כל הפוסטים עם התגית בלעדי לתנועה

אחרי הפוסט של רז העוסק במצב אתרי הנוער בארץ ופוסט ההשלמה המצויין של חיים מהבלוג של טרנדי, אני חושב שדרך נאותה לסגור את כל נושא "איפה בני הנוער נמצאים היום" הוא לבחון את כל נושא הפרסום מהעיניים של הצרכן אליו מכוון המסר. בני הנוער, בדומה לצרכנים הבוגרים, נחשפים למאות פרסומות ביום ומעניין לראות איך כל הנושא של טרנדיות וטרנדים בא ליידי ביטוי.

בראיון בחרנו מדגם לא מייצג של שתי בנות נוער: אוקסנה ברדצקי (18, רמת גן) תלמידת כיתב י"ב, כתבת צעירה בראש 1 ועובדת בחברת השיווק teenk. באופן טבעי, בחרתי את אוקסנה לראיון כי היא חיה את עולם הפרסומות, השיווק וכל הנושא של טרנדים לא זר לה אלא להפך,במסגרת העבודה שלה בטינק המטרה שלה היא לייצר טרנד שמגיע אליה מחברות הפרסום. המרואיינת השניה היא שני פלדמן (17, גבעתיים) תלמידת כיתה י"ב, לומדת אומנות ומתעניינת בצילום. בניגוד לאוקסנה, שני מייצגת את לטעמי את בן הנוער הממוצע – נחשף לפרסומות ורואה ומעבד אותן בעין פחות מקצועית.

תנועת הנוער: מאיפה אתן מכירות בדרך כלל מוצרים חדשים שיוצאים לשוק?

אוקסנה: אם זה מוצר שקשור בצורה כלשהי לנוער ומכוון אליו אז סביר להניח שאני אשמע עליו דרך חברת הפירסום שאני עובדת בה ואם לא אז בקבוצות מיקוד שקשורות לאותו מוצר, עיתונים, טלווזייה, שלטי חוצות, מפה לאוזן. קורה לפעמים שאני רואה מוצרים בחו"ל וכעבור זמן מסויים אני רואה אותם גם בארץ.

שני: בדרך כלל אני רואה מוצרים חדשים בחנויות לפני שמספיקים לפרסם אותם. אבל בעיקר מפרסומים ברחובות ובעיתונים.

תנועת הנוער: כשאתן שומעות כבר על מוצר חדש, איך אתן יודעות אם הוא יצליח או לא?

אוקסנה: אי אפשר לדעת. אם המוצר הוא באמת טוב, שימושי ואיכותי אז השמועה תעבור מהר מאוד בין כולם  ורבים ישמעו על המוצר ועל התכונות שלו אבל אם המוצר הוא מוצר רגיל שאין בו משהו מיוחד אז ערימה של פרסומות בטלוויזיה, שלטי חוצות, פרזנטור מפורסם ושלל פרסומות בעיתון יעשו את העבודה לדעתי.

שני: כמה שזה יישמע מצחיק, המראה של המוצר ופירסום טוב ומושקע הם אחד החלקים הכי חשובים במוצר. בגדול אין לדעת אם המוצר טוב עד שמנסים אותו. אבל אם זה בגד, אז בעיקר לפני הבד והתפר שלו.. אני לא אקנה בגד מבד "זול" או עם תפרים רופפים.

ערימה של פרסומות יכולה למכור. אוקסנה

תנועת הנוער: האם תקני מוצר מסויים רק כי הוא טרנדי?

אוקסנה: אם זה בתחום הביגוד אז סביר להניח שאני אקנה מוצר אחד או שניים שהם הטרנד של אותה עונה ואני אערבב אותם עם סגנון הלבוש שלי שבנוי מסוגים שונים של סגנונות ולא בהכרח נשען על האופנתי והטרנדי. למשל אני מאוד אוהבת פסים, משבצות ולבוש אלטרנתיבי ופעם להשיג בגד כזה היה עולה מאות שקלים כי אם היית רוצה בגד כזה היית צריך ללכת לחנויות אלטרנתיביות שמיבאות את המוצרים האלה מחו"ל והיום משבצות, פסים וניטים הפכו לדבר מאוד טרנדי, נגיש וזול אז זה יוצא לי טוב. בשאר התחומים אני לא אסחף אחרי טרנדים אלא אם כן זה באמת מוצא חן בעיני ואני צריכה את זה.

שני: כמובן שבהתחלה אני אסתכל על מוצר שהוא טרנדי ואני אלך ואבדוק מה יותר חדש ועכשוי, אבל לעולם לא אקנה בגד שלא יושב עליי טוב או, כמו שאמרתי בשאלה הקודמת, בגד שהתפירה שלו לא טובה רק בגלל שהוא טרנדי.

תנועת הנוער: קרה לך פעם ששמעת על מוצר חדש שנכנס לשוק (נגיד, ג'ינס), חשבת שהוא לא מתאים לך ובסוף הוא הפך לטרנד?

אוקסנה: זה קורה הרבה פעמים ובעיקר בביגוד. מאז ומתמיד לא הבנתי את הקטע של הגזרה הגבוהה. אני עדיין חושבת שזה לא מחמיא וזה הופך את ההופעה ללא מושלמת באופן מסויים אבל עכשיו זה כבר הפך להיות ממש טרנדי ורואים יותר ויותר אנשים הולכים עם מכנסיים גזרה גבוהה או חצאיות בגזרה גבוהה. יש גם את כל עניין הרטרו שגם הפך לטרנד וגם את הטרנד הזה אני לא אבין. מה כל כך יפה בללבוש בגדים שלבשו לפני 50 שנה?

שני: אם אני מבינה נכון, אז כן. למשל ג'ינס סקיני.. שהוא אחד הטרנדים הכי גדולים כרגע (בעיקרון רק בארץ, כי ייקח זמן להבין שהוא יצא מהאופנה לפניי כמעט שנה) הוא לא מתאים לי, הוא לא מחמיא לי בכלל, נתפסתי עליו לפני שלוש שנים ורק אחרי שנה הוא נהיה אחד הטרנדים הגדולים.

תנועת הנוער: זה לא ממש מעצבן שבסופו של דבר כולם מתלבשים אותו דבר ומדברים באותו טלפון סלולרי?

אוקסנה: לא כי אם אנשים מתלבשים אותו דבר וקונים אותו דבר סימן שהם רוצים להרגיש חלק ממשהו. יש המון אנשים שאומרים לא לכל הטרנדים ובוחרים את הדרך שלהם- מתלבשים עם בגדים של סבתא שלהם והולכים עם סלולרי שהוא לא דור 3 וזה בסדר גמור. פשוט בגלל שהרוב הוא כזה שבוחר להיות חלק ממשהו גדול אז לא שמים לב לאלה שבוחרים ללכת נגד הזרם.

שני: בהחלט. זה מרגיז מאוד. לפני כמה ימים הייתה לי שיחה עם איזה "ערס" ששאל אותי למה אני לובשת "סדין" (ככה הוא קרא לחצאת שלי, שבכלל לא נראת כמו סדין.. היא תפורה מבד מאוד עבה וכהה) וניסה להבין למה אני לא מתלבשת כמו כולן.. הסברתי לו שמאוד משעמם כשכולם נראים אותו הדבר.

תנועת הנוער: מהי לדעתכן הדרך הכי טובה לפרסם לנוער?

אוקסנה: לדעתי נוער צריך לנסות את המוצר לפני שהוא קונה אותו ו"למכר" אותו למוצר מסויים. אם זה תופס אז יראו את זה במכירות של אותו המוצר ואם המוצר לא תופס גם אחרי שניסו למכר את בני הנוער לאותו המוצר אז סימן שזה לא באמת יתפוס. אחת השיטות בחברת הפירסום שבה אני עובדת לפרסם דברים היא לערב גם את החברים שלנו בעניין. למשל אנחנו מפרסמים טעם חדש של חטיף מסויים אז אנחנו נביא לחברים שלנו אריזות של אותו חטיף כדי שיוכלו לטעום ולראות בעצמם אם המוצר באמת שווה.

שני: אני לא בטוחה שהאינטרנט הוא הדרך המתאימה לפירסום. משומה כל הפרסומים שקופצים לך באמצע הגלישה, והתמונות הקטנות שזזות לך בצד, האימיילים שנשלחים ממקור לא מזוהה נראים לי מאוד מפוקפקים. דרך הפרסום הכי אפקטיבית ונכונה שנתקלתי בה היא קטולוגים בתייבת הדואר, עיתונים, שלטי חוצות וכו'.

האינטרנט היא לא צורת הפרסום האפקטיבית ביותר. שני

תנועת הנוער: אם היית יכולה לקבל כל מוצר שיש עכשיו בשוק או שיצא בקרוב, מה היית רוצה לקבל?

אוקסנה: בעיקר אלבומים חדשים של להקות שאני אוהבת כמו SECONDS TO MARS  30  ו PANIK (להקה מגרמניה)  וגם הDVD של הסרט השני של דימדומים (שיצא לקולנוע רק בדצמבר) לא יזיק לי לקבל

שני: שאלה קלה מאוד. תיק פאייטים בדוגמת דגל בריטניה בצבעים אקראיים. הוא מדהים!