כל הפוסטים עם התגית אקטואליה

כשמותגים הופכים לחברים: המפנה השלישי באבולוציה של החברות הוירטואלית

4458991742_57b8c22c0d

עד לא כל כך מזמן, חֲבֵרוּת הייתה מושג פשוט: אף על פי שחברות היא מושג שבבסיסו הוא תלוי תקופה ותרבות, כשבוחנים את ההגדרות השונות ניתן למצוא מכנה משותף שמדבר על מערכת יחסים בין שני אנשים המבוססת על כבוד ואמון הדדי,  הבנה של האחר ולרצות את הטוב ביותר עבורו. ההגדרה הכללית הזו לחֲבֵרוּת החזיקה כמות שהיא במשך תקופה ארוכה והייתה תקפה גם עבור הרוב המוחלט של מערכות היחסים הוירטואליות שהרי ניתן להכיר, לכבד ולרצות בטובתו של אדם אחר גם אם הוא אנונימי ווירטואלי.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

בני נוער מראים אהבה: משתפים את הסיסמאות שלהם לפייסבוק

facebook-pw-sharing-flickr-cc-lavoi70

לאורך השנים זוגות של בני נוער תמיד החליפו דברים כסמל לקרבה: אם תלכו היום לבתי ספר ברחבי הארץ תוכלו לראות בנות נוער הולכות עם החולצה של החבר, זוגות הולכים עם צמידים משותפים ובבתי ספר מסוימים אפשר לראות זוגות מחליפים ביניהם את הקומבינציה ללוקרים שלהם כמחווה של אמון וקרבה. בעולם הדיגיטלי, צעד טבעי מצד חלק לא קטן מבני הנוער (בין 36% ל-43%) הוא לשתף את בן או בת הזוג בסיסמה לדואר האלקטרוני ולפייסבוק כך שבני הזוג יוכלו לקרוא את ההודעות הפרטיות זה של זו ולהפך.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

ילדים בפייסבוק – מה הם עושים שם?

למרות שמדיניות הפרטיות של פייסבוק אוסרת במפורש על הרשמה של ילדים מתחת לגיל 13, הם לא עושים עבודה טובה במיוחד בגזרת האכיפה ובישראל יש לא מעט ילדים מגילאי 13 ומטה שרשומים ופעילים בפייסבוק. הגבלת הגיל בפייסבוק היא חלק מ TRUSTe, אמנת פרטיות ובטחון מידע שמקיפה אתרים רבים ומנסה לייצר סטנדרט של בטיחות ואמינות למידע שעובר ברשת. עם זאת, כאמור, גם בישראל יש לא מעט ילדים שהתחברו לרשת החברתית הגדולה בעולם.

מתודולוגיה והודעה חשובה לפני שמתחילים

לצורך כתיבת הפוסט הזה עברתי על 75 עמודי פרופיל של ילדים בפייסבוק. בחירת 75 עמודי הפרופיל נעשה בצורה סובייקטיבית לגמרי ובשום אופן המדגם לא מייצג את כל ילדי ישראל שמחוברים לפייסבוק. המטרה של סקירת עמודי הפרופיל של הילדים (אגב, גם הקביעה נעשתה לפי תמונת הפרופיל ומאפיינים נוספים) הייתה לנסות ולמצוא קווים משותפים לפעילות של ילרים ישראליים בפייסבוק בכל מיני תחומים: פרטיות, תחומי עניין, שימוש באפליקציות ובפיצ'רים של פייסבוק ועוד.

לפני שנתחיל, חשוב לי להבהיר שהפרטים שנחשפתי אליהם אצל הילדים היו רק הפרטים שהם אפשרו לחשוף (זאת אומרת, לא הצעתי לילדים בפייסבוק חברות כדי להיחשף לפרטים שלהם, יש גבול) ובפוסט הזה אני לא אחשוף שמות, תמונות או כל דבר חצי מזהה אחר. הרעיון הוא לזהות מגמות וטרנדים ולא להכין אינדקס של ילדים ישראליים בפייסבוק.

לפי פייסבוק, רשומים 725,520 משתמשים בגילאי 13 (צילומסך)

הגדרות פרטיות

הנושא הראשון והבוער ביותר אצל ילדים בפייסבוק (יותר נכון, אצל הורים לילדים בפייסבוק) הוא נושא הגדרות הפרטיות. בשמונת החודשים האחרונים נושא הגדרות הפרטיות עמד בפוקוס של פייסבוק והם עשו לא מעט שינויים טכנולוגיים אבל בעיקר בממשק המשתמש כדי להפוך את כל נושא ההגדרות לנגיש ופשוט. כשסקרתי את עמודי הפרופיל של הילדים, שמתי לב שבשונה ממבוגרים, נדיר מאד למצוא עמודי פרופיל של ילדים שכל המידע בהם נגיש לחלוטין. רוצה לומר, לרוב המכריע של עמודי הפרופיל יש הגבלות של מידע לחברים בלבד (הבעיה היא שיכול להיות שהיד של חלק מהילדים קלה על כפתור האישור, אבל זו כבר בעייה של חינוך).

מבחינת המגבלות על המידע הנגיש לזרים בפרופיל האישי של הילדים, רוב המגבלות הן בעיקר על תמונות, חלק קטן מהילדים מחיל מגבלות גם על ה Wall אבל על פי רוב, המידע בלשונית ה Info (תחומי עניין, חברים, חברים משותפים) נשאר פתוח. אחת התופעות ששכיחות אצל ילדים (אבל מופיעה גם בעמודי פרופיל של בני נוער) היא להכניס את החברים הקרובים בתוך בני משפחה (Siblings בפייסבוק), מה שגורם להם להופיע בעמוד המידע הראשי של הפרופיל גם אם המידע על החברים חסום.

רישום חברים כבני משפחה (צילומסך)

תחומי עניין (Likes) ונושאי שיחה

כשהדף המרכזי עבור זרים הוא לשונית ה Info, אזור תחומי העניין (Likes and Interests) הופך להיות משמעותי ואצל הרוב המכריע של עמודי הפרופיל השייכים לילדים בפייסבוק שסקרתי, אפשר לראות לא מעט תחומי עניין ועמודי קהילה שהם אוהבים. אם אני מסתכל על העמודים בצורה רוחבית, אפשר לראות לא מעט תוכניות טלווזיה, בעיקר תוכן פופולארי: האח הגדול, עספור, בובספוג ועוד וסדרות מהעולם דוגמת iCarly. בהערכה גסה, לכל ילד יש בממוצע 50 "לייקים" לעמודי קהילה.

בתוך נושא תחומי העניין, ולדעתי בגלל חוסר היכולת להבחין בין עמודי קהילה "רשמיים" שמספקים תוכן לבין כל מיני עמודי קהילה שמטרתם לבצע פישינג ותרמיות מסוגים אחרים, אפשר לראות קבוצות בסגנון "איך ייראה הקיר שלכם בפייסבוק ב 2020" בויראציות כאלה ואחרות אצל ילדים, מה שהופך אותם למטרות יחסית נוחות לתרמיות מהסוג הזה.

תחומי עניין לדוגמא – לא מעט קבוצות זבל (צילומסך)

למרות שעל פניו ילדים אמורים להיות יצורים חברתיים מאד, הפעילות על הקיר של הרוב המכריע של עמודי הפרופיל הוא בדיוק ההפך מחברתי. הרבה פרסומים אוטומטיים של משחקים (על שימושים של ילדים באפליקציות פייסבוק בהמשך), הרבה תמונות מעוצבות מהסוג שהיינו רגילים לראות בעמודי פרופיל של שין1 (זהירות, סכנת אפילפסיה) ומעט מאד אינטראקציות חברתיות (תגובות, לייקים). פה ושם יש פרסומים של חברים על הקיר של הילד אבל בלי לדעת מה קורה להם בתיבת ההודעות (Inbox), הקיר מרגיש כמו תיבת הודעות ציבורית עם הרבה "את באה היום לצופים?" , "אפשר לבוא אלייך היום?" ועוד בסגנון הזה.

אפליקציות

באופן גורף, אפשר לומר שילדים אוהבים לשחק בפייסבוק ואין ספק שלא מעט טראפיק מאתרי משחקי הפלאש הקונבנציונלים שהכרנו עד היום (בישראל – נט גיימס, לדוגמא). בהמשך למה שכתבתי לגבי הפעילות של הילדים על הקיר בפייסבוק, הם נוטים לפרסם הרבה הישגים על הקיר שלהם, יכול להיות מתוך חוסר ההבנה שלהם את הפעולה ופחות מתוך רצון לייצר אינטראקציה חברתית (אין כמעט חפיפה בין אפליקציות אצל חברים או תגובות). מעניין אם יש שיחה על אפליקציות פייסבוק מחוץ לרשת החברתית (בסגנון "שלח לי כבשה, אני אשלח לך תפוחים").

אפליקציות פופולאריות נוספות הן אפליקציות בסגנון Phrases, כאלה שמפרסמות על הקיר של המשתמש משפט חכם כל יום. בישראל יש כמה אפליקציות כאלו (חכם סיני, הערס מהפייסבוק) ואפשר לראות אותן בשימוש רחב יחסית אצל ילדים. אפליקציות פופולאריות נוספות הן שאלונים לסוגיהם ואפליקציות סריקת פרופיל בסגנון: "על מי חלמת אתמול בלילה".

משחקים חברתיים, בלי הרבה חברתיות לצד משחקי שחקן יחיד מסורתיים (צילומסך)

שני הסנט שלי על ילדים בפייסבוק

הבעיה עם ילדים שמסתובבים בפייסבוק היא לא הניצול לרעה שיכול לקרות מצד אנשים זרים (זאת אומרת, זו בעיה רצינית, אבל תלויה בעיקר בחינוך ובפיקוח של הורים ובהיגיון הבריא של הילד יותר בכל דבר אחר). הבעיה לטעמי היא חוסר ההבנה של הילדים את הפלטפורמה, היכולות שלה והפיצ'רים ואיך הם מתנהלים מולה: חשיפה לקבוצות עם מטרות מפוקפקות במסווה של תוכן אטרקטיבי (נראה אתכם לא לוחצים על קבוצה שאומרת "פאדיחה של ג'אסטין ביבר בהופעה"), אפליקציות שמנצלות את חוסר ההבנה של הילדים את הפלטפורמה כדי לפרסום על הקיר הפרטי שלהם מסרים שיווקים וכל פיצ'ר אחר שילדים לא מבינים עד הסוף יכולים להוביל לחווית משתמש לא נכונה.

התמונה הראשית לפוסט מוגנת ברישיון Creative Commons על ידי Wesley Fryer

FaceChipz – דרך בטוחה לחבר ילדים לרשת חברתית?

במקום לכתוב עוד מאמר דעה בנושא Sexting או בריונות רשת, לכבוד יום האינטרנט הבטוח שחל היום (17.2), החלטתי להתייחס לאתר חדש שמציג שיטה חדשה-ישנה לחיבור בטוח (וכיפי, לשיטתם) של ילדים לרשת חברתית. רבות דובר על הסיכונים הכרוכים בהתחברות לא מבוקרת של ילדים לאתרי אינטרנט, בהם חדרי צ'אט ורשתות חברתיות (יש גם מאמרים שטוענים להיסטריה חסרת פרופורציה) אבל בשורה התחתונה, אף הורה לא מוכן לקחת את הסיכון ונוצר צורך בפתרון אמיתי ובטוח, שאליו מכוונות לא מעט חברות מסחריות.

FaceChipz הוא אתר חדש שעלה השבוע בארה"ב וההבטחה שלו היא כפולה: להורים, דרך בטוחה לחבר את הילדים ולילדים, חיבור לעולם האוספים (Collectibles) עם מוצר אופליין צבעוני וצעיר.

ככה עובד המנגנון: ההורה רושם את הילד שלו לאתר תמורת דולר אחד. לאחר מכן, ילדים קונים אסימונים ייחודיים לאתר (בשם FaceChipz) כאשר על כל אסימון נמצא קוד. הילדים מכניסים את הקודים שעל האסימונים לאתר ואז הם יכולים לחלק אותם לחברים. ברגע שהחבר מכניס את הקוד שעל האסימון לאתר, ובהנחה שהקוד תואם את הקוד שהילד הזין, הם מתחברים. ילדים יכולים להתחבר רק לילדים אחרים והם לא יכולים להיחשף לזרים כך שבעצם נוצרות סוג של טבעות חברים מנותקות אחת מהשניה.

הקוד חייב להיות משותף לשני החברים

המודל העסקי: חיבור אונליין-אופליין וטובין וירטואליים

יש משהו מאד נחמד בלנסות את החיבור של אונליין-אופליין וליישם אותו על הילדים: הרעיון של אסימונים שניתן להגיע איתם לבית הספר, לחלק אותם לחברים (העיצוב שלהם מאד אינטרנטי ומזמין) ולשחק איתם. בעידן בו ההורים מפחדים לחבר את הילדים שלהם לפייסבוק יש איזשהו ייתרון, פסיכולוגי אפילו למוצר שאפשר להחזיק ביד ולשלוט באנשים שמקבלים אותו. את האסימונים מוכרים בחנויות הגדולות (טויס אר אס ודומיהם) כך שגם סביבת הקנייה היא לא מפוקפקת, מה שאמור לספק תחושת ביטחון נוספת להורים.

פן נוסף של המודל העסקי ב FaceChipz היא חנות של טובין וירטואליים (Virtual Goods) . נכון לעכשיו אין קנייה של נקודות משחק בכסף אמיתי, אבל לא מן הנמנע שמודל כזה ייכנס בעתיד.

האינטרנט לא הפך בטוח לילדים, עדיין

אני חייב להודות שיש משהו מאד מרגיע בדרך שבו FaceChipz מתנהל: אתר סגור הרמטית מכל כיוון כשהשער היחיד הם האסימונים שמועברים פיזית מיד ליד. יש כאן פתח למקרי קצה בו Sexual Predator ייצור סביבו טבעת חברים של ילדים (שיקבלו את האסימונים במתנה מאדם זר) אבל בגדול, עם פי'צרים בסגנון היעדר חיפוש פנימי ושליטה מוחלטת של ההורים, נראה שניתן לייצר כאן סביבה בטוחה מהבחינה הזו.

מצד שני, אני מאמין שהגנה מפני זרים היא ענין משני. כמו לא מעט אנשים, אני מאמין שהאיום הגדול ביותר עבור ילדים ברשת הוא כנראה הילדים עצמם. אחד הפוסטים הראשונים בתנועה סקר את מקרה ההתאבדות בשידור חי של פעיל באחד הפורומים של Justin TV ועד כמה שרשת חברתית יכולה לבטח את עצמה מפני זרים, חייבת להיות מודרציה ואחריות מסוימת מצד בעלי האתרים כדי להגן על הילדים מצורות של בריונות רשת.

לקריאה נוספת: כמה טיפים לגלישה בטוחה של ילדים ברשת (עוד אחד מני רבים, אבל יום האינטרנט הבטוח – אז שיהיה).

מתחמם! אתרי ילדים בישראל

לאחר שפייסבוק ניצח את הקרב אל מקלדתם של בני הנוער בישראל, נראה כי כרגע הזירה השוקקת חיים לאתרי האינטרנט המקומיים לצעירים היא בעיקר רלוונטית לילדים מתחת לגיל 13. מחסום השפה שם גדול יותר ולכן מחייב נגישות בעברית. עוד כמה שנים גם זה ישתנה – כלומר עניין השפה לא יהווה מכשול – גם כי ידעו אנגלית יותר טוב מוקדם יותר, וגם כי תרגום אתרים בזמן אמת יהיה פשוט. כבר היוםגירסאות בעברית בענקי האינטרנט העולמיים פייסבוק \ גוגל הוא כבר עובדת מוגמרת.

הנה 3 מהכוכבים בקרב אתרי הילדים הישראלים – מחולק לעולמות וירטואלים ופורטל

עולמות וירטואלים ישראליים לבני נוער (second life עם אג'נדה וצנזור..)

1. נתקלתי במחקר מעניין שערכה חברת המחקר זטה טולס בקרב ילדים בגילאי 6-13. מה שתפס את עיני היה אתר מוגובי הישראלי. בסקר הוא מופיע כאתר השני (!) הנזכר על ידי הצעירים. מקום טוב להיות בו בעיקר שאתה רק שני לפייסבוק.

על מוגובי קראתי לראשונה ב 140 ושם הוכרז על השקתו ב-אוגוסט 2009. לא עברו 5 חודשים  וכבר הוא זוכה להופיע אחרי פייסבוק.עניין שבוודאי תרם לכך הוא שממש לפני כחודשיים מוגבי נכנס תחת וואלה ואין ספק שהחיבור הזה עשה לאתר טוב והזרים לו משתמשים. בין הענקים המקומיים וואלה הוא היותר רלוונטי לילדים ואולי חשוב באותה מידה – חזק גם בקרב ההורים שמפקחים על גלישת ילדים בגיל זה (אני מקווה….) ובעלי כרטיס אשראי.

2. עולם וירטואלי ישראלי נוסף לצעירים הוא אקו לוקו. האתר פונה לחתך קצת יותר "מבוגר" של ילדים ומציע עולם וירטואלי עם אג'נדה ירוקה (אקו לוקו = משוגע על אקולוגיה – בבחינת "ירוק"). גם כאן בדומה למוגובי ישנו ממשק משתמש ועיצוב ברמה מאוד גבוהה.

שני אתרים אלו עובדים במודל הכנסות של freemuim: משחקים בחינם ועל שירותים נוספים צריך לשלם. שיווק אתרים לצעירים בגיל הזה הינו בעל שני קהלי יעד ברורים – ההורים והילדים. הילדים שייהנו יבקשו מההורים להכניס כרטיס אשראי. מעניין אם זה עובד.. והאתרים רווחיים..?

האם בקרוב נראה חברות מסחריות נכנסות לעולם קיים כמו אקו לוקו?כניסה חלקה יחסית יכולה להיות של חברות וגופים ציבוריים שיש להם אג'נדה נטרלית כמו חסכון במים, בטיחות בדרכים, סובלנות ועוד. המקום שלהם באקו לוקו נראה טבעי ולא ירתיע את ההורים.

או אולי – חברות מסחריות ייצרו עולם וירטואלי שלם רק על מנת למתג את עצמן בתוכו? בדומה למה שנעשה בקיטה סיטי. קיטה סיטי עבד במודל אחר – של חברה מסחרית גדולה שלקחה עליה את כל עלויות ההקמה והשיווק. עולם תוכן שיווקי של קוטקס. העולם הזה שחיי על משבי הפרסום עולה וקם על פי קמפיינים ולא כפי שאתרי אינטרנט צוברים כוח ותאוצה מהגולשים שלהם ומעבודת שיווק 365 יום בשנה. זאת אחת הסיבות אנחנו רואים היום את הנהירה של המפרסמים להיכנס לעולם הוירטואלי הגדול ביותר – פייסבוק.

לוקו מראה עלייה רציפה, מוגובי נשען על וואלה, קיטה תלוי קמפיין

פורטלים לילדים

הרכישה של myfirsthompage על ידי תפוז מראה אולי כי גם הם חושבים שכדאי להשקיע בצעירים. צעירים מאוד (3-8). אתר זה הינו שער כניסה לאינטרנט עבור ילדים ודומה למה שכל אתרי האינדקסים למבוגרים עושים (נטקס, סטארט, קפה..)

המסחר והשיווק באתרי פורטלים שונה באופן מהותי מעולמות וירוטאלים שכן אינו מבוסס על מודל freemuim . האתגר הוא גדול מאוד גם כאן.

נקודות למחשבה במסחור הזירה לתפוזים:

1. כל המסחור שדמיינתם לעשות – תקצצו בחצי ואז עוד קצת.

2. תדמיינו את הילדים שלכם גולשים באתר ומשם תתחילו לחשוב מה ניתן לעשות

3.  אל תיתנו לאיזה פסיטגל שרוצה לשים עוד שני שקל להזיז אתכם. כי ההורים לא יסלחו לכם.

4. אל תאנסו את הגולשים בפרסומות: שהלכתי עם הבנות שלי לסרט בסינמה סיטי – היו 22 דקות של פרסומות לפני הסרט. נטו. בלי יכולת להימלט. ממש התפוז המכני. זה עשה לי בחילה ועוד לא חזרתי לשם. ככה גם לא יסלחו לכם.

5. תדעו מראש, יש לכם חלון זמן מאוד קצר – הגולש הצעיר ינטוש אתכם לאנחות כי הרלוונטיות של האתר לגביו היא לתקופה קצרה של שנה-שנתיים ולא יותר.

6. שזה לא יגרום לכם למסחור יתר של האתר בראיית "תפוס כל יכולתך" כי אז הנטישה תגיע הרבה קודם.

חזרה לבית הספר – בקרוב אצלנו

סוף יולי-תחילת אוגוסט מסמלת אולי יותר מכל את תעשיית ה Back to school (מעכשיו בעברית: "חזרה לבצפר"): בערך באמצע יולי מנכ"לים ומנהלי שיווק מתחילים לזוז קצת בכסאות ולחשוב איך מוציאים לקראת החזרה ללימודים כסף מהחבר'ה הצעירים. ולמה לא בעצם? תקופת הזחרה ללימודים נחשבת הפוריה ביותר בארצות שמעבר לים אחרי תקופת החגים ועל אף התחזיות העגומות על ירידה של 8% ברכישות בתקופה הקרובה, עדיין מדובר בסדרי גודל של 47.5 מיליארד דולר (בהשוואה ל 51 בשנה שעברה).

השנה, לפחות בחו"ל רשתות שיווק גדולות יוצאות מגדרן כדי לקחת ביס כמה שיותר גדול בעוגת החזרה לבית הספר ומעניין לראות איך כל חברה מנסה להתחבר לצעירים מהכיוון שלה. הנה כמה דוגמאות מעניינות:

מתחברים לפייסבוק

חנות הכלבו JCPenney עושה את אחד המהלכים המתבקשים ומתחברת לפייסבוק עם אפליקציה חדשה שמזמינה את הגולשים הצעירים לפגוש את המעצבים של החברה. במקביל, במדור חדש באתר שלה בשם JC Teen עם כל הבגדים והציוד שצריך כדי להתחדש לקראת שנת הלימודים. בסך הכל, אין כאן יותר מדי שינויים מהמהלכים של החברה בשנה שעברה וחבל שלא ניצלו את הפלטפורמה החברתית כדי לדבר קצת יותר עם הלקוחות שלהם. מצד שני, לא ראיתי הרבה חנויות כלבו אמריקאיות שעושות את זה.

Capture-1

אפלקציית הדוגמנים של JCPenny Teen (צילומסך)

ויראלי ביוטיוב

ענקית הציוד המשרדי OfficeMax ממשיכה את הקמפיין המוצלח שלה משנה שעברה עם Penny Pranks (בגדול: מישהו בא לחנות וקונה משהו ממש יקר במטבעות של פני, קצת נדוש).  באופן אישי אני חושב שתעשיית הפרסום התפתחה קצת מעבר להפקה של קמפיין ויראלי ביוטיוב והתבססות עליו באופן בלעדי בתור מקור פרסומי יחיד היא לא מי יודע מה יעילה (מה גם, שההנעה לפעולה של קמפיינים ויראליים היא נמוכה יחסית, לפחות לפי מחקר שעשיתי בזמנו) אבל אם זה עבד להם בשנה שעברה, קטונתי מלהספיד את הקמפיין שלהם השנה.

האובר-חדשני-ומגניב של הקיץ

על כל שמונה קמפיינים ממוחזרים משנה שעברה, נוכל לראות קמפיין מעניין, חדשני ועם ערך מוסף. כך במקרה של חברת הציוד המשרדי Staples שבשיתוף האתר DoSomething.com חברו יחדיו ויצרו את אפליקציה לפייסבוק בשם Adopt a Pack שכל מטרתה להכין תיקים עבור 13 מליון ילדים שחיים מתחת לקו העוני (ולהפיץ את הלוגו של סטייפלס ברחבי פייסבוק).

Capture-2

אמץ לך תיק של סטייפלס (צילומסך)

במסגרת האפליקציה המשתמשים יכולים לבנות תיק בית ספר ולהעניק מתנות לחברים שלהם כשבסופו של דבר, ככל שמפיצים יותר את הבשורה, כך נתרמים יותר תיקים לילדים עניים. הקמפייןם מעוצב כמו שצריך ופוגש את בני הנוער בדיוק במקומות בהם הם נמצאים. בנוסף, הערך ההומנטרי של הקמפיין מספק עניין ומגביר את הסיכוי למעורבות של בני הנוער בקמפיין (כך, לפחות, על פי מחקרים שמתפרסמים בנושא).

תחילת אוגוסט מסמלת בישראל את תחילת עונת ה Back to School. מעניין מה יהיה כאן

http://www.jcpenney.com/jcp/default.aspx