כל הפוסטים עם התגית תוכן פופולארי

טיפ: בקשו מהגולשים לשתף את הפוסטים בעמוד הקהילה שלכם

facebook

רובכם ודאי הבחנתם שבסוף השבוע החולף פייסבוק הכניסו מספר פיצ'רים חדשים (ביניהם הקלה בעומס על משלוח הדואר על ידי משלוח "דואר חשוב בלבד", רשימות חכמות ואפשרות "להירשם" לעדכונים של אנשים בדומה למעקב אחריהם בטוויטר). מכל הפיצ'רים, אחד תפס אותי באופן מיוחד, בעיקר בהקשר של ניהול עמודי קהילה בפייסבוק, עוד על הפיצ'ר אחרי התמונה.

אחרי כזה תקציר, אתם חייבים לקרוא את ההמשך ←

טרנדספוטינג: אנגרי בירדז יעודדו שחקנים להיפגש בעולם האמיתי

בחודשים האחרונים, Angry Birds, ללא ספק המשחק הנייד הפופולארי ביותר מאז סנייק (ללא ספק במונחים של שיווק, כנראה פחות במספר השחקנים) הופך להיות הסמן הימני בכל מה שקשור ליישום של טכנולוגיות חדשות בתחום המובייל ויש סיבה טובה, החבר'ה ב Rovio Mobile מחפשים כל דרך אפשרית לשבור את תקרת הזכוכית ולהגדיל את מספר ההורדות.

בין המהלכים הגדולים של Rovio בתחום התוכן אפשר לציין את השקת Angry Birds: Seasons, אפליקציית בת של המשחק המקורי שמרחיבה אותה ומתעדכנת לפי אירועים מיוחדים (חג האהבה, חג המולד, סט. פטריקס דיי ועוד) בדצמבר 2010 ואת שיתוף הפעולה עם הסרט Rio שלווה בהעלאת אפליקציה נוספת עם משחק ממותג ברוח הסרט כאשר בכל חודש נפתחים עוד שלבים עד להשקה של הסרט.

NFC: תקשורת מבוססת קרבה

מי שלקח מעלות על התקשורת מבוססת הקרבה היא דווקא חברת Nokia (אם כי ניתן למצוא תמיכה ב NFC גם במכשירים של גוגל ויש שמועות שאפל מפתחת מערכת תשלום מבוססת NFC) ושם מתחיל שיתוף הפעולה הבא של Angry Birds. באופן כללי, NFC (או Near Field Communication) היא תקן תקשורת המבוסס על העברת מידע בתדר מסוים שאפקטיבי רק בטווח קרוב מאד (4 ס"מ או פחות) ממכשיר NFC אחד לאחר (בלא טכנוטלוגית – זה נשמע לי כמו Bluetooth פאסיבי לטווח קצר).

הפיצ'ר החדש של אנגרי בירדס מציג מערכת של שלבים שנפתחת רק כאשר נפגשים שלושה שחקנים שהמכשירים שלהם תומכים ב NFC באפליקצייה שתקרא Angry Birds free with Magic. ככה זה ייראה:

 

אצל הצעירים: מגמה הפוכה

איכשהו, ההשקה של תוכן בלעדי במשחק מבוסס על מפגש פיזי עומד בסתירה למגמה שנמשכת דיי הרבה זמן בעולם הצעירים. לאחרונה, כל המשחקים הגדולים מעודדים דווקא מגמה הפוכה: ההתכנסות החברתית במשחקי מחשב נעשית דווקא על סמך עולמות וירטואליים (מספיק להסתכל על סטטיסטיקות של משחקים דומגת World of Warcraft כדי להתרשם מהיקף התופעה שגדלה ב 66% בשנת 2010) ורוב האינטראקציה של בני הנוער נעשית באמצעות דמויות וירטואליות (Avatars) ומערכת היחסים שם אחרת לגמרי.

והנה, מגיע משחק שמעודד דווקא מספגש פיזי בין שחקנים ודווקא בגלל שהוא הראשון שמתגמל שחקנים באמצעות תוכן ודורש בחזרה את אותו מפגש, יהיה מעניין לראות איך הפיצ'ר הזה ישפיע על אחוזי ההורדה של האפליקציה: במצב האופטימלי, צעירים ייפגשו בבית הספר או אחרי שעות הלימודים וישתמשו בכוח שלהם בתוך הרשתות החברתיות בעולם האמיתי כדי לעודד חברים שלהם להוריד את האפליקציה, לבלות זמן מול המשחק ובשאיפה, להיפגש שוב כדי לפתוח שלבים נוספים.

פגוש חברים – פתח שלבים – Angry Birds על NFC

אנחנו נעקוב…

אפקט Gossip Girl

סדרת הטלוויזיה Gossip Girl (בעברית "אחת שיודעת") הצליחה איכשהו לעבור בישראל מתחת לרדאר ולזכות בקמפיין השקה עלוב יחסית. בארצות הברית, לעומת זאת, זוכה סדרת הנוער בכיכובן של בלייק לייבלי ובלייר וולדורף להצלחה לא מבוטלת.

הבאזז האמיתי של גוסיפ גירל נמצא, בדומה לסקס והעיר הגדולה, בבגדים. במשך השנה האחרונה נכתבו עשרות מאמרים על ההשפעה האופנתית של הסדרה (קליק לכתבה מהנ"י טיימס) ובשבוע שעבר הושק בארה"ב ליין אופנה רשמי של הסדרה לצד סיור רשמי (איך לא) באיסט סייד של מנהטן.

capture-1

דרמה, דרמה, דרמה – סצנה טיפוסית מגוסיפ (IMDB)

אפקט האינטרנט של גוסיפ

כפי שניסו להדגיש בקמפיין הישראלי, חלק חשוב מהסדרה סובב סביב רכילויות והודעות אנונימיות. בימים אלה מתנהל מאבק עיקש בין רשויות החוק בארה"ב לבין עשרות אתרי רכילות מקומיים לתיכונים וקולג'ים שצצים בכל מקום. מאז השבועות האחרונים נסגרו אתרים כמו JuicyCampus הותיק, שפעל במשך שנה וחצי ו People's Dirt שקם ונופל לסירוגין (כרגע באוויר). לצד האתרים הגדולים ניתן למצוא עוד עשרות אתרים קטנים ומקומיים  ברוח הסדרה.

זה יהיה קצת יומרני לתלות את הופעתם של עשרות אתרי הרכילות דווקא בסדרת טלוויזיה אחת אבל סביר להניח שהמודעות והפריחה של התחום בארה"ב בזירה המקומית בסגנון "רכילות מבית הספר" לא הייתה מגיעה לידי ביטוי ולמימדים הללו אם גורם ארצי לא היה מעלה על נס את הנושא.

רכילאי = מגניב

אז איך הצליחה הסדרה לרתום בני נוער לפתוח אתרי רכילות מקומיים ולקדם את ההיסטריה? כנראה באמצעות האפקט של "אם ניו יורקרים שנראים טוב מקבלים סדרה על הנושא וזה מביא להם עושר, תהילה ומגניבות באופן כללי, כנראה שיש משהו בלהיות רכילאי על" וכנראה (ואת זה אני אומר בלי לזלזל באינטיליגנציה של בני הנוער בארה"ב) לא צריך יותר מדי כדי למכור להם את אשליית ה"בוא תהייה רכילאי, תפרסם ידיעות מסתוריות באיזה בלוג חינמי ותהייה מרכז תשומת הלב בבית הספר".

את האמת? זה יכול לעבוד גם כאן.

Yes יורים לכל הכיוונים עם דם אמיתי

קמפיינים לקידום סדרות טלוויזיה הם לא משהו שאפשר לראות כל יום, במיוחד כשהסדרה אפלה ושנויה במחלוקת. אמנם אין להסיק מהרגלי הצפייה של האמרקיאים על אלה שלנו, אבל כשפרק הבכורה של סדרת הערפדים החדשה "דם אמיתי" הציג תוצאות מאכזבות והחל מהפרק הרביעי חלה עלייה משמעותית בקהל הצופים וכשברקע עומד חוזה השידור שעלה לא מעט כסף, הנטייה לקדם באמצעות קמפיין היא נדרשת.

anna_paquin_006

ימי שלישי מעולם לא היו יפים יותר

בכל הקשור לקידום סדרות, פוטנציאל המגניבות הוא גבוה ולדעתי YES (יחד עם מקאן-אריקסון) הלכו כאן לכיוון מאד נכון ורלוונטי לצעירים:

חיבור לשטח – הדעה הרווחת היא שקשה להעברי אנשים בין סוגי מדיה (אינטרנט-טלוויזיה-דפוס) אבל כשיש חיבור טוב ומספיק מעניין לשטח, העניין נעשה הרבה יותר נוח. במקום לקחת דוגמניות קד"מ ולתת להן להתרוצץ כל הלילה בלבוש מינימלי, קידום המכירות כאן ייעשה באמצעות השקת משקה "דם אמיתי" (מה שהערפדים שותים בסדרה) בפאבים מובילים בתל אביב. בצורה הזו, במקום ללכת הבייתה בלי כלום, אנשים ייצאו עם בקבוק ממותג מהפאב, יספרו על זה לחבר'ה והבאזז בשיאו. קודוס.

מינסייט ומשחק אינטראקטיבי - בהומאז' למשחק הקלאסי טאפר (1983) ועם חיבור למה שהולך לקרות בשטח,  המשחק האינטראקטיבי מזמין אתכם לתפוס כמה שיותר בקבוקים ממותגים לפני שתעלו שלב. אם להודות על האמת, הקמפיין בשטח ישכנע אותי לצפות בסדרה, המשחק האינטראקטיבי קצת פחות. מה שכן היה משכנע אותי (אחרי שצפיתי בארבעת הפרקים הראשונים) לצפות בסדרה הייה עודף הסקס שנוטף מהערפדים שם. אחרי הכל, כולנו יודעים למה נועד האינטרנט.

tru_blood

במאבק האפי בין דם סינטטי לבירה, אני בוחר בבירה

האנשים שם במקאן מצליחים לעשות הרבה רעש גם ברשת (לקריאה נוספת: פרו דם אמיתי ואנטי דם אמיתי) וקשה לעבור היום על קורא הרסס או בפורומים בלי לשמוע או לקרוא על הסדרה. אבל בסופו של יום, צריך לראות האם מצליחים לתרגם את הקד"מ האגרסיבי (והראוי להערכה) לסטטיסטיקות על הנייר.

אם לצאת מהאובייקטיביות היחסית שאני משתדל להפגין בפוסטים, אני יכול להעיד על עצמי שאחרי ארבעה פרקים, מצאתי איכות בדם אמיתי ומעניין אותי לראות איך יתגלגל אירוע הקד"ם בשטח וההשפעה שלו על צעירים. יכול להיות שיהי פולו-אפ.

כוכב נולד האמריקאי בצרות. ואנחנו?

תחושת המיאוס שעולה אצל כל אחד מאיתנו כשחבר מזכיר לנו ש"הנה עוד עונה של כוכב נולד מעבר לסיבוב", היא לא נחלתם של הישראלים בלבד. גם בארצות הברית, ארץ המקור של הקונספט השנוי במחלוקת, אחרי שבע עונות כנראה נמאס לצופים לצפות בדפוס השבלוני של כל פרק הכולל שירים (ההופכים מוכרים פחות ופחות לקהל הצעיר) ומיד לאחריהם פאולה עבדול מאוהבת, סיימון קאוול קוטל (לעיתים מפרגן ואז זוכה לצרחות אושר מהקהל) ורנדי ג'קסון מנסה לדחוף מושגים מקצועיים.

גם עונה שביעית מוצלחת יחסית מבחינה מוזיקלית הביאה איתה צניחה משמעותית ברייטינג של התוכנית (וחשוב מכך, צניחה משמעותית בכמויות הסמסים) וגרמה לקברניטי התוכנית בFOX לחפש את הגימיק לעונה הבאה.  בימים אלה, שבוע בלבד בתוך העונה השמינית, כשהמבקרים קוטלים והרייטינג בצניחה חופשית, רשת פוקס מבצעת מספר צעדים על מנת להתמודד:

david_cook

זה נראה כמו ג'קו – רק הרבה יותר מגניב (דיוויד קוק – הזוכה בעונה 7 של American Idol)

כוכב נולד – העולם הוירטואלי: ללא ספק המהלך המעניין יותר מבין השניים הוא חתימה של אנשי כוכב נולד ורשת פוקס על העברת התוכנית אל תוך העולם הוירטואלי של Habbo, רשת חברתית מבוססת אווטארים לבני נוער. "חיפשנו פלטפורמה שתתאים לנו והעולם של האבו נראה סביבה בטוחה לבני נוער" כך מספרים אנשי כוכב נולד ל Cnet.

תזכורת למסמסים הכבדים: בצד אגרסיבי ומעודד מחלוקת נשלחו לא פחות מ 75,000,000 הודעות סמס למצביעי כוכב נולד אשר זוהו על ידי חברות הסלולר כ"מסמסים כבדים". צעד זה משקף, אולי יותר מכל, את המצב העגום והפאניקה בה נמצאים החבר'ה בפוקס.

ומה יהיה בארץ?

אחרי לא מעט ביקורת על העונה הקודמת של כוכב נולד שנעה על הציר שבין משעמם למאולץ וחוסר ההצלחה של סלקום ווליום 2008, אירוע השיא של כוכב נולד וחלק משמעותי בהכנסות, העונה הקרובה של כוכב נולד צריכה להסתכל על האנשים הקטנים בפוקס שמתרוצצים בחדרים בהיסטריה ולהמציא את עצמם מחדש.

אני לא מומחה לריאליטי (בשביל זה יש את מאיה) אבל בתור מישהו שרואה כל סדרת ריאלטי שקיימת (גם את הטראש של הטראש) ועובד כבר כמה זמן עם בני נוער יש לי הרגשה שאם התוכנית תמשיך בתבנית הקיימת, ולאור ההתנתקות של סלקום מהחבילה, אנחנו נגיע לאמצע העונה עם קהל עייף, מבואס, משועמם ולא מניב רווחים.

אז מה כן? כן להביא ערכים מוספים חדשים, כן להפוך את אתר האינטרנט החבוט לפלטפורמה משלימה במקום לספק שידורים חוזרים, כן להתשמש בגולשים ככלי להפצת המדיה ולא להכריח אותם להוריד רינגטונים – אם יכולתי לכווץ את כל הטיפים שלי לשורה, הייתי ממליץ משהו פשוט: ללכת עם הנוער ולא נגדו.

לא טרנדי. Trendi.

לא משנה עם מי אני נפגש או כמה בכיר הוא, במוקדם או מאוחר הוא ישאל את שאלת מליון הדולר. זה תמיד בא בדרך אגבית כזאת: "אז תגיד, מה בני נוער אוהבים?" אבל הכוונה רצינית לגמרי.

אני יכול להבין אותם. טרנדספוטינג (Trend Spotting) היה ותמיד יהיה משאת נפשן של חברות קמעונאיות אבל כשהמצב מגיע לבני נוער הוא קצת מסתבך: בניגוד לטרנדים צרכניים, קצב השינויים בטרנדים אצל בני נוער הוא גבוה מאד, מה שתמיד משאיר את החברות שני צעדים מאחור (במקרה הטוב). בגלל העובדה הזאת, יוצא לנו לא מעט לראות קמפיינים שמוגדרים על ידי בני הנוער כ"פאסה" (מישהו זוכר מה זה אימו?).

Trendi הוא אתר חדש שמכוון בדיוק לנישה הדינאמית הזו. לא יודעים מה טרנדי עכשיו? שם תוכלו לראות את כל מה שחם ממש ברגעים אלה

עמוד הבית של Trendi

אחד הדברים שאהבתי בטרנדי (ואפילו יושמו בהמלצתי, שאפו!) הוא היכולת של המשתמש לדרג את הטרנדים ולפתוח טרנדים משלו בתהליך פשוט והכל בצורה של "חטיפי תוכן", צורת הגשה שמתאימה במיוחד לקהל הצעיר: הגולש נכנס לעניינים כבר מההתחלה וכל האתר מתנהל כמו סוג של משחק.

"טרנדי זה כמו מונופול" מסביר לי אחד ממפתחי האתר: "אתה פותח נכסים (טרנדים) מקבל עליהם פידבק (דירוג מהגולשים) ובעזרת הנקודות שצברת קונה נכסים חדשים. אתה יכול גם למכור את הטרנד שלך ל"בית" כשאתה רואה שהוא כבר מיצה את הפוטנציאל".

אני אוהב את טרנדי. אנ י חושב שזה אתר נכון שתופס נישה חיובית ומגיש את התוכן בצורה טובה. מצד שני, הוא לא ממש מתיישב עם הפילוסופיה שלי: אני, כמנהל אתר, לא רוצה שהגולשים יכתיבו לעצמם את הטרנדים: אני רוצה (ויכול) להגיד להם מה טוב, אני רוצה לתעל את הפוטנציאל הטמון בטרנדים לתועלות שלי ובוספו של דבר, אם מתפתח טרנד, אני רוצה את הקרדיט עליו באתר שלי. במובן הזה, טרנדי יכול להיות בשבילי אתר המודד את ההצלחה של הטרנדים שאני התחלתי.

טרנדי.קו.איל