כל הפוסטים עם התגית הצצה לחו"ל

Generations Online הוא מחקר העוסק בפילוח דמוגרפי ושימושיות באינטרט המתפרסם מדי שנה במכון המחקר האמריקאי PEW Internet. בשנים האחרונות, המחקר עוסק בהשוואה של קבוצות גיל (בני נוער, דור ה X, דור ה Y ומבוגרים יותר) ובמציאת הקשר בין קבוצת הגיל לשימושים השנים באינטרנט.

להלן ממצאי המחקר העיקריים ל 2009, כפי שפורסמו:

נקודות מעניינות שעלו במחקר:

נכון לשנת 2008 93% מבני הנוער מחוברים לרשת – האינטרנט הולכת וממצבת את עצמה כצורת הפרסום היעילה ביותר עבור בני נוער כאשר היא מסוגלת לספק השתתפות חוויתית במותג והמלצות עליו דרך חברים, מה שרשה לומר על המדיה האחרים.

ל 80% מבני הנוער יש חיבור פס רחב בבית – לא מעט אמצעי פרסום יכולים לצאת מהנישה המיושנת ולרוץ דקימה. מה שאומר שמשרד פרסום שחברה שיידעו לנצל את יכולות המולטימדיה שיש לאינטרנט ולפס הרחב להציע יכולים להיות פורצי דרך בתחום ולהיכנס לטריטוריה פרסומית שעדיין לא נכבשה.

10% מבני הנוער מבקרים בעולמות וירטואלים – לעומת 2% ומטה בדורות אחרים. מה שיכול להסביר שיתופי פעולה גדולים של גופים מסחריים כמו כוכב נולד ארה"ב עם עולמות וירטואלים נישתיים. בישראל, מלבד קיטה סיטי ומומו הפרה שניסו עולמות וירטואלים דווקא לחלק הצעיר יותר של בני הוער, אף אחד לא ניסה לעשות זירה וירטואלית חברתית אמיתית.

38% קונים משהו אונליין - הנה נתון מפתיע. בניגוד למה שחשבתי, בני נוער קונים ברשת. כמובן שמדובר בבני הנוער האמריקאים (גילאי 17-12) ואני לא ממש יודע מה המנטאליות שם. מה שכן, תפקיד בני הנוער בתא המשפחתי חוצה גבולות גיאוגראפיים – הם משווים בין מוצרים, הם מחפשים מידע והם מחליטים איזה מוצר ייכנס הבייתה (גם ברכישות גדולות, אם כי לא בכולן).

עולמות התוכן: מוזיקה (59%) וידאו (57%) ורשתות חברתיות (65%) – אין הפתעות בעניין הזה ואני מניח שבשנה הבאה נראה עלייה גם בנתונים הללו. מה שכן, לאור הנתונים של השנה שעברה זה מרגיש שעולם הרשתות החברתיות בארץ (ובעולם) מגיע לרוויה מסויימת ובסופו של דבר גולשים יתחילו להתנקז לעבר האתרים הגדולים ולקבור את הקטנים. אבל זו רק הערכה מלומדת שלי.

אם מסתכלים על הדו"ח במבט כולל, אפשר לראות מגמה ברורה גם ביחס לשנים קודמות: הדורות שונלודו לתוך האינטרנט (דור Y ובני הנוער) זוכים לשלב את הרשת בחיי היומיום כאשר בני הנוער פתוחים יותר לחדשנות ורף הריגוש שלהם יכול וצריך להיות גבוה יותר (ע"ע העולמות הוירטואלים).

בארה"ב ראינו ש 38% מבני הנוער קונים ברשת. מעניין איך בארץ נצליח לתרגם את הנתון הזה לכסף, אם באמצעות שימוש ב"כסף אתר" כמו בטרנדי, לדוגמא או על ידי אספקת מוצרי פרימיום על אתר שיצליח לספק לגולשים סיבה אמיתית לרכוש אותו (את זה עושים טוב בהאטריק, שכן מצליח להביא כסף מבני נוער).

את המחקר המלא ניתן להוריד כאן (PDF)

הבוקר הסתיים אחד הקמפיינים היותר מעניינים של התקופה האחרונה (צפו לחיקויים) ולמרות הדחף הגדול לכתוב עליו במשך כל שלושת השבועות של הקמפיין, הייתי צריך לראות המספרים כדי לאשר שבנוסף להיותו קמפיין מעניין, הוא גם מוצלח.

הקונספט: חברת בורגר קינג רוצה שתקריבו עשרה חברים מחשבון הפייסבוק שלכם כדי לקבל קופון להמבורגר חינם (קליק לאתר הקמפיין).

הקמפיין הזה יכול היה להיות בקלות עוד קמפיין של רשת חברתית בסגנון "תתקינו את האפליקציה ושלחו אותה לכל החברים שלכם". מה שכל כך מקסים בעיני כאן, הוא שמי שתכנן את הקמפיין מפגין לא רק הבנה של הפלטפורמה אליו המוצר מיועד, אלא גם רגישות למטא-גיים של הרשת החברתית – ר"ל אם עודף חברים בפייסבוק תמיד הייתה בעיה מציקה בשביל אנשים בפייסבוק, הנה – קבלו הזדמנות גם לדלל את הרשימה שלכם וגם לקבל אוכל חינם על הדרך (לתשומת לב המפרסמים בארץ, אותי תמיד אפשר לשחד באוכל).

כיצד נשכפל את ההצלחה של בורגר קינג באתרי נוער בישראל?

גם אצלנו, בארץ האבות, רשתות חברתיות יש למכביר והייתרון של מפרסמים שירצו לשכפל את ההצלחה של קמפיין בורגר קינג בארץ הוא שכל רשת חברתית כאן מובחנת מאד מהשנייה, כך שלא תהייה בעיה לזהות את הצרכים של כל קהילה.

בכל הקשור באתרי נוער, הפתרונות הם פשוטים יחסית: אצל בני נוער, חשובה ההתחברות לצד הרגשי, או לרצון להשתייך: לעניות דעתי, קמפיין של מפרסם כלשהו שיגיד "בואו תתארגנו בקבוצות של עשרה חברים ותקבלו פרס" יכול להצליח לא רע בכלל.

אפשר גם  לשדרג את זה: לכל "חבורה" שיוצרים "מנהיג החבורה" נותן גם סמל ושם לחבורה ובסוף היום, אפשר לשחק את זה ב"לחבורה שיש הכי הרבה מעריצים" או "בחירת השופטים" ולתת פרס גדול יותר ומגניב יותר.

–

צוות תנועת הנוער מעניק לקמפיין את תג כוכב הזהב על קריאייטיב, עיצוב, מקוריות ומגניבות באופן כללי:

סיכומים ל-2008 נופלים עלינו מכל כיוון ואחד הטובים שבהם נמצא באתר Urlesque, בלוג ע-נ-ק-י בנושא אינטרנט מבית AOL. צוות הכותבים מביא את הסיכום שלהם ל 2008 ובין היתר חושף את הפרסומת הויראלית הכי טובה לדעתם (וגם לדעתנו, כאן בתנועה) לשנה החולפת.

הצרה של פרסום ויראלי בכלל, ופרסום ויראלי בארץ בפרט היא שקל מאד לזהות שמדובר בפרסומת (לראיה – צפו בנציג חברת teenk מוכר לכם את twenyfourseven). באיזשהו שלב, שכחו האנשים שם בחברות האינטראקטיב את המהות האמיתית של הפרסום הויראלי – פרסום שיעבור "מתחת לרדאר" של הגולשים ויציג את המוצר כשחקן משנה.

במקום זאת, ראינו השנה לא מעט פרשנות מצד חברות האינטראקטיב לפרסום ויראלי כ"פרסום מגניב שגולשים ירצו להעביר אחד לשני כשאין בעיה שהצרכן יבין שזו פרסומת". אני ממשיל את התפיסה הזו לאכילת חומוס עם מזלג – זה עובד, אבל זה אף פעם לא אותו אפקט.

אחרי הטפת  המוסר, הנה הפרסומת הויראלית של 2008:

כן – זו פרסומת לגטורייד