זה קורה אחת לכמה חודשים: פייסבוק משנים כמה דברים בממשק או בחווית המשתמש, כולם זועמים, נפתחות קבוצות מחאה ספונטניות שדורשות את "הפייסבוק הישן בחזרה" ומפה לשם פייסבוק עושים מה שהם רוצים וכולם מסתגלים ואומרים יפה תודה, לא לפני שכמה אתרי טכנולוגיה מעלים אייטמים על בריחת משתמשים מפייסבוק וסיכוי לפריחה מחודשת של Google+.

מספר שבועות אחרי השינויים האחרונים בממשק של פייסבוק, העלתה חברת Mr. Youth, סוג של משרד אינטראקטיב אמריקאי שמתמחה בבני נוער, תוצאות של סקר שערך בקרב 2,000 בני נוער אמריקאים בגילאי 17-14 (סקר כמותי של 2,000 בני נוער ובדיקה איכותנית בפורום פנימי של 100 בני נוער) שבדק איך הם מגיבים לשינויים האחרונים בפייסבוק, מה הם חושבים על הפיצ'רים שנשארו והם הם מתכוונים להגר לגוגל פלוס (ספוילר: לא).

התמונה ברישיון Creative Commons על ידי rishibando

"ה-Timeline? מגניב!" וקצת על הזהות של בני הנוער ברשת למרות שרק 27% ממשתתפי הסקר התקניו את הטיימליין של פייסבוק (עמודי הפרופיל החדשים) באופן עצמאי, רובם ציינו שהוא הפיצ'ר האהוב עליהם יותר מכל פיצ'ר אחר בפייסבוק. אני יכול להבין את זה: בעמודי הפרופיל של פייסבוק הייתה חסרה מאז ומעולם מידה של התאמה אישית – כולם נראים אותו הדבר וכשבן נוער נמצא במצב בו הוא רוצה לבטא את הצירתיות שלו ולבנות מעין "מותג אישי", עמודי הפרופיל של פייסבוק מציעים פתרון מוגבל באופן יחסי.

בעבר, MySpace הציבו אלטרנטיבה לפייסבוק בנושא ההתאמה האישית ולקחו את הנושא הזה לקצה השני של הסקאלה: רקע לעמוד, נגני מוזיזה ואנימציות, כל אחד יכול היה לעשות עם העמוד שלו מה שהוא רוצה, פחות או יותר. היום, כשהרוב המוחלט של בני הנוער נמצא בפייסבוק חלק מהקסם של ההתאמה האישית הלך לאיבוד. זה מזכיר לי את ההרצאה שנשא מנכ"ל 4Chan לפני כמה ימים בה הוא אמר שאתרים כמו פייסבוק וגוגל+ הופכים את האני הדיגיטלי שלנו לתמונת מראה של האני בעולם-האמיתי שלנו כשלמעשה בחיים הדיגיטלים אנחנו לא מראות אלא יהלומים. השימוש בשמות האמיתיים ואובדן הכינויים, האחידות של עמודי הפרופיל, כל אלה קצת מוציאים מהיצירתיות והחוויה של העולם הוירטואלי ובאפשרויות ההתאמה האישית של פייסבוק יש טיפה קטנה מהקסם הזה. אז קל לי להבין למה בני נוער חושבים שזה מגניב.

בני נוער אוהבים לגלות תוכן חדש ולכן הם מוכנים להשתמש גם באפליקציות שמפרסמות להם על הקיר באופן אוטומטי, כל עוד יש להן ערך. בסקר מודגשת באופן מיוחד האפלקציה של Spotify שמאפשרת לבני נוער לשתף (גם באופן אוטומטי) את המוזיקה לה הם מאזינים ולגלות מוזיקה חדשה לה מאזינים החברים שלהם. 70% מבני הנוער ינסו אפליקציה חדשה אם יראו שחבר שלהם השתמש בה ועוד נתון מעניין – 42% ממשתתפי הסקר העידו שהם נחשפים למותגים חדשים בעקבות פרסום אפליקציות של חברים. באופן כללי, חברים-של-חברים הוא קהל יעד נחשק עבור מותגים בפייסבוק בימים אלה.

בני נוער לוקחים את הלייקים שלהם ברצינות וחבל שבסקר התייחסו לנושא הזה רק בשתי שורות, כי מגיע לו לפחות פוסט שלם. יש המון פסיכולוגיה התפתחותית ונמיעים אחרים שקשורים בבניית "המותג העצמי" אצל בני נוער ובסקר של Mr. Youth לא פחות מ-57% מבני הנוער אומרים שהמשמעות של לייק עבורם הוא ההשתקפות של הכוח המותגי שלהם עצמם ורק 37% חושבים שהמשמעות של לייק היא להמליץ או להראות על זיקה בין המשתמש לבין התוכן.

לנתון הזה (שצריך לגבות בעוד מחקרים אבל עניין כמות שהוא) יש שתי משמעויות: יש בלבול מאד גדול בכל הנוגע למילה "לייק" ולהנעה שלה לפעולה מבחינת פייסבוק, אבל את זה הם כבר מתקנים במסגרת השינויים הקרובים עם הכנסה של מילים נוספות ללקסיקון ומעבר לזה, בני הנוער תופסים את המונח "לייק" קצת אחרת ממה שרוב המותגים מכוונים בקמפיינים שלהם ושווה לחשוב על זה.

שורה אחת על גוגל+, רק כי הבטחתי בהתחלה – 10% מבני הנוער אומרים שאם פייסבוק ימשיכו לעשות שינויים הם יעזבו את הרשת החברתית הכחולה ויעברו להשתמש בגוגל+. הם לא באמת מתכוונים לזה.

לפוסט על הסקר באתר של Mr. Youth לחצו כאן 

הדבר הכי קל לעשות היום בכל מה שקשור לסקירה של רשתות חברתיות הוא לכתוב פוסט ארוך ומנומק שמספיד את MySpace, עד לא מזמן אחת הרשתות החברתיות המצליחות בעולם. היום – אתר בצלילה חופשית. בפרק זמן של פחות משנה ירדה התעבורה במייספייס מעשרים מליון גולשים ביום לעשרה מליון ואם בהתחלה הגרפים של פייסבוק ומייספייס היו איכשהו באותו Scope, היום פייסבוק כל כך רחוק ממייספייס שאין בכלל מה להשוות.

ובכל זאת, הפוסט הזה לא עומד להיות סקירה בסגנון "איפה טעינו" כי כל מי ששתי עיניו בראשו יכל לראות מה עומד לקרות: חוסר האונים של מייספייס מול הפיצ'רים החברתיים של פייסבוק וההתעקשות להמשיך ולהרחיב אותם גם כשהיה ידוע שהקרב כבר אבוד הביאו את מייספייס למקום בו הוא נמצא עכשיו. אני מאמין שהאינטרנט הוא לא משחק סכום אפס, הצלחה של אתר אחד לא חייבת לבוא בהכרח על חשבון של אתר אחר אבל במקרה של פייסבוק-מייספייס, שני אתרים שהחליטו לשבת בדיוק על אותה נישה, הביאה את הגולשים למצב בו הם צריכים לבחור היכן לנהל את החיים הדיגיטליים שלהם והם בחרו פייסבוק.

חזרה לנישה

שני דברים מעניינים קרו בשבועיים האחרונים שהביאו אותי לחזור ולדוש קצת ב MySpace. הראשון קרה בשבוע שעבר כאשר מייספייס הכריזו על פיצ'ר חדש שיאפשר לגולשים בו לסנכרן את התוכן שלהם מפייסבוק לחשבון במייספייס והודו, אחרי כל הזמן הזה שיש שחקן דומיננטי אחד כרגע בעולם הרשתות החברתיות (ואני לא אומר את זה בשמחה, אני רק אומר) והשני היה השקת רשת חברתית מבוססת מוזיקה של אפל שזכתה לשם Ping.

Ping של אפל – גם בסלולר, גם על הדסקטופ

בהחלטות האחרונות שלהם, מייספייס מייצגים בעיני (בצורה קצת עקומה ולא מפורשת) מגמה שרק תלך ותתרחב ככל שהדומיננטיות של פייססוק תלך ותתעצם: ככל שהפיצ'רים החברתיים יהיו שייכים לפייסבוק וגולשים ינהלו את החיים הדיגיטליים שלהם על הפלטפורמה של פייסבוק, אתרים ייאלצו למצוא את המקומות בהם הפיצ'רים של פייסבוק חלשים (או לא נמצאים כרגע באג'נדה שלהם) ובאותם מקומות יפרחו אתרי נישה שלא משחקים נגד פייסבוק, להפך, הם ישתמשו ביכולות החברתיות החזקות שלו כדי לייצר קהילות סביב תחומי עניין משותפים או שירותים.

זוכרי שלפני כמה שנים צחקנו על זה שיש רשת חברתית לכל דבר (הדבר הכי מוזר שראיתי היה רשת חברתית לטועמי יין, אבל אתם ראיתם בטח דברים מוזרים יותר) עד שיום אחד כולם פשוט התכנסו לתוך פייסבוק? ובכן, אני מאמין שלאט לאט גולשים ובעלי אתרים מצליחים לאמוד את הגודל של פייסבוק, את הכלים שהוא מציע ואת אלה שלא ומגלים שיכול להיות שלקהילה שלהם לאו דווקא מתאים לעבוד על הפלטפורמה של פייסבוק והתוצר לפניכם.

הקרב על האזניות (התמונה ברישיון Creative Commons על ידי Crazyfast)

לצאת מהמשחק, לנצח במגרש אחר

הנה קרב שמייספייס יכולה לנצח בו בקלות: MySpace תמיד הייתה קהילת מוזיקה חזקה (יותר נכון, קהילת ה-מוזיקה ה-חזקה) עם להקות שפתחו עמודים, צברו להן מעריצים והשתמשו בפיצ'רים ייעודיים שמייספייס דאגו לספק להם: הופעות חיות, נגן מוזיקה משוכלל ועוד. בנוסף, את כל האתר הקהילתי הזה עטפו גם להקות גדולות ומוכרות שחברת התקליטים שלהם מנהלת להם את העמוד ודואגת לטפל במאות המעריצים.

יש סיבה ברורה מאד לעובדה שמייספייס הפך להיות  (בדומה ל YouTube בעולם הוידאו, אגב) מקום בו טאלנטים יכולים לגדול ולהיחשף ומאידך על טאלנט שגדל בפייסבוק עדיין לא שמעתי. החוזקה של מייספייס היא ביכולת שלו למנף את המשתמשים שלו ולתת להם פלטפורמה מספיק טובה לחשוף את הכשרון שלהם לעולם. פייסבוק פשוט לא שם, ולא כי הם לא יכולים, הם כנראה לא רוצים. לכן, לו אני מנכ"ל מייספייס, הייתי סוגר את עולם המשחקים, משחרר את הקבעון המיותר לתחרות עם פייסבוק ומרים את קהילת המוזיקה המשכוללת והטובה בעולם, כזה שבדומה לימים עברו, לא היה יוצר שהיה מעלה על דעתו לעבוד באינטרנט בלי חשבון במייספייס.

בפוסט שפורסם ב"חורים ברשת" על Ping נכתב בכותרת המשנה: "האם פייסבוק וטוויטר צריכים להזיע?". אז אם הם לא יתמודדו עם זה כמו שצריך, יש סיכוי טוב ש Ping תהייה מכת המוות למייספייס. וחבל.

בני הנוער עוזבים את MySpace (כנראה לטובת פייסבוק) והמשחקים החברתיים בעלייה, כך עולה מנתונים שהתפרסמו היום באתרי הסטטיסטיקה השונים. כדי לחסוך לכם את הרעש, הנה כמה נתונים מזוקקים שהצטברו אצלנו מתחילת החודש:

1. MySpace ממשיך לאבד תנועה, פייסבוק גדל פי אחד וושליש בארה"ב

למרות שזה יהיה ממש פופוליסטי ולא אחראי לקשור בין שני הנתונים שהזכרתי בכותרת, קשה להאמין שירידה של 10% בתנועה של MySpace הולכת לאיבוד בחלל ריק. על פי סקר Comscore שהתפרסם בשבוע שעבר פייסבוק ממשיך להציג נתונים מרשימים עם עלייה של 131% במספר הגולשים היחודיים ליום.

ניתוח תנועה באתרים בהשוואה לשנה שעברה – סקר Comscore

מעניין יהיה לראות אילו נתונים יציג בסוף השנה MSN Live Spaces, הפרופיל האישי המקוון של MSN שפועל כרגע כאגרגטור של רשתות חברתיות עם ערך מוסף של אחסון והתממשקות (לא מבריקה) לתוכנת המסרים המידיים MSN Messenger.

2. בני הנוער מהווים 10% מהאוכלוסיה בפייסבוק

בסופו של יום ולמרות כל ההייפ, פייסבוק עובד בצורה אופטימלית עם אנשים שיש להם הרבה מעגלים חברתיים. בישראל, לדוגמא, הסיפור פשוט להבנה: תיכון->עבודה לפני צבא->צבא->החבר'ה מהטיול->החבר'ה מהעבודה. אצל בני נוער המעגלים החברתיים קטנים יותר כך שהשימוש שלהם באתר הוא מעט שונה ומסתובב לא מעט סביב האפליקציות.

למרות הנתונים שמציג האתר Inside Facebook, אני צופה עלייה במספר בני הנוער בפייסבוק כפעול יוצא מההתעוררות בשוק המשחקים החברתיים שפונה בדיוק לאותם קהלים. אני צופה שנרגיש את הזנב הארוך כאן גם בהצטרפות מאסיבית יותר של ילדים לפייסבוק (גילאי 12-7) עם כניסה של משחקים חברתיים פשוטים יותר לרשת החברתית.

3. עתיד האינטרנט על פי Zynga: הכל שחיק

עם מעל ל- 181,000,000 משתמשים רשומים לאפליקציות השונות (מקור), חברת המשחקים החברתיים Zynga (פארמוויל, פוקר) היא סיפור הצלחה שקשה להתעלם ממנו. בשבועות האחרונים אנחנו חווים עלייה משמעותית בהתעניינות של חברות בעולמות וטובין וירטואליים בשנה הקרובה, כאשר על פי ההערכה יגיע שוק הטובין הוירטואליים (Virtual Goods) לשווי של מעל מליארד דולר וכולם, איך לא, רוצים ביס מהעוגה.

בשבוע שעבר הציג Mark Pincus, מנכ"ל Zynga, את הפילוסופיה של החברה בכנס Web 2.0 של או'ריילי:

מארק מציג מגמה אותה זיהה רז בפוסט שלו לגבי עתיד אתרי הנוער הישראלים: הרשת תתכנס לכיוון האתרים הגדולים כאשר התשתית היא ממשקיי API (מה זה?) המהווים את ה"צנרת" כשעליהם בנויים הפורטלים הגדולים ועליהם האפליקציות. לפי Zynga, שער הכניסה שלנו לאינטרנט יהיה בהכרח חברתי כשעל גבי הפלטפורמה הזו נשתמש באפליקציות ושירותים שונים.

אחד מסודות ההצלחה של Zynga הוא פרסום אגריסיבי מאד לחברים (שמשום מה עובר בלי להימאס) לצד שימוש חכם ב Virtual Goods כמודל עסקי. בשקופית ניתן לראות 800,000$ שגולשים השקיעו בתקופה של שבועיים (!) לצורך תרומה לילדים רעבים באפריקה (במסגרת הפרוייקט התבקשו הגולשים לתרום "כסף משחק" לטובת המרה לכסף אמיתי ושליחה של ארוחות לילדי אפריקה) ולצד נתוני כניסה מרשימים בהחלט, יוצאים אנשי Zynga בהכרזה שהמודל העסקי המשתלם של השנה הבאה יהיה מסחר בטובין וירטואליים.

אני לא חושב שיש אדם אחד שמסתובב ברשתות חברתיות ולא יכול לדקלם בעל פה את הסיפור העצוב של מלחמת פייסבוק-מייספייס: שתי הרשתות החברתיות נלחמות ראש בראש עוד מתחילת 2007 כאשר האחרונה התקשתה להתמודד עם החדשנות שהביאה פייסבוק. ההתבצרות של מייספייס בתוך עצמה לצד חוסר הנכונות לייצר שיתופי פעולה חכמים גרמו לשקיעתה האיטית אך בטוחה והיצמדות לתחום המוזיקה וקידום להקות הצעירות שתמיד היה קרקע בטוחה.

מגמות בתנועה בין פייסבוק למייספייס (צילומסך מתוך Google Trends)

המטרה: למשוך צעירים החוצה מפייסבוק

לאחרונה אפשר לראות פעילות ענפה מצד מייספייס בניסיון לצאת מהמגרש של הרשתות החברתיות נטו ולתת ערך מוסף לגולשים שלא יוכלו למצוא בפייסבוק. בניגוד לפייסבוק, שם מנגנון הוספת החברים מוגבל יחסית, במייספייס כל הפרופילים פתוחים לכולם ובדיוק על הנקודה הזו החבר'ה ממייספייס מנסים לשחק.

אתמול הודיעה הנהלת מייספייס על שיתוף פעולה נרחב עם העולם הוירטואלי Meez כדי למשוך צעירים בחזרה אליהם. העולם הוירטואלי של Meez מציע עיצוב של דמות אישית, חדר אישי והכל באמצעות מטבע מיוחד השייך לאתר. במסגרת שיתוף הפעולה בין האתרים גולשי מייספייס יכולו להתחבר עם החשבון שלהם ל Meez ובמקביל הדמות הוירטואלית שלהם תוצג בעמודי הפרופיל שלהם במייספייס.

מסך יצירת הדמות ב Meez, מהיום גם בפרופיל ב Myspace (צילומסך)

המקום המגניב להסתובב בו

אם להכיר אנשים חדשים היא מטלה קשה יחסית בפייסבוק (למרות שאי אפשר לבטל את הערך של להכיר חברים-של-חברים), במייספייס הולכים על ההבטחה הזו ובגדול. המטרה היא למתג את מייספייס בתור מקום כיפי לשרוף זמן אחרי שכבר נמאס להגיב לסטטוסים ותמונות של חברים בפסייבוק.

האפליקציות החברתיות בפייסבוק, מגניבות ככל שהן עכשיו, עדיין לא נוגעות בתחום ה MMO (משחקים מרובי שחקנים המוניים) וכאן ההזדמנות של מייספייס לבסס לעצמה את המעמד בנישה הזו לפני שחברות גדולות תפתחנה משחקים המוניים דרך פייסבוק.

נסיים עם ציטוט של ג'ון קאהיל, מנכל Meez: "הצעת החוויה של Meez לגולשי מייספייסלא רק תציע למשתמשים דרך ייחודית להתחבר לחברים, אלא תציע למותגים שמשתמשים בפלטפורמה של Meez כדי להגיע לצעירים קהילה גדולה אף יותר כדי להפיץ מודעות למותג שלהם באמצעות פרסום אינטראקטיבי".

]]> http://tnoathanoar.co.il/1200/myspace-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c/feed/ 0 http://tnoathanoar.co.il/1108/smokescreen-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/ http://tnoathanoar.co.il/1108/smokescreen-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/#comments Wed, 30 Sep 2009 09:22:15 +0000 ‫עומר קפלן‬ http://tnoathanoar.co.il/?p=1108

בכל יום שאני פותח מחשב, יוצא לי לעבור על המון המון פרוייקטים וקמפיינים שקשורים לנוער בעולם. הרוב, אם להודות על האמת, דיי משעמם. עוד קמפיין ויראלי (*פיהוק*) עוד איזה מיניסייט של מותג גדול שמנסה להתחבר לנישה טרנדית (*פיהוק*^2) ויש מעט מאד פרוייקטים שגורמים לי לדפוק על השולחן ולהגיד "וואו, מגניב". כזה הוא המקרה של Smokescreen.

אני מאמין גדול בלפגוש את קהל היעד היכן שהוא נמצא ובמקום לכפות עליו מיניסייטים וקליקים ריקים, להשתלב במודל הגלישה שלו ובמקומות שהוא עובר בהם בכל מקרה. Smokescreen, במובן הזה, הוא מעין יצור כלאיים: מצד אחד הוא אתר בפני עצמו ומצד שני כל השפה והכלים שהוא מציג מוכרים לנו מעולם הרשתות החברתיות הגדולות (פייסבוק מייספייס).

Smokescreen בבסיסו הוא משחק רשת המתנהל בתוך רשת חברתית דמיונית בשם White Smoke. המשחק מציע 13 משימות כשבכל אחת מהן תידרשו להוכיח את הכישורים שלכם בעולם הרשתות החברתיות (על כך בהמשך) כך נראה עמוד הבית:

Smokescreen הוא דוגמה מצויינת לאתר שיודע לייצר stickiness אצל נוער: המשימות אותן הגולשים צריכים לבצע נפתחות בקצב של אחת לשבוע (היום 7 פתוחות מתוך 13) כאשר שמועות לגבי המשימה הבאה מרוכזות בפורום מיוחד שמוקדש לעניין. בנוסף, הדמויות הוירטואליות (מה שבעולם הגיימרים קרוי NPCs) מקבלות פנים בעמוד הבית וניתן ממש להתרשם מהעמודים האישיים שלהן וליצור איתן קשר (כמובן שהיכרות עם הדמויות תעזור לך במהלך המשחק). אלמנט חמוד נוסף הוא מנגנון ה Achievements שהפך טרנדי מאד לאחרונה שבמסגרתו הישגים שלך במשחק מתועדים בעמוד אליו אפשר לחזור תמיד ולהשוויץ לחבר'ה.

ככה נראה משחק חברתי לדוגמא ב Smokescreen:

אחרי שדיברתם קצת עם הדמויות הוירטואליות בחלון הצ'אט המשחק הראשון ידרוש מכם מיומנות שכל טינאייג'ר ומבוגר מפתחים ברשתות חברתיות: הפצת שמועות זדוניות על מישהו אחר. במהלך המשחק תצטרכו לחבר משפטים כמו "לאמא של קים יש רומן עם טום ממייספייס" ולקבל Likes מהשחקים הממוחשבים אחרים, כאשר הם מנסים לעשות את אותו הדבר בדיוק. ניצחתם? תשאירו כמה פרטים ותמשיכו למשימה הבאה. שיחקתי בזה – זה מגניב.

Smokescreen הוא הפקה מיחדת עבור ערוץ 4 הבריטי ואם הם הצליחו ליצר בשבעה שבועות מעל 50,000 גולשים רשומים ולא מעט התעניינות, כך נראה, כנראה שזה מספיק מגניב כדי שנוכל ללמוד מהם כמה דברים.

בעוד פייסבוק נלחמים בעוז על שוק הסטטוס עם מנגנון תיוגים לאנשים וקבוצות מסחריות (גל מור כתב על זה, גם הקפטן) MySpace, השחקן המשמעותי השני בתחום הרשתות החברתיות, מאפשרים למשתמשים לסנכרן את שורת הסטטוס שלהם באתר עם טוויטר החל מהיום.

לאחרונה אנחנו רואים מחקרים שמתפרסמים חדשות לבקרים על הרתיעה של בני נוער משימוש בטוויטר (ההסבר של טקראנץ', שני הסנט שלנו) אך עם זאת מייספייס לא חושבים פעמיים ומשיקים את השירות.

את האמת? בצדק. אם לסתמך על ניתוח דמוגמרפי של טוויטר שנעשה לאחרונה על ידי מכון המחקר PEW Internet, ניתן לראות כי כמעט אחד מתוך חמישה "young adults" בגילאי 24-18 משתמשים בטוויטר או שירות זהה כאשר אחוזי המצטרפים בגילאים מוקדמים יותר נמצאים בעלייה (מקור) כך שלשבת על הגדר ולהמשיך עם פיצ'ר הסטטוסים שלהם זו לא אופציה.

סנכרון סטטוסים במייספייס-טוויטר (ציולומסך CNET News)

בסופו של יום אין כאן בשורה מיוחדת לבני הנוער. המיקוד של מייספייס הוא לא "עולם השיחה" אלא יותר מוזיקה וסלבס. עם זאת, כדי לשמור על האלמנט החברתי בחיים ההתממשקות לטוויטר היא צעד חכם (ומתריס כנגד פייסבוק, אז למה לא).

לפי הפעולות האחרונות של מייספייס, נראה כי השיחה וה"דופק של הרשת" מתכנסת לכיוון האתרים הגדולים וכל השאר מתמקדים בחוזקות. אני משער שאם זה הכיוון אליו הולכות הספינות הגדולות (פייסבוק לכיוון בידול ומייספייס לכיוון התממשקות) נוכל לצפות ל API לממשק הסטטוס של פייסבוק שיהיה נוח יותר לשימוש עבור אתרים חיצוניים.

במהלך התקופה האחרונה סיקרנו כאן בתנועה דרכים מעניינות בהן מנסות חברות ואתרי אינטרנט לפצח את סוגיית "איך מאפשרים לבני נוער לקנות באינטרנט" בדרך שלא תעבור דרך כרטיס האשראי של ההורים.

לפני כמה שבועות כתבנו כאן על BillMyParents, סטארטאפ שעיקרו רכישה חופשית של בני נוער ברשת כאשר ההורים נותנים את החותמת הסופית לרכישה ומחייבים את כרטיס האשראי שלהם ברשימת הקניות של הילד. החיסרון העיקרי ב BillMyParents, כפי שציינו בפוסט, הוא האילוץ של בני הנוער להתפשר ורק "לקנות בכאילו" כשלהורים יש את המילה האחרונה, מה שבעייתי מבחינת החברות שמנסות להשתמש בקנייה אימפולסיבית אצל בני נוער ככלי מכירה עיקרי.

האם מייספייס ישנו את עולם דמי הכיס?

בכתבה שהתפרסמה היום בעיתון המקוון The Australian, נכתב כי שיתוף פעולה בין הבנק האוסטרלי-ניו זילנדי ANZ לבין הרשת החברתית MySpace יציע כרטיס אשראי לבני נוער בני 18 ומטה. הכרטיס יהיה משולם מראש (PrePaid) ויהיה מוגבל מראש לסכום של עד 1000$ ורכישה התחלתית של 5.95$.

cc: erin MC Hammer

כשחושבים על זה, לתת כרטיס PrePaid לבני נוער נשמע רעיון מעניין, כל שכן כאשר מדובר בחותמת של בנק גדול (בשביל ההורים) ורשת חברתית "מגניבה" (בשביל הילדים): בחו"ל, בשונה מבארץ, עולם ה PrePaid Phones (מה שאצלנו ניסו לעשות עם טוקמן) הוא מפותח יחסית ולא מעט הורים קונים כאלה בשביל הילדים כדי להיות בשליטה על ההוצאות (כך לפחות נטען באתרים הגדולים. מסקירה של פורומים בנושא, קיבלתי את ההרגשה שרוב בני הנוער משתמשים בניידים רגילים במסגרת תוכנית תשלום משפחתית, אבל אני הולך עם הסטטיסטיקה) – בהסתמך על עולם הסלולרים, לתת כרטיס משולם מראש לבני נוער בסכום שההורים מודעים אליו במקום דמי כיס נשמע כמו רעיון הגיוני.

על מה כדאי להסתכל בקמפיין?

מילות המפתח שמנסים לדחוף בבנק ובמייספייס הן "בטוח" (כי לכו תדעו מה הילדים שלכם יעשו עם דמי כיס) ו"בשליטה" (בשביל ההורים). שווה להסתכל על שני דברים בשיתוף הפעולה בין שני הגופים: הראשון – מבחן התוצאה: האם ילדים יחשבו שכרטיס אשארי משולם מראש יהיה עדיף על דמי כיס במזומן (ייתן אינדיקציה על כדאיות מכירה באינטרנט לבני נוער) ושנית – מבחן המדיה: האם רשת חברתית היא כלי טוב להפצת מוצר מסוג זה ואיך יתקשרו את העניין כדי שיעבור בצורה טובה בצינורות החברתיים. ואף מילה על ויראלי.

אצל רובנו המושג "רשת חברתית לנוער" מעלה קונוטציות של היכרויות, תמונות חושפניות, אלכוהול ורמה לא גבוהה באופן כללי. בארה"ב ארגונים ללא מטרות רווח נכנסו לאחרונה לרשתות החברתיות, שם הם מנצלים את האפקטים הקהילתיים כדי לקדם את מטרותיהם.

בסרטון שלפנינו קבוצת To Write Love on Her Arms העוסקת בעיקר בטיפול בדיכאון בקרב צעירים, מסייעת לצעירה מכורה להרואין בדרך לגמילה באמצעות הרשת החברתית Myspace הפופולארית בארה"ב. מקסים לראות איך ארגונים מוציאים את הטוב מהרשתות החברתיות. חומר למחשבה בשביל כל מנהל אתר.