כל הפוסטים עם התגית ידיעות אחרונות

ידיעות אחרונות ו bona מציגים: חיפוש עבודה לקיץ

מאת עומר קפלן בתאריך יוני 16, 2009 בנושא רשתות חברתיות, תוכן לפוסט זה 16 תגובות
16062009294

הקדמה: תמיד היה לי קצת חשש מהיום בו אני אצטרך לכתוב כאן פוסט על האתר אותו אני מנהל (ר' גילוי נאות בתחתית הפוסט). עד היום פשוט נמנעתי מלכתוב על מהלכים ופרוייקטים שאנחנו עושים ב bona בעיקר בגלל שלא רציתי לצטייר בתור מישהו שמקדם את הפרוייקטים שלו בכל מדיום בכוח. בכל מקרה, הפרוייקט שאותו אציג בפוסט הוא מספיק משמעותי בעיני ואני מקווה שאני מספיק בגר כדי לשמור על ההפרדה האובייקטיבית, עד כמה שאפשר בין התפקידים בלוגר-מנהל אתר.

עבודה לקיץ לבני נוער

מחקרים מראים כי בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים משתמשים באינטרנט ככלי לחיפוש עבודה. לראיה, שוק ה Online Calssifides בארצות הברית נמצא רק בעליה (אם כי לא כולם יודעים לתרגם את העניין לכסף). בארץ, ובהקשר לבני נוער, מדי שנה מסתערים אלפי בני נוער על קניונים ועל חנויות במרכזי הערים ומחפשים עבודה כדי לממן לעצמם את הפסטיבלים בקיץ (או הנסיעה לאילת)* אני מאמין שרובנו חווינו את הסיטואציה הזו בימי בחרותינו.

בהמשך לפרוייקט "עבודה לקיץ" שעשינו ב bona בשנה שעברה ונתן לנו ערך מוסף גדול מאד לאתר (ולא מעט טראפיק), החלטנו השנה ללכת על משהו קצת יותר גדול מבחינת חשיפה ועומק ובעיקר, לבחון את החיבור לעיתון המודפס. אז אם תפתחו את "ידיעות אחרונות" היום, תראו אותנו בעמוד המרכזי:

16062009294

עובדים בגדול – חיפוש עבודה לנוער בחופש הגדול (ידיעות אחרונות 16.6.2009)

אני מניח שאם הייתי צריך להכניס מודעה לעיתון זה היה עולי לי בהרבה פחות מאמץ אבל הבחירה כאן הייתה ללכת במסלול של התוכן, בעיקר בגלל שמהעולם הזה באתי ותמיד אעדיף לתת ערך מוסף, גם אם מדובר ב"פרסום דרך תוכן". בבחירה ללכת על תוכן מול מודעה הרווחתי כמה דברים: צ'יפרתי את כתבי הנוער שלי שמרגישים עכשיו חלק ממשהו גדול ומקבלים שיעור באפקטיביות של פרסום (וגם יכולים לרוץ בבית ספר עם העיתון ביד ולספר לחבר'ה), אני מצטייר כאתר תוכן ופחות כרשת חברתית (על כך בהמשך) ובכלל, אני לא מאמין שאוכל אי פעם להכניס מודעה בכפולה האמצעית של ידיעות.

הייתרון היחסי של bona

אני לא מאמין ש bona צריכה להתיימר להיות משהו שהיא לא ואם יש משהו שאני אוהב לעשות זה לפרגן לדברים שה"מתחרים" של bona עושים טוב: בפורמט הנוכחי שלה, bona היא לא שין1 או מקושרים מבחינת גודל הקהילה ולא ג'נענע מבחינת החיבור לתוכן פופולארי. אם הייתי צריך להציע על הייחוד של bona לעומת אתרי הנוער האחרים, הייתי שם את האצבע על התוכן המערכתי ועל החיבור לקבוצת ידיעות אחרונות:

בעולם התוכן המערכתי bona מתחילה (זה נשמע לי הגיוני הרבה יותר בלשון נקבה) למצוא את עצמה בחצי שנה האחרונה ואם בשלבים הראשונים האתר ניסה למתג את עצמו כרשת חברתית (בעזרת התיכופוניסט זצ"ל), היום אני מעדיף לקחת את האתר למגרש שבו הוא יכול להצטיין ולספק לגולשים נישה חדשה שפחות מפותחת בארץ (רוצה לומר, בכל הנוגע לרשת חברתית, יש אתרים בארץ שעושים את זה הרבה יותר טוב).

החיבור לקבוצת ידיעות הוא לטעמי ה X factor, בדיוק הדבר הזה שלי יש ולאחרים לא יכול להיות. שיתוף פעולה מלא מצד הקבוצה יכול להוציא תחת כפיו מוצר מעניין מאד ופרוייקט העבודה לקיץ הוא מעין בלון ניסוי לבדיקת החיבור של הבורג הקטן בשם bona לרובוטריק הענק בשם קבוצת ידיעות וחשוב מכך, האפקטיביות של כזה שיתוף פעולה.

הערות, גילוי נאות ועוף דה רקורד

הערה #1: חשוב לציין כי המדור בעיתון כתוב פחות לנוער וקצת יותר להורים של הנוער

הערה #2 (*): שמתם לב שכוכב נולד העבירו את הגמר לאילת השנה? בדיוק מהסיבה שציינתי מוקדם יותר: לבני נוער אין כסף להוציא גם על נסיעה לאילת וגם על גמר כוכב נולד בטבריה, החיבור נראה נכון בהחלט.

גילוי נאות: מזה שנתיים אני עובד ב bona, בגלגולה הראשון בתור עורך ראשי ובשמונה החודשים האחרונים בתור מנהל האתר. אין לי בפוסט הזה כוונה לדחוף את הפרוייקט מבחינה שיווקית (בואו נודה באמת, הררי הטראפיק לא יגיעו מתנועת הנוער) ואני מקווה שהצלחתי לרקוד יפה בין הטיפות.

הנוער לא טיפש – תגובה ליהודה נוריאל

מאת עומר קפלן בתאריך יוני 7, 2009 בנושא דעות לפוסט זה 3 תגובות

כששומעים את צמד המילים "הנוער הישראלי", קשה שלא לדמיין תמונות של בני נוער בקריית גת שורפים את בית הספר, או שכבת י"ב בפתח תקווה שלא מוכנים לערוך מסיבת סיום ללא אלכוהול וזאת עוד בלי להזכיר מילים כמו גז מזגנים, דבק מגע ושליחת תמונות ערום דרך הטלפון הסלולרי. ברוח הקישורים האחרונים, התפרסם ביום שישי האחרון (5.6.09)  באחד ממוספי סוף השבוע של ידיעות אחרונות מאמר דעה מאת יהודה נוריאל.

לחצו על התמונה כדי לקרוא אותו -

[singlepic id=1 w=450 h=345 mode=watermark float=]

במאמר, מכריז נוריאל על תחילתו של תהליך "היטפשות" של הנוער שתחילתו באי הגעתם לשבוע הספר (5% בלבד מתוך סך המבקרים, על פי מחקר מטעם משרד התעשייה והמסחר).  זאת ועוד, טוען נוריאל כי בצעירותו היה מחליף ספרים כי "זה מגניב" ומסיים בהאשמה כלפי ההורים, המדינה והציבור שעוצמים עיניים ומזמרים את המנטרה של "הנוער לא רוצה לקרוא".

מי אמר שהנוער לא קורא?

קטונתי מלצאת בהצהרות מכלילות בסגנון "הנוער טיפש" (במיוחד על סמך מחקר שתקף רק לגבי שבוע הספר, בניגוד למקומות אחרים לצריכת ספרים) אבל אני יכול להעיד על מגמות:  68% מבני 17-12 בארה"ב משתמשים בחיבור מהיר לאינטרנט, עליה של כמעט 30% משנת 2005 ובהתבסס על מחקרים שקובעים כי 54% מזמן הגלישה של הנוער בישראל הוא באתרי תוכן גדולים (וואלה, ynet), אפשר לומר שהנוער בישראל קורא – והרבה.

נכון, הכתיבה באינטרנט שונה לאין שיעור מכתיבת רומנים, כל שכן מכתיבה  עיותנאות מסורתית: המידע ממוצה ומוגש לקורא ב 400 מילה או פחות עם תמונות גדולות וכמה שיותר מולטימדיה מסביב. נכון, אוצר המילים האינטרנטי קטן בהרבה בהשוואה לספר עם עורך לשוני, עורך ספרותי ומו"ל שמשגיח על העברית. מצד שני, הנוער נחשף כמעט על בסיס יומי לערכים בויקיפדיה, לכתבות מגזיניות המכילות הרים של מידע ולכתבות באתרים מקצועיים. אז אולי האיכות של המידע ירדה, אבל אם נסתכל על הנתונים אמפירית, יכול להיות שנמצא שהנוער היום מחזיק בהרבה יותר מידע מנוער בעבר, דווקא בגלל התכונות האקלקטיות של הרשת.

עולם הדמיון 2.0

בחלקו השני של מאמר הדעה, מביא נוריאל את סיפור "דין ספרים כדין כדורגל" בוא הוא מספר שבצעירותו היה קורא ספרים שלדבריו היו "שער לעולם קסום". אם להודות על האמת, כשהייתי ילד גם אני הייתי קורא ספרי פנטזיה ומדע בדיוני ובעוונותי הייתי נפגש עם חברים בערב כדי לשחק מבוכים ודרקונים. עולם הדמיון של הנוער היום הוא שונה ואין ספק שמילת המפתח כאן היא סף הגירויים.

ספר של הארי פוטר אולי עומד בזכות עצמו, אבל אין ספק שהגיבוי הקולנועי תורם לא מעט. הדוגמה הטובה ביותר לדעתי ל"עולם הדמיון 2.0" היא משחק המחשב ההמוני World of Warcraft בו מליוני בני נוער חיים בעולם של דמיון, מדברים זה עם זה בשפה שמתאימה לעולם המשחק ומקבלים את ליטרת הבשר היומית שלהם, תרתי משמע. לצד משחק המחשב המצליח, יצאו לא מעט ספרי WoW שמעשירים את החוויה עבור אותם צעירים, וכך מי שלא נחפש לספרי פנטזיה באופן ישיר, יקבל אותם דרך המשחקים – ואת זה לא קונים בשבוע הספר.

אולי דווקא הספר צריך להתכופף

חשוב להבין, הכלים הנדרשים להתנהלות בעולם היום הם שונים לחלוטין מבעבר. אם פעם ידע היה נצבר דרך ספרים, הוגים ופילוסופים, היום השכילו לסכם ולעבד את המידע בצורה כזו שיהיה קל יותר לצרוך אותו גם מבחינת שפה, אבל חשוב מכך – מבחינת זמן. יכול להיות שמי שצריך להתכופף בקרב האפי לטענת נוריאל בין הספר לאינטרנט הוא דווקא הספר ולהיות אטרקטיבי מספיק כדי שנוער יצרוך אותו לצד התחביבים האחרים שלהם.

בכל מקרה – ממחקר על שבוע הספר ועד "הנוער טיפש" הדרך עוד ארוכה.