את brain pop גיליתי עוד במסע אינטרנטי שעבדתי ב orange וחיפשתי מה עושים עם בני נוער בעולם באינטרנט שעובד.
אתר חינוכי נחמד מאוד שמאפשר ללמוד תוך כדי גלישה. מקבצי סרטונים כל אחד על נושא אחר עם חלוקה כללית לכמה קטגוריות. לאחר צפייה בכל סרטון הגולש מוזמן לפתור שאלון אמריקאי קצר בין 10 שאלות לבחון את הידע שלו. הסרטונים מפגישים בין בחור נחמד בשם בראיין לרובוט שמשמיע רק צלילים. התוצאה חיננית למדי.
ואז יום אחד ב2005 הושקה הגירסא העברית של ברין פופ וזו בהחלט היתה בשורה טובה לראות אתר איכותי לבני נוער בעברית. המודל העסקי של האתר הוא במכירת מנויים משפחתיים או בית ספריים. איזה הבדל תהומי בין השוק האמרקאי לשוק הישראלי מבחינת הכמות של קהל היעד. אם רק היינו מדינה יותר גדולה הרבה אתרים היו יכולים לחיות על מודל עסקי שכזה.אין ספק שחדירה לשוק הישראלי קשה הרבה יותר.
כנראה בגלל זה זה החליטו בבריין פופ ישראל לחבור לווינט ולהשתמש באתר של המדינה כחלון ראווה למוצר שלהם. מבחינת ווינט מדובר גם במהלך מצויין של הצערת האינצקלופדיה ומדובר פה ב נצחון נצחון קלאסי באינטרנט. האם זה יביא למנויים חדשים לבריין פופ ימים יגידו אבל אם זה לא יביא להם מנויים אז כנראה שאין תקומה לסוג כזה של אתר פה. אלא אם כן משרד החינוך מחליט שזה הדבר עבור תלמידי ישראל הנכשלים. בכל מקרה הח'ברה בבריין פופ ישראל השיגו אישור ממשרד החינוך לשימוש באתר שלהם בבתי ספר שזה מהלך שיווקי מתבקש ולא פשוט כלל, אך מכאן ועד שימוש מסיבי מנדטורי המרחק עוד רב.
האינצקלופדיה של ווינט. איזה פיל לבן ענק. מאגר מידע מצויין שנגיש רק ללקוחות משלמים. מתי הם יפתחו את זה לכולם? הרי זה בטוח יקרה יום אחד. בגדול אני באמת מאמין שעבור מוצר טוב אפשר לבקש דמי מנוי אבל לא בטוח שיש מספיק אנשים שחושבים כך שמדובר בהשכלה לבני נוער ובכלל.
עוד משהו – קצת מוזר בעיני שלאתר שמקדש את הידע ומבדל את עצמו מהתחרות הברורה (ויקיפדיה) באמינות ותקינות המידע, יש שם שהוא בכלל לא מילה אלא שידוך של 2 מילים למשהו שאולי נראה מגניב אבל בעצם ממש לא.









