הקשר בין אישיות לתדירות יחסי מין מורכב מכפי שנדמה

הקשר בין אישיות לתדירות יחסי מין מורכב מכפי שנדמה

זוג מבוגרים הולך יחד בגן בוטני ומשוחח

כותרות שמייחסות את תדירות יחסי המין בזוגיות לאופי של האישה אולי מושכות תשומת לב, אבל הן גם עלולות לעוות את התמונה. לפי תיאור המחקר, נמצא קשר בין תכונות אישיות מסוימות של נשים לבין תדירות גבוהה יותר של יחסי מין בקרב זוגות בתחילת דרכם. מכאן ועד למסקנה שנשים הן האחראיות לפערים בחשק או לתדירות היחסים יש מרחק גדול.

מה נבדק במחקר

החוקרים הסתמכו על שלושה מחקרים שעסקו בזוגות הטרוסקסואלים לקראת נישואים או בתחילת חיי הנישואים. המשתתפים ניהלו יומנים שבהם תיעדו את חיי המין שלהם, ובמקביל מילאו שאלוני אישיות המבוססים על מודל חמש התכונות הגדולות.

בניתוח הנתונים הופיע קשר בין תדירות יחסי המין לבין תכונות כמו נעימות ופתיחות אצל הנשים. ניתוח אחר קישר פתיחות אצל גברים לשביעות רצון מינית נמוכה יותר. אלה ממצאים שעשויים להצדיק מחקר נוסף, אך הם אינם מסבירים לבדם מדוע זוג מסוים מקיים יחסי מין בתדירות כזו או אחרת.

ההבחנה הזאת מהותית: קשר סטטיסטי אינו מוכיח שתכונת אישיות היא הסיבה להתנהגות. הוא בוודאי אינו מאפשר להטיל אחריות על אחד מבני הזוג. ייתכן שתכונת הנעימות קשורה לאופן שבו אדם מגיב לבקשות, מבטא חיבה או מנהל משא ומתן זוגי. ייתכנו גם הסברים אחרים שלא נמדדו כלל.

תדירות אינה מספרת את כל הסיפור

ספירת מפגשים מיניים אינה מגלה מי יזם אותם, מה הייתה מידת החשק של כל אחד מבני הזוג, האם שניהם הרגישו בנוח או עד כמה החוויה הייתה מספקת. זוג יכול לקיים יחסי מין לעיתים קרובות ולחוות פערים משמעותיים ברצון. מנגד, תדירות נמוכה אינה מעידה בהכרח על בעיה, כל עוד היא מתאימה לשני הצדדים.

גם המונח נעימות עלול להטעות כאשר מוציאים אותו מההקשר הפסיכולוגי. נעימות היא תכונת אישיות רחבה, ולא שם נרדף להסכמה, לזמינות מינית או לנכונות להיענות לכל יוזמה. הצגה פשטנית של הממצא עלולה לחזק את הסטריאוטיפ שלפיו הגבר תמיד רוצה יותר, ואילו האישה משמשת כשומרת הסף של חיי המין. המציאות הזוגית מגוונת בהרבה.

המדגם מצמצם את האפשרות להכליל

הזוגות שנבדקו היו בשלב מוקדם יחסית של הקשר הממוסד. בתקופה הזאת עשויים להופיע התרגשות, שינוי בשגרת החיים וציפיות הקשורות לנישואים. דפוסים שנמדדים במשך כמה שבועות בתחילת הדרך אינם בהכרח נשמרים לאחר שנים של זוגיות.

יש משמעות גם לכך שהמחקר התמקד בזוגות הטרוסקסואלים. אי אפשר להניח שממצאים מקבוצה מוגדרת אחת מתארים זוגות חד־מיניים, קשרים שאינם במסגרת נישואים או מערכות יחסים הנמצאות בשלבים אחרים. המדגם אינו חסר ערך, אך צריך להבין במדויק את גבולותיו.

נוסף על כך, יומן אישי ושאלון אישיות נשענים על דיווח המשתתפים. כלים כאלה יכולים לספק מידע מועיל, אך הם מושפעים מהזיכרון, מפרשנות אישית ומהנכונות לחשוף פרטים אינטימיים. לכן רצוי להתייחס אליהם כחלק מתמונה רחבה ולא כמדידה מוחלטת של הקשר.

מה באמת משפיע על החשק ועל התדירות

חיי המין של זוג מושפעים ממכלול משתנה של נסיבות. עייפות, עומס בעבודה, מצב רוח, מתח, תחושת קרבה, קונפליקטים, חוויות עבר והיעדר פרטיות יכולים להשפיע על החשק. לפעמים השינוי קשור לאדם אחד, לפעמים לדינמיקה ביניהם, ולעיתים פשוט לתקופה עמוסה שחולפת.

גם תכונות אישיות עשויות להיות חלק מהתמונה, אך הן פועלות בתוך קשר מסוים ובתנאים מסוימים. אדם פתוח או נעים אינו מתנהג באופן זהה בכל מערכת יחסים, והתגובה שלו תלויה גם בהתנהגות של בן או בת הזוג. משום כך, מחקר זוגי שמבודד תכונה אחת מסתכן בהחמצת יחסי הגומלין שבין שני האנשים.

כיצד לקרוא ממצאים כאלה באופן ביקורתי

לפני שמאמצים מסקנה דרמטית, כדאי לבדוק מי השתתף במחקר, כמה זמן נמשכה המדידה ומה בדיוק נמדד. יש הבדל בין תדירות, חשק, יוזמה ושביעות רצון, אף שלעיתים כותרות תקשורתיות מערבבות ביניהם. כדאי גם לשאול אם נמצא קשר בלבד או שהמחקר באמת מאפשר להסיק סיבתיות.

המסקנה הסבירה אינה שנשים בעלות אופי מסוים קובעות את חיי המין של הזוג. לכל היותר, הנתונים מצביעים על קשר אפשרי בין אישיות לבין היבטים מסוימים של ההתנהגות המינית במדגם מוגבל. כדי להבין פערים בחשק ובתדירות צריך לבחון את שני בני הזוג, את איכות התקשורת ביניהם ואת נסיבות חייהם, בלי להפוך צד אחד לאשם או לאחראי הבלעדי.