‫תנועת הנוער » עולמות וירטואליים‬

‫הדרך על פי Zynga – מנוע אחיד, משחק לאורך ולרוחב‬

‫עומר קפלן‬ — Mon, 12 Apr 2010 12:22:10 +0000

הלחץ בפסגת מפתחי האפליקציות מתחמם. בזירה המספרית, אין תחרות ל Zynga עם מעל 247,000,000 משתמשים פעילים בחודש כשמזנבות בה רק RockYou! עם 72,000,000 ואחריה חברות כמו EA (עם 54 מליון), Crowdstar (עם 48 מליון), LOLapps ו Playdom. גם בזירת האפליקציות שולטת Zynga כש-7 מתוך 15 האפליקציות המובילות בפייסבוק שייכות לה כשהמובילה הבלתי מעורערת היא Farmville (כן, עדיין Farmville) עם מעל 82 מליון משתמשים פעילים בחודש.

אז למה הלחץ בפסגה מתחמם? כי לאחרונה אפשר לראות מהלכים שמעידים על לחץ שכזה מצד ענקית האפליקצות שהעלתה בחודשיים האחרונים שתי אפליקציות חדשות: Poker Blitz ו Treasure Isle, כובשת המצעדים התורנית. עד היום, Zynga לקחו את הזמן בכל הקשור להעלאת אפליקציות, אפילו נוכח הלחץ של מתחרים (כפי שהיה במקרה של Petville מול Pet Society) והעובדה שיותר ויותר חברות נכנסות לתחום האפליקציות בגימור גבוה (בעיקר מאמצים מכיוון Electronic Arts שמחזיקים גם בתקציב וגם באנשי המקצוע) גורמת להתחממות בגזרת פיתוח המשחקים.

אז את הפוסט הזה אני מנצל כדי להראות כמה התפתחויות באסטרטגיית המשחקים של Zynga, מה שללא ספק מבטיח לה את המקום הראשון ללא מעט זמן.

שפה מוכרת, קיצור עקומת הלמידה, קרוס גיימינג

מסך הבית מתוך Treasure Isle, שפה מוכרת למשתמש (צילומסך)

מזהים את הדמות במשחק? מדובר באותה דמות בה משתמשים Zynga גם עבור Farmville וגם עבור אחת האפליקציות החדשות שלה, Poker Blitz. הסיבה לעניין הזה היא כפולה ובראש ובראשונה טכנית: Zynga עובדים עם מנוע משחק, מה זה אומר? זה אומר שיש להם את מנגנון הליבה (כמו יצירת דמויות או שליחת מתנות) מוכן ולאותה ליבה הם מחברים את מנגנון המשחק החדש שהם מפתחים. הסיבה השניה לעניין האחידות היא קיצור עקומת הלמידה אצל שחקן: הוא כבר מכיר את הממשק, מכיר את הדמויות ואם תתחילו לשחק Treasure Isle (מדובר במשאבת זמן חסרת רחמים) תראו שהאפליקציה עובדת בצורה דומה מאד לפארמוויל ולא תהייה לכם בעיה לתחבר למונחים ולממשק.

רובד נוסף ש Zynga הכניסו שקשור למנוע שלהם הוא היכולת לחבר כותרים שונים, כמו לדוגמא, ב Petville

מיזוג רשימת חברים בין Farmville ל Petville (צילומסך)

Gift-reGift

אם יש חמשהו שמייחד את המשחקים של Zynga על פי האחרים הוא הקצב המטורף בו הם מתפשטים ברחבי פייסבוק. תרומה גדולה לעניין מגיעה ממערכת הספאם חסר הבושה המתנות אותה מפתחת החברה ומשקיעה בה מאמצים רבים: במשחקים האחרונים, Zynga הפכה את משלוח המתנות (הזמנות לאפליקציה עם ערך מוסף) לפשוט ביותר עבור המשתמש: לחיצת כפתור אחת מספיקה ואפילו בלי מעבר בין עמודים לעמוד חדש, כך שלא צריך באמת לצאת מהמשחק.

שליחת מתנות בקליק אחד, מתוך Treasure Isle (צילומסך)

נתתי כאן רק טעימה קצרה מתוך פיתוח המנוע של Zynga ויש עוד כמה פיצ'רים ששווה לדון בהם (ועוד לא נגענו בחיבור המעניין בין האונליין לאופליין) אבל מה שברור לי שכפי הנראה החברה הולכת לכיוון של מנוע משחק שיתפרס על פני כל משחקי החברה. ההימור שלי? שבקרוב נראה מתחרה חזק מאד ומעניין בסצנת הערים הוירטואליות שתופסת תאוצה (שימו לב לנסיעת מבחן של EA בסצנה הזו עם Hotel City).

‫מיקמק – עולם וירטואלי אמיתי לילדים‬

‫עומר קפלן‬ — Tue, 26 Jan 2010 09:05:45 +0000

עוד לא יבש הדיו הוירטואלי על הפוסט על התחממות בגזרת הא תרים לילדים בישראל וכבר נכנס לתחום שחקן שעשוי להעלות את הסטרנדט לרמה חדשה.

היום הושק באופן שקט האתר מיקמק (mikmak.co.il) מבית D.I.C: עולם וירטואלי שמיועד לילדים קטנים (עד גילאי 12) וכולו סובב סביב יצורים נמוכי קומה ופרוותיים הנקראים מיקמקים. אחרי כמה שעות של משחק אינטנסיבי, אני יכול לומד בפה מלא – כל הכבוד. אבל עוד לפני הסופרלטיבים, אני רוצה לקחת אתכם לתוך כמה מהפיצ'רים המעניינים של המשחק.

תהליך הרשמה – ידידותי עם דגש על אבטחה

יש מישהו בחברת הפיתוח של מיקמק שמבין ילדים (או לכל הפחות יש לו כמה). תהליך ההרשמה למשחק הוא ידידותי מאד, עם כפתורים גדולים וציורים נחמדים ברקע. ניכר כי תשומת לב רבה הקודשה לנושא האבטחה בכל הקשור בתהליך ההרשמה כשהפיצ'ר הבולט כאן הוא הצ'אט: ההורים יכולים לבחור לתת לילד להשתמש בצ'אט "פתוח" (עם מודרציה למילים פוגעניות) או צ'אט עם משפטים מובנים מראש.

מרגע סיום תהליך ההרשמה המיקמק נוצר ולא ניתן לחזור ולשנות את האפשרויות בקלות יחסית כך שההורה יכול להיות רגוע.

מסך בחירת הצ'אט במיקמק (צילומסך)

עולם המשחק – ירידה גבוהה לפרטים

העולם של מיקמק בנוי ממספר אזורים (עיר, ג'ונגל, חוף ים, קלאב) כאשר בכל איזור מספר מבנים שניתן להיכנס לתוכם (בעיר – חנויות, בקלאב – מועדון ריקודים). הגימור של עולם המשחק הוא גבוה במיוחד וחוץ ממספר באגים מזערי, בעיקר באנימציות ובאמוטיקונים, חווית המשחק זורמת מאד ומהנה (בשבילי).

עולם הג'ונגל במיקמק (צילומסך)

אחרי מספר שעות, אי אפשר שלא להיות מוקסמים מעולם של מיקמק: ברקע מתנגנת מוזיקה רגועה ונחמדה, יש המון חפצים שניתן לערוך איתם אינטראקציה למרות שאין להם ערך משחקי (כמו מצלמה על החוף שסתם עושה פלאש אבל נחמד לעמוד ולצלם את עצמך סתם ככה) ועוד יותר חפצים שכן (כמו מכונות המשחק בארקייד שבאמת מכילות משחקים פשוטים כמו ארקנואיד).

גם בעולם המשחק עצמו הכל נורא סטרילי מבחינת האבטחה וקשה יחסית לצאת מהתבניות שמכתיב המשחק ולהתבטא בחופשיות. דוגמא טובה היא מערכת ההדעות האישיות שמסודרת בצורה של גלויות – אי אפשר לכתוב הודעה פרטית אמיתית אלא לבחור מתוך מספר תבניות שעולות כסף משחק (מה שיהפוך את ההודעות הללו ללא כל כך פופולאריות).

הודעות אישיות במיקמק (צילומסך)

מודל עסקי – פרימיום, שיתופי פעולה וטובין וירטואליים

כבר סימנו הלוך וסמן את הטובין הוירטואליים כאחד הטרנדים המוצלחים של השנה הקרובה וגם במיקמק לא פסחו על הנושא: קניות בעולם של מיקמק מתנהלות על בסיס כסף משחק וירטואלי (נקרא: מטבעות) כשניתן להשיג אותו באמצעות יצירת קשרים, משחק באזורים השונים בתוך העולם ושיתופי פעולה.

החנויות בעולם של מיקמק אטרקטיביות מאד ובנויות בצורה טובה מאד לקהל הצעיר:

חנות הבגדים (צילומסך)

המודל העסקי של מיקמק מבוסס על מודל פרימיום (Freemium) כאשר העולם הוירטואלי ומשחק בו הם בחינם אבל במקביל מתבצעת מכירת מנויים (ביום כתיבת הפוסט מנוי שנתי עולה 179 ש"ח).

במקביל להשקת האתר, כבר עלה לאוויר שיתוף פעולה עם דוריטוס (שטראוס-עלית) שמבוסס על קודים מאריזות החטיף. ארבעה קודים שווים מצד אחד לחפצים מגניבים במשחק לילדים ולמנוי חודשי להורים. שיתוף פעולה מסוג זה מראה את הפוטנציאל העצום שיש לעולמות וירטואלים אצל ילדים ואת האמונה של החברות המסחריות הגדולות בטרנד הטובין הוירטואליים.

בסופו של יום, מיקמק הוא אחד העולמות הוירטואליים האטרקטיבים יותר שראיתי בישראל ובעידן בו הורים חוששים שהילדים שלהם יסתובבו בפייסבוק, יש כאן פתרון טוב לעולם סגור (אגב פייסבוק, למיקמק יש קבוצת מעריצים שמונה, איך לא, ילדים).

גילוי נאות: אין לי קשר לעולם הוירטואלי של מיקמק ואני לא מכיר את חברת DIC. יצא פוסט מאד חיובי ומפרגן, אבל כשמגיע – מגיע.

‫מחקר: שימושי מדיה בקרב צעירים 2009-2004‬

‫עומר קפלן‬ — Mon, 25 Jan 2010 08:34:41 +0000

מחקרים על שימושי מדיה בקרב צעירים מתפרסמים חדשות לבקרים עד לרמה שאני בטוח שבכל רגע נתוון יש בעולם בן נוער שממלא סקר על השימושים שלו ברדיו, טלוויזיה, אינטרנט ומדיה מודפסים בשביל איזשהו מחקר.

מחקר השימושים du jour נקרא Generation M^2 ועל פני 85 עמודים הוא מתמקד בשתי שאלות עיקריות: מהם ערוצי המדיה העיקריים אותם צורכים ילדים ובני נוער (ההתייחסות במחקר היא לגילאי 18-8) ומהי המגמה עבור כל מדיום בין השנים 2009-2004. לצורך כך נחקרו 2,000 בני נוער מכל רחבי ארה"ב והם התבקשו למלא "יומן מעקב מדיה" כשבסוף הניסוי שוקללו התוצאות.

בסוף הפוסט יש קישור להורדת הדו"ח המלא, בנתיים – הנה כמה נקודות מעניינות:

המוזיקה מתחזקת, הדפוס בירידה

10 שעות ו-45 דקות של חשיפה למדיה בקרב צעירים בשנת 2009. בנוסף, במהלך חמש השנים האחרונות ניתן לראות עלייה בשימושי המדיה בכל תחום מלבד מדיה מודפסים (רגע של מתודולוגיה: חשוב לציין כי במהלך המחקרים ניסוחי השאלות השתנו ולכן לא ניתן לקבוע מובהקות, אבל המגמה ברורה). עם העלייה בצריכת המדיה, עלתה גם העלייה ברכישה של אמצעי מדיה: על פי המחקר, 66% מבני הנוער מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי, 76% מחזיקים iPod או נגון MP3 אחר (לעומת 18% בלבד ב 2004) ושימו לב לטרנד המבצבץ – 29% מחזיקים מחשב נייד.

המדיה האלקטרונית מתחזקת, בעיקר על חשבון הטלוויזיה

לראשונה מאז עלייה המטאורית של הטלווזיה בקרב בני הנוער בשנת 1999, שעות הצפייה בטלוויזיה "חיה" ירדו בצורה משמעותית בשנת 2009 לשעתיים ו 39 דקות בלבד. לעומת זאת, שעות החשיפה לתוכן טלוויזיוני דווקא עלו משלוש שעות ו-47 דקות לכמעט ארבע וחצי שעות ב 2009. התחזקות זו ניתן לזקוף לזכות האינטרנט וערוצי המדיה הסלולריים.

קווים לדמותו של משתמש מדיה כבד:

לצורך המחקר, חולקו הנחקרים לקבוצות על פי רמת השימוש שלהם במדיה. משתמשים "כבדים" (21% מכלל הנחקרים) הוגדרו ככאלה שצורכים יותר מ 16 שעות מדיה בשבוע (על פי כל הקטיגוריות: אינטרנט, טלוויזיה וגו') בעוד משתמשים "קלים" (17% מכלל הנחקרים) הם בני נוער שצורכים פחות משלוש שעות מדיה ביום.

אם הייתי צריך לאפיין בעצמי, מבלי לקרוא את המחקר, משתמש מדיה "כבד" בקרב צעירים הייתי מדמיין בן נוער עם המון חברים, ביטחון עצמי גבוה (כזה שלא מפחד מקשרים אנושיים ולכן מיישם אותם בצורה טובה גם בעולם הוירטואלי) ובאופן כללי חי חיים שמחים וממוצעים בכל הקשור בלימודים.

בתור התחלה, שימו לב לגרף הבא:

בקרב משתמשי המדיה ה"כבדים", אחוז הנחקרים עם ציונים טובים בבית הספר עומד על 47% לעומת 65% בקרב משתמשי המדיה הבינוניים ו-66% בקרב משתמשי המדיה ה"קלים". התחושה האינטואיטיבית היא כמובן "נו בטח, הילד כל היום על המחשב והטלוויזיה במקום ללמוד" מצד שני – יש לא מעט דיבור על האינטרנט ככלי לימודי. אז כנראה שיש עדיין עוד עבודה בתחום הזה.

בכל הנוגע לתפיסה העצמית של משתמשי המדיה הכבדים, כאן באמת הופתעתי -

מסתבר שככל שהחשיפה של הצעיר למדיה גדלה, כך הוא פחות מרוצה מעצמו במגוון תחומי חיים: חברים, לימודים, יחסים עם ההורים וכמובן תחושת שיעמום גבוהה. בהחלט לא מה שציפיתי ויהיה מעניין לראות דווקא את התחום הזה נחקר ומתפתח כלל שיכנסו לשוק ערוצי מדיה חדשים שינעלו את הצעירים עוד יותר בתוך החדר – כשתחום שעולה לי לראש באופן אינטואיטיבי הם עולמות וירטואליים.

להורדת המחקר: היכנסו לאתר המחקר או הורידו את הדו"ח המלא [PDF]

‫אדידס יעבירו אותנו ל Augmented Reality‬

‫עומר קפלן‬ — Mon, 11 Jan 2010 07:27:35 +0000

אם הטרנד הלוהט של סוף 2009 היה משחקים חברתיים וטובין וירטואליים (Virtual Goods), הרי ששנת 2010 נפתחה בקול תרועה רמה עם יותר ויותר חברות שמנסות להפעיל את הלקוחות שלהן בסוג חדש של אינטראקציה: Augmented Reality, או בשפת המגניבים – AR (נטקראפט עשו יופי של עבודה בסקירה של הטכנולוגיה)

כתבנו לפני כמה חודשים על יישום ראשוני של AR בסדרת צעצועים שלוותה את הסרט Avatar ומאז היה לנו ברור שלא יעבור הרבה זמן לפני שהטכנולוגיה תהפוך מנחלתם של כמה גיקים למשהו ממש מגניב שחברות גדולות ימנפו במקפיינים שלהן.

המציאות המדומה של אדידס

בשנים האחרונות אדידס עושים המון ניסיונות מעניינים בשוק הנעליים כדי להתאים את עצמם לקהל הצעיר והדינאמי: זה התחיל מסדרת Adicolor החדשה שהכניסה נעליים עם תמות ייעודיות לתכנים פופולאריים, אחרי כמה זמן קיבלנו סדרות שלמות של נעליים הקשורות לתוכן פופולארי (ביניהן סדרת Star Wars שכולם מחכים לה) והדבר הבא יהיה נעל שתכניס את המשתמש לתוך עולם של משחקים ותוכן בלעדי.

העולם הוירטואלי של אדידס (תמונת קונספט)

ככה זה אמור לעבוד: הלקוח קונה נעל כשעל הלשונית מוטבע קוד ייחודי. ברגע שהנעל מוחזקת אל מול מצלמת רשת, ייפתח בפני המשתמש עולם וירטואלי של משחקים ותוכן ייחודי לאדידס. הנעל עצמה תשמש בתור שלט למשחק (אני צופה בעיית שימושיות כאן אחרי כמה ימים בבית הספר או בעבודה).

בסופו של דבר, מדובר כאן בעוד איזה גימיק של אדידס שבטח לא יהיה סופר מתוחכם מבחינת המורכבות שלו אבל הוא יכול לסמן את תחילתה של מגמה ממש מעניינת כשחברות תתחלנה לשים דגש מיוחד לא רק על מוצר הפיזי אותן הן מוכרות אלא גם על המטא-מוצר ואולי להוסיף עוד כמה אפשרויות מעניינות לחבר בין האופליין לאונליין.

‫Live Games – פורטל משחקים ראשון בפייסבוק‬

‫עומר קפלן‬ — Mon, 28 Dec 2009 09:21:58 +0000

בתקופה האחרונה מעסיקה אותי לא מעט השאלה כיצד יתמודדו פורטלי המשחקים הגדולים עם הכניסה האיטית אך אגרסיבית של פייסבוק לתוך נישת המשחקים. מעיון בגרפים של פורטלי המשחקים הגדולים ניתן לראות את הירידה בטראפיק לאורך זמן (כואב במיוחד המקרה של miniclip שאיבדו פחות או יותר חמישים אחוז מתעבורת הגולשים).

אתרי המשחקים הגדולים – ירידה לאורך זמן (Google Trends)

יוצא לי להגיד בלא מעט פגישות והזדמנויות אחרות שהאינטרנט הוא לא משחק סכום אפס. דהיינו, גולשים (בדרך כלל) לא מקובעים וייכנסו גם לאתר פלוני וגם למתחרה שלו, אלמוני, ובלבד ששניהם מספיק מעניינים. עולם המשחקים, לעומת זאת, הוא הדבר הכי קרוב למשחק סכום אפס אינטרנטי שאני מכיר: כולם מציעים פחות או יותר אותו מבחר של משחקים (חלק אפילו מעתיקים עם הוטליניקים) ובסופו של דבר נוצרת איזשהי נאמנות גולשים לאתרי המשחקים הגדולים (מה שמסביר את ההצלחה היחסית בארץ של פורטלי משחקים כמו נט גיימס או ערוץ המשחקים של נענע).

עלייתו של פראמוויל

בחודשים האחרונים, עם הכניסה של פייסבוק לשוק המשחקים (קריאה מומלצת – האבולוציה של האפליקצות בפייסבוק) אנשים נטשו את פורטלי המשחקים, זאת לטעמי משתי סיבות עיקריות:

1. המשחקים כבר נמצאים שם – מבחינת מודל הגלישה, פייסבוק הפך להיות האתר הראשון שבודקים ברגע שנכנסים לאינטרנט (בהקשר של צעירים, כמובן) והוא השער למה שעושים אחר כך: אם זה להיכנס לקישורים של חברים או ברוב המקרים, לשחק. המשחקים של פייסבוק נמצאים שם, בתוך האתר ולכן במקום להיכנס לפורטל משחקים "מסורתי" ולהמשיך משם, לא צריך לעזוב את הבית ואת הממשק המוכר אלא פשוט להיכנס בשני קליקים למשחק.

2. האפקט החברתי - הגיימרים של היום רוצים את המשחקים שלהם חברתיים יותר והמוניים יותר (כך כתבנו) והיכולת להשוויץ בהישגים ולמדוד את עצמך אל מול החברים במשחק, נתנת ערך מוסף עצום לעומת המשחקים הקלאסיים לשחקן יחיד שנראה שלא יעבור הרבה זמן עד שיאבד עליהם הקלח.

אתרי המשחקים מתמודדים עם Live Games

היום עולה לאוויר בלון ניסוי מעניין מבית Geewa: פורטל משחקים פייסבוקי בשם Live Games שמהווה את הסנונית הראשונה בהתמודדות פורטלי המשחקים ה"מסורתיים" עם המציאות החדשה. ככה זה נראה:

עמוד הבית של Live Games – מזכיר מאד את "המסורתיים" (צילומסך)

Live Games נותן כמה ערכים מוספים: כל הפעילות מתבצעת על הפלטפורמה של פייסבוק, מה שמשאיר את האנשים במסגרת מודל הגלישה שהם מכירים ועליו דיברנו. בנוסף, כל העיצוב מציג פורטל משחקים מסורתי (חלוקה לז'אנרים, חלוקה לגברים ונשים ומבחר משחקים בתצוגה של טאמבניילס.

פייסבוק מאפשר לפורטלי המשחקים לפתח פיצ'רים שתמיד היו נורא נדרשים אבל הפיתוח שלהם היה גדול מאד: ל Live Games שני סוגי משחקים – משחק לשניים או יותר שחקנים (מולטיפלייר) או משחקים לשחקן יחיד, ממש כמו בפורטלים הגדולים אבל עם תוצאות שנכנסות לתוך טבלת מובילים שמאפשרת לך לעשות Share לתוצאה ולהזמין חברים לנצח אותך. ככה נראה משחק שחמט לדוגמא:

לא באמת עשיתי את המהלך הזה – שחמט אחד על אחד (צילומסך)

הערך המוסף – הקהילה

אני חושב שמה שיחזיק את הפורטלים הגדולים בחיים (או שיעביר אותם לפייסבוק בסגנון Live games) הוא היכולת לחבר את המשתמשים לעולם המשחקים ולייצר קהילה סביב משחק ספציפי, אם בצורה של ליגות (זה ממש מתבקש בתור האבולוציה של טבלאות ה top10) או אם בצורה של לקחת את המשחקים הקלאסיים ולהפוך אותם לקהילתיים. היום אנחנו רואים את זה קורה בארץ עם הטאקי של נענע או בעולם עם טטריס מולטיפלייר, אבל הראשון שייקח את כל החבילה הזו ויארוז אותה בצורה טובה, עם ממשק טוב וייצר קהילה או בתוך פייסבוק או באמצעות חיבור לפייסבוק מבחוץ, יכול לעשות יופי של דבר.

נזכרתי בסוף: הכי קרובים שהגיעו לרעיון הקהילתי היו MSN עם ה Gaming Zone, אבל לא הלכו את האקסטרא מייל לכיוון חיבור של קהילה אלא הסתפקו במשחקי פולטיפלייר עם אינטראקציה נקודתית.

‫PetVille והאבולוציה של האפליקציות בפייסבוק‬

‫עומר קפלן‬ — Mon, 07 Dec 2009 10:01:34 +0000

מה שמדהים בעיני בעולם האפליקציות של פייסבוק הוא המהירות המסחררת בה נתח השוק הזה מתפתח: מצד אחד יש כאן פלטפורמה עם יכולות חברתיות מדהימות (על הגב של פייסבוק) ומצד שני אפשרויות הכנסה גדולות מאד עם ההתפתחות של תחום הטובין הוירטואליים וכניסה של עוד ועוד חברות לאחד התחומים החמים ביותר של 2010 (דברו עם המספרים).

ההשראה לפוסט הזה הגיעה מידיעה שקראתי הבוקר במסגרתה ענקית המשחקים בפייסבוק Zynga קברה אפליקציית טמאגוצ'י-סטייל שרכשה אך לפני חודש בשם GoPets והעלו אפליקצייה חדשה באותו סגנון בדיוק בשם PetVille. בתור מישהו שמכיר ושיחק ב GoPets, אפליקצייה ראויה לכל הדעות בשוק של היום הדהים אותי שעוד בשלב מוקדם כל כך אנחנו עדים לקניבליזציה של אפליקציות בתור אותה חברה? מה כבר יכול להיות החידוש כאן?

מטקסט, לתמונה, לעולמות וירטואליים – האבולוציה המקוצרת של האפליקציות בפייסבוק

כדי להבין קצת לאן הולך כל העולם הזה של אפליקציות (ומה למען השם כל כך מיוחד בפטוויל שהיה שווה לסגור רכישה של חברה בשבילו) נעבור בזריזות על שלבים אבולוציוניים בהיסטוריית האפליקציות:

1. העולם הטקסטואלי - אם נתעלם לרגע מאפליקציות שנועדו למשתמש הבודד ולעמוד הפרופיל שלו (בסגון Entourage או Bumper Stickers) ונתמקד בכאלה שיש להן חיבור בלתי נפרד ליכולות החברתיות של פייסבוק, אני חושב שהשלב המשמעותי הראשון באפליקציות הטקסטואליות היה השלב הטקסטואלי עם אפליקציות כמו Compare People ו Friends for Sale שכיכבו בזמנו בראש טבלת האפליקציות (היום אפשר לראות את הדעיכה). אותן אפליקציות סיפקו למשתמש משחק טקסטואלי וכל פעולה גובתה במעבר בין עמודים וטעינה שלהם מחדש.

מירוץ חיות בעולם הטקסטואלי – Fluff Buddies

2. משחק בתמונות - השלב הבא בתחום האפליקציות הגיע כשאנשים הבינו שהעולם הויזואלי מייצר הרבה קליקים כשהוא מגיע לפיד האישי של משתמשים. זאת, בנוסף לעובדה שעמוד הפרופיל בפייסבוק לא אומר יותר מדי על הבנאדם וצריך להעשיר אותו מעבר לטקסט הבסיסי שפייסבוק מאפשר, הוליד את האפליקציות הויזואליות כשלטעמי השתיים הבולטות הן אפליקציות בסגנון My Top 5 (שאפשרו הוספה של קישורים פנימה והחוצה בפייסבוק כדי לייצר המון טראפיק) וכל האפלציות בסגנון ה Quizzes שאפשר לראות היום (Quiz Monster, לדוגמא). הערך המוסף של האפליקציות הללו הוא, כאמור – תוספת של פעולות אינטראקטיביות בתוך הפיד של הגולש עם הפן הויזואלי שמגדיל את הסיכוי לאותה אינטראקציה.

רוב הפעילות מתרחשת בפיד האישי. אפליקציית Quiz כלשהי

3. עולמות וירטואליים – השלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו, מאפשר לחבר אפליקציות פלאש ל API של פייסבוק ולייצר שלל משחקים חברתיים. נכון ליום כתיבת שורות אלה 10 מתוך 15 האפליקציות המצליחות ביותר בפייסבוק הן כאלה, כאשר המצליחות ביותר נמצאות רחוק מעל כל השאר במונחים של משתמשים פעילים חודשיים ויומיים (ל Causes יש אמנם הרבה משתמשים רשומים, אבל "דביקות" נמוכה מאד של גולשים). העולמות הוירטואליים יודעים לייצר אינטראקציה ברמה היומית ולעשות כסף באמצעות חיבור לפלטפורמות של טובין וירטואליים (לא מעט חברות סטארטאפ עובדות בכיוון הזה, כולל פייסבוק עצמם).

למה PetVille מסמן את תחילתו של שלב אבולוציוני נוסף?

עד היום, רוב האפליקציות בעולמות הוירטואליים התרחשו בעולם דו ממדי: חווה, אקוורים, יו ניים איט. PetVille, בהרבה מובנים לא שונה בהרבה מאותן אפליקציות שזינגה מייצרת, ככה זה נראה:

שמתם לב לשני החיצים בצידי המסך? ל Mr. Hopsalot (בעברית, מר. קופץ-הרבה) שלי יש חדר שבתוכו הוא יכול להסתובב, לצאת מהדלת לעולם החיצון ואם אגיע לדרגה מספיק גבוהה, לפתוח עוד חדרים בבית (חדר שינה, מטבח) ולהמשיך לחקור אותו ובתים של חברים במקביל.

מרגיש כמו לטייל בחנות, החנות ב Petville

PetVille היא אמנם לא אפליקציית 3D במלוא מובן המילה, עדיין רוב האינטראקציה מתרחשת על מסך דו ממדי (קצת מוזר שהכל הדמויות הולכות הצידה כמו סרטן, אבל בגלל החמידות הן מתגלגלות ועושות סלטות ככה שזה מפצה) אבל יש כאן ניצנים לדעתי לדור הבא של האפליקציות: אולי לא בעוד הרבה זמן, תוכלו לצאת מהדלת ולפגוש חברים מפייסבוק בעולם של MMORPG (בעברית, Massive Multiplayer Online Role Playing game). תחשבו על World of Warcraft על פייסבוק קונקט.

בהרבה מובנים, Petville הוא רחב יותר, גדול יותר ומציע אפשרויות רבות יותר מהאפליקציות הקודמות של Zynga ויש לו את הפוטנציאל להתחיל ולהרתיע שחקנים שאינם "גיימרים" ומעדיפם את הפשטות ואת האפליקציות שניתן לתחזק בשלושה קליקים. הפתרון, אני משער, נמצא איפשהו שם באמצע – לתת אפשרות לתחזק ולהתקדם באפליקציה בקלות יחסית אבל לתת עומק לאלה שחיים את האתר, וכאלה כבר יש דיי הרבה.

‫פייסבוק ינסו לגרום לנוער לרכוש באינטרנט באמצעות Zong‬

‫עומר קפלן‬ — Mon, 30 Nov 2009 01:59:42 +0000

הקדמה: עולם קניות של בני הנוער באינטרנט (מי שמכיר יכול לדלג)

בלי לעשות מחקר מקיף ועל בסיס אינטואיציה בלבד, נראה כי חלק לא מבוטל מהנוער מנהל את חיי האונליין שלו על גבי הפלטפורמה של פייסבוק (ואם לא כך הדבר, התחושה ש"כולם שם" תעשה את שלה בקרוב). הפעילות של בני נוער בפייסבוק, בניגוד לזו של מבוגרים יותר, נעה על פני כל הספקטרום שמציעה הפלטפורמה: החל מאפליקציות (בעיקר משחקים), דרך זירה של אלבומי תמונות וכמובן עולם הסטטוסים והעדכונים-בזמן-אמת מהנייד שצריך להרים דגל אדום אצל תוכנות המסרים המידיים (אבל על כך בפעם אחרת).

אחת החידות הגדולות בתחום של בני נוער) באינטרנט הוא היכולת למנף את כוח הקניה העצום שלהם ומאפיינים כמו קנייה אימפולסיבית והיותם של בני הנוער קשובים מאד לטרנדים עונתיים ולתרגם אותם לרכישות של ממש באמצעות כסף. מעט מאד גופים מצליחים היום "לכרטס" (מאז שרז אמר את זה בהזדמנות אני הפכתי את זה לביטוי קבוע) על בני נוער (World of Warcraft עושים את זה מדי חודש בצורה מעוררת השתאות) והעניין בעייתי משני טעמים עיקריים:

א. רוב בני הנוער שלא עובדים למחייתם מתקיימים מדמי כיס שאמנם לא מבוקרים על ידי ההורים אבל מקבלים אותם בכסף מזומן, מה שגורם לפריחה של שוק המוצרים המשומשים (יד שנייה) אבל לבעלי החנויות המקוונות לא עוזר יותר מדי.

ב. מחקרים מראשים שבכל הקשור לרכישות הקשורות במשק הבית, בני נוער משחקים גורם מרכזי בקבלת ההחלטות. עם זאת, הרכישה הסופית נעשית על ידי ההורה (בסופו של יום צריך להעביר כרטיס אשראי) ולכן מבוקרת על ידו.

במהלך השנה וקצת האחרונות בה אנחנו מסקרים את עולם הצעירים כאן בתנועה, ראינו כל מיני פתרונות יצירתיים יותר ופחות לבעיית התשלומים של בני הנוער באינטרנט: בחו"ל נפוץ מאד שוק מוצרי ה Pre-Paid (משולמים מראש), בעיקר בסלולר אבל לאחרונה ראינו יוזמה של Myspace לשווק כרטיסי אשראי כאלה. ראינו גם לא מעט חברות סטארטאפ כמו BillMyParents שנותנות לנוער לקנות חופשי, אבל תחת ביקורת של ההורים כערך מוסף ללימוד התנהלות נכונה עם כסף.

המנה העיקרית: התשובה של פייסבוק לבעיית המזומנים

למה סיפרתי לכם את כל זה? חשוב להבין שהפתרון שמציעים פייסבוק הוא כזה שיכול לחולל,בתנאים מסוימים, מהפכה קטנה-גדולה בדרך שבה בני נוער מתנהלים באינטרנט ובגישה של בעלי האתרים אליהם. נגיע למסקנות בסוף (אם אין לכם סבלנות דלגו לכותרת המשנה הבאה) אבל לפני הכל, קבלו את המנה העיקרית:

במצב הקיים היום, לכל אפליקציית פייסבוק שמנהלת מכירה של "טובין וירטואליים" יש את המטבע שלה (אצל Zynga, לדוגמא, יש לכל אפליקצייה מטבע פרימיום שאפשר לרכוש בכסף אמיתי). לפייסבוק מצדה יש מנוע של Facebook Credits שעושה את אותו הדבר בדיוק: קנה קרדיטים ותוכל לשלוח, לדוגמא, מתנות לחברים שלך. לפי נתונים שפרסמו בפייסבוק, שוק ה Credits של האתר הניב רווח של 80 מליון דולר בשנה החולפת. רכישה של קרדיטים נעשית באמצעות טופס הזנת מספר כרטיס אשראי, מה שהנגיש את כל תרבות ה Credits לפלח מצומצם מאד של משתמשים וגרם למטבעות פרימיום של חברות אחרות לשגשג (אצל Zynga, לדוגמא, אפשר לקבל מטבעות פרימיום בקנייה בכרטיס אשראי או בקבלה של "הטבות מיוחדות" כמו להתקין סרגלי כלים מפוקפקים לדפדפן).

בפייסבוק בוחנים שני צעדים עיקריים שעתידים להנגיש את עולם ה Credits גם לצעירים:

1. קניית Facebook Credits באמצעות הטלפון הסלולרי – שיתוף פעולה עם Zong, אפליקציית פייסבוק שנועדה בדיוק למטרה זו, תאפשר לבני נוער להזין את מספר הטלפון הסלולרי שלהם, לקבל קוד סודי ולבצע רכישה של קרדיטי פייסבוק באמצעות חשבון הטלפון. ככה זה נראה:

רכישה אונליין באמצעות Zong (קרדיט: Payments Online)

2. הוספת לשונית Credits לסרגל הכלים של המשתמש – למרות שפייסבוק בוחנת מספר אפשרויות עיצוב חדשות, שינוי וודאי שמסתמן הוא הוספת לשונית המצביעה על מספר הקרדיטים שנשארו למשתמש (בדומה למה שיש היום בהודעות). בצורה זו יוציאו בפייסבוק את הקרדיטים ממאחורי הקלעים של האתר אל החזית ויעודדו אפליקציות לפתח באמצעות Facebook Credits.

ארבע השלכות, מסקנות ומחשבות באופן כללי

א. בפייסבוק ניתן לרכוש קרדיטים היום באמצעות שיטות נוספות (Google Checkout, PayPal ועוד), אין ספק שהפתרון הסלולרי נועד כדי להכניס כסף מבני הנוער שמהווים ככל הנראה חלק גדול מהמשתמשים ה"כבדים" של האפליקציות ואלה שמגלים מעורבות רבה בהן.

ב. פעם אחד הגביעים הקדושים של הרשתות החברתיות היה פיתוח של מערכת "מטבע וירטואלי" (ואלוהים יודע שאני אפיינתי לפחות שתיים). אם יש הימור מושכל שאני יכול לעשות, הרי שאני דיי בטוח שבקרוב ה API של פייסבוק יאפשר לכל אתר באשר הוא להשתמש ב Facebook Credits בתור המטבע שלו ועל הדרך החברים בפייסבוק ייגבו את העמלה.

ג. עולמות התוכן אותם היה ניתן עד היום לרכוש באמצעות הטלפון הסלולרי היו מצומצמים מאד והחזקה עלייהם הייתה בעיקר של חברות הסלולר. אפשרות לתשלום של ממש בסלולרי תפתח באופן פוטנציאלי את כל עולם הרכישות באינטרנט עבור הנוער – כמובן שעינם של ההורים פקוחה על חשבון הטלפון אז לא נראה רכישות של גיטרות או קונסולות משחק, אבל 1,000,000,000 אסימונים של פוקר ב 20 ש"ח? זה לגמרי יכול לעבור מתחת לרדאר.

ד. למה דווקא פייסבוק? כי אני לא מאמין ששינוי כזה יכול היה להתרחש במקום שאין בו מאסה קריטית של יוזרים צעירים ובמיוחד לאור ההתפתחות של אפליקציותהמשחקים שפשוט דורשות יכולת למטבע פרימיום אחיד שמסוגל להניב לפייסבוק לא מעט רווחים אם רק יצליחו לרתום את הנוער ומכאן ההקדמה הלא קצרה בכלל

‫המנוע מאחורי אפליקציות פייסבוק מוצלחות‬

‫עומר קפלן‬ — Tue, 17 Nov 2009 10:52:41 +0000

עם הגידול המשמעותי בתחום המשחקים על גבי הפלטפורמה של פייסבוק, חשבתי שיהיה נחמד לצלול קצת ולנתח את עולם האפליקציות.

כך נראית טבלת האפליקציות המובילות בפייסבוק נכון להיום (MAU = משתמשים חודשיים):

מעניין אותי לדעת מה מאפיין אפליקציה מצליחה בפייסבוק. אם נסתכל ברשימה אפשר לראות אפליקציות מכל מיני סוגים: שאלונים, משחקים שמתבססים על מקדם ויראליות (פעם אחרונה שאני כותב את המילה הזו כאן) גבוה מאד, משחקים לשחקן יחיד ועוד. בפוסט הזה אנסה לעמוד על כמה מאפיינים בולטים שמניעים אפליקציות קדימה והופכים אפליקציה טובה לאפליקציית טופ-6.

אפליקציות המונעות על ידי תחרותיות

הצורך בתחרותיות ובמיקום שלך לעומת חברים שלך מהווה את עמוד התווך לאפליקציות שלמות דוגמת Bejeweled Blitz (עם 10,692,000 משתמשים חודשיים): באפליקציות מסוג זה התחרות היא העיקר ומוגשת בצורה הישנה והטבעית שלה: למי יש יותר נקודות. ב Bejeweled בכל פעם שהמשתמש מתקדם בסולם הדרגות, הודעה אוטומטית נשלחת לחברים שמתחתיו כאילו אומרת "שים לב, כרגע עקפו אותך, לא תרצה לעקוף חזרה?".

שימו לב ליחס בין אזור המשחק לאיזור הצגת הנקודות ב Bejeweled Blitz

אפליקציות עם מקדם ויראליות גבוה

מנכ"ל Zynga הודה בשבוע שעבר: "עשיתי כל דבר נוראי בספר כדי להשיג הכנסות" [צפו בוידאו] כאשר הכוונה הייתה לשימוש בהצעות מפוקפקות לגולשים על מנת לזכות אותם בכסף וירטואלי ולהפצה אגרביסית במיוחד של ספאם מהאפליקציות השונות של החברה (וכל מי שמקבל ביום 20 פרות בפארמוויל יודע על מה אני מדבר).

עם כל זאת, יצר מארק פינקוס בלי לשים לב סטנדרט שמניע לא מעט אפליקציות: הפצה אוטמטית של הודעות לחברים (אם עזרת למישהו בחווה, לדוגמא) ושליחת הזמנות על בסיס יומי לחברים במסווה של מתנות או כסף וירטואלי. בעוד שרוב הגולשים היו נרתעים ממשלוח הזמנה לאפליקציות (כדי לא לשלוח ספאם לחברים) אין להם בעיה לשלוח אותו בצורה של מתנות כך שכל צד, כולל החברה שמחזיקה באפליקציה, יוצא נשכר.

משלוח הזמנה לחברים במסווה של מתנות לחווה. Farmville של Zynga (צילומסך)

משחקים לשחקן יחיד: התוכן הוא המלך

קשה מאד להצליח עם אפליקציות משחק לשחקן יחיד. הסוג הזה של אפליקציות אפיין את פייסבוק בימים המוקדמים שלו (זוכרים את נינג'ות נגד פיראטים?). למי שמאס במשחקים מבוססי פלאש דלים בתוכן, אחת האפליקציות שצוברות תאוצה בזמן האחרון היא Diva Life, משחק תפקידים לשחקן יחיד העוסק בחיי הזוהר.

בהעדר מקדם ויראליות גבוה או אפקט של תחרותיות (שניהם קיימים במשחק אבל ברמה נמוכה מאד), ההצלחה של Diva Life נובעת דווקא מהחיבור החזק שלה לעולם התוכן: המשחק בנוי בצורה של משימות שצריך לעשות כדי להתקדם בדרגות עולם הזוהר ויש בדרך את כל מה שמאפיין משחק תפקידים: NPCs (דמויות ללא שחקן), חפצים שצריך לקנות כדי להשלים משימות והכל בעטיפה מאד זוהרת.

אם יש תמה שחוזרת על עצמה בכל האפליקציות המצליחות בפייסבוק היא הרצון של המשתמש ליחצן את ההצלחות אל מול החברים שלו ולהפוך לסוג של סלב בתחום שלו (גם אם התחום אומר גידול וקצירה של חצילים) ומה טוב יותר מלהיות סלב במשחק שעוסק בסלבריטאות ולהפוך את החברים שלך לפמלייה.

מאנונימיות לטופ-5: שלושת העקרונות

בכל הנוגע לעולם הצעירים, אחד המאפיינים ההתפחויים בגילאים הללו הוא הרצון למצוא את קבוצת השווים מבחינה חברתית ולהשיג סוג של ייחודיות. ככל שמפתחי אפליקציות ישכילו לייצר מנוע שמבוסס על התחושה ש"כולם שם" בתוספת "אני יכול לעלות בדרגות ולהיות הכוכב של החבר'ה" ולעטוף את כל זה בתוכן אטרקטיבי ורלוונטי, הדרך לראש טבלת האפליקציות קצרה.

‫MySpace מתחברים לעולמות וירטואליים ומנסים להיות המקום המגניב להסתובב בו‬

‫עומר קפלן‬ — Wed, 21 Oct 2009 10:19:49 +0000

אני לא חושב שיש אדם אחד שמסתובב ברשתות חברתיות ולא יכול לדקלם בעל פה את הסיפור העצוב של מלחמת פייסבוק-מייספייס: שתי הרשתות החברתיות נלחמות ראש בראש עוד מתחילת 2007 כאשר האחרונה התקשתה להתמודד עם החדשנות שהביאה פייסבוק. ההתבצרות של מייספייס בתוך עצמה לצד חוסר הנכונות לייצר שיתופי פעולה חכמים גרמו לשקיעתה האיטית אך בטוחה והיצמדות לתחום המוזיקה וקידום להקות הצעירות שתמיד היה קרקע בטוחה.

מגמות בתנועה בין פייסבוק למייספייס (צילומסך מתוך Google Trends)

המטרה: למשוך צעירים החוצה מפייסבוק

לאחרונה אפשר לראות פעילות ענפה מצד מייספייס בניסיון לצאת מהמגרש של הרשתות החברתיות נטו ולתת ערך מוסף לגולשים שלא יוכלו למצוא בפייסבוק. בניגוד לפייסבוק, שם מנגנון הוספת החברים מוגבל יחסית, במייספייס כל הפרופילים פתוחים לכולם ובדיוק על הנקודה הזו החבר'ה ממייספייס מנסים לשחק.

אתמול הודיעה הנהלת מייספייס על שיתוף פעולה נרחב עם העולם הוירטואלי Meez כדי למשוך צעירים בחזרה אליהם. העולם הוירטואלי של Meez מציע עיצוב של דמות אישית, חדר אישי והכל באמצעות מטבע מיוחד השייך לאתר. במסגרת שיתוף הפעולה בין האתרים גולשי מייספייס יכולו להתחבר עם החשבון שלהם ל Meez ובמקביל הדמות הוירטואלית שלהם תוצג בעמודי הפרופיל שלהם במייספייס.

מסך יצירת הדמות ב Meez, מהיום גם בפרופיל ב Myspace (צילומסך)

המקום המגניב להסתובב בו

אם להכיר אנשים חדשים היא מטלה קשה יחסית בפייסבוק (למרות שאי אפשר לבטל את הערך של להכיר חברים-של-חברים), במייספייס הולכים על ההבטחה הזו ובגדול. המטרה היא למתג את מייספייס בתור מקום כיפי לשרוף זמן אחרי שכבר נמאס להגיב לסטטוסים ותמונות של חברים בפסייבוק.

האפליקציות החברתיות בפייסבוק, מגניבות ככל שהן עכשיו, עדיין לא נוגעות בתחום ה MMO (משחקים מרובי שחקנים המוניים) וכאן ההזדמנות של מייספייס לבסס לעצמה את המעמד בנישה הזו לפני שחברות גדולות תפתחנה משחקים המוניים דרך פייסבוק.

נסיים עם ציטוט של ג'ון קאהיל, מנכל Meez: "הצעת החוויה של Meez לגולשי מייספייסלא רק תציע למשתמשים דרך ייחודית להתחבר לחברים, אלא תציע למותגים שמשתמשים בפלטפורמה של Meez כדי להגיע לצעירים קהילה גדולה אף יותר כדי להפיץ מודעות למותג שלהם באמצעות פרסום אינטראקטיבי".

‫World of Warcraft: בקרוב המגזין (בדפוס!)‬

‫עומר קפלן‬ — Mon, 24 Aug 2009 06:07:29 +0000

לאורך הזמן ראינו גופי תקשורת לוקחים דווקא את הנתיב השני בכל הנוגע למעבר מהעולם המקוון למודפס ולא להפך. משחק הרשת המצליח World of Warcraft מבית חברת Blizzard מנסה לעשות היסטורי ולהפוך למשחק המחשב הראשון שמצליח להוציא תחת כפיו מגזין הפונה לקהל צעיר.

חשוב לציין כי אין זה המגע הראשון של בליזארד בעןלם הדפוס עם המותג World of Warcraft: החברה מחזיקה במשחק קלפים מצליח (בשיתוף חברת Upperdeck שאחראית על קלפי הספורט המצליחים בארה"ב) לצד סדרת ספרים ומשחק תפקידים (בסגנון מבוכים ודרקונים) ובכל זאת – מגזין? מודפס? לבני נוער? כנראה שבבליזארד יודעים משהו שאנחנו לא.

רמז לכך נוכל אולי למצוא בדבריו של John Gower, אחראי בית הדפוס וההפצה של המגזינים:

"This won't be driven by advertising; it's based on a print-on-demand format. We will launch the subscription website on Friday, monitoring who is subscribing in what language, and print that many copies exactly"

דפוס-לפי-דרישה – ברור שבליזארד משחקים כאן על הצד הבטוח: ב World of Warcraft משחקים היום 11.5 מליון שחקנים בכל העולם מעשרות מדינות שונות כך שבליזארד מבטיחים (פחות או יותר) להגיע לכל אחד בשפת האם שלו בלי לבזבז יותר מדי גליונות. אני משער שעניין הדפוס-לפי-דרישה נועד כדי לחסוך עלויות (נראה לי שבליזארד לא מאמינים שבני נוער שנכנסים לחנויות ספרים יקנו את המגזין ישר מהמדף) ולעשות בדיקה של השטח לפני שממשיכים.

The magazine will launch at Blizzcon, with people being able to subscribe for $39.95

מוצר פרימיום - משחק חודשי ב World of Warcfraft עולה לשחקן הממוצע 14$ (תחשבו על זה, כל חודש, עשרות מיליונים מכרטסים 14$ ישר לחשבון של בליזארד. לא משנה כמה שרתים צריך לתחזק – זה הרבה כסף) ועל כל הסיפור הזה הילדים צריכים לשכנע את ההורים להוסיף 39$ לארבעה גליונות של מגזין בשנה. המגזין יכיל לא פחות מ 148 עמודי כרומו וכריכה מבריקה, כל מה שצריך כדי לתת לשחקנים ערך מוסף כדי להשלים את עולם המשחק.

11 מליון שחקים בחודש (צילומסך)

ובכל זאת, לא יהיה קל

לייצר מגזין מודפס עבור בני נוער במציאות מקוונת תהייה אתגר לא פשוט עבור החבר'ה של בליזארד: ברור שהמגזין לא צריך להיות סביב "כאן תמצאו את התוכן הכי מעודכן לגבי המשחק" אלא צריך להיות מוצר משלים, מעין מטא-משחק ומטרתו העיקרית תהייה להחזיר את הקורא למגזין גם שבועות אחרי שפורסם (כמו העיתונים של "לאשה" משנת 89' שזרוקים אצל הספר שלי על השולחנות).

ארבעים דולר למנוי הם לא עסק זול, מצד שני – עם כל החיבור האמיתי לעולם המשחק המקוון, אין כמו להחזיק עיתון מודפס ביד עם כל התמונות שאפשר להביא אותו לבית הספר ולקרוא בו גם אחרי שמכבים את המחשב. מאותה סיבה, אני לא רואה בעיה בתופעת הבלוגרים שיסרקו את הדפים של המגזין ויעלו אותם as is לאינטרנט – אנשים לא יקנו את המגזין בשביל התוכן, אלא בשביל להחזיק ביד מוצר פיזי שקשור למותג שהם כבר אוהבים (בכלל, אני מרגיש ווייב חזק מצד לא מעט חברות לאחרונה שהולכות לכיוון הזה).

ביום שישי ייפתח באופן רשמי אתר ההרשמה למגזין ואם המספרים יהיו טובים, אין ספק שבליזארד יוציאו הודעה לעיתונות – נעקוב.