מפגש נעים ללב חימם את הדירות הדיסקרטיות שלי היום
והסיפור שקדם לפגישה זו לא יוצא מדעתי – בבוקר רציתי לעזוב את כל הדירות הדיסקרטיות ולשבת ליד המחשב. עם זאת, קרוב יותר לגוף.
דיברתי פעם במיניבוס עם אישה נחמדה בגיל לא ברור, שהכרתי כמוכרת בחנות קטנה בשוק הכפרי שלנו. מילה במילה, על מזג האוויר, על הילדים, על העבודה, על זה, על זה… בסוף המסע מהכפר שלנו לאנאפה, תוך חמישים דקות נודע לי שוואלה היא אלמנה מגיל צעיר, גרה עם בניה, אחת בצבא, השנייה מסיימת את בית הספר, שהיא בונה בית ארוך וקשה, שגבר מבקר שדייר אצל שכנים דואג לה, שנראה שאדם טוב, אבל כלפי חוץ היא לא אוהבת את זה. לכן, היא לא מושכת אותו במיוחד, אם כי היא באמת רוצה את הבעלים לבית ובכלל… בשלב זה, המיניבוס הגיע לעיר הנופש שלנו, ואני, אמרתי לוואלה להיפרד מאיזושהי בנאליות, שאני לא שותה מים מהפנים, רצתי לעסקים שלי.
אחרי כמה שבועות, כשעברתי את השוק שלנו, הסתכלתי במיוחד בחנות שבה עבדה ואליה. מצאתי אותה שם משועממת ועצובה מאוד-האנשים מעטים, ההכנסות מצחיקות, נגיף הקורונה הארור, כל הדירות דיסקרטיות… מכיוון שאיכשהו התקשרנו בחום במיניבוס, לא יכולתי לעזוב רק על ידי ביצוע רכישה, לומר, תודה ולהתראות. שאלתי, מה שלומך בחזית האישית ומה עם החבר עם המראה הלא נכון? ואז אני מתפרץ. הוא אומר שהשכנים כבר חושבים שהיא טיפשה, כמו איש זהב, הם לא שוכבים על הכביש, שהיא מעשנת ובונה ממנה את הנסיכה-נסמיאנה במקום ישר.
אני שואל את וואלי, מה בדיוק היא לא אוהבת בגבר הזה? שפתיים, אומר, הלסת מרובעת, האף חסון, הגבות, כמו של ברז ‘ נייב, העיניים שחורות, לא תבינו בהן שום דבר וקול גס. בקיצור, אומרת ואליה, לא הטיפוס שלי, תמיד אהבתי גברים כמו ריצ ‘ רד גיר. וזה מהגב וואו-בסדר, אבל איך הפנים יסתובבו-הכל, אומרת ואליה, אני לא יכולה-פרצוף כזה הוא גרזן!..
הופעתו הפתאומית של דמותו של ריצ ‘ רד גיר בביתן קטן, מלא ללא שום דבר, כמובן, משעשעת אותי, אבל ואליה הייתה רצינית. אתה מבין, הוא אומר, עכשיו אני עדיין צריך להסתכל עליו כל יום, ביקשתי לעבוד בזמן שוירוס הקורונה, ואין עבודה אחרת. המחירים לא נשברים, אבל יש לי עבודה על הבית… הקשבתי לוואלה באהדה, חשבתי לעצמי שאישה כל כך יפה, יושבת את שארית שנותיה הנשיות בשוק הכפרי, לא צפויה לחכות לפגישה גורלית כאן. איפה הם-רווקים, טובים ובו בזמן נאים?! מה לעזאזל ריצ ‘ רד גיר?!
לאחר שניסחתי את המחשבה הפשוטה הזו בקול רם יותר, רציתי להיפרד מוואלי, כשהיא עצרה אותי
“ככה אתה מסביר את זה נכון, ואני כנראה באמת טיפשה בררנית. הבן שלי אומר לי שהדוד של קוהל נורמלי, לא חתיך, אבל גם לא פריק. אתה יכול להסתכל על זה, דרך אגב. הוא עוזר בשיפוץ בהוזמאג. זה יהיה מעניין מה אתה אומר!”
והלכתי לראות את הדוד קוהל, למרבה המזל, החוזמאג שלנו נמצא במרחק של עשרה צעדים ממש שם, בשוק. המצאתי שאלה כלשהי על טיח גס על עשרה ריבועים(שיש צורך אמיתי) ולחצתי על שמו של גיבור ואלי. גבר שמנמן ניגש. ובכן, חברים יקרים, אני יכול לומר? ריצ ‘ רד גיר, כמובן, לא שכב כאן. כמו כל שאר הסרטים היפים. רק התנשמתי: איזה דוד צבעוני!
האמן ואלרה רוסלאקוב בהחלט היה אומר שלאיש הזה יש פנים מעניינות, והוא היה רוצה לצייר דיוקן. ראשית, מבט רגוע ובטוח של עיניים חומות, שנית, מתאר יפה וברור של שפתיים גדולות, שלישית, סנטר כבד, אך לא מרובע עם גומה, רביעית, אף… כן, אתה יודע, האף הוא כמו האף! הכל בפנים הגבריות המחוספסות האלה היה מאוזן והרמוני, וגבות עבות קישטו מצח גבוה. אם דוד קול היה מוצא את עצמו בהוליווד, הוא היה מקבל תפקידים של בוקרים אכזריים או שוטרים הוגנים. אני לא יודע מי הדוד קוהל היה משחק אצלנו. נראה לי שהטיפוס הזה לא ראוי לכבוד היום…
כשחזרתי לוואלה בחנות, הנחתי לה את רשמיי בצבעים. וואלה הקשיבה בשקט למונולוג החם שלי, שעיקרו הסתכם, למעשה, בדעת שכנותיה: וואלה, את טיפשה!
עברו יותר משלושה חודשים מאז האירועים האלה. ועכשיו היום אני מתמודד חזיתית, יוצא מהמונית ליד דירות דיסקרטיות, עם וולי ותלם. הם הלכו להצביע. צועק לוואלה ” היי!, דמיינתי חיקוי חקרני על קולי. ואליה משכה מיד את ידה הימנית-מחווה ידועה עם האגודל כשהכל נהדר!.. ונראה לי שהם נראים טוב מאוד: וואלה יפה, בהירה וקולה קשה עם כתפיים רחבות.
…יותר מאשר בטוח כי לא את האזהרות של השכנים ולא שלי דירות דיסקרטיות ציורית שיחק תפקיד מכריע בסיפור הזה. סביר להניח שקוליה עצמו מצא דרכים לשבור סטריאוטיפים מטופשים במוחה של האלמנה היפה.
כשאני צופה את השאלות של הקוראים המוקפדים ביותר, אני מודיע: כשאני מתמודד עם גיבורי הסיפור ליד תחנת הבחירות, עקפתי את מקום האושר הזה. רק ליד בית הספר גרים החברים שלי. אבל זה לא רלוונטי וכפי שאתה יכול לדמיין, זה סיפור אחר לגמרי.