המכירות בשוק הספרים האלקטרוניים לילדים נאמדו בלא פחות מ-3.08 מיליאר דולר בשנת 2010 ועם הכניסה המשעותית של קוראי הספרים האלקטרוניים בשנה החולפת, ספרים אלקטרונים לילדים מהווים 11% ממחזור המכירות של הוצאות הספרים הגדולות בארה"ב. סקר שוק חדש שהתפרסם בשבוע שעבר על ידי מכון המחקר PubTrack Consumer והוצג בכנס העוסק בהוצאת ספרים בעידן הדיגיטלי, מציג שוק בעל פוטנציאל גדול עבור ילדים ובני נוער צעירים. בכל הקשור בקריאת ספרים על גבי פלטפורמה דיגיטלית, בני נוער עדיין מפגרים מאחור.

קוראים, אבל לא בדיגיטל (התמונה ברשיון Creative Commons על ידי Joe Shlabotnik)

ילדים: קהל הקוראים העיקרי (והם אפילו מבקשים את זה)

חנויות האפליקציות של קוראי הספרים האלקטרוניים (Kindle של אמאזון, iPad ודומיהם) מלאות באפליקציות ספרי ילדים שמניבות, כך על פי הסקר של PubTrackרווחים גדולים עבור הוצאות הספרים והמפרסמים כאשר המנוע שמאחורי הרכישות הוא דווקא הילדים עצמם: יותר מ-85% מהרכישות של ספרי הילדים מתבצעות בצורה אימפולסיבית כאשר הילד (בגיל 12-0) רואה ספר בחנות האפליקציות ומבקש מההורה לקנות אותו.

בדומה למה שקורה בגילאים מאוחרים יותר, קוראי הספרים נמצאים בבעלות ההורים כאשר הקריאה מתבצעת בשיתוף עם הילד, או במקרים מסוימים המכישר נמסר אליו לאחר שההורה משדרג את שלו. עבור ההורים, מדובר בהוצאה משתלמת: מחיר ספר ממוצע בשנת 2011 היה באיזור ה-10$ כאשר ספר ילדים עמד על 4.57$ בלבד. בסקר, ילדים העידו שהם בוחרים את הספר לפי החזות החיצונית שלו, כאשר הם מעדיפים שספר יהיה "Fun and cool", יותר מכל דבר אחר.

בני נוער: נשארים במודפס, בנתיים

לפני כשבוע וחצי יצאה חברת Apple בהכרזה על iBooks 2, מהלך שאמור להמיר ספרי לימוד לתיכונים ומכללות (קולג'ים, בעיקר) לפורמט דיגיטלי ואינטראקטיבי (ראו סיקור חי של מסיבת העיתונאים ב-Cnet News). למרות הכל, אפל וחברות דומות המבקשות לבצע מהלכים של דיגיטציה, לוקחות בחשבון את המובן מאליו – בני נוער וצעירים אוהבים ורוצים לקרוא ספרים בפורמט דיגיטלי. המחקר של PubTrack מצדו, מראה דווקא על מגמה הפוכה – 66% מבני הנוער מעדיפים לקרוא ספרים מודפסים, לעומת 8% בלבד שמעדיפים גרסה אלקטרונית.

להעדפה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, של בני הנוער את הספרים המודפסים על פני הדיגיטליים אפשר לתלות בלא מעט גורמים אבל בניגוד לסברות שהועלו בניתוחים באתרים אחרים (Paid Content) אני לא משוכנע שהסיבה העיקרית היא "חוסר מגניבות" של הספרים הדיגיטליים או חוסר רצון של בני הנוער להשתלב או לגלות מעורבות במוצר טכנולוגי יותר.

הסיבה הראשונה והעיקרית בעיני היא חוסר הבעלות של בני נוער על מכשירים המאפשרים לקרוא ספרים דיגיטליים בצורה נוחה. מחקר קודם שהבאנו כאן בתנועה לגבי בעלות של בני נוער על מוצר טכנולוגיה הראה שמעט מאד בני נוער מחזיקים ברשותם מחשב לוח (טאבלט) מסוג כלשהו ומעבר למחשב נייד, המסך השני של בני הנוער הוא הטלפון החכם (או מכשיר בסגנון iPod Touch), שלא מאפשר קריאה בצורה נוחה. במחקר של PubTrack רוב בני הנוער ציינו את גודל המסך בתור הסיבה העיקרית שמגבילה אותם, ובצדק.

ההורים, מבחינתם, הם עדיין הבעלים העיקריים על מחשבי הלוח וקוראי הספרים וכקטיגוריה, המוצרים הללו חדשים מדי מכדי שהורה ישדרג ויעביר אותם לילד שלו (או בין אחים וכן הלאה) כך שאפשר לצפות שבמהלך השנים הקרובות תהליך של אימוץ הטכנולוגיה יקרה באופן טבעי, ממש כמו החדירה של הטלפונים החכמים לשוק, שעל פי מחקרים עומד כבר על 40% בארה"ב. על לחלוק זמן קריאה עם ההורה בדומה לילדים צעירים יותר אין על מה לדבר, כמובן.

 הנתון המוצג בסקר לגבי העדפות הקריאה של בני נוער הוא זמני , לדעתי, ויימשך בדיוק עד שקוראי ספרים אלקטרוניים יעשו נגישים יותר גם לקבוצות גיל צעירות.

עד נובמבר 2011, עולם אתרי הנוער והילדים בישראל הציג תמונה במסגרתה השוק היה רווי באתרים ואפשרויות עבור בני נוער צעירים (גילאי 15-13, מה שנקרא tweens) וילדים ועם זאת, תקופה ארוכה לא קמו אתרים שפנו לקבוצת הגיל המבוגרת יותר של בני הנוער. לקראת סוף 2011 סקרנו כאן בתנועת הנוער את "הבועה", רשת חברתית ואתר תוכן שמנוהל על ידי בני נוער על כל האסקפטים שלו (כתיבה, עריכה, שיווק, פיתוח) ועד תחילת החודש ינואר הבועה ואתר הפורומים הפופולארי FXP התנהלו זה לצד זה – אחד בזירת התוכן ואחד בזירה הקהילתית.

במהות, teenk הוא משרד פרסום ואינטראקטיב שמתמחה בבני נוער וליבת הפעילות שלו היום מתרכזת סביב ניהול עמוד קהילה בפייסבוק (עבור שטראוס במגוון קהילות, Axe ולקוחות נוספים) והפעלה של מערך רחב שני בני נוער מכל הארץ המשתמשים את המשרד כגוף קריאייטיבי, יועץ וכמערך הפצת מסרים פרסומיים בפורמט Affiliates.

בתחילת החודש (ינואר 2012) העלתה teenk לאוויר פורטל תוכן לצעירים תחת המותג teenk buzz magazine שמתעדכן ברמה היומית על ידי עורך האתר וצוות מצוצמם של כתבים צעירים. האתר מגובה באפליקציית iPhone שמציגה את התכנים מהאתר בגרסה מותאמת לסלולר.

teenk buzz magazine (צילום מסך)

סורקים את נושאי השיחה של בני נוער דרך אפליקציה – כותבים על מה שמעניין

בעולם התוכן תמיד היו גבולות ברורים בין ה-Advertiser שמחזיק במסחר לבין ה-Publisher שמחזיק ומייצר תוכן מקורי, היום טינק רוצים להיות שניהם. בנוסף, הכניסה לעולם התוכן לצעירים על כל העלויות (כתבים, עורכים, ציוד) ואפשרויות המוניטיזציה המוגבלות היא לא טריוויאלית בעיני, במיוחד למשרד פרסום.

את כל השאלות שהיו לי בזמן שחשבתי על כתיבת הפוסט הזה שלחתי ליניב ויצמן, מנכ"ל teenk, הראיון לפניכם.

להיכנס לעולם המדיה ולהרים פורטל תוכן על כל הלוגיסטיקה הכרוכה באופרציה כזו היא לא הבחירה הטבעית עבור משרד פרסום. למה תוכן? ולמה דווקא עכשיו?

יניב: בניגוד למשרדי פרסום קונבנציונאלים טינק מנהלת קהילה של 5,000 מובילי דעה. האתר הוא קודם כל עבורם והוא מהווה את המקום להיות מעודכן בכל הדברים הכי מדוברים ומעניינים. בנוסף, כחלק מהמומחיות של טינק בעולמות של בני נוער וצעירים יש לנו כאן הזדמנות לשתף במידע ובתוכן המעניין קהל יעד זה.

איפה אתה רואה את החזר ההשקעה על הקמת הפורטל ופיתוח האפליקציה? האם מודל ההכנסות מהפורטל יהיה כמו כל אתר מדיה שאנחנו מכירים היום?

המודל העסקי מבוסס על חבילה רחבה של כלי מדיה שעוזרים להגיע למאות אלפי בני נוער עם מסרים פרסומיים. השילוב בין האתר (תוכן שיווקי, באנרים), פעילות באזרים ביצירת שיחה ודטה בייס נרחב נותנים מענה מצוין לצורך זה.

מעבר לקונספט של "צעירים-כותבים-לצעירים", איפה אתה רואה את הייתרון בפורטל החדש של טיקנ מול מערכות תוכן וותיקות יותר מצד אחד או מומחיות יותר (לדוגמא: עמרי חיון ברכילות או mako בסיקור טלוויזיוני)?

המודל המעניין הוא מודל שאיבת התוכן. באמצעות אפליקציית ה"באזומטר" שהותקנה אצל 500 מובילי דעה אנחנו סורקים בכל יום את הפרופילים שלהם ומאתרים את נושאי השיחה הכי בולטים והכי מעניינים.

אחרי שיודעים מה מעניין את הנוער, קל לכתוב על זה 

הכי מעניין: בידור, אופנה, גאדג'טים וטכנולוגיה

בהכירך את רמת הכתיבה של בני הנוער, איך זה לעבוד מול בני נוער שלרוב אין להם הכשרה עיתונאית או ניסיון בכתיבה?

יש כאן אתגר עריכה גדול אבל אנחנו מקפידים לשמור על האותנטיות בכתיבה. ברוב המקרים אין צורך בכתיבת טורים ארוכים אלא מספיק שאותם כתבים יביאו את הנושא הכי מדובר או את התמונה הכי מוצלחת וזה כבר מספיק.

הפורטל אמנם קיים רק כמה שבועות אבל לטינק יש לא מעט ניסיון בהפקת תוכן לבני נוער גם לפני כן, אילו נושאים מצאתם שהכי מעניינים את בני הנוער היום?

הנושאים הכי חזקים הם ללא ספק בידור ורכילות, אופנה ועולמות של גאדג'טים , אינטרנט וטכנולוגיה חדשה.

איך אתם מתכננים לשלב את הלקוחות של teenk בפעילות של הפורטל?

בכל קמפיין של טינק תפורסם כתבת תוכן שיווקי באתר. בחלק מהמקרים הכתבים עצמם ישמשו גם ככתבים צעירים ויכתבו על המוצר או הקמפיין או ככאלה שמנסים ובודקים מוצרים חדשים ומדווחים לגולשים באתר. חלק מהלקוחות גם הולכים לקחת חסות על מדורים שלמים.

מסר לחברות פרסום אחרות שחושבות להיכנס לעולם התוכן?

עזבו אתכם, זה מסובך לאללה

עוד על פרסום לצעירים 

• דומינוס מוכרים לבני נוער דרך אפליקציית iPad
• מותגים: זה הזמן להשקיע בחברים האמיתיים שלכם בפייסבוק
• מחקר: בנות נוער הן מובילות הדעה האמיתיות באינטרנט

בני נוער שולחים דרך הטלפון הסלולרי שלהם שבע הודעות לכל שעת ערות, לא פחות מ-3,417 הודעות בחודש. את המספרים המדהימים הללו מציגים בנילסן בסקר הרבעון השלישי של 2011. הסקר מתמקד הפעם בעולם הטלפונים הניידים ומעבר לנתון המדהים על מספר ההדעות שבני נוער שולחים, יש שם עוד כמה תובנות מעניינות לגבי הרגלי השימוש של בני נוער בטלפון הסלולרי.

זוכרים את 2009? לקראת סוף אותה שנה נילסן, אחד ממכוני המחקר הגדולים והמשמעותיים בארה"ב פרסם סקר שלו לגבי יום ממוצע בחייו של בן נוער אמריקאי. בין הממוצאים של אותו הסקר נילסן מצאו כי אחד מכל שלושה בני נוער משתמש באינטרנט סלולרי ומספר ההודעות שכל בן נוער שולח עומד על 96 ביום, בערך 2,700 הודעות בחודש.

7 הודעות לכל שעת ערות (cc-GoodNCrazy)

בצורה לא מפתיעה במיוחד, בנות נוער ממשיכות להוביל את צריכת התוכן בסלולרי וצריכת ההודעות שלהן (SMS ו-MMS) עומדת על 3,915 הודעות בחודש לעומת 2,815 של בני נוער. בצד השני של הדברים, בני נוער כמעט לא משתמשים בשיחות קוליות בטלפונים הסלולריים, זאת בהתאם למגמה שמציגים נילסן על ידירה כללית בשימוש בשיחות קוליות בסלולריים: אם ב-2009 מספר דקות השיחה הכולל (לנשים, צרכניות המידע הגדולות יותר) עמד על 861 דקות בחודש, היום המספר הממוצע לדקות שיחה בארה"ב עומד על 771 בלבד.

חדירת הסמארטפונים אצל בני הנוער הוכפלה

בהשווה ל-2009, שם ל-16% בלבד מבני הנוער היה סמארטפון ברשותם, היום ל-40% מבני הנוער האמריקאים יש טלפון חכם כשהמכשיר המוביל בארה"ב, נכון להיום הוא ה-iPhone 4. מבחינת מערכות ההפעלה, מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בארה"ב היא אנדרואיד עם 44.2% מהמשתמשים (עם חברות כמו HTC, סמסונג ומוטורולה) כש-iOS של אפל עומדת על 28% ובלאקברי עומדת על 17%.

40% מבני הנוער בארה"ב מחזיקים סמארטפון (נילסן)

הנתון האחרון שמופיע בהקשר של בני נוער בסקר של נילסן הוא השימוש ב-Data בטלפונים הסלולריים. למרות השימוש האינטנסיבי בסלולר, בני נוער משתמשים בממוצע ב-321 מגה-בייט של דאטא, עלייה דרמטית מהרבעון השלישי של 2010 שם השתמשו בני נוער ב-90 מגה-בייט בלבד. למרות שהנתון הזה לא מעיד על שימוש אינטרנט באופן כללי דרך הנייד (הוא לא מייצג שימוש באינטרנט אלחוטי, אלא רק דרך הרשת הסלולרית) הוא מייצג, בהשוואה לקבוצות הגיל האחרות את השימוש באינטרנט הסלולרי אצל בני נוער כשהם "בדרכים".

את המחקר של נילסן ניתן להוריד כאן (נדרשת הרשמה קצרה).

]]> http://tnoathanoar.co.il/3047/%d7%a1%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9d-3417-%d7%94%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9/feed/ 0 http://tnoathanoar.co.il/3008/%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%95%d7%9b%d7%a1%d7%a3-2011-%d7%97%d7%95%d7%a1%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8/ http://tnoathanoar.co.il/3008/%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%95%d7%9b%d7%a1%d7%a3-2011-%d7%97%d7%95%d7%a1%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8/#comments Sun, 11 Dec 2011 10:04:02 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=3008

לאורך השנים האינטראקציה של בני נוער עם כסף הייתה לכל הפחות מורכבת. בשנים האחרונות, המעמד של בני הנוער בתוך התא המשפחתי בכל הקשור לרכישות רק מתחזק: בני נוער מקבלים את האחריות על השוואת מחירים ובחירת מוצרים, אפילו בתחומים פחות "טכנולוגיים" (מכונת כביסה, לדוגמא), בעיקר כי יש להם הרבה זמן לחפש והם יודעים להתנהל מצויין במאגרי מידע.

מצד שני, בני נוער חיים בעולם מוגבל יחסית מבחינה כלכלית: הם מקבלים סכום מוגבל של דמי כיס, הם לא תמיד ניידים מבחינת רכב ולמרות שהם נחשפים ואוהבים טכנולוגיה, הם בדרך כלל צריכים לחכות עד שאבא ישדרג את האייפון בשביל לקבל אחד. לאורך השנתיים האחרונות בני נוער אמרו ב-2009 שהם מוכנים להוציא כסף על כל מה שכיף, אבל כבר לקראת אמצע השנה התחילו כבר להדק את החגורה. ב-2010 אפשר כבר היה לראות התייצבות ומגמה של חיסכון וניהול חכם יותר של בני נוער את דמי הכיס שלהם, אפילו בישראל.

מסקר שפרסמה חברת ההשקעות האמריקאית Charles Schwab , נראה שהמגמה ב-2011 היא להמשיך לחסוך, אפילו קצת לכיוון הקיצוניות.

התמונה ברשיון Creative Commons על ידי PinkStock Photos

השפעת המיתון

רוב גדול של בני הנוער האמריקאים (75%, בסקר הם מדברים על בני נוער מבוגרים יותר, בני 18-16, כאלה שיש להם חשבונות בנק) אומרים שהורים שלהם דיברו איתם במהמלך השנה על צמצומים והמצב הכלכלי בבית ולא פחות מ-93% מעידים שהמשפחה שלהם הושפעה, בדרך זו או אחרת, מהמיתון. השינויים במצב המשפחתי הפיזי הובילו לשינוי מחשבתי אצל בני נוער: הם עברו מהתפיסה של 2009 ו"להוציא על מה שכיף" לביטויים בסגנון "אני שמח על מה שיש לי" ומבקשים פחות מוצרים או כסף מההורים.

כתוצאה מהמיתון, הלקח העיקרי שבני הנוער האמריקאים למדו (על פי הסקר) הוא "חשוב שיהיו חסכונות לזמנים קשים" (73%) ו"קל להיסחף ולהוציא יותר מדי כסף כשהזמנים טובים" (59%). בהמשך לשינוי המחשבתי, רוב בני הנוער מאמינים כי שיתוך הידע שלהם להתנהלות כלכלית נכונה יכולה לסייע בלהוציא את ארה"ב מהמשבר הכלכלי.

למרות המיתון, עניין ומימוש עצמי הם העיקר בעבודה 

על פי הסקר, בני נוער תופסים את המציאות הכלכלית של היום כקשה יותר מאשר המציאות הכלכלית בה חיו ההורים שלהם: ההשכלה הגבוהה יקרה יותר, יש לחץ גדול יותר לרכוש מוצרים (68%, מוצרים כגון מחשבים או טלפונים ניידים) אנשים צריכים לעשות יותר החלטות כלכליות ובאופן כללי, אנשים היום פשוט יותר אובססיביים לכסף (53%). עם כל זאת, מרבית בני הנוער (59%) מאמינים שיצליחו יותר מהוריהם מבחינה כלכלית.

כמה יצליחו? פי 3. ההכנסה הממוצעת בארה"ב למשק בית היא 50,000$ בשנה. בסקר, בני הנוער מאמינים שברגע שיבססו קריירה, ההכנסה הממוצעת שלהם תעמוד על לא פחות מ-150,000$ ומשכורת ממוצעת של 73,000$ עבור משרה התחלתית.

עם כל זאת,  בדומה לדור ה-Y הבוגר מבני הנוער, מה שמניע את בני הנוער בבחירת עבודה הוא העניין והמימוש העצמי (65%) ולאו דווקא המשכורת.

בני הנוער מגדירים עצמם "סופר חסכנים"

החיסכון הממוצע לבן נוער כפי שעולה מהסקר הוא 966$ (כ- 3,600 ש"ח). בני הנוער האמריקאים חוסכים בעיקר  כדי לממן את הלימודים שלהם בקולג' (76%) ורק לאחר מכן למקרה חירום (46%) ולרכישות גדולות (כמו אייפוד או מחשב, 43%). לא פחות מ-77% מבני הנוער מגדירים עצמם עתה "סופר חסכנים" בניגוד ל"בזבזנים". רוב הכסף מגיע לבני הנוער מעבודה ומתנות כאשר כדי הכיס הממוצעים לבן נוער עומדים על 16$ לשבוע (כ-60 ש"ח לשבוע, 240 ש"ח לחודש).

בישראל בני נוער קצת שונים מבני הנוער בארה"ב, בעיקר בגלל מסלול החיים השונה אבל המגמה של השנים האחרונות היא להתנהל נכון יותר מבחינה כלכלית וכבר מזמן להוציא כסף על כיף, לפחות בלי מחשבה מראש.

להורדת אינפוגרפיקה עם עיקרי הסקר של Charles Schwab (קובץ PDF) – לחצו כאן

עוד על התנהלות כלכלית של בני נוער

• 2010 – סקר בני נוער בישראל, כולל ממצאים בנושא דמי כיס
• BillMyParents – סטארטאפ שנועד לייעל את מערכת היחסים הכלכלית בין הורים ובני נוער

אחד האתגרים המשמעותיים בתחום השיווק לצעירים הוא היכולת לבצע מוניטיזציה, או מה שקרוי בעולם השיווק האינטרנטי Convert to paymant (המרה לתשלום) אצל בני נוער. לכאורה, לקבוצת הגיל הזו יש את כל מה שצריך כדי להיות כוח קניה משמעותי מאד באינטרנט: הם מבלים המון שעות באינטרנט, אוהבים מותגים, יש להם גישה למאגרי מידע ואת היכולת לחפש בהם בצורה טובה, קונים לא מעט בצורה אימפולסיבית ומהווים קהל טוב לרכישה של Virtual Goods, בתוך עולמות של משחקים חברתיים ובכלל.

לאורך השנים, קמו ונפלו חברות ויוזמות שקשורות לגביית כסף מבני הנוער באינטרנט (בשיתוף ההורים או דרך סלולר) ומדי פעם עולה איזושהי יוזמה חדשה ומעניינת, אבל דווקא לאחורנה, באמצעות מפגש בין שתי דרכים שאני מאד אוהב, התוכן והטכנולוגיה יש מעיין חצי-פתרון מעניין מאד ששווה לנו ללמוד אותו לפני שהוא עושה עלייה באופן רשמי.

שירות מבוסס מיקום יכול להיות הפתרון (התמונה ברישיון Creative Commons על ידי Michael Mistretta)

נאמנות לקוחות: תראה את זה לקופאי

את השיווק מבוסס המיקום כבר סימנו כאן כאחד הטרנדים המעניינים ביותר שצפויים להערכתנו לצבור תאוצה בשנה הקרובה. בעולם הצעירים, יש משהו מאד נכון בלייצר נאמנות לקוחות בקרב קהל שמאד מחובר, מעריך ואוהב מותגים. עם זאת, קשה יהיה לעשות את הצעד הבא ולגרום לבני נוער לבצע רכישות בזכות אותו שירות כי כאמור, כרטיס אשראי לרוב אין להם.

ההשקה של Facebook Deals לפני כעשרה ימים הציגה קונספט פשוט מאד: תגיע למקום מסוים, תראה לכל החברים שלך שאתה נמצא שם (צ'קאין), את האישור תראה לקופאי ותקבל הטבה במקום.

יש משהו מאד נכון בחשיבה הזו בהקשר לנאמנות לקוחות: יש הטבה אטרקטיבית שהעסק מציע כדי להביא אליו אנשים ולגרום להם לחזור אליו. בעולם המדיה החברתית התשלום שהלקוח צריך להעביר כדי לקבל את ההטבה יכול להיות תשלום פיזי (כמו בעולם הקניות החברתיות) או תשלום באמצעות "הון חברתי" (Social Capital). ברגע שהלקוח עושה צ'קאין במקום מסוים, החברים שלו נחשפים לעסק ולכל הקישורים הנלווים והוא, מצדו, מקבל את ההטבה.

הון חברתי הוא מטבע לכל דבר

אז נכון שאין כאן דרך ממשית לגבות מבי נוער כסף באמצעות הרשת (עוד חזון למועד) אבל יש כאן טכנולוגיה שתוכל להביא את בני הנוער לעסק ולייצר נאמנות לקוחות מהסוג שמשתמש במטבע שיש לצעירים והרבה. צעד חכם בכיוון הזה יכול להיות מדידה של ההון החברתי של הצרכן והעמדה שלו ביחס ישר לגובה ההטבה. כלומר, הגיוני שאדם שיחשוף את העסק שלו ל 1,000 חברי פייסבוק יקבל הטבה משמעותית לעומת אדם שחשף אותו רק ל 100 (אם נוציא את המשתנה האיכותי ונדבר על כמויות).

באותו הקשר, ולקראת סיום הפוסט, הייתי רוצה לחשוף אתכם ליישום מעניין מאד בהקשר הזה של סטארסאקס שהצליחו "למשחק" (להפוך למשחק) את העניין של נאמנות לקוחות עם חנות וירטואלית לצד נקודות המכירה, פשוט תפור על צעירים.

עוד לא יבש הדיו הוירטואלי על הפוסט על התחממות בגזרת האתרים לילדים בישראל וכבר נכנס לתחום שחקן שעשוי להעלות את הסטרנדט לרמה חדשה.

היום הושק באופן שקט האתר מיקמק (mikmak.co.il) מבית D.I.C: עולם וירטואלי שמיועד לילדים קטנים (עד גילאי 12) וכולו סובב סביב יצורים נמוכי קומה ופרוותיים הנקראים מיקמקים. אחרי כמה שעות של משחק אינטנסיבי, אני יכול לומד בפה מלא – כל הכבוד. אבל עוד לפני הסופרלטיבים, אני רוצה לקחת אתכם לתוך כמה מהפיצ'רים המעניינים של המשחק.

תהליך הרשמה – ידידותי עם דגש על אבטחה

יש מישהו בחברת הפיתוח של מיקמק שמבין ילדים (או לכל הפחות יש לו כמה). תהליך ההרשמה למשחק הוא ידידותי מאד, עם כפתורים גדולים וציורים נחמדים ברקע. ניכר כי תשומת לב רבה הקודשה לנושא האבטחה בכל הקשור בתהליך ההרשמה כשהפיצ'ר הבולט כאן הוא הצ'אט: ההורים יכולים לבחור לתת לילד להשתמש בצ'אט "פתוח" (עם מודרציה למילים פוגעניות) או צ'אט עם משפטים מובנים מראש.

מרגע סיום תהליך ההרשמה המיקמק נוצר ולא ניתן לחזור ולשנות את האפשרויות בקלות יחסית כך שההורה יכול להיות רגוע.

מסך בחירת הצ'אט במיקמק (צילומסך)

עולם המשחק – ירידה גבוהה לפרטים

העולם של מיקמק בנוי ממספר אזורים (עיר, ג'ונגל, חוף ים, קלאב) כאשר בכל איזור מספר מבנים שניתן להיכנס לתוכם (בעיר – חנויות, בקלאב – מועדון ריקודים). הגימור של עולם המשחק הוא גבוה במיוחד וחוץ ממספר באגים מזערי, בעיקר באנימציות ובאמוטיקונים, חווית המשחק זורמת מאד ומהנה (בשבילי).

עולם הג'ונגל במיקמק (צילומסך)

אחרי מספר שעות, אי אפשר שלא להיות מוקסמים מעולם של מיקמק: ברקע מתנגנת מוזיקה רגועה ונחמדה, יש המון חפצים שניתן לערוך איתם אינטראקציה למרות שאין להם ערך משחקי (כמו מצלמה על החוף שסתם עושה פלאש אבל נחמד לעמוד ולצלם את עצמך סתם ככה) ועוד יותר חפצים שכן (כמו מכונות המשחק בארקייד שבאמת מכילות משחקים פשוטים כמו ארקנואיד).

גם בעולם המשחק עצמו הכל נורא סטרילי מבחינת האבטחה וקשה יחסית לצאת מהתבניות שמכתיב המשחק ולהתבטא בחופשיות. דוגמא טובה היא מערכת ההדעות האישיות שמסודרת בצורה של גלויות – אי אפשר לכתוב הודעה פרטית אמיתית אלא לבחור מתוך מספר תבניות שעולות כסף משחק (מה שיהפוך את ההודעות הללו ללא כל כך פופולאריות).

הודעות אישיות במיקמק (צילומסך)

מודל עסקי – פרימיום, שיתופי פעולה וטובין וירטואליים

כבר סימנו הלוך וסמן את הטובין הוירטואליים כאחד הטרנדים המוצלחים של השנה הקרובה וגם במיקמק לא פסחו על הנושא: קניות בעולם של מיקמק מתנהלות על בסיס כסף משחק וירטואלי (נקרא: מטבעות) כשניתן להשיג אותו באמצעות יצירת קשרים, משחק באזורים השונים בתוך העולם ושיתופי פעולה.

החנויות בעולם של מיקמק אטרקטיביות מאד ובנויות בצורה טובה מאד לקהל הצעיר:

חנות הבגדים (צילומסך)

המודל העסקי של מיקמק מבוסס על מודל פרימיום (Freemium) כאשר העולם הוירטואלי ומשחק בו הם בחינם אבל במקביל מתבצעת מכירת מנויים (ביום כתיבת הפוסט מנוי שנתי עולה 179 ש"ח).

במקביל להשקת האתר, כבר עלה לאוויר שיתוף פעולה עם דוריטוס (שטראוס-עלית) שמבוסס על קודים מאריזות החטיף. ארבעה קודים שווים מצד אחד לחפצים מגניבים במשחק לילדים ולמנוי חודשי להורים. שיתוף פעולה מסוג זה מראה את הפוטנציאל העצום שיש לעולמות וירטואלים אצל ילדים ואת האמונה של החברות המסחריות הגדולות בטרנד הטובין הוירטואליים.

בסופו של יום, מיקמק הוא אחד העולמות הוירטואליים האטרקטיבים יותר שראיתי בישראל ובעידן בו הורים חוששים שהילדים שלהם יסתובבו בפייסבוק, יש כאן פתרון טוב לעולם סגור (אגב פייסבוק, למיקמק יש קבוצת מעריצים שמונה, איך לא, ילדים).

גילוי נאות: אין לי קשר לעולם הוירטואלי של מיקמק ואני לא מכיר את חברת DIC. יצא פוסט מאד חיובי ומפרגן, אבל כשמגיע – מגיע.

אפשר להגיד לא מעט על AOL בשנים האחרונות כשהרוב קשור דווקא לבעיות קשות של מיתוג וחיבור לקהל שהולך ונעשה יותר צעיר, דינאמי וטכנולוגי בעוד החברה תקועה איפשהו לפני חמש שנים. היום התפרסם תקציר מחקר שפרסמה מחלקת הנוער של החברה שמצטרף לשורה של מחקרי סוף 2009 ומנסה לאפיין את הנוער בארה"ב.

המחקר נערך בקרב 1,000 בני נוער ועוסק בעיקר בהרגלי הצריכה של דור אותו הם מגדירים "דור שלושת המסכים": אונליין, אופליין וסלולר. הנה כמה נקודות מעניינות:

מתנתקים מהמחשב, קונים בגדים – תחום בולט בעולם האופליין שלא הצליח לפרוץ לשני התחומים האחרים הוא תחום האופנה. 4 מתוך 5 בני נוער מאמינים שלהתלבש יפה הוא תנאי חשוב לבטחון וביטוי עצמי גבוהים. 88% מהבנות מתעניינות באופנה לעומת 61% מהבנים.

בכל הקשור להרגלי הצריכה הפערים הם ברורים: 77% מעדיפים לקנות בחנות לעומת 41% שקונים אונליין. כנראה שעדיין לא מצאו תחליף הולם להרגשה של הסתובבות בחנות, נגיעה פיזית בבגדים ומדידה שלהם.

64% מהבנות מושפעות מהחברות שלהן בעת קניית בגדים (צילומסך)

עולם הקולנוע עדיין לא מת – במהלך שנת 2009 בני הנוער בארה"ב הלכו לעשרה סרטים בממוצע. אחרי שצפו, 56% מהם העידו שהם מוכנים לקנות את ה DVD אם אהבו את הסרט. עם זאת, מחקר בריטי שמתרפסם היום ב eMarketer מצביע דווקא על מגמה מעניינת במסגרתה ישנה העדפה לשלם על סרט ולצפות בו אונליין, מאשר לקנות עותק ב DVD.

גאדג'טים: טרנד בעלייה – אם עד היום הייתה נטייה לנכס גאדג'טים והתעניינות בהם לבנים, המחקר של AOL מראה התעניינות חוצה מגדרים וגילאים בצעצועים ואלקטרוניקה: 93% מהבנים ו 83% מהבנות שהשתתפו במחקר העידו על "התעניינות מרובה בגאדג'טים". בנוסף, 50% מהבנים ו-35% מהבנות שהשתתפו במחקר אופיינו כמאמצים מוקדמים (Early Adopters) לטכנולוגיות חדשות, מה שבנוסף ליכולת של בני הנוער להפיץ מסרים פרסומיים בצורה טובה, הופך את קהל היעד לאטרקטיבי במיוחד עבור מפרסמים שרוצים לחדיר לשוק טכנולוגיות חדשות.

את המחקר הלא אנחנו לא יכולים לתת להורדה, אבל הנה תקציר [PDF]

]]> http://tnoathanoar.co.il/1392/aol-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%99%d7%9d/feed/ 0 http://tnoathanoar.co.il/1307/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95/ http://tnoathanoar.co.il/1307/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95/#comments Mon, 30 Nov 2009 01:59:42 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=1307

הקדמה: עולם קניות של בני הנוער באינטרנט (מי שמכיר יכול לדלג)

בלי לעשות מחקר מקיף ועל בסיס אינטואיציה בלבד, נראה כי חלק לא מבוטל מהנוער מנהל את חיי האונליין שלו על גבי הפלטפורמה של פייסבוק (ואם לא כך הדבר, התחושה ש"כולם שם" תעשה את שלה בקרוב). הפעילות של בני נוער בפייסבוק, בניגוד לזו של מבוגרים יותר, נעה על פני כל הספקטרום שמציעה הפלטפורמה: החל מאפליקציות (בעיקר משחקים), דרך זירה של אלבומי תמונות וכמובן עולם הסטטוסים והעדכונים-בזמן-אמת מהנייד שצריך להרים דגל אדום אצל תוכנות המסרים המידיים (אבל על כך בפעם אחרת).

אחת החידות הגדולות בתחום של בני נוער) באינטרנט הוא היכולת למנף את כוח הקניה העצום שלהם ומאפיינים כמו קנייה אימפולסיבית והיותם של בני הנוער קשובים מאד לטרנדים עונתיים ולתרגם אותם לרכישות של ממש באמצעות כסף. מעט מאד גופים מצליחים היום "לכרטס" (מאז שרז אמר את זה בהזדמנות אני הפכתי את זה לביטוי קבוע) על בני נוער (World of Warcraft עושים את זה מדי חודש בצורה מעוררת השתאות) והעניין בעייתי משני טעמים עיקריים:

א. רוב בני הנוער שלא עובדים למחייתם מתקיימים מדמי כיס שאמנם לא מבוקרים על ידי ההורים אבל מקבלים אותם בכסף מזומן, מה שגורם לפריחה של שוק המוצרים המשומשים (יד שנייה) אבל לבעלי החנויות המקוונות לא עוזר יותר מדי.

ב. מחקרים מראשים שבכל הקשור לרכישות הקשורות במשק הבית, בני נוער משחקים גורם מרכזי בקבלת ההחלטות. עם זאת, הרכישה הסופית נעשית על ידי ההורה (בסופו של יום צריך להעביר כרטיס אשראי) ולכן מבוקרת על ידו.

במהלך השנה וקצת האחרונות בה אנחנו מסקרים את עולם הצעירים כאן בתנועה, ראינו כל מיני פתרונות יצירתיים יותר ופחות לבעיית התשלומים של בני הנוער באינטרנט: בחו"ל נפוץ מאד שוק מוצרי ה Pre-Paid (משולמים מראש), בעיקר בסלולר אבל לאחרונה ראינו יוזמה של Myspace לשווק כרטיסי אשראי כאלה. ראינו גם לא מעט חברות סטארטאפ כמו BillMyParents שנותנות לנוער לקנות חופשי, אבל תחת ביקורת של ההורים כערך מוסף ללימוד התנהלות נכונה עם כסף.

המנה העיקרית: התשובה של פייסבוק לבעיית המזומנים

למה סיפרתי לכם את כל זה? חשוב להבין שהפתרון שמציעים פייסבוק הוא כזה שיכול לחולל,בתנאים מסוימים, מהפכה קטנה-גדולה בדרך שבה בני נוער מתנהלים באינטרנט ובגישה של בעלי האתרים אליהם. נגיע למסקנות בסוף (אם אין לכם סבלנות דלגו לכותרת המשנה הבאה) אבל לפני הכל, קבלו את המנה העיקרית:

במצב הקיים היום, לכל אפליקציית פייסבוק שמנהלת מכירה של "טובין וירטואליים" יש את המטבע שלה (אצל Zynga, לדוגמא, יש לכל אפליקצייה מטבע פרימיום שאפשר לרכוש בכסף אמיתי). לפייסבוק מצדה יש מנוע של Facebook Credits שעושה את אותו הדבר בדיוק: קנה קרדיטים ותוכל לשלוח, לדוגמא, מתנות לחברים שלך. לפי נתונים שפרסמו בפייסבוק, שוק ה Credits של האתר הניב רווח של 80 מליון דולר בשנה החולפת. רכישה של קרדיטים נעשית באמצעות טופס הזנת מספר כרטיס אשראי, מה שהנגיש את כל תרבות ה Credits לפלח מצומצם מאד של משתמשים וגרם למטבעות פרימיום של חברות אחרות לשגשג (אצל Zynga, לדוגמא, אפשר לקבל מטבעות פרימיום בקנייה בכרטיס אשראי או בקבלה של "הטבות מיוחדות" כמו להתקין סרגלי כלים מפוקפקים לדפדפן).

בפייסבוק בוחנים שני צעדים עיקריים שעתידים להנגיש את עולם ה Credits גם לצעירים:

1. קניית Facebook Credits באמצעות הטלפון הסלולרי – שיתוף פעולה עם Zong, אפליקציית פייסבוק שנועדה בדיוק למטרה זו, תאפשר לבני נוער להזין את מספר הטלפון הסלולרי שלהם, לקבל קוד סודי ולבצע רכישה של קרדיטי פייסבוק באמצעות חשבון הטלפון. ככה זה נראה:

רכישה אונליין באמצעות Zong (קרדיט: Payments Online)

2. הוספת לשונית Credits לסרגל הכלים של המשתמש – למרות שפייסבוק בוחנת מספר אפשרויות עיצוב חדשות, שינוי וודאי שמסתמן הוא הוספת לשונית המצביעה על מספר הקרדיטים שנשארו למשתמש (בדומה למה שיש היום בהודעות). בצורה זו יוציאו בפייסבוק את הקרדיטים ממאחורי הקלעים של האתר אל החזית ויעודדו אפליקציות לפתח באמצעות Facebook Credits.

ארבע השלכות, מסקנות ומחשבות באופן כללי

א. בפייסבוק ניתן לרכוש קרדיטים היום באמצעות שיטות נוספות (Google Checkout, PayPal ועוד), אין ספק שהפתרון הסלולרי נועד כדי להכניס כסף מבני הנוער שמהווים ככל הנראה חלק גדול מהמשתמשים ה"כבדים" של האפליקציות ואלה שמגלים מעורבות רבה בהן.

ב. פעם אחד הגביעים הקדושים של הרשתות החברתיות היה פיתוח של מערכת "מטבע וירטואלי" (ואלוהים יודע שאני אפיינתי לפחות שתיים). אם יש הימור מושכל שאני יכול לעשות, הרי שאני דיי בטוח שבקרוב ה API של פייסבוק יאפשר לכל אתר באשר הוא להשתמש ב Facebook Credits בתור המטבע שלו ועל הדרך החברים בפייסבוק ייגבו את העמלה.

ג. עולמות התוכן אותם היה ניתן עד היום לרכוש באמצעות הטלפון הסלולרי היו מצומצמים מאד והחזקה עלייהם הייתה בעיקר של חברות הסלולר. אפשרות לתשלום של ממש בסלולרי תפתח באופן פוטנציאלי את כל עולם הרכישות באינטרנט עבור הנוער – כמובן שעינם של ההורים פקוחה על חשבון הטלפון אז לא נראה רכישות של גיטרות או קונסולות משחק, אבל 1,000,000,000 אסימונים של פוקר ב 20 ש"ח? זה לגמרי יכול לעבור מתחת לרדאר.

ד. למה דווקא פייסבוק? כי אני לא מאמין ששינוי כזה יכול היה להתרחש במקום שאין בו מאסה קריטית של יוזרים צעירים ובמיוחד לאור ההתפתחות של אפליקציותהמשחקים שפשוט דורשות יכולת למטבע פרימיום אחיד שמסוגל להניב לפייסבוק לא מעט רווחים אם רק יצליחו לרתום את הנוער ומכאן ההקדמה הלא קצרה בכלל

אחרי הפוסט של רז העוסק במצב אתרי הנוער בארץ ופוסט ההשלמה המצויין של חיים מהבלוג של טרנדי, אני חושב שדרך נאותה לסגור את כל נושא "איפה בני הנוער נמצאים היום" הוא לבחון את כל נושא הפרסום מהעיניים של הצרכן אליו מכוון המסר. בני הנוער, בדומה לצרכנים הבוגרים, נחשפים למאות פרסומות ביום ומעניין לראות איך כל הנושא של טרנדיות וטרנדים בא ליידי ביטוי.

בראיון בחרנו מדגם לא מייצג של שתי בנות נוער: אוקסנה ברדצקי (18, רמת גן) תלמידת כיתב י"ב, כתבת צעירה בראש 1 ועובדת בחברת השיווק teenk. באופן טבעי, בחרתי את אוקסנה לראיון כי היא חיה את עולם הפרסומות, השיווק וכל הנושא של טרנדים לא זר לה אלא להפך,במסגרת העבודה שלה בטינק המטרה שלה היא לייצר טרנד שמגיע אליה מחברות הפרסום. המרואיינת השניה היא שני פלדמן (17, גבעתיים) תלמידת כיתה י"ב, לומדת אומנות ומתעניינת בצילום. בניגוד לאוקסנה, שני מייצגת את לטעמי את בן הנוער הממוצע – נחשף לפרסומות ורואה ומעבד אותן בעין פחות מקצועית.

תנועת הנוער: מאיפה אתן מכירות בדרך כלל מוצרים חדשים שיוצאים לשוק?

אוקסנה: אם זה מוצר שקשור בצורה כלשהי לנוער ומכוון אליו אז סביר להניח שאני אשמע עליו דרך חברת הפירסום שאני עובדת בה ואם לא אז בקבוצות מיקוד שקשורות לאותו מוצר, עיתונים, טלווזייה, שלטי חוצות, מפה לאוזן. קורה לפעמים שאני רואה מוצרים בחו"ל וכעבור זמן מסויים אני רואה אותם גם בארץ.

שני: בדרך כלל אני רואה מוצרים חדשים בחנויות לפני שמספיקים לפרסם אותם. אבל בעיקר מפרסומים ברחובות ובעיתונים.

תנועת הנוער: כשאתן שומעות כבר על מוצר חדש, איך אתן יודעות אם הוא יצליח או לא?

אוקסנה: אי אפשר לדעת. אם המוצר הוא באמת טוב, שימושי ואיכותי אז השמועה תעבור מהר מאוד בין כולם  ורבים ישמעו על המוצר ועל התכונות שלו אבל אם המוצר הוא מוצר רגיל שאין בו משהו מיוחד אז ערימה של פרסומות בטלוויזיה, שלטי חוצות, פרזנטור מפורסם ושלל פרסומות בעיתון יעשו את העבודה לדעתי.

שני: כמה שזה יישמע מצחיק, המראה של המוצר ופירסום טוב ומושקע הם אחד החלקים הכי חשובים במוצר. בגדול אין לדעת אם המוצר טוב עד שמנסים אותו. אבל אם זה בגד, אז בעיקר לפני הבד והתפר שלו.. אני לא אקנה בגד מבד "זול" או עם תפרים רופפים.

ערימה של פרסומות יכולה למכור. אוקסנה

תנועת הנוער: האם תקני מוצר מסויים רק כי הוא טרנדי?

אוקסנה: אם זה בתחום הביגוד אז סביר להניח שאני אקנה מוצר אחד או שניים שהם הטרנד של אותה עונה ואני אערבב אותם עם סגנון הלבוש שלי שבנוי מסוגים שונים של סגנונות ולא בהכרח נשען על האופנתי והטרנדי. למשל אני מאוד אוהבת פסים, משבצות ולבוש אלטרנתיבי ופעם להשיג בגד כזה היה עולה מאות שקלים כי אם היית רוצה בגד כזה היית צריך ללכת לחנויות אלטרנתיביות שמיבאות את המוצרים האלה מחו"ל והיום משבצות, פסים וניטים הפכו לדבר מאוד טרנדי, נגיש וזול אז זה יוצא לי טוב. בשאר התחומים אני לא אסחף אחרי טרנדים אלא אם כן זה באמת מוצא חן בעיני ואני צריכה את זה.

שני: כמובן שבהתחלה אני אסתכל על מוצר שהוא טרנדי ואני אלך ואבדוק מה יותר חדש ועכשוי, אבל לעולם לא אקנה בגד שלא יושב עליי טוב או, כמו שאמרתי בשאלה הקודמת, בגד שהתפירה שלו לא טובה רק בגלל שהוא טרנדי.

תנועת הנוער: קרה לך פעם ששמעת על מוצר חדש שנכנס לשוק (נגיד, ג'ינס), חשבת שהוא לא מתאים לך ובסוף הוא הפך לטרנד?

אוקסנה: זה קורה הרבה פעמים ובעיקר בביגוד. מאז ומתמיד לא הבנתי את הקטע של הגזרה הגבוהה. אני עדיין חושבת שזה לא מחמיא וזה הופך את ההופעה ללא מושלמת באופן מסויים אבל עכשיו זה כבר הפך להיות ממש טרנדי ורואים יותר ויותר אנשים הולכים עם מכנסיים גזרה גבוהה או חצאיות בגזרה גבוהה. יש גם את כל עניין הרטרו שגם הפך לטרנד וגם את הטרנד הזה אני לא אבין. מה כל כך יפה בללבוש בגדים שלבשו לפני 50 שנה?

שני: אם אני מבינה נכון, אז כן. למשל ג'ינס סקיני.. שהוא אחד הטרנדים הכי גדולים כרגע (בעיקרון רק בארץ, כי ייקח זמן להבין שהוא יצא מהאופנה לפניי כמעט שנה) הוא לא מתאים לי, הוא לא מחמיא לי בכלל, נתפסתי עליו לפני שלוש שנים ורק אחרי שנה הוא נהיה אחד הטרנדים הגדולים.

תנועת הנוער: זה לא ממש מעצבן שבסופו של דבר כולם מתלבשים אותו דבר ומדברים באותו טלפון סלולרי?

אוקסנה: לא כי אם אנשים מתלבשים אותו דבר וקונים אותו דבר סימן שהם רוצים להרגיש חלק ממשהו. יש המון אנשים שאומרים לא לכל הטרנדים ובוחרים את הדרך שלהם- מתלבשים עם בגדים של סבתא שלהם והולכים עם סלולרי שהוא לא דור 3 וזה בסדר גמור. פשוט בגלל שהרוב הוא כזה שבוחר להיות חלק ממשהו גדול אז לא שמים לב לאלה שבוחרים ללכת נגד הזרם.

שני: בהחלט. זה מרגיז מאוד. לפני כמה ימים הייתה לי שיחה עם איזה "ערס" ששאל אותי למה אני לובשת "סדין" (ככה הוא קרא לחצאת שלי, שבכלל לא נראת כמו סדין.. היא תפורה מבד מאוד עבה וכהה) וניסה להבין למה אני לא מתלבשת כמו כולן.. הסברתי לו שמאוד משעמם כשכולם נראים אותו הדבר.

תנועת הנוער: מהי לדעתכן הדרך הכי טובה לפרסם לנוער?

אוקסנה: לדעתי נוער צריך לנסות את המוצר לפני שהוא קונה אותו ו"למכר" אותו למוצר מסויים. אם זה תופס אז יראו את זה במכירות של אותו המוצר ואם המוצר לא תופס גם אחרי שניסו למכר את בני הנוער לאותו המוצר אז סימן שזה לא באמת יתפוס. אחת השיטות בחברת הפירסום שבה אני עובדת לפרסם דברים היא לערב גם את החברים שלנו בעניין. למשל אנחנו מפרסמים טעם חדש של חטיף מסויים אז אנחנו נביא לחברים שלנו אריזות של אותו חטיף כדי שיוכלו לטעום ולראות בעצמם אם המוצר באמת שווה.

שני: אני לא בטוחה שהאינטרנט הוא הדרך המתאימה לפירסום. משומה כל הפרסומים שקופצים לך באמצע הגלישה, והתמונות הקטנות שזזות לך בצד, האימיילים שנשלחים ממקור לא מזוהה נראים לי מאוד מפוקפקים. דרך הפרסום הכי אפקטיבית ונכונה שנתקלתי בה היא קטולוגים בתייבת הדואר, עיתונים, שלטי חוצות וכו'.

האינטרנט היא לא צורת הפרסום האפקטיבית ביותר. שני

תנועת הנוער: אם היית יכולה לקבל כל מוצר שיש עכשיו בשוק או שיצא בקרוב, מה היית רוצה לקבל?

אוקסנה: בעיקר אלבומים חדשים של להקות שאני אוהבת כמו SECONDS TO MARS  30  ו PANIK (להקה מגרמניה)  וגם הDVD של הסרט השני של דימדומים (שיצא לקולנוע רק בדצמבר) לא יזיק לי לקבל

שני: שאלה קלה מאוד. תיק פאייטים בדוגמת דגל בריטניה בצבעים אקראיים. הוא מדהים!

בתחילת השנה, סימנו את העולמות הוירטואליים והקניות ברשת כשני התחומים המבטיחים ביותר של 2009 אצל בני הנוער. מחקר שמתפרסם היום מבית Inside Network מביא אלינו את נתוני 2009 בכל הנוגע לשוק החפצים הוירטואליים (האמת היא ש Virtual Goods מיתרגם אצלי ל"טובין וירטואליים" אבל זה נשמע ממש גרוע) ולא רק שהשוק בצמיחה, 2010 עומדת להיות שנה טובה אף יותר.

התחזית השנתית על פי Inside Virtual Goods (במליוני דולרים)

2009: שנה של משחקים חברתיים

בשנה החולפת היינו עדים לצמיחה מטאורית של משחקים בתוך הרשתות החברתיות עצמן בהובלתן של החברות Zynga (אחראית למשאבות זמן כמו FarmVille ו Zynga Poker שפופולאריים מאד בפייסבוק וב Tagged), האתר OMGPOP וענקית משחקי הסלולר Popcap Games (אחראית על Zuma ו Bejeweled) שזכתה השבוע למימון של 22.5 מליון דולר על מנת לפתח משחקים לרשתות חברתיות.

החידוש שהבדיל את משחקי הרשת החברתיים ממשחקי הרשת שהיינו רגילים אליהם עד כה (והשאיר חברות מצליחות דוגמת Armor Games הרחק מאחור בשוק משחקי השחקן היחיד) הוא מה שהפך משחקי רשת המוניים למוצלחים כל כך: היכולת לשחק מול שחקנים אמיתיים ועל כל זה הוסיפו הרשתות החברתיות את הנדבך החשוב של תחרות מול החברים שלך (או בצורה של משחק אחד מול השני או בצורה של טבלת דירוג בסגנון "איפה אני עומד מול החברים שלי") ובנוסף, היכולת לדחוף דוכן החוצה מהמשחק אל הרשת החברתית וכאן, לטעמי, טמונה הגדולה של והחידוש של משחקי הרשת החברתיים:

משחקי הרשת החברתיים (כאשר הבולט ביניהם בתקופה האחרונה הוא FarmVille) למדו להכניס את אופציית ה Share גם לתוך עולם המשחק וכך מתנהלת מערכת יחסים בין השחקנים בתוך עולם המשחק לבין החברים שלהם שגולשים ברשת החברתית גם בלי לשחק ולהפך. המעבר הזה של תוכן בסגנון "עומר קנה להדס בירה בשולחן פוקר" מהמשחק לרשת החברתית והיכולת של אנשים לבצע אינטראקציה מהפיד האישי בסגנון "עומר מצא אסימונים, לחץ כאן כדי לקחת לו אותם" לתוך המשחק היא זו שהביאה את Zynga ל 100 מליון משתמשים רשומים תוך שלושה חודשים בלבד.

למה חפצים וירטואליים עובדים?

חפצים וירטואליים לטעמי מהווים, ברמה הבסיסית ביותר, את המשתנה המתווך בין עולם המשחק לרשת החברתית וברמה המורכבת יותר, יכולים להיות המודל העסקי עליהם מתבסס כל עולם המשחק.

חנות החפצים הוירטואליים ב Zynga Poker, כאן זה ממש מודל עסקי

חפצים וירטואליים יכולים להיות מתנות שחברים קונים זה לזה בתוך עולם המשחק, שדרוגים וכלי נשק ששחקנים קונים לדמות שלהם עצמם או מתנות וסממנים יחודיים ששחקנים מקדבלים על מנת להעצים את הדמות שלהם (או לבצע קסטומיזציה שלה) בתוך עולם המשחק. כדי לקבל חפצים וירטואליים בצורה שתניב כסף, חברות המשחקים משתמשות בשתי שיטות:

1. למכור כסף וירטואלי בכסף אמיתי – שיטה שהיא בבחינת Straight Up ועובדת לא רע: אם השחקן רוצה כלי נשק יחודיים לדמות שלו, כניסה לאיזורי פרימיום במשחק (לדוגמא: שולחנות VIP בפוקר) הוא יכול לשחק במשחך כמה חודשים טובים ולנסות לקנות את הכניסה בכסף וירטואלי או שישלם סכום קטן כדי לקבל את הכניסה עכשיו ומיד. שיטת התשלום היא בדרך כלל דרל כרטיסי אשראי או שירותי תשלומים מקוונים דוגמת PayPal.

2. קבלת "הצעות ייחודיות" – כבר דובר רבות בתנועת הנוער על הקושי בלגרום לבני נוער להעביר תשלומים דרך כרטיס אשראי באינטרנט. לכן, שולחות חברות המשחקים את בני הנוער (או את שאר השחקנים שלא רוצים לשלם) למלא סקרים, לתרום את כתובת האימייל ופרטים אישיים לטובת מסדי נתונים של חברות ועוד. יישום מתקדם יותר של השיטה הוא להתנות קבלת כסף וירטואלי בקנייה ועשיית עסקאות באינטרנט למוצרים אמיתיים – כבר יצא לי לראות את המבצע "קנה טיסה לטורקיה באל על, קבל מליון אסימונים בפוקר", שווה.

כל עוד המשחקים ימשיכו להיות פופולארים ולהזין את עצמם באמצעות מנגנוני דחיפה של תוכן וייצור של שיחה בתוך עולם המשחק ומחוצה לו, אנשים יירצו להתקדם במשחק ויהפכו למועמדים פוטנציאליים להשתמש בשירותי הפרימיום ומשם הדרך להכנסה אפשרית קצרה.

המחקר המלא מבית Inside Networks עולה 995$, לאתר המחקר לחצו כאן