בחלק הראשון של הצגת מחקר Buzz Marketing Group עסקנו בשימושי מדיה בקרב בני נוער (זמן שהייה באתרים, סוגי אתרים בהם בני נוער מבקרים והאופן בו הם צורכים חדשות). החלק השני של המחקר, ולטעמי המעניין יותר (למחקרים מהחלק הראשון אנחנו נחשפים חדשות לבקרים) עוסק בסגנון החיים של הני נוער בשלושה תחומים: עולם המוזיקה והטכנולוגיה (בהם נתמקד כאן) ובהרגלי קנייה.

בני נוער בקניות (התמונה תחת רשיון Creative Commons על ידי Merlijn Hoek)

מוזיקה: החלשותה של תעשיית ההורדות והאלבומים הפיזיים

מעבר לסקר עדכני המראה את סגנונות המוזיקה החמים נכון להיום (רוק והיפ-הופ עם 28% ו 29% בהתאמה), המחקר מכיל חלק מעניין שמראה מה בני נוער עושים ברגע שהם שומעים על שיר חדש שיצא: 34% מהמשתתפים בסקר יורידו את השיר באמצעות iTunes, כ-23% יאזינו לו באמצעות סטרימינג (שירותים כמו פנדורה או מייספייס), כ-30% יורידו את השיר בצורה לא חוקית (אם מאתרים או אם מחברים) ו-13% הנותרים יקנו את האלבום הפיזי בחנות.

התחזקות משמעותית של רכישת מוזיקה באופן חוקי (Buzz Marketing Group)

נתון מעניין לא פחות מופיע בשאלה הבאה המחקר ששאל את בני הנער "האם תורידו מוזיקה בצורה לא חוקית?" בשנת 2002, 99% מבני הנוער ענו על השאלה בחיוב, במחקר הנוכחי שנערך לקראת סוף 2009, רק 26% מבני הנוער ענו בחיוב על השאלה – ירידה דראסטית של 73%.

מעל לכל, אני חושב שהמחקר הזה מוכיח בצורה טובה לאו דווקא את החלשותה של המוזיקה הפיראטית, כי זו תמיד תהייה בסביבה בהיקף מספיק משמעותי כדי שחברות התקליטים תדענה לייצר כותרות ולתבוע משתמשים ובעלי אתרים, אלא את ההתחזקות של שני שירותים שיהפכו להיות משמעותיים בשנים הקרובות: חנויות מוזיקה ושירותי סטרינימג.

ההצלחה של שירותי סטרימינג קשורה לא מעט בחיי המדף של שיר. אולי בעבר היה שווה להוריד שירים ולשמור אותם בתיקיות אינסופיות, הרי שהיום, לפחות בעולם הצר שלי, מתקבלת התחושה שחיי המדף של שירים התקצרו ולהיטים מהקיץ האחרון סתם תופסים מקום על ההארד דיסק כך שבמקום להשקיע בתהליך של הורדה לא חוקית (ולהסתכן בוירוסים מ P2P או להסתבך עם חיפוש בראפידשר) סטרינימג נראה כמו אופציה ראויה, בעיקר אבל לא רק, בזכות אפשרות לגשת לשירים שאני אוהב מכל מקום.

חנויות מוזיקה הן בעיני תוצר ישיר של חינוך ובארץ יושבות על תקן של מכרה זהב לא פתור שתקוע בנבכי הבירוקרטיה ומשחקי כוח בים חברות גדולות וגופי תקשורת (יום אחד אכתוב פוסט ארוך בנושא).

טכנולוגיה: בני הנוער בחזית, מתקשרים בעיקר באמצעות SMS

89% מבני הנוער הם הבעים של מצלמה דיגיטלית ול-80% מהם יש מחשב נייד. סלולרי כבר הפך מזמן ממותרות להכרח והוא נמצא בכיסים של 98% של בני הנוער שהשתתפו בסקר. מכל החלק העוסק בטכנולוגיה, הנתונים המעניינים ביותר לדעתי שייכים לשימושים של הנוער בטלפון הסלולרי, לצד הדרכים הפופולאריות לתקשורת בין בני נוער:

שימושים של בני הנוער בטלפון סלולרי (Buzz Marketing Group)

כיצד בני הנוער מתקשרים? (Buzz Marketing Group)

בואו ניקח את שני הנתונים ונצליב אותם: הטלפון הסלולרי מאד לאט אבל בטוח את תפיקידו כמכשיר לשיחות קוליות והופך להיות מכשיר מולטימדיה נייד מחד ומכשיר ל"הוצאת החוויה" האישית החוצה בעזרת האינטרנט ודרכי תקשורת א-סינכרוניות (דוגמת אימייל או הודעות SMS). במובן מסוים, אפשר לראות את הירידה במעמד השיחות הקוליות כמעין לקיחת שליטה של בני הנוער על המינון בו הם מתקשרים עם אנשים אחרים, הם לא בהכרח מצפים לתגובה מיידית כמו שהם מרגישים צורך לבטא את עצמם והתגובה יכולה לבוא זמן מה מאוחר יותר.

אם נסתכל על הנתון השני, אפשר לראות שבהתאמה, צורות ההתקשרות הא-סינכרוניות שולטות גם בצורות ההתקשרות של נוער זה עם זה: צורות התקשרות סינכרוניות (פגישה פנים מול פנים, שיחה בטלפון) מהוות 35% מסך צורות ההתקשרות המועדפות לעומת צורות א-סינכרוניות המהוות יחד 78% (הנחקרים יכלו כנראה לבחור ביותר מאפשרות אחת, אחרת הגרף קצת משונה).

שימו לב לנתח המשמעותי שתופס פייסבוק בחייהם של בני הנוער, הן מבחינת הוצאת החוויה וההעצמה העצמית באמצעות הסלולרי, והן מבחינת הדרך שלהם לתקשר ולשמור על קשרים בעצימות נמוכה דרך הרשתות החברתיות.

]]> http://tnoathanoar.co.il/1834/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-bmg-%d7%a1%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91/feed/ 0 http://tnoathanoar.co.il/1804/%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%92-%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%94-geo-marketing/ http://tnoathanoar.co.il/1804/%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%92-%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%94-geo-marketing/#comments Sun, 09 May 2010 06:54:51 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=1804

ועידת What Teens Want (שנים עשר עד השלושה עשר במאי) הולכת ומתקרבת. אחד הנושאים שעומדים במרכז הועידה, כפי שמרמז השם הוא הניסיון לחזות את הטרנדים הבאים בשיווק לצעירים, ביניהם בני נוער. אם הייתי צריך להמר על טרנדים בולטים שיופיעו בכנס השנה, הייתי כמובן מהמר על שוק ה Virtual Goods שהניצנים שלו נראים השנה בחו"ל בחברות הגדולות, אבל הולך להיות דומיננטי מאד ב 2011 והשני, טרנד שעוד נשמע עליו לא מעט – Geo Marketing.

היום כל תחום ה Geo Applications (אפליקציות סלולריות המשתמשות ב GPS כדי לקבוע את מיקום המשתמש) הוא נחלתם של מאמצים מוקדמים מעטים ומתרכזים בעיקר סביב אתרים כמו Foursquare (מעין רשת חברתית מבוססת מיקום שמתממשקת לפייסבוק וטוויטר) כשבחו"ל אפשר לראות רובד משחקי נוסף עם אתרים דוגמת GPS Mission (משחק כלל עולמי מבוסס מיקום) ובזירה המקומית, אפשר לראות ניצנים ראשונים אצל Poxi, מעין פורסקוור ישראלי.

הכי קרוב שאני אגיע אי פעם לראשות עיר – Foursquare

איך זה עובד?

Geo Applications עובדות על מנוע פשוט מאד: הן מתחברות בדרך כלל ל GPS שנמצא בסמארטפון שלכם כדי ליישם את הנתונים שהן מקבלות בתור אפליקציה. בפורסקוור, לדוגמא, האפליקציה משתמשת במיקום שלכם כדי לבקש מכם לבצע רישום (Check-in) במקום מסוים שאתם נמצאים בקרבתו (בית קפה, מוסך, יו ניים איט). כשאתם נרשמים, האפליקציה יודעת לעדכן את כל החברים שלכם ברשתות החברתיות השונות היכן אתם נמצאים ויודעת גם לומר לכם אם חבר שלכם נמצא בסביבתכם, כל עוד הוא רשום בעצמו לפורסקוור.

באתרים אחרים (לדוגמא, GPS Mission שהזכרתי כאן), ה GPS משמש כלי לוידא המצאותכם בנקודה מסוימת וכך אתם רצים ברחבי העיר, משלימים משימות וזוכים בגביעים, האפשרות הן כמעט בלתי מוגבלות.

העולם הוא מגרש המשחקים שלכם – GPS Mission (צילומסך)

Geo Marketing – שיווק מבוסס מיקום

אני חושב שהסנונית הראשונה בעולם לשיווק מוצלח על בסיס מיקום הייתה דווקא מצד ערוץ ההסיטוריה והחיבור המוצלח שלהם לפורסקוור (נכון, היו עוד מותגים בדרך, אבל זה הראשון שבאמת קיבל הדים ועשה קולות של הצלחה): אם הייתם נרשמים (או בפורסקוורית, עושים צ'קאין) למקום מסוים שנמצא ליד אתר היסטורי, ערוץ ההיסטוריה ידע להקפיץ לכם פריט מידע מעניין על מקום שאתם נמצאים בקרבתו. תמונות אפשר למצוא בפוסט הזה בטקראנץ'.

מאז לא מעט חברות נכנסו לתחום הגאומארקטינג, רובן רוכבות על ההצלחה של פורסקוור, אבל לא רק. בין הרוכבות על פורסקוור, אפשר למצוא את MTV, פפסי, פלאנט הוליווד וסטארבאקס, שכל אחת מהן עשתה פחות או יותר אותו דבר – פתיחה של ערוץ פורסקוור ממותג ועריכת תחרויות בין מקומות הקשורים במותג (במקרה של פפסי, תחרות על ראשות עיריית ניו יורק).

נקודות פורסקוור בעולם האמיתי (פורסקוור בלוג)

בין הקמפיינים שאינם משוייכים לפורסקוור, שווה להסתכל על Nike Grid, המירוץ של נייק להשתלטות על רחובות לונדון:

כמה השפעה יש לטלפון הסלולרי על חייהם של בני הנוער? השפעה רבה ביותר, כך לפי מחקר מבית Harris Interactive שהתבצע לפני כשנה ופורסם באןפן רשמי היום. במחקר השתתפו 2,089 בני נוער אמריקאים בין הגילאים 19-13. בני הנוער נשאלו יותר מ-100 שאלות בנושאים שונים, בהם העמדות שלהם כלפי הטלפון הסלולרי, שימושים ושאיפותיהם כלפי התחום בעתיד.

כמה חשוב הסלולר לבני הנוער ומה הם עושים איתו?

חשיבות הטלפון הסלולרי לבני הנוער

לא פחות מ-56% מבני הנוער שהשתתפו בסקר העידו שהטלפון שלהם חשוב להם ברמה חיונית (Absolutely Essential) או "חשוב" (Important). כאשר נשאלו לגבי השימושים השונים שהם עושים בטלפון, רוב בני הנוער עדיין משתמשים בטלפון כדי לקבל ולהוציא שיחות (46% ולשלוח ולקבל הודעות טקסט (39%). חלק קטן יותר מהמשתתפים במחקר משתמש בטלפון הסלולרי בעיקר כדי לצלם (19%). אני משער שבשנים שחלפו מאז בוצע המחקר, עם עליית הטכנולוגיה של הטלפון הסלולרי ונגישות הטלפונים החכמים (סמארטפונים) לבני נוער, כמות הנחקרים שהיו משתמשים בטלפון כאמצעי מולטימדיה (מלצמה, נגן מוזיקה) הייתה גדלה לעומת הממצאים בנחקר הנוכחי.

לא יכולים להיפרש מהסלולר (תמונה: CC-Zawezome)

הקשר של בני הנוער לסלולרי – בלתי ניתן להפרדה

כש-67% מבני הנוער שהשתתפו במחקר מסכימים להיגד "יהיה ברשותי טלפון סלולרי כל עוד אני חי", מה שמצטרף ל-57% שמסכימים להיגד "אחזקת טלפון סלולרי שיפרה את חיי משמעותית", כנראה שיש כאן חיבור אמיתי ובלתי ניתן להפרדה בין בני הנוער לסלולרי שלהם. הסיבה לדעתי, נעוצה בתווך שבין הטכנולוגיה לפסיכולוגיה ההתפתחותית של בני הנוער:

הטלפון הסלולרי הפך ממכשיר תקשורת פשוט למכשיר שמטרתו להעצים את העצמי של בני הנוער, מבחינה פסיכולוגית, בני נוער נמצאים בשלב ההתפתחותי בו הם מחפשים הכרה ומחפשים להשמיע את דעותיהם על פני מדיה כמה שיותר עוצמתיים. הטלפון הסלולרי מאפשר להם להפיץ את המסר, בין אם זה "בואו תראו איפה אני עכשיו" או "בואו תראו מה אני חווה עכשיו" בין החברים במהירות גבוהה במיוחר וכיום, באמצעות הטכנולוגיה מאפשר להפיץ את המספר גם ברשתות חברתיות.

קצת קשה לראות בתרשים, אבל 52% מבני הנוער שהשתתפו במחקר מסכימים עם ההיגד שאומר: "תקשורת עם חבריי הפכה להיות צורה חדשה של בידור, חוויה עשירה יותר".  הטלפון הסלולרי בעת ביצוע המחקר, כל שכן היום, הוא כל כך הרבה יותר משמעותי מטלפון עבור בני הנוער, וללא ספק הפך חחלק בלתי נפרד מחייהם.

בזירה החברתית – הסלולרי כסמל סטטוס

מה מגדיר את הססטוס של האדם או הפופולאריות שלו עבור בני הנוער? תראו בעצמכם

מבט זריז לעתיד

המחקר מציע עוד המון המון המון אינפורמציה, לרבות המוכנות של בני נוער לקבל מודעות בסלולרי (כן) השימושים של בני הנוער באינטרנט השלולרי (אימייל ורשתות חברתיות) ואפילו איך ייראה הטלפון האולטימטיבי עבור בני הנוער בעתיד (נגן מוזיקה, GPS, מחשב נייד, נגן וידאו, אפשרות ל Remote Desktop).

בחרתי להרחיב דווקא על שלושת המאפיינים הללו במחקר, בעיקר בגלל שהם מראים על מגמה ולא אופנה חולפת: בטוחני שהטלפונים הסלולרים החכמים יהפכו להיות נגישים יותר ומתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית, מה שככל הנראה תישאר קבועה היא התלות של בני הנוער במכשיר הסלולרי שצפוי לפרוץ את גבולות הטלפון ויהפוך למה שניסו להשיג בזמנו עם חזון ה PDA: מכשיר שייקשר גם ברמת הנחיצות וגם ברמה הרגשית ויהפוך להיות מרכז של החיים בתנועה. ניצנים של ההתחלה הזו אפשר לראות כבר היום בעולם הנוער.

להורדת המחקר המלא – [PDF]

כל מי שעבר דרך איזשהו אתר שיווק או פרסום (או היה בצד הלקוח) קיבל לא פעם לידיים שלו הצעה הקשורה ב QR Codes. בהרבה מובנים, קודי QR (הקיצור המגניב ל Quick Response) הם הכבשה השחורה של עולם הפרסום: כולם מדברים על זה, מדי פעם חברה כלשהי מרימה ראש ומנסה להרים קמפיין שהקודים במרכזו אבל בשורה התחתונה, QR Codes לא עשו התקדמות משמעותית מאז כניסתם לשוק בשנת 1994 ולא מעט טכנולוגית (שהראשונה שקופצת לי לראש היא Augmented Reality) עקפו אותם בסיבוב.

לאחרונה, פייסבוק התחילו לבצע ניסויים בהטמעת QR Codes במערכת (ידיעות ב Techcrunch וב Inside Facebook ושאלוהים יעזור לי אני מקווה שלא הקדימו את ה-1 באפריל), מה שעשוי להוות תפנית מעניינת עבור הטכנולוגיה.

QR Codes – איך זה עובד?

בגדול, קודי QR (קיצור מגניב ל Quick Response כבר אמרנו?) פועלים בצורה דומה לברקוד, אלא שצורתם הדו-מימדית מאפשרת להם להכיל בתוכם יותר מידע. היישום של QR Codes בעולם השיווק ופהרסום מתבטא בעיקר בחיבור בין עולמות האונליין לאופליין ועל אף שהתהליך לא פשוט ואינטואיטיבי, התוצאה חמודה למדי: ראשית, עליכם לאתר את קוד ה QR ולזהות אותו ככזה. רוב הקודים נראים כך -

הריבוע הלבן הזה? זה QR Code (התמונה ברישיון cc מאת Fluid Forms)

אחרי שזיהינו את קוד ה QR, אנחנו צריכים לכוון אליו את מצלמת הטלפון הסלולרי שלנו שמופעלת באמצעות תוכנה לקריאת ברקודים (או "קורא QR") והופ! המידע מוצג על גבי הטלפון (נסו את זה עם הטלפון שלכם על קוד ה QR שמופיע בתמונה למעלה – זה עובד!).

פייסבוק ו QR Codes – מחברים עולמות

אחת הבעיות הגדולות של פייסבוק לטעמי היא חוסר היכולת שלו להיות לוקאלי: מדבר באתר בינלאומי שעושה את עבודה של שמירה על קשרים בעצימות נמוכה עם מעגלים חברתייםם (ולא רק) בצורה הכי טובה שקיימת היום. עם זאת, היכולות הלוקאליות שלו והפיצ'רים שתומכים בהן (קבוצות או Causes, לדוגמא) לא מספיק מפותחים בפייסבוק ואחד האויבים שמחכים לענק הכחול בפינה הוא עולם הלוקאל, העסקים המקומיים, המותגים הקטנים וקבוצות הנישה המבוססות על תחומי עניין שפייסבוק לא מצליח לתת להן מענה בצורה טובה והן מוצאות פתרונות במקומות אחרים (פורומים, פרסום בזירות מקומיות ועוד).

הפתרון שפייסבוק מנסה ליישם באמצעות קודי QR מכניס את הקודים לתוך עמודי הפרופיל כדי לקשר אליהם ישירות ולהודעות סטטוס (צפו בתמונת הדגמה ב Techcrunch, לא הצלחתי להשיג תמונה סבירה עם זכויות יוצרים). מה זה אומר? למפרסמים, זה אומר שמעכשיו אפשר לפרסם את עמוד הקהילה של העסק מכל מקום על ידי פרסום של קוד QR בכל מקום הנה כך -

קישור בין העולם הלוקאלי לפייסבוק – מודעת QR

ואחרי הכל – Geo Tagging

מילה קטנה על טכנלוגיה ללא טכנולוגים: Geotagging (הוספת מטא-מידע של מיקום גיאוגרפי למידע מסוגים שונים) מסתמן כאחד הטרנדים החמים של השנים הקרובות: הגוף שיחזיק בכמה שיותר מידע גיאוגרפי אודות המשתמשים שלו (איפה הם מתנהלים, מה הם עושים ובסביבת מי) יכול לנצל את זה בצורה הטובה ביותר למטרות מסחריות ("שלום, אני רואה שאתה מבלה לא מעט בחנויות אופנה בקניון רמת אביב, שמעת כבר על המבצע החדש של רשת שקר כלשהו?").

האם בסופו של דבר תיושם טכנולוגיית ה QR בפייסבוק והאם היא תביא לו הצלחה בשוק הלוקאלי? ימים יגידו. אנחנו נעקוב.

]]> http://tnoathanoar.co.il/1622/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91-qr-codes-%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8/feed/ 1 http://tnoathanoar.co.il/1543/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%91%d7%96%d7%a7-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%aa/ http://tnoathanoar.co.il/1543/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%91%d7%96%d7%a7-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%aa/#comments Mon, 22 Feb 2010 15:35:38 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=1543

בני נוער, בדומה לגולשים בוגרים, חיים באינטרנט בעולם של תוכן. עולם התוכן המקוון של בני הנוער סובב במדיה רבה סביב תחומי עניין משותפים להם ולחברים שלהם (מותגים, תחביבים) וכמובן, עולם הרשתות החברתיות שמספק תוכן טקסטואלי (שורות סטטוס, קישורים לדברים שחברים אוהבים ועוד). כפי שכבר הוזכר בעבר בתנועת הנוער, רוב בני הנוער הם צרכני תוכן פאסיביים ובמקום הזה בדיוק נכנס שיתוף הפעולה שלנו ב teenk עם בזק בינלאומי במוצר מקוון חדש עבור בני נוער בשם BJet.

ה BJet (הלחם בין בזק ו Widget) הוא אפליקציית שולחן עבודה אותו מורידים בני הנוער מאתר ייעודי שהוקם לצורך הפרויקט. השורה התחתונה היא פשוטה: עד עכשיו גלשתם באינטרנט, הגיע הזמן שהאינטרנט תתן לכם משהו בחזרה! לאפליקציה מספר רבדים: הרובד הראשון מספק הטבות ומתנות למשתתפי האפליקציה, היום זה 1+1 ב קופיבין (להדפסה או מימוש ב SMS) כאשר מדי פעם מתחלפות ההטבות. רובד נוסף הוא הרובד התוכני המספק מדי יום אייטמים חדשים מאתרים ובלוגים מרחבי העולם על פי תחומי עניין שהמשתמש מגדיר וכל אפשרויות השיתוף הנדרשות.

שילוב של עולם התוכן עם הטבות ומתנות – BJet (צילומסך)

נותנים כבוד לתוכן

את החיבור לעולם הנוער בשטח עשינו באמצעות מסיבת עיתונאים שנערכה במשרדי בזק בינלאומי. למסיבת העיתונאים הזמנו בני נוער, מובילי דעה וכאלה שפעילים בעולם התקשורת הצעירה (בלוגרים, עיתוני נוער, עיתוני בית ספר) ונתנו להם יחס של עיתונאים מהשורה הראשונה: החל מתגי שם,  קייטרינג, הרצאה על עולם התוכן של BJet וכל מה שהם צריכים כדי להעריך את המוצר. חלק מהם כתבו עליו עוד באותו היום.

טל, ראש1, במהלך מסיבת העיתונאים (צילום: מיכל פורת)

בסופו של יום, BJet עונה על צורך ברור מאד אצל בני נוער: לקבל תוכן מעניין לקרוא על פי תחומי העניין שלהם (בשליטה ובקרה של עורך, כמובן) ולספק להם מספיק חומר על מנת לשתף ולייצר שיחה עם החברים שלהם על בסיס תחומי עניין משותפים והופך להיות כלי שלא רק מייעל את מחזור הגלישה של בני הנוער כאשר הוא מגיש להם את התוכן, הוא חושף את המעגלים החברתיים שלהם לאותם תכנים ומעשיר את השיחה על גבי הרשתות החברתיות.

teenk – פתרונות שיווק לנוער היא החברה המובילה בישראל העוסקת בפרסום ושיווק לבני נוער. מאז שנת 2004 מעניקה teenk פתרונות שיווק חדשניים, עדכניים ומלווה את הלקוחות למשך כל מחזור חיי המוצר.

אפשר להגיד לא מעט על AOL בשנים האחרונות כשהרוב קשור דווקא לבעיות קשות של מיתוג וחיבור לקהל שהולך ונעשה יותר צעיר, דינאמי וטכנולוגי בעוד החברה תקועה איפשהו לפני חמש שנים. היום התפרסם תקציר מחקר שפרסמה מחלקת הנוער של החברה שמצטרף לשורה של מחקרי סוף 2009 ומנסה לאפיין את הנוער בארה"ב.

המחקר נערך בקרב 1,000 בני נוער ועוסק בעיקר בהרגלי הצריכה של דור אותו הם מגדירים "דור שלושת המסכים": אונליין, אופליין וסלולר. הנה כמה נקודות מעניינות:

מתנתקים מהמחשב, קונים בגדים – תחום בולט בעולם האופליין שלא הצליח לפרוץ לשני התחומים האחרים הוא תחום האופנה. 4 מתוך 5 בני נוער מאמינים שלהתלבש יפה הוא תנאי חשוב לבטחון וביטוי עצמי גבוהים. 88% מהבנות מתעניינות באופנה לעומת 61% מהבנים.

בכל הקשור להרגלי הצריכה הפערים הם ברורים: 77% מעדיפים לקנות בחנות לעומת 41% שקונים אונליין. כנראה שעדיין לא מצאו תחליף הולם להרגשה של הסתובבות בחנות, נגיעה פיזית בבגדים ומדידה שלהם.

64% מהבנות מושפעות מהחברות שלהן בעת קניית בגדים (צילומסך)

עולם הקולנוע עדיין לא מת – במהלך שנת 2009 בני הנוער בארה"ב הלכו לעשרה סרטים בממוצע. אחרי שצפו, 56% מהם העידו שהם מוכנים לקנות את ה DVD אם אהבו את הסרט. עם זאת, מחקר בריטי שמתרפסם היום ב eMarketer מצביע דווקא על מגמה מעניינת במסגרתה ישנה העדפה לשלם על סרט ולצפות בו אונליין, מאשר לקנות עותק ב DVD.

גאדג'טים: טרנד בעלייה – אם עד היום הייתה נטייה לנכס גאדג'טים והתעניינות בהם לבנים, המחקר של AOL מראה התעניינות חוצה מגדרים וגילאים בצעצועים ואלקטרוניקה: 93% מהבנים ו 83% מהבנות שהשתתפו במחקר העידו על "התעניינות מרובה בגאדג'טים". בנוסף, 50% מהבנים ו-35% מהבנות שהשתתפו במחקר אופיינו כמאמצים מוקדמים (Early Adopters) לטכנולוגיות חדשות, מה שבנוסף ליכולת של בני הנוער להפיץ מסרים פרסומיים בצורה טובה, הופך את קהל היעד לאטרקטיבי במיוחד עבור מפרסמים שרוצים לחדיר לשוק טכנולוגיות חדשות.

את המחקר הלא אנחנו לא יכולים לתת להורדה, אבל הנה תקציר [PDF]

]]> http://tnoathanoar.co.il/1392/aol-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%99%d7%9d/feed/ 0 http://tnoathanoar.co.il/1139/%d7%a0%d7%99%d7%9c%d7%a1%d7%9f-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa%d7%9d/ http://tnoathanoar.co.il/1139/%d7%a0%d7%99%d7%9c%d7%a1%d7%9f-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa%d7%9d/#comments Thu, 08 Oct 2009 07:00:52 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=1139

יש מחקרים שיושבים אצלי המון זמן עד שבסופו של דבר ברגע שאני מגיע לכתוב עליהם כאן אני מתחרט שלא עשיתי את זה מוקדם יותר. לפני חודשיים נחת אצלי הדו"ח האחרון של נילסן העוסק בצעירים ומההקדמה הבנתי שהוא עומד להפריך מיתוסים ידועים על בני נוער באמצעות מחקר גדול ומקיף.

הדו"ח כולל 17 עמודים ומקיף כמעט את כל המדיה: עיתונים מודפסים, טלוויזיה, גיימינג, מוזיקה ואינטרנט. מכל עמוד אפשר להוציא המון מידע ולכן בחרתי את שלוש התובנות הכי מעניינות לדעתי מהדו"ח ולאחרות אני אתן רפרנס בסוף.

יום ממוצע בחייו של בן נוער אמריקאי

בני נוער, כמו קבוצות הגיל האחרות חיים בעולם רווי מדיה ומסכים מכל כיוון. על פי מחקרי נילסן מהשנה החולפת, כך נראה יום ממוצע בחייו של בן נוער בכל הקשור לצריכת מדיה:

כמה נקודות מעניינות: למרות מחקרים שמראים על שימוש נרחב מאד במשחקים אצל בני נוער (31% בשנת 2007) כאן רק 1 מתוך 10 בני נוער משחק ביום. בנוסף, נתון מעניין ואולי רלוונטי רק לארה"ב הוא הנתון שמצביע על 25% מהנחקרים שצופים בוידאו נדרך נגני MP3. ולסיום, שני מיתוסים: 23 דקות אינטרנט ביום, 25% קוראים עיתונים מודפסים - בהחלא מה שחשבנו.

בני נוער ומבוגרים גולשים לאותם אתרים

זאת נקודה ממש מעניינת עם השלכות מעניינות אף יותר: בעולם ישנה תעשייה שלמה של "אתרים לנוער" שעובדים בעיקרון על כל אותן תיאוריות התפתחויות ומאפיינים מיוחדים שקשורים לקבוצת הגיל הזו והנה באים נילסן ואומרים: תחומי העניין הראשיים של בני הנוער זהים לאלה של המבוגרים:

בתחום קטיגוריות האתרים אני בטוח שבני נוער, כמו קבוצות גיל אחרות, משתמשות בחיפוש של גוגל וצופות בסרטונים ביוטיוב כדרך העיקרית להשתמש באינטרנט (בממוצע). אבל אם נסתכל מעבר לטופ 3 (ואולי מעבר לטופ 5 אם נחשיב את פייסבוק כרשת חברתית חוצת גילאים), לדעתי נמצא הבדלים מהותיים בהרגלי הגלישה. אחרי שסיים לצפות בסרטונים ולחפש בגוגל, אני מאמין שבן הנוער יילך לכיוון אחד והמבוגר לכיוון אחר. בימים אלה אני עובד על מחקר מקיף בנושא.

בני הנוער לא מובילים את מהפכת הצפייה בוידאו מקוון

שימו לב למספר הדקות החודשי בה צופות קבוצות הגיל השונות בוידאו מקוון (נכון למאי 2009)

למרות מספר מדהים של 12,000,000 בני נוער שצופים בוידאו מקוון בארה"ב (קצב גידול של 10% בשנה ומספר דקות הצפיה גדל ב 79% משנת 2008) בני נוער אינם המטרה הנוחה ביותר, כך מסתבר, לפרסום באמצעות סרטוני וידאו. המחקר של נילסן תולה את ההבדלים המהותיים בגישה לוידאו המקוון: בעוד רוב בני ה 24-18 נמצאים בעבודה רוב היום עם חיבור פס רחב, לבני הנוער יש סדר יום עמוס יותר מבחינת צריכת מדיה (כפי שראינו בסעיף הראשון).

נקודות מעניינות נוספות מדו"ח נילסן

• בני נוער לא נוטשים את הטלוויזיה לטובת הניו-מדיה. להפך, הם צופים בטלווזיה יותר מאי פעם (עמוד 4)
• בני נוער מעדיפים את הטלוויזיה שלהם בשידור חי, למרות האפשרות להריץ קדימה פרסומות באמצעות ממיר מקליט (עמוד 5)
• בני הנוער הולכים לבתי קולנוע יותר מכל קבוצת גיל אחרת (עמוד 11)
• בני נוער מהווים 23% בסך הכל מקהילת הגיימינג בארה"ב (עמוד 12)
• יותר 25% מבני הנוער בארה"ב קוראים עיתון מודפס מדי יום, מעל 33% קוראים את עיתוני סוף השבוע (עמוד 14)

את הדו"ח המלא ניתן להוריד מכאן [קובץ PDF]

במהלך התקופה האחרונה סיקרנו כאן בתנועה דרכים מעניינות בהן מנסות חברות ואתרי אינטרנט לפצח את סוגיית "איך מאפשרים לבני נוער לקנות באינטרנט" בדרך שלא תעבור דרך כרטיס האשראי של ההורים.

לפני כמה שבועות כתבנו כאן על BillMyParents, סטארטאפ שעיקרו רכישה חופשית של בני נוער ברשת כאשר ההורים נותנים את החותמת הסופית לרכישה ומחייבים את כרטיס האשראי שלהם ברשימת הקניות של הילד. החיסרון העיקרי ב BillMyParents, כפי שציינו בפוסט, הוא האילוץ של בני הנוער להתפשר ורק "לקנות בכאילו" כשלהורים יש את המילה האחרונה, מה שבעייתי מבחינת החברות שמנסות להשתמש בקנייה אימפולסיבית אצל בני נוער ככלי מכירה עיקרי.

האם מייספייס ישנו את עולם דמי הכיס?

בכתבה שהתפרסמה היום בעיתון המקוון The Australian, נכתב כי שיתוף פעולה בין הבנק האוסטרלי-ניו זילנדי ANZ לבין הרשת החברתית MySpace יציע כרטיס אשראי לבני נוער בני 18 ומטה. הכרטיס יהיה משולם מראש (PrePaid) ויהיה מוגבל מראש לסכום של עד 1000$ ורכישה התחלתית של 5.95$.

cc: erin MC Hammer

כשחושבים על זה, לתת כרטיס PrePaid לבני נוער נשמע רעיון מעניין, כל שכן כאשר מדובר בחותמת של בנק גדול (בשביל ההורים) ורשת חברתית "מגניבה" (בשביל הילדים): בחו"ל, בשונה מבארץ, עולם ה PrePaid Phones (מה שאצלנו ניסו לעשות עם טוקמן) הוא מפותח יחסית ולא מעט הורים קונים כאלה בשביל הילדים כדי להיות בשליטה על ההוצאות (כך לפחות נטען באתרים הגדולים. מסקירה של פורומים בנושא, קיבלתי את ההרגשה שרוב בני הנוער משתמשים בניידים רגילים במסגרת תוכנית תשלום משפחתית, אבל אני הולך עם הסטטיסטיקה) – בהסתמך על עולם הסלולרים, לתת כרטיס משולם מראש לבני נוער בסכום שההורים מודעים אליו במקום דמי כיס נשמע כמו רעיון הגיוני.

על מה כדאי להסתכל בקמפיין?

מילות המפתח שמנסים לדחוף בבנק ובמייספייס הן "בטוח" (כי לכו תדעו מה הילדים שלכם יעשו עם דמי כיס) ו"בשליטה" (בשביל ההורים). שווה להסתכל על שני דברים בשיתוף הפעולה בין שני הגופים: הראשון – מבחן התוצאה: האם ילדים יחשבו שכרטיס אשארי משולם מראש יהיה עדיף על דמי כיס במזומן (ייתן אינדיקציה על כדאיות מכירה באינטרנט לבני נוער) ושנית – מבחן המדיה: האם רשת חברתית היא כלי טוב להפצת מוצר מסוג זה ואיך יתקשרו את העניין כדי שיעבור בצורה טובה בצינורות החברתיים. ואף מילה על ויראלי.

כבר לא יכולתי להישאר אדיש

מקאן אריקסון @ סלקום יוצאים במהלך אינטראקטיבי שנראה שהוא הפרוייקט התוכן שיווקיי הגדול ביותר שנעשה באינטרנט הישראלי.

שילוב של האח הגדול, פרויקט Y, כוכב נולד ותאטרון הבובות של סבא ג'פטו.  למהלך קדם קמפיין מסיבי שהיה מאוד בולט במדיה. הבאנרים עם הדמות הסגולה היו שונים מאוד מכל דבר אחר באותו זמן, מה גם שהשימוש במדיה האינטרנטית הוא לרוב ממוקד בתוצאות – ואילו הקמפיין הזה היה רק טיזר. סלקום גם השקיעו במדיה בטלווזיה כי ברגע שאתה מרים הפקה כזאת יקרה אל לך להתקמצן במדיה להבאת הגולשים פנימה.  ועדיין, בסוף על מנת להכניס את הגולש פנימה לתוך האתר נדרשת פעילות מסיבית "ביום הדין".

קמפיין מקדים אפקטיבי מאוד+ הכל התחיל בזמן

אבולוציה של בחירת העם

בתוכנית עצמה – אנשים נכלאים במעין מעבדה אנושית וגורלם תלוי בבחירות הצופים גולשים. כל זה הוא כנראה ההתפתחות האבולציונית הבלתי נגמרת מהימים של רואים 6/6 עם קובי מידן בו בחרנו אילו תוכניות ישודרו. בפוסט הזה אני לא מתייחס לתוכן וכמה זה מעניין אותי אלא יותר לחוויה ולאספקט השיווקי של המוצר המגודל הזה.

סלקום התקדמו. השנה הם התחילו עם הריאלטי של דנה אינטרנשיונל שהיה רק בסלולר והלכו פה על מודל משולב בין סלולר לאינטרנט. מבחינה זו אני מצדיע להם שעשו טוב והתחילו בפרוייקט יותר קטןו ללא ספק עשו הרבה בללמוד וליישם לקחים. עצם הפיכת המוצר רלוונטי לכל הגולשים ולא רק ללקוחות סלקום פותח את המוצר לפחות ב66% .

21 יום (משך הפרוייקט)  זה המון זמן. לייצר סיבה מספיק טובה לגולשים לחזור פנימה כל יום  זה לא פחות מקשה. אומנם אנחנו בעונת המלפפונים של בני הנוער בה הם מחפשים מה לעשות עם עצמם, אבל עדיין יש חלופות לא רעות. רוב הסיכויים שהם יפתחו את המיניסייט כסוג של שומר מסך – וכאן הזרימה של השידור היא קריטית ביכולת ליצור חוויה חיובית ומתמשכת של הגולש.

האתר עצמו

העיצוב של המיני סייט נראה שימושי ונוח. מסך גדול במרכז, וסרגלי הפעלה בארבעת הכיוונים עם כל מה שחשוב. כמובן פייסבוק, טווטיר, מידע על התוכנית ועוד. בינתיים הוידיאו והסאונד זורמים בלי בעיה(לא שאפשר להבין משהו שכול החברה שם מדברים ביחד בעיקר שטויות)..

המבחן של העניין

האם הפעילות תייצר את אותה דביקות נדרשת לאתרים? האם יהיה באזז מחוץ לגבולות המיני סייט והאינטרנט שיגרמו לדבר על זה?

ושאלת המפתח – מה סלקום יקבלו בתמורה על כל ההשקעה?

כרגע המיניסייט כמעט ולא מראה את סלקום. ייתכן ומנהלי הפרסום והשיווק חששו להרגיז את הגולש הממוצע. לדעתי אין בכלל בעיה לשים את המותג בפנים במידה ואתה נותן תוכן מעניין ורלוונטי. בני נוער (שהם הקהל הרלוונטי לפעילות זו) מקבלים את זה שבעבור דברים מענינים בחינם צריך מותגים גדולים.

האם הם יצליחו לייצר הכנסה משמעותית מהסלולר?

האם הם יצליחו לייצר פיק באירועים לייב שיביאו לצפייה המונית של גולשים בזמן נתון?

תפסת מרובה ולא תפסת? ביזבזת!

באופן כללי האינטרנט הוא מדיה יותר מתאימה לקשרים ארוכי טווח ולא קמפיינים שעולים ויורדים. כמות המשאבים שמושקעת בפעילות כזו תביא ללא ספק כמות עוקבים וחברים גבוהה במדיות החברתיות המובילות כיום = פייסבוק וטווטיר – ולכמות יש משמעות.

אחרי  זה מעניין יהיה לראות אילו תכנים נכנסים לשם שמקדמים את סלקום. להניח שבגלל שזו פעילות של סלקום ואז הגולשים נחשפים לסגול ומייחסים את החוייה למותג – זה כבר לא מספיק. האם הם ידעו להעביר מסרים רלוונטים לאלפי המעיריצים שישארו מעודכנים. האם בסלקום יידעו מה לעשות עם כל קהל העוקבים אחרי התוכן ביום שאחרי?

רוצה לומר סוף מעשה במחשבה תחילה. אם עשיתם מהלך גדול ברשת שצובר פופולריות, תחשבו על היום שאחרי ומה עושים עם כל הדאטה בייס שהצטבר.  הכללים של העולם המסורתי בהם לרכוש לקוח גולש חדש עולה יותר מלשמר לקוח גולש קיים – תקפים גם כאן.

]]> http://tnoathanoar.co.il/999/%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%9d/feed/ 5 http://tnoathanoar.co.il/955/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9/ http://tnoathanoar.co.il/955/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9/#comments Tue, 30 Jun 2009 07:03:35 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=955

לפני כשבוע התפרסם מחקר שערכה חברת Cox, אחת מחברות הכבלים הגדולות בארה"ב, שעוסק בנושאי בריונות ברשת (Cyberbulling) ושליחת הודעות SMS פרובוקטיביות (אנחנו מסקרים את תופעת ה Sexting בהרחבה כאן בתנועת הנוער). המחקר נערך בקרב 665 צעירים בגילאי 18-13 בארה"ב כאשר לב המחקר היה ראיונות עומק עם שאלות קבועות מראש.

להלן ממצאי המחקר שהכי עניינו אותי.

בית ספר הוא עדיין אחת הסיבות העיקריות שבני נוער מתחברים לאינטרנט וגם: האימייל חי ובועט

לכל מי שמיהר להספיד את האימייל כדרך התקשרות עם בני נוער, אפשר לראות שהדואר האלקטרוני חי ובועט. משיחות תקופתיות שאני עורך בעצמי עם בני נוער מסתבר שהסיבה העיקרית לשימוש באימייל היא בשביל לאגור את כל אותם פורוורדים שכולנו שונאים לקבל ופה ושם בשביל דברים רציניים באמת. במחקר Generations Online 2009 שהתפרסם בתחילת השנה נמצאו נתונים שמגבים את השימוש התדיר באימייל בקרב בני נוער.

אחרי שהם מבלים לפחות 8 שעות ביום בבית ספר, מסתבר שעל פי המחקר, הוא גם אחת הסיבות העיקריות שבני נוער משתמשים ברשת מלכתחילה. נכון, יש גם שימוש אינטנסיבי ברשתות חברתיות ומשחקי רשת, אבל אם להסתכל על התמונה הרחבה של אתרי הנוער בארץ, דווקא בבתי הספר טמונה הזדמנות גדולה.

הסיבה העיקרית לבריונות ברשת – נקמה

במחקר בנו החוקרים פרופיל של בריון הרשת הממוצע: בחורה (59% לעומת 41% בנים) שמבלה הרבה יותר זמן אונליין מהממוצע (36 שעות לעומת ממוצע של 26), משתמש כבדה של סלולר (88%) רשתות חברתיות (93%) ותוכנה למסרים מיידיים (75%). בכל הקשור לדעה אישית, בריונית הרשת חושבת שקל יותר להתחמק מעונש בבריונות רשת מאשר בריונות בחיים האמיתיים (87% לעומת 81%) ונוטה יותר להשתתף ב Sexting (שליחת הודעות פורנוגרפיות בסלולר) – 31% לעומת 19% ממוצע בקרב הנחקרים.

המחקר מציג עלייה בבריונות רשת על גבי פלטפורמת הסלולר כאשר הסיבות העיקריות (כפי שניתן לראות בגרף) הן נקמה ו"זה הגיע להם".

הסיבה העיקרית לסקסטינג: כי מישהו ביקש ממני

הפרופיל של הסקסטר הממוצע: חלוקה שווה בין בנים ובנות כאשר רוב שולחי ההודעות הן בנות (65%, מובן). הסקסטרים מבלים 31 שעות אונליין לעומת הממוצע הכללי של 26. בנוגע לדעה האישית, 76% מהם מאמינים שהם מספיק מבוגרים כדי להחליט האם סקסטינג הוא טוב או רע (לעומת 54% מבני הנוער שלא עוסקים בסקסטינג) ו-68% מהם מאמינים שמבוגרים מגזימים בתגובה שלהם כלפי הודעות בוטות של בני נוער.

הממצא המעניין ביותר בכל הקשור ב Sexting העולה מהמחקר, הוא ש- 74% מבני הנוער שהשתתפו במחקר חושבים שסקסטינג הוא משהו פסול (48% מתוכם חושבים שסקסטינג צריך להיות לא חוקי). הגיל הנפוץ ביותר לסקסטינג הוא 17.

הדעה שלי: לקחת בערבון מוגבל

מחקרים על סקסטינג ובריונות רשת מתפרסמים אונליין השכם והערב ועם זאת, רובם נערכים על מדגמים קטנים יחסית ובארה"ב. עם כל המודעות שלי לתופעות, צריך לקחת בחשבון את ההבדלים התרבותיים בין ישראל לארה"ב. מי שיסתובב כמה דקות בלילה בחדרי הצ'אט באתרים השונים (ואללה, תפוז, נענע ובכלל…) יכול לראות כמות נכבדה מאד של בריונות רשת, אם כי משיחות שערכתי, אני לא בטוח כמה נושא הסקסטינג נפוץ בארץ (בטח שקיים, אבל לא בהיקפים הללו).

מעניין לראות שבעלי אתרים שוברים את הראש כדי לייצר מעורבות של בני נוער במוצר שלהם כשבערוצים של בריונות רשת וסקסטינג יש מעורבות לכל השנה.

למחקר המלא לחצו כאן [PDF] (ותודה לארז על ההרמה להנחתה)

]]> http://tnoathanoar.co.il/955/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9/feed/ 0