא אירוע חברתי  עם הפנינג לפניו ואחריו.

לסיום, נקודה למחשבה: מעניין אם אפשר ליישם את המודל שמצליח באופן יחסי  במועדונים (ואני לא מכיר את המספרים מקרוב ולכן יכול רק להניח שהעסק מצליח, אחרת זה היה נשאר ברמת הנישה) גם למקומות אחרים: לדוגמא, להעמיד צלם ממותג בכניסה לבית ספר, לצלם תמונות של חבר'ה ולתת להם ביד כרטיס עם הכתובת לתמונה שלהם.

עופרת יצוקה באתרי הנוער

אחרי שהימים הראשונים של המלחמה (מבצע? פעילות?) תפסו את רובנו בהפתעה אתרי הנוער תפסו כל אחד את הנישה שלו גם כדי לחבר את הקהל הצעיר למה שקורה, גם כדי להיתפס כאתר שנוגע בסוגיות אקטואליות בוערות וגם, בל ניתמם, לעשות מנה של טראפיק על חשבון המלחמה ולמנוע מהגולשים לעזוב ולחפש את מנת החדשות היומית במקום אחר.

האתר שין1, הסובל מתדמית ה"אתר לפקצאות ולילדים קטנים" (או בעגה המקצועית "ילדי שין") פנה לחוזקה העיקרית שלו – האנשים ופתח פורום מיוחד למבצע "עופרת יצוקה". בפורום אפשר למצוא בעיקר קשקושים בסגנון "אל תלכו לעבוד או שיפול עליכם גראד", אבל טראפיק בהחלט יש שם.  את הפורום עוטפים באנרים לאירוח תושבי הדרום.

shin1_forum

פורום "עופרת יצוקה" בשין1

בג'נענע ממשיכים לנצל אחד המנועים העיקריים במדור – הקומיקסים ומעלים מדי יום רצועה ספק סאטירית ספק חינוכית-הסברתית בנושאים הקשורים לפעילות בעזה. כל מלחמה צריכה סאטירה טובה ולדעתי ג'נענע מספקים את הסחורה.

article_paragraph_thumb_2072429

בר נגד העולם בג'נענע

בואללה! זון וב- SHOX מבית NRG ישנה התעלמות מסויימת מתכנים הקשורים למצב בעזה. כולי תקווה שהעניין נובע מהרצון לספק צרכים אסקפיסטיים (למרות שגם על זה אני יכול לחלוק) ולא ממניעים אחרים.

באתר אותו אני מנהל בחרנו להתחבר למנוע התוכן הגדול בישראל (Ynet) ולהביא מדי יום ידיעה אחת הקשורה למצב מתוך האתר. אני יכול לדווח על דיונים טובים מאד שיצאו מהחיבור הזה ובכלל, דיבורים רציניים על המלחמה זכו לתגובות רציניות – מה שמוכיח שהפרדיגמה השלטת בתחום בני הנוער באינטרנט (לא מעניין אותם כלום חוץ מסמים וסקס) לא חסינת תקלות וברגע שמגיע גורם שלא מזלזל באינטיליגנציה של בני הנוער, הוא יכול להוציא תוצאות יפות מאד, גם מבחינת הטראפיק.

לסיום, עדכון מהסקר: לאחר 107 מצביעים נכון לכתיבת שורות אלה, 93% מהגולשים באתר מאמינים שפעולת צה"ל בעזה מוצדקת. לא מפתיע, אבל ראוי לפרסום.

פעם שלישית: קמפיין "בואו תהיו על אריזה של מוצר"

חברת "כיף" (קוסמופארם בע"מ) העלתה לפני יומיים קמפיין לג'ל חדש באתר הנוער שין1 אשר עיקר התנועה שלו מגיעה  מהחלק הצעיר יותר של בני הנוער (12-15). לב הקמפיין היא פעילות גולשים שבמהלכה גולשי האתר מעלים תמונות ומקבלים דירוגים ובסופו של יום, אחד מהם יככב על אריזת המוצר.

נשמע לכם מוכר? אתם לא היחידים. אם נסתכל אך מעט אחורה נראה את הקמפיין של בזוקה "מאסט-עלית" ג'ו שעבד על אותו הקונספט וממש מאחוריו עומד האבא הקונספטואלי בדמות הפעילות שערכה חברת שטראוס עם המותג "דנונה".

למשרדי אינטראקטיב קל מאד למכור קמפיינים שמבוססים על העלאת תוכן גולשים בכלל ותמונות בפרט: זה לא מצריך השקעה גדולה מבעלי האתר, מה שאומר שאפשר להעלות את הקמפיין ממש מהר וכמות התמונות שמעלים בימים הראשונים בדרךך כלל מניחה את דעתם של הלקוחות.

עם זאת, העובדה שכל קמפיין שעולה בתקופה האחרונה מבוסס על הרעיון הזה הופכת את הקונספט לכמעט בלתי נסבל: עוד פעם להעלות תמונה? עוד פעם לדרג אותן תמונות של אותם אנשים? נכון, כל בן נוער רוצה להיות סלב והתעסקות בתמונות מהווה חלק נכבד מהפעילות האינטרנטית של בני הנוער אבל עד מתי אפשר יהיה לסחוט את הלימון הזה? לדעתי, לא לאורך זמן.

קשה להתווכח עם מספרים: 210 תמונות ביומיים של קמפיין הוא מספר מכובד לכל הדעות (שין מאפשרים להעלות תמונות דרך אלבומים קיימים ולא מהמחשב, מה שבהחלט מקל על הגולשים להשתתף) אבל ממש רגע לפני שממאיסים על כולנו את הרעיון, הגיע הזמן לזווית חדשה על פעילויות מבוססות תוכן גולשים כי בסופו של דבר, גם להם יישבר.