לאחר שפייסבוק ניצח את הקרב אל מקלדתם של בני הנוער בישראל, נראה כי כרגע הזירה השוקקת חיים לאתרי האינטרנט המקומיים לצעירים היא בעיקר רלוונטית לילדים מתחת לגיל 13. מחסום השפה שם גדול יותר ולכן מחייב נגישות בעברית. עוד כמה שנים גם זה ישתנה – כלומר עניין השפה לא יהווה מכשול – גם כי ידעו אנגלית יותר טוב מוקדם יותר, וגם כי תרגום אתרים בזמן אמת יהיה פשוט. כבר היוםגירסאות בעברית בענקי האינטרנט העולמיים פייסבוק \ גוגל הוא כבר עובדת מוגמרת.

הנה 3 מהכוכבים בקרב אתרי הילדים הישראלים – מחולק לעולמות וירטואלים ופורטל

עולמות וירטואלים ישראליים לבני נוער (second life עם אג'נדה וצנזור..)

1. נתקלתי במחקר מעניין שערכה חברת המחקר זטה טולס בקרב ילדים בגילאי 6-13. מה שתפס את עיני היה אתר מוגובי הישראלי. בסקר הוא מופיע כאתר השני (!) הנזכר על ידי הצעירים. מקום טוב להיות בו בעיקר שאתה רק שני לפייסבוק.

על מוגובי קראתי לראשונה ב 140 ושם הוכרז על השקתו ב-אוגוסט 2009. לא עברו 5 חודשים  וכבר הוא זוכה להופיע אחרי פייסבוק.עניין שבוודאי תרם לכך הוא שממש לפני כחודשיים מוגבי נכנס תחת וואלה ואין ספק שהחיבור הזה עשה לאתר טוב והזרים לו משתמשים. בין הענקים המקומיים וואלה הוא היותר רלוונטי לילדים ואולי חשוב באותה מידה – חזק גם בקרב ההורים שמפקחים על גלישת ילדים בגיל זה (אני מקווה….) ובעלי כרטיס אשראי.

2. עולם וירטואלי ישראלי נוסף לצעירים הוא אקו לוקו. האתר פונה לחתך קצת יותר "מבוגר" של ילדים ומציע עולם וירטואלי עם אג'נדה ירוקה (אקו לוקו = משוגע על אקולוגיה – בבחינת "ירוק"). גם כאן בדומה למוגובי ישנו ממשק משתמש ועיצוב ברמה מאוד גבוהה.

שני אתרים אלו עובדים במודל הכנסות של freemuim: משחקים בחינם ועל שירותים נוספים צריך לשלם. שיווק אתרים לצעירים בגיל הזה הינו בעל שני קהלי יעד ברורים – ההורים והילדים. הילדים שייהנו יבקשו מההורים להכניס כרטיס אשראי. מעניין אם זה עובד.. והאתרים רווחיים..?

האם בקרוב נראה חברות מסחריות נכנסות לעולם קיים כמו אקו לוקו?כניסה חלקה יחסית יכולה להיות של חברות וגופים ציבוריים שיש להם אג'נדה נטרלית כמו חסכון במים, בטיחות בדרכים, סובלנות ועוד. המקום שלהם באקו לוקו נראה טבעי ולא ירתיע את ההורים.

או אולי – חברות מסחריות ייצרו עולם וירטואלי שלם רק על מנת למתג את עצמן בתוכו? בדומה למה שנעשה בקיטה סיטי. קיטה סיטי עבד במודל אחר – של חברה מסחרית גדולה שלקחה עליה את כל עלויות ההקמה והשיווק. עולם תוכן שיווקי של קוטקס. העולם הזה שחיי על משבי הפרסום עולה וקם על פי קמפיינים ולא כפי שאתרי אינטרנט צוברים כוח ותאוצה מהגולשים שלהם ומעבודת שיווק 365 יום בשנה. זאת אחת הסיבות אנחנו רואים היום את הנהירה של המפרסמים להיכנס לעולם הוירטואלי הגדול ביותר – פייסבוק.

לוקו מראה עלייה רציפה, מוגובי נשען על וואלה, קיטה תלוי קמפיין

פורטלים לילדים

הרכישה של myfirsthompage על ידי תפוז מראה אולי כי גם הם חושבים שכדאי להשקיע בצעירים. צעירים מאוד (3-8). אתר זה הינו שער כניסה לאינטרנט עבור ילדים ודומה למה שכל אתרי האינדקסים למבוגרים עושים (נטקס, סטארט, קפה..)

המסחר והשיווק באתרי פורטלים שונה באופן מהותי מעולמות וירוטאלים שכן אינו מבוסס על מודל freemuim . האתגר הוא גדול מאוד גם כאן.

נקודות למחשבה במסחור הזירה לתפוזים:

1. כל המסחור שדמיינתם לעשות – תקצצו בחצי ואז עוד קצת.

2. תדמיינו את הילדים שלכם גולשים באתר ומשם תתחילו לחשוב מה ניתן לעשות

3.  אל תיתנו לאיזה פסיטגל שרוצה לשים עוד שני שקל להזיז אתכם. כי ההורים לא יסלחו לכם.

4. אל תאנסו את הגולשים בפרסומות: שהלכתי עם הבנות שלי לסרט בסינמה סיטי – היו 22 דקות של פרסומות לפני הסרט. נטו. בלי יכולת להימלט. ממש התפוז המכני. זה עשה לי בחילה ועוד לא חזרתי לשם. ככה גם לא יסלחו לכם.

5. תדעו מראש, יש לכם חלון זמן מאוד קצר – הגולש הצעיר ינטוש אתכם לאנחות כי הרלוונטיות של האתר לגביו היא לתקופה קצרה של שנה-שנתיים ולא יותר.

6. שזה לא יגרום לכם למסחור יתר של האתר בראיית "תפוס כל יכולתך" כי אז הנטישה תגיע הרבה קודם.

החופש הגדול הגיע ועמו ים של כתבות ופרסומים בנוגע להתנהגות פרועה של בני נוער. בין הכתבות ניתן למצוא את בני הנוער שגנבו אופניים ומכרו אותם ברשת, פיצוציות שמוכרות להם סמים ועוד שלל כתבות דקר-עם-בקבוק, דרס-עם-קטנוע וכיוצא באלה. כדי לגבות את הכתבות החדשותיות, הקיץ הופך מדי שנה לתקופה מצויינת עבור חוקרים שרוצים לפרסם מחקרים התנהגותיים הקשורים בהתפרעויות של בני נוער.

הקיץ, ספר  ד"ר רוברט אפשטיין (חוקר פסיכולוגיה ומנחה תוכנית רדיו בנושא בני נוער) בשם The Case of Adolescence שיצא במהדורה ראשונה בשנת 2007 ובימים אלה במהדורה נוספת, עורר מחדש את הויכוח על השאלה: האם המצב של בני הנוער הוא אכן חמור כפי שמציגים אותו בתקשורת? לטענת ד"ר אפשטיין בספרו, בוודאי – בימינו אנחנו רואים יותר נוער עם אקדחים, נוער מעשן סמים ונכנס להריון בגיל מוקדם, הדברים שמדווחים בתקשורת הם רק קצה הקרחון של תופעה חמורה הרבה יותר.

לצדו של ד"ר אפשטיין עומדים מחקרים עדכניים לפיהם 1 מתוך 7 בני נוער אמריקאים בטוחים שימותו בגיל צעיר, מה שנותן להם את הלגיטימציה לעשות שטויות ומחקרים נוספים לפיהם העניין הוא לא האמונה של בני הנוער במוות בגיל צעיר, אלא העובדה שהם חשים "חסיני מוות" וחושבים שביכלתם לקבל החלטות בוגרות בגיל צעיר.

בני נוער מעשנים סמים בסט. פיטרסבורג (התמונה ברשיון Creative Commons על ידי kr4gin)

הסטטיסטיקות מראות אחרת וגם: דעה אישית

בביקורת שהתפרסמה במגזין טיים המקוון לספרו של אפשטיין מראים הכותבים מציאות הפוכה לחלוטין: בעידן פוסט-קולומביין ירד מספר הפשעים המיוחסים לבני נוער מ 48 פשעים לכל 1000 תלמידים דאז ל 22 לכל 1000 דהיום. בנוסף, פשטים המיוחסים לנערים בגילאים צעירים (14-12) צנח בשנים האחרורנות ב 68% (חבל שטיים לא מגבים את הסטטיסטיקות שלהם בקישורים למחקרים).

אבל עזבו לרגע את הסטטיסטיקה היבשה (וזו שרלוונטית בעיקר לגבי חו"ל). את הפוסט הזה התחלתי לכתוב לאחר שקיבלתי מספר פניות מכל מיני גופים שביקשו ממני להתייחס להתנהגות הנוער המשועמם בחופש הגדול מתוך כוונה להוציא כותרות בסגנון "המצב חמור מאי פעם" שיגרמו לכל צופי תוכניות הבוקר בארץ לצקצק בעוד הם רואים את הטינאייג'ר של השכנים חוזר בשמונה בבוקר מאיזו מסיבה. אני אגיד לכם את מה שאמרתי להם: המצב רחוק מלהיות גרוע.

נכון, הנוער של היום הוא פחות ציוני-מורדני-אידיאולוגי ונרטיבים ומיתוסים של כור היתוך, נוער ציוני ו"איתן לא היסס לרגע" נוגעים לו קצת פחות. עם זאת, זכינו לנוער אינדיבידואליסטי, דעתן ובין כל עשרות הכתבות על נוער שאונס, דוקר ופושע שמצטיירות מעולה (ואני מודה, כתבות על נוער עבריין תופסות המון רייטינג) אני רואה מסביבי נוער שעובד, מתנדב, מדריך בתנועות נוער, מחובר מאד למדיה ומגניב באופן כללי.

מצד שני, יכול להיות שאני חי באיזו אשלייה. אשמח לקבל תגובות מהקוראים הטינאייג'רים של הבלוג.

חוק חדש בקלפורניה מתיר לבתי ספר להשעות או לסלק תלמדים אשר נמצאו כבריוני רשת. בין אם זה באינטרנט או בהודעות sms.

חוק זה בא להגן על התלמידים מבריונים גם בעולם הוירטואלי אשר מקבל על עצמו לאט לאט יותר חוקים ומתודות מהעולם המציאותי. אומנם החוק הזה מגיע מאוחר מדי עבור מייגן מאייר שהתאבדה לאחר שסבלה מהטרדות חוזרות ונשנות (מה גם שהמטרידה שלה, לורי דרו, גמרה כבר בית ספר מזמן ולכן החקיקה הזו לא רלוונטית אליה) אבל ככה זה מתחיל. להבדיל, זה מזכיר לי כמו שמכניסים חוקים חדשים לכדורגל קודם מנסים  אותם בקבוצות נוער…

סביר להניח שמקרה ההתאבדות לייב בנובמבר של נער בן 19 היה אחד מהזרזים לחוק הנ"ל שנכנס לתוקף מ1.1 בשנה זו.

עדיין לא הצלחתי להבין כיצד חוק זה יאכף באופן שוטף, אבל אין לי ספק שב-2009 נדבר עוד הרבה בנושא זה

]]> http://tnoathanoar.co.il/338/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a5-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%a7%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a0/feed/ 0 http://tnoathanoar.co.il/299/ynet-%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a6%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94/ http://tnoathanoar.co.il/299/ynet-%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a6%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94/#comments Fri, 19 Dec 2008 09:52:18 +0000 ‫רז מצנע‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=299

את brain pop גיליתי עוד במסע אינטרנטי שעבדתי ב orange וחיפשתי מה עושים עם בני נוער בעולם באינטרנט שעובד.

אתר חינוכי נחמד מאוד שמאפשר ללמוד תוך כדי גלישה. מקבצי סרטונים כל אחד על נושא אחר עם חלוקה כללית לכמה קטגוריות. לאחר צפייה בכל סרטון הגולש מוזמן לפתור שאלון אמריקאי קצר בין 10 שאלות לבחון את הידע שלו. הסרטונים מפגישים בין בחור נחמד בשם בראיין לרובוט שמשמיע רק צלילים. התוצאה חיננית למדי.

ואז יום אחד ב2005 הושקה הגירסא העברית של ברין פופ וזו בהחלט היתה בשורה טובה לראות אתר איכותי לבני נוער בעברית. המודל העסקי של האתר הוא במכירת מנויים משפחתיים או בית ספריים. איזה הבדל תהומי בין השוק האמרקאי לשוק הישראלי מבחינת הכמות של קהל היעד. אם רק היינו מדינה יותר גדולה הרבה אתרים היו יכולים לחיות על מודל עסקי שכזה.אין ספק שחדירה לשוק הישראלי קשה הרבה יותר.

כנראה בגלל זה זה החליטו בבריין פופ ישראל לחבור לווינט ולהשתמש באתר של המדינה כחלון ראווה למוצר שלהם. מבחינת ווינט מדובר גם במהלך מצויין של הצערת האינצקלופדיה ומדובר פה ב נצחון  נצחון קלאסי באינטרנט. האם זה יביא למנויים חדשים לבריין פופ ימים יגידו אבל אם זה לא יביא להם מנויים אז כנראה שאין תקומה לסוג כזה של אתר פה. אלא אם כן משרד החינוך מחליט שזה הדבר עבור תלמידי ישראל הנכשלים. בכל מקרה הח'ברה בבריין פופ ישראל השיגו אישור ממשרד החינוך לשימוש באתר שלהם בבתי ספר שזה מהלך שיווקי מתבקש ולא פשוט כלל, אך מכאן ועד שימוש מסיבי מנדטורי המרחק עוד רב.

האינצקלופדיה של ווינט. איזה פיל לבן ענק. מאגר מידע מצויין שנגיש רק ללקוחות משלמים. מתי הם יפתחו את זה לכולם? הרי זה בטוח יקרה יום אחד. בגדול אני באמת מאמין שעבור מוצר טוב אפשר לבקש דמי מנוי אבל לא בטוח שיש מספיק אנשים שחושבים כך שמדובר בהשכלה לבני נוער ובכלל.

עוד משהו – קצת מוזר בעיני שלאתר שמקדש את הידע ומבדל את עצמו מהתחרות הברורה (ויקיפדיה) באמינות ותקינות המידע, יש שם שהוא בכלל לא מילה אלא שידוך של 2 מילים למשהו שאולי נראה מגניב אבל בעצם ממש לא.

]]> http://tnoathanoar.co.il/299/ynet-%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a6%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94/feed/ 0