כל הפוסטים עם התגית טרנדספוטינג

חוויה בשני מסכים: שיתוף הפעולה בין Miso לדקסטר

dexex

נכון לחודש דצמבר 2010, 60% מהאמריקאים (משהו כמו 134 מליון בני אדם) משתמשים באינטרנט במקביל לצפייה בטלוויזיה. כך עולה מדו"ח נילסן שפורסם פחות או יותר באותה תקופה. לקראת סוף 2011, מסקר קצר וממש לא מייצג שערכנו כאן בתנועת הנוער בקרב 30 בני נוער, 25 מהם העידו על עצמם שהם צופים בטלוויזיה במקביל לשימוש באינטרנט או בטלפון החכם שלהם. כל התופעה עולה בקנה אחד עם מחקר שסקרנו לא מזמן כאן בתנועת הנוער העוסק ב"דור שלושת המסכים" – מחשב, טלוויזיה וסלולרי.

לאור המחקרים הללו, יצא הסטארטאפ Miso וחברת Showtime עם שיתוף פעולה ראשון מסוגו שמציג מידע סימולטני בסלולרי תוך כדי שידור פרק של Dexter, אחת הסדרות הפופולאריות בארצות הברית.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

איך ישפיעו העמודים החדשים של פייסבוק על מותגים

facebook-timeline-red-bull-fanpage

החגים, מעבר להיותם זמן מעולה לטעון מצברים, הם זמן עוד יותר טוב לקחת צעד אחורה ולהסתכל מעבר לעבודה השוטפת שלנו קצת קדימה ולנסות להעריך לאן אנחנו הולכים עם אסטרטגיית השיווק שלנו באינטרנט. בתחילת החודש (אוקטובר) פייסבוק השיקו את עמודי הפרופיל החדשים עבור משתמשים הבנויים בצורה של ציר זמן ומשנים קצת את הסידור והדרך בה אנחנו תופסים וצורכים את המידע בפייסבוק (תראו איך זה נראה בפייסבוק, או בעברית) והסברה הרווחת היא שלא רחוק היום בו עמודי הקהילה בפייסבוק יעברו לממשק החדש, מיד לאחר שיראו איך מסתגלים המשתמשים לשינויים.

אני בדרך כלל לא נוהג לכתוב פוסטים בסגנון "כך תתכוננו", במיוחד כשאין שום ערובה לשינוי של העמודים בפייסבוק בזמן הקרוב, אבל אם הייתי צריך לעשות ניחוש מושכל צעד כזה נראה בלתי נמנע, במיוחד בגלל שנראה שלא מעט משתמשים מאמצים את עמודי הפרופיל החדשים. בפוסט הזה אני אעלה כמה נקודות שחשובות לדעתי עבור מותגים במעבר לעמודים החדשים.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

נילסן: טאמבלר שילש את כוחו. מה זה טאמבלר?

tumblr

הבוקר התפרסם מחקר הרבעון השלישי של נילסן לשנת 2011 (קראו כאן, הורידו קובץ PDF כאן). מעבר ללא מעט ממצאים מעניינים שיש בדו"ח של נילסן, שעוסק רובו ככולו בהרגלי צריכת המדיה האינטרנטית בארה"ב, בולטת רשת חברתית אחת ששילשה את כוחה בארה"ב בשנת 2011 והפכה להיות הרשת החברתית השלישת בארה"ב מבחינת זמן שהייה באתר (שלישית לפייסבוק ובלוגר ואחריה טוויטר). מה גרם לטאמבלר לפרוח בשנת 2011 ולהיות אחת הרשתות החברתיות הבולטות ביותר בתחום בני הנוער וספציפית לבנות נוער, יצרניות תוכן מהמעלה הראשונה? תמונה והתחלנו.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

Pocket Popstar – אפליקציית גילוי מוזיקה מכוונת Tweens

pocket-popstar

לאט אבל בטוח, אנחנו יכולים לראות איך בחודשים האחרונות ולאורך השנים האחרונות הפכו מכשירי אייפון במהירות ממכשיר "עסקי" שנמצא בידיים של מבוגרים למכונת משחקים, אינטרנט ומוזיקה שנמצאת בידיים של בני נוער. ההערכות מדברות על יותר מ 1.5 מליון מכשירי אייפון רשמיים שיהיו בידיים של ישראלים עד סוף 2011 (בלי לספור את האלפים שמגיעים אלינו מחו"ל) ומי שלא ראה סרטוני יוטיוב של תינוקות משחקים ב iPad ואמהות ואבות שיושבים בפארק בימי שבת וקוראים לילד שלהם "איפה פינוקי" דרך אפליקציה, חייב לראות כדי להבין את ההשפעה העכשיוויות והעתידית של המכשירים הללו על הדורות הצעירים יותר.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

מחקר: אולדסקול רדיו אאוט – אינטרנט רדיו אין (בערך)

חברת המדיה והמחקר Arbiton ומכון המחקר Edison  מפרסמים מאז שנת 1998 מחקר שנתי בשם The Infinite Dial העוסק ברדיו והמדיה המשלימים סביבו. עם השנים, המדיה המשלימים תפסו את מרכז הבמה במחקר, אבל נחמד לראות לאורך הזמן את הדעיכה האיטית והבטוחה של הרדיו בארה"ב. באופן כללי, יש משהו מאד מעניין במחקרים על ארה"ב שמדהימים אותי כל פעם מחדש: האחוז הגבוה יחסית של האנשים שעובדים עם אינטרנט על פס צר (Dial Up), וכנראה בגלל חוק המספרים הגדולים יש איזושהי מידה של שמרנות טכנולוגית שמשתקפת מכל מחקר טכנולוגי.

המחקר הנוכחי שראה אור השבוע (יולי 2011) עוסק, באופן כללי מאד, בשלוש מגמעות עיקריות: התפשטות האינטרנט בפס רחב, עלייה בבעלות על נגני מוזיקה ניידים (מעניינת החלוקה שלהם ל iPod ו"נגנים אחרים") וכפועל יוצא של השניים – עלייה בפופולאריות של רדיו מבוסס אינטרנט וירידה בפופולאריות של רדיו "אולדסקול" (מבוסס AM\FM).

המחקר נערך באמצעות סקר טלפוני בקרב 1,753 נחקרים בגילאי 17-12 בארה"ב.

בני נוער מוכנים לוותר על הטלווזיה לטובת האינטרנט

צריכת המדיה מתנקזת לכיוון האינטרנט (מתוך: מחקר Edison & Arbitron)

כשהמחקר מגיע לבני נוער ולהשקפה שלהם על צריכת המדיה, בני נוער (ובכלל, כל קבוצת ה"צעירים") בוחרים חד משמעית באינטרנט על פני הטלווזיה, המתחרה הגדול של האינטרנט בקרב קבוצות גיל מאוחרות יותר (אפשר לראות את המהפך בנתונים החל מגילאי 45). חלק אחר של המחקר מראה את העלייה בצריכה של תכנים טלוויזיונים במהות שלהם דרך שירותים כמו Hulu ו YouTube ולמרות שאף מחקר לא עשה את זה בצורה מסודרת, אם מישהו יחקור מקרוב את אתרי ההורדות, כנראה שנגלה שחלק לא מבוטל מקבוצת הגיל 34-12 צורך את התכנים שלו בצורה הזו.

עלייה בבעלות על נגני מוזיקה ניידים

הנוטשים העיקריים את רדיו ה FM – בני נוער וצעירים

בהתאמה לנתון הקדום ולנתון נוסף מהמחקר המצביע על בעלות של 44% מהאמריקאים על נגן MP3 נייד (21% אייפודים), המחקר מצביע על נטישה עקבית של קבוצות הגיל הצעירות את האולדסקול רדיו כשאת הנישה ממלא (בין היתר) רדיו אינטרנטי. אני חושב שבחלק הזה יש איזשהו פער שיוצר איזושהי בעייתיות שלי עם הממצאים של המחקר: החוקרים מציגים את הרדיו האינטרנטי כדרך חשובה דרכה מגלה קהל המאזינים הצעיר שנטש את הרדיו מוזיקה חדשה. אני חושב שדווקא בפועל, אם יבחנו את המדיום מקרוב, נגלה שדווקא אתרים כמו YouTube ושירותי מוזיקה מקוונים שאינם רדיו אבל מכילים מצעדים (דוגמת GrooveShark) הם הדרך העיקרית דרכה נחשפים בני נוער וצעירים למוזיקה חדשה דרך המדיה (אני מתעלם כאן מהמלצות מחברים).

שליטה היא העיקר

It's all about control

הנה דווקא נתון שמתיישב יופי עם כל מה שאנחנו יודעים על אוכלוסיית הצעירים (לא מפתיע אף אחד, אבל מתיישב הוא מתיישב). הסיבה העיקרית  היא השליטה, היכולת לדעת (במקרים רבים ולא בכל התחנות) את הפלייליסט לשעות הבאות עוד לפני שהתחלתם להאזין ובכלל, אם אני מסתכל קצת רחוק – כל מדיום יצטרך לעשות את ההתאמות ולהעביר חלק מהכוח למשתמשים שלו אם הוא ירצה להישאר רלוונטי. זה ייקח זמן, זה יעלה כסף ובנסיונות לא מוצלחים מצד האנשים ששולטים במדיה ה"מיינסטרימית", אבל הציפייה מכל יישום אינטרנט היום להכיל איזשהו אלמנט חברתי-שיתופי-מערב-את-הצרכן יגיע גם למדיה שנמצאת היום בשליטת עורכים ומו"לים.

מחקרים קשורים ששווה לקרוא

להורדת המחקר המלא של Arbiton & Edison  (בקובץ PDF) לחצו כאן

תמונת השער של הפוסט נמצאת תחת רישיון Creative Commons על ידי jemstone

Google+ לבני נוער: למה זה לא יהיה שווה בלי פייסבוק קונקט

איכשהו בלי להתכוון, יצא שכתבתי כאן לאחרונה לא מעט פוסטים שעוסקים בזהות הויראטולית של בני הנוער ברשת (מהתקופה האחרונה: אחד על חשיבות הזהות הוירטואלית האחידה ואחד, על השפעת הזהות הוירטואלית על ילדים בעולמות וירטואליים). והנה, ממש אתמול, הכריזו גוגל על (עוד) פרוייקט שעיקרו רשת חברתית. הפעם עם הרבה פחות פיצוצים, באזז וזיקוקים (בכל זאת, יש להם הרבה להוכיח אחרי הנפילות של Buzz ו Wave) ועדיין, פרוייקט גוגל+ לא חף מאספירציות ומכוון ישר לנקודות הרגישות של פייסבוק.

בפוסט הזה אני לא רוצה להתמקר בסקירה של גוגל+, יש אתרים שעושים את זה הרבה יותר טוב ומקיף (ניוזגיק, לדוגמא) אלא להביא את הטייק שלי בכל מה שקשור להצלחה או אי ההצלחה של השירות החדש שגוגל רוצים לספק לנו בעולמות של בני הנוער.

המעגלים של גוגל+

לפני הכל, עוד מוקדם להניח הנחות לגבי גוגל+ כמוצר סופי וכל הפוסט הזה מבוסס על המידע ששוחרר בבלוג הרשמי של גוגל. מכל הפונקציות שמציעים לנו בגוגל+, אני חושב שהמשמעותית ביותר בהקשר של בני נוער היא Circles. בקצרה, וכדי שלא תצטרכו לחפש את התקציר בשדות זרים – גוגל+ יוצאים מנקודת הנחה (נכונה) שכל סוג תוכן (סטטוס, תמונה, וידאו, וואטאבר) שאנחנו מעלים לרשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר הופך להיות נחלת הכלל.

הבעיה מתחילה כשהתוכן שאנחנו מעלים הוא לא תמיד רלוונטי (במקרה הטוב) לכל המעגלים החברתיים שלנו ופתאום אנחנו מתחילים לחשוב פעמיים לפני שאנחנו משתפים משהו בפייסבוק (כי לא בטוח שהבוס מהעבודה צריך לראות איך התלבשתי אתמול למסיבת ההשקה של הדיסק החדש של בריטני ספירס. לא, באמת שלא). כאן גוגל+ מכניסים את Circles, דרך נוחה ואינטואיטיבית לקטלג את המעגלים החברתיים שלנו כדי להקל על שיתוף של תכנים.

שליטה נוחה יותר באפשרויות השיתוף - Circles של Google+ (צילומסך)

אם לא במעגלים, אולי דרך הוידאו

המצב קצת שונה כשמדובר בבני נוער – עוד לפני הפסיכולוגיה ההתפתחותית שמדברת על הצורך בהכרה ובחשיפה לכמה שיותר מעגלים (חוץ ממעגל החברים לשעבר, זה לא נחשב)  שמייתר את Circles הנושא המהותי יותר הוא הזהות הוירטואלית של בני הנוער ברשת: בניגוד לאנשים בקבוצות גיל מבוגרות יותר שיש להם מעגלים בכמה רשתות חברתיות (חלקן וירטואליות, חלקן בחיים האמיתיים, חלקן בקשרים דיגיטליים, חלקן לא) אחוז הקשרים החברתיים של בני נוער שמתקיימים בפייסבוק, גם עם מעגלים חברתיים מהחיים האמתיים (קבוצת הכדורגל לדוגמא) הוא גבוה משמעותית.

רוצה לומר כשכל העברת המידע (תמונות, וידאו וגו') בין בני נוער מתרחשת בפייסבוק והזהות הוירטואלית שלהם שסביבה נאסף כל התוכן במשך השנים האחרונות, קשה לראות את בני הנוער מתחילים לבנות זהות במקום אחר (בעולם אוטופי אם היה אפשר לסנכרן את העולמות באמצעות Facebook Connect זה היה מניח את הדעת).

אני חושב שהתקווה הגדולה של גוגל+ בכל מה שקשור לכניסה לעולמות הנוער הוא דווקא דרך הפיצ'רים שמאפשרים שיחות וידאו. היום, בני הנוער משתמשים בעיקר בסקייפ ודומיו כדי לנהל שיחות וידאו ויכול להיות שכלי מוצלח ואינטואיטיבי של גוגל שיהיה נגיש מהרשת ולא יצריך תוכנה מיוחדת (ואפילו יתורגם לעברית) יביא בני נוער להשתמש בו בתור שירות שיחות הוידאו כברירת מחדל. נחכה ונראה.