כל הפוסטים עם התגית הצצה לחו"ל

בקטנה: בלוגי הנוער המצליחים ביותר

האתר iheartdaily המנוהל על ידי שתי בחורות שמבינות דבר או שניים בבני נוער (אחת עורכת CosmoGirl לשעבר והשניה מגיעה מ Elle) הכריזו לפני מספר ימים על המועמדים הסופיים בתחרות "בלוגי הנוער המוצלחים ביותר" כחלק מעונת הסיכומים המאפיינת את תחילת השנה.

המועמדים פחות משנים לי כאן (אם כי תוכלו לקרוא על כולם בפוסט הזה) ומה שניסיתי לעשות הוא לחפש מאפיינים משותפים בין כל הפיינליסטים כדי לראות לאן בני נוער מתחברים מבחינת נושאים, עיצוב וסגנון כתיבה:

1. עיצוב – להבדיל ממה שמפרסמים (ומעצבי אתרים) נוטים לחשוב, הבלוגים שהגיעו למעמד הגמר מעוצבים דווקא בסגנון מינימליסטי מאד (דוגמא) עם הרבה ניקיון באיזור הטקסט ומעט מאד רעש מסביב. מבחינת הניסוחים, דבר שאני כבר יודע מזמן אבל שווה לחדד, אין שם אף התחכמות וכל דבר קרוי בשם הפונקציונלי שלו: "לינקים נוספים" ולא "שווה לכם להתסכל ב…", "פוסטים ישנים" במקום "המחשבות של אתמול". הבנתם את העניין.

2. נושאי כתיבה – אוכל ואופנה הם שניים מהפיינליסטים אבל הנושא העיקרי הוא בעיקר כלום: It's a show about nothing אמר ג'רי סיינפלד ומסתבר שבכל הקשור לבני נוער, אם אתה כותב טוב ומצליח להתחבר לאירועים יומיומיים שמדאיגים את כולם, זו הדרך לייצר עניין. אחרי הכל, רוב הימים אצלנו הם רגילים ושגרתיים וקשה לייצר בלוג אמין כשכל יום שם סוער מקודמו.

capture-1

סרקסטיקה – מחשבות ציניות מהחיים

התובנה? לחיות את החיים

אם מסתכלים על רשימת הפיינליסטים אפשר לראות משהו שלמדתי על בשרי במשך החודשיים האחרונים: חיבור אמיתי לבני נוער לא מגיע ממשרד וחדרי ישיבות ולהזמין בני נוער לקבוצת מיקוד. חיבור טוב מגיע מאינטיליגנציה רגשית, שיחות לילה במסנג'ר ומפגשים בקבוצות קטנות על איזה קפה – פשוט לחיות איתם את החיים.

המבטיחים של 2009: עולמות וירטואלים וקניות ברשת

Generations Online הוא מחקר העוסק בפילוח דמוגרפי ושימושיות באינטרט המתפרסם מדי שנה במכון המחקר האמריקאי PEW Internet. בשנים האחרונות, המחקר עוסק בהשוואה של קבוצות גיל (בני נוער, דור ה X, דור ה Y ומבוגרים יותר) ובמציאת הקשר בין קבוצת הגיל לשימושים השנים באינטרנט.

להלן ממצאי המחקר העיקריים ל 2009, כפי שפורסמו:

2009_table

נקודות מעניינות שעלו במחקר:

נכון לשנת 2008 93% מבני הנוער מחוברים לרשת – האינטרנט הולכת וממצבת את עצמה כצורת הפרסום היעילה ביותר עבור בני נוער כאשר היא מסוגלת לספק השתתפות חוויתית במותג והמלצות עליו דרך חברים, מה שרשה לומר על המדיה האחרים.

ל 80% מבני הנוער יש חיבור פס רחב בבית – לא מעט אמצעי פרסום יכולים לצאת מהנישה המיושנת ולרוץ דקימה. מה שאומר שמשרד פרסום שחברה שיידעו לנצל את יכולות המולטימדיה שיש לאינטרנט ולפס הרחב להציע יכולים להיות פורצי דרך בתחום ולהיכנס לטריטוריה פרסומית שעדיין לא נכבשה.

10% מבני הנוער מבקרים בעולמות וירטואלים – לעומת 2% ומטה בדורות אחרים. מה שיכול להסביר שיתופי פעולה גדולים של גופים מסחריים כמו כוכב נולד ארה"ב עם עולמות וירטואלים נישתיים. בישראל, מלבד קיטה סיטי ומומו הפרה שניסו עולמות וירטואלים דווקא לחלק הצעיר יותר של בני הוער, אף אחד לא ניסה לעשות זירה וירטואלית חברתית אמיתית.

38% קונים משהו אונליין - הנה נתון מפתיע. בניגוד למה שחשבתי, בני נוער קונים ברשת. כמובן שמדובר בבני הנוער האמריקאים (גילאי 17-12) ואני לא ממש יודע מה המנטאליות שם. מה שכן, תפקיד בני הנוער בתא המשפחתי חוצה גבולות גיאוגראפיים – הם משווים בין מוצרים, הם מחפשים מידע והם מחליטים איזה מוצר ייכנס הבייתה (גם ברכישות גדולות, אם כי לא בכולן).

עולמות התוכן: מוזיקה (59%) וידאו (57%) ורשתות חברתיות (65%) – אין הפתעות בעניין הזה ואני מניח שבשנה הבאה נראה עלייה גם בנתונים הללו. מה שכן, לאור הנתונים של השנה שעברה זה מרגיש שעולם הרשתות החברתיות בארץ (ובעולם) מגיע לרוויה מסויימת ובסופו של דבר גולשים יתחילו להתנקז לעבר האתרים הגדולים ולקבור את הקטנים. אבל זו רק הערכה מלומדת שלי.

אם מסתכלים על הדו"ח במבט כולל, אפשר לראות מגמה ברורה גם ביחס לשנים קודמות: הדורות שונלודו לתוך האינטרנט (דור Y ובני הנוער) זוכים לשלב את הרשת בחיי היומיום כאשר בני הנוער פתוחים יותר לחדשנות ורף הריגוש שלהם יכול וצריך להיות גבוה יותר (ע"ע העולמות הוירטואלים).

בארה"ב ראינו ש 38% מבני הנוער קונים ברשת. מעניין איך בארץ נצליח לתרגם את הנתון הזה לכסף, אם באמצעות שימוש ב"כסף אתר" כמו בטרנדי, לדוגמא או על ידי אספקת מוצרי פרימיום על אתר שיצליח לספק לגולשים סיבה אמיתית לרכוש אותו (את זה עושים טוב בהאטריק, שכן מצליח להביא כסף מבני נוער).

את המחקר המלא ניתן להוריד כאן (PDF)

כוכב נולד האמריקאי בצרות. ואנחנו?

תחושת המיאוס שעולה אצל כל אחד מאיתנו כשחבר מזכיר לנו ש"הנה עוד עונה של כוכב נולד מעבר לסיבוב", היא לא נחלתם של הישראלים בלבד. גם בארצות הברית, ארץ המקור של הקונספט השנוי במחלוקת, אחרי שבע עונות כנראה נמאס לצופים לצפות בדפוס השבלוני של כל פרק הכולל שירים (ההופכים מוכרים פחות ופחות לקהל הצעיר) ומיד לאחריהם פאולה עבדול מאוהבת, סיימון קאוול קוטל (לעיתים מפרגן ואז זוכה לצרחות אושר מהקהל) ורנדי ג'קסון מנסה לדחוף מושגים מקצועיים.

גם עונה שביעית מוצלחת יחסית מבחינה מוזיקלית הביאה איתה צניחה משמעותית ברייטינג של התוכנית (וחשוב מכך, צניחה משמעותית בכמויות הסמסים) וגרמה לקברניטי התוכנית בFOX לחפש את הגימיק לעונה הבאה.  בימים אלה, שבוע בלבד בתוך העונה השמינית, כשהמבקרים קוטלים והרייטינג בצניחה חופשית, רשת פוקס מבצעת מספר צעדים על מנת להתמודד:

david_cook

זה נראה כמו ג'קו – רק הרבה יותר מגניב (דיוויד קוק – הזוכה בעונה 7 של American Idol)

כוכב נולד – העולם הוירטואלי: ללא ספק המהלך המעניין יותר מבין השניים הוא חתימה של אנשי כוכב נולד ורשת פוקס על העברת התוכנית אל תוך העולם הוירטואלי של Habbo, רשת חברתית מבוססת אווטארים לבני נוער. "חיפשנו פלטפורמה שתתאים לנו והעולם של האבו נראה סביבה בטוחה לבני נוער" כך מספרים אנשי כוכב נולד ל Cnet.

תזכורת למסמסים הכבדים: בצד אגרסיבי ומעודד מחלוקת נשלחו לא פחות מ 75,000,000 הודעות סמס למצביעי כוכב נולד אשר זוהו על ידי חברות הסלולר כ"מסמסים כבדים". צעד זה משקף, אולי יותר מכל, את המצב העגום והפאניקה בה נמצאים החבר'ה בפוקס.

ומה יהיה בארץ?

אחרי לא מעט ביקורת על העונה הקודמת של כוכב נולד שנעה על הציר שבין משעמם למאולץ וחוסר ההצלחה של סלקום ווליום 2008, אירוע השיא של כוכב נולד וחלק משמעותי בהכנסות, העונה הקרובה של כוכב נולד צריכה להסתכל על האנשים הקטנים בפוקס שמתרוצצים בחדרים בהיסטריה ולהמציא את עצמם מחדש.

אני לא מומחה לריאליטי (בשביל זה יש את מאיה) אבל בתור מישהו שרואה כל סדרת ריאלטי שקיימת (גם את הטראש של הטראש) ועובד כבר כמה זמן עם בני נוער יש לי הרגשה שאם התוכנית תמשיך בתבנית הקיימת, ולאור ההתנתקות של סלקום מהחבילה, אנחנו נגיע לאמצע העונה עם קהל עייף, מבואס, משועמם ולא מניב רווחים.

אז מה כן? כן להביא ערכים מוספים חדשים, כן להפוך את אתר האינטרנט החבוט לפלטפורמה משלימה במקום לספק שידורים חוזרים, כן להתשמש בגולשים ככלי להפצת המדיה ולא להכריח אותם להוריד רינגטונים – אם יכולתי לכווץ את כל הטיפים שלי לשורה, הייתי ממליץ משהו פשוט: ללכת עם הנוער ולא נגדו.

חברים בשביל המבורגר. זה עובד

הבוקר הסתיים אחד הקמפיינים היותר מעניינים של התקופה האחרונה (צפו לחיקויים) ולמרות הדחף הגדול לכתוב עליו במשך כל שלושת השבועות של הקמפיין, הייתי צריך לראות המספרים כדי לאשר שבנוסף להיותו קמפיין מעניין, הוא גם מוצלח.

הקונספט: חברת בורגר קינג רוצה שתקריבו עשרה חברים מחשבון הפייסבוק שלכם כדי לקבל קופון להמבורגר חינם (קליק לאתר הקמפיין).

whopper_sac

הקמפיין הזה יכול היה להיות בקלות עוד קמפיין של רשת חברתית בסגנון "תתקינו את האפליקציה ושלחו אותה לכל החברים שלכם". מה שכל כך מקסים בעיני כאן, הוא שמי שתכנן את הקמפיין מפגין לא רק הבנה של הפלטפורמה אליו המוצר מיועד, אלא גם רגישות למטא-גיים של הרשת החברתית – ר"ל אם עודף חברים בפייסבוק תמיד הייתה בעיה מציקה בשביל אנשים בפייסבוק, הנה – קבלו הזדמנות גם לדלל את הרשימה שלכם וגם לקבל אוכל חינם על הדרך (לתשומת לב המפרסמים בארץ, אותי תמיד אפשר לשחד באוכל).

כיצד נשכפל את ההצלחה של בורגר קינג באתרי נוער בישראל?

גם אצלנו, בארץ האבות, רשתות חברתיות יש למכביר והייתרון של מפרסמים שירצו לשכפל את ההצלחה של קמפיין בורגר קינג בארץ הוא שכל רשת חברתית כאן מובחנת מאד מהשנייה, כך שלא תהייה בעיה לזהות את הצרכים של כל קהילה.

בכל הקשור באתרי נוער, הפתרונות הם פשוטים יחסית: אצל בני נוער, חשובה ההתחברות לצד הרגשי, או לרצון להשתייך: לעניות דעתי, קמפיין של מפרסם כלשהו שיגיד "בואו תתארגנו בקבוצות של עשרה חברים ותקבלו פרס" יכול להצליח לא רע בכלל.

אפשר גם  לשדרג את זה: לכל "חבורה" שיוצרים "מנהיג החבורה" נותן גם סמל ושם לחבורה ובסוף היום, אפשר לשחק את זה ב"לחבורה שיש הכי הרבה מעריצים" או "בחירת השופטים" ולתת פרס גדול יותר ומגניב יותר.

צוות תנועת הנוער מעניק לקמפיין את תג כוכב הזהב על קריאייטיב, עיצוב, מקוריות ומגניבות באופן כללי:

בריונות רשת בבתי ספר – מחוץ לחוק בקלפרוניה

חוק חדש בקלפורניה מתיר לבתי ספר להשעות או לסלק תלמדים אשר נמצאו כבריוני רשת. בין אם זה באינטרנט או בהודעות sms.

cyberbullying

חוק זה בא להגן על התלמידים מבריונים גם בעולם הוירטואלי אשר מקבל על עצמו לאט לאט יותר חוקים ומתודות מהעולם המציאותי. אומנם החוק הזה מגיע מאוחר מדי עבור מייגן מאייר שהתאבדה לאחר שסבלה מהטרדות חוזרות ונשנות (מה גם שהמטרידה שלה, לורי דרו, גמרה כבר בית ספר מזמן ולכן החקיקה הזו לא רלוונטית אליה) אבל ככה זה מתחיל. להבדיל, זה מזכיר לי כמו שמכניסים חוקים חדשים לכדורגל קודם מנסים  אותם בקבוצות נוער…

סביר להניח שמקרה ההתאבדות לייב בנובמבר של נער בן 19 היה אחד מהזרזים לחוק הנ"ל שנכנס לתוקף מ1.1 בשנה זו.

עדיין לא הצלחתי להבין כיצד חוק זה יאכף באופן שוטף, אבל אין לי ספק שב-2009 נדבר עוד הרבה בנושא זה

Urlesque מציגים: הפרסומת הויראלית של השנה

סיכומים ל-2008 נופלים עלינו מכל כיוון ואחד הטובים שבהם נמצא באתר Urlesque, בלוג ע-נ-ק-י בנושא אינטרנט מבית AOL. צוות הכותבים מביא את הסיכום שלהם ל 2008 ובין היתר חושף את הפרסומת הויראלית הכי טובה לדעתם (וגם לדעתנו, כאן בתנועה) לשנה החולפת.

הצרה של פרסום ויראלי בכלל, ופרסום ויראלי בארץ בפרט היא שקל מאד לזהות שמדובר בפרסומת (לראיה – צפו בנציג חברת teenk מוכר לכם את twenyfourseven). באיזשהו שלב, שכחו האנשים שם בחברות האינטראקטיב את המהות האמיתית של הפרסום הויראלי – פרסום שיעבור "מתחת לרדאר" של הגולשים ויציג את המוצר כשחקן משנה.

במקום זאת, ראינו השנה לא מעט פרשנות מצד חברות האינטראקטיב לפרסום ויראלי כ"פרסום מגניב שגולשים ירצו להעביר אחד לשני כשאין בעיה שהצרכן יבין שזו פרסומת". אני ממשיל את התפיסה הזו לאכילת חומוס עם מזלג – זה עובד, אבל זה אף פעם לא אותו אפקט.

אחרי הטפת  המוסר, הנה הפרסומת הויראלית של 2008:

כן – זו פרסומת לגטורייד