אני נשוי באושר, אך תוהה מה אולי היה קרה עם האקס שלי

אני נשוי באושר, אך תוהה מה אולי היה קרה עם האקס שלי

אני נשוי באושר, אך תוהה מה אולי היה קרה עם האקס שלי

“אני לא רוצה לדבר איתך על מזג האוויר. אני לא רוצה מערכת יחסים שטחית,” אמר Greg בטון מחייב. זה היה בשנת 1992, והוא שוחח עם Jennifer בטלפון מאורך ממרכזו של Florida. Jennifer חזרה הביתה לקנדה אחרי שנה של היכרות סוערת עם Greg. Jennifer הייתה בת 16, ו-Greg היה בן 20.

בשנת 2016, Greg ו-Jennifer שוחחו בטלפון, החליפו אימיילים והאהבו תמונות של משפחות בפייסבוק. הם בשנות ה-40 לחייהם. Greg עדיין נמצא במרחק ומתגורר בג’ורג’יה, ו-Jennifer בקנדה. הם נשואים באושר, אך אינם זה לזה. וביום-יום, הם לעיתים קרובות מדברים על מזג האוויר, כמו שדמויות רבות בחיים מתנהלות, כאשר נושאים פשוטים הופכים לחלק בלתי נפרד מקשר שהתחיל לפני שנים רבות.

הסיפור של Greg ו-Jennifer על אהבה, מזל, והתרחקות גאוגרפית מזכיר את הגאות והשפל של גאות הים שהסירה אותם ביחד לאורך רוב חייהם הבוגרים. הם לא סיימו יחד, אך הם בלתי נפרדים זה מזה, והבני זוג שלהם מבינים ושותפים את הקשר הייחודי הזה.

התחלות והיכרות ראשונית

כש- Jennifer הייתה בת 16, היא נסעה לבקר את הדודה הפנסיונרית שלה בפורט Lauderdale, Florida, יחד עם חברה בשם Kelly. במהלך הביקור, היא פגשה את Greg שעבד כווגה בכניסה למשרד הקונדו של הדודה שלה, שהיה במרחק כמה דלתות. היא נחשפה לסביבה חדשה ומרגשת, ופגשה בחבריו של Greg, שהזמינו אותה להצטרף אליהם ליום בחוף הים, שם הם ישבו יחד והפסיקו את היום כג teenagers רגילים. זה היה מרגש ומרשים במיוחד כי Greg היה בגיל העשרים, וכיבד את הרעיון של להיות עם אנשים שמבוגרים ממנה באותן שנים בכמה שנים. 

בהמשך, Jennifer חזרה לקנדה ועוד שנה עברה עד שביקרה שוב בפורט Lauderdale. הפעם היא התקשרה לטלפון של Greg, שלא הייתה לה שום דרך לדעת אם הוא זכר אותה. בהתאם לבקשת הדודה, היא שאלה את אמא שלה אם יש בידיוק אדם בשם Greg ברשימות הטלפון. ובכן, היה. הם נהיו בלתי נפרדים לשבועיים, בכל פסק זמן שהיה לה. באותם ימים, Jennifer הייתה יוצאת ל-Floria המון, thanks to אחותה של הדודה שלא חששה לשלוח לה כרטיסי טיסה. הקשר עם Greg התבסס על הקשר המולד והמשפחה המשותפת, כמו גם על הזיכרונות המשותפים והחוויות שהיו להם יחד. 

Greg אהב את Jennifer באהבה ובתשוקה, כשהוא נותן לה את כל תשומת הלב וההערכה שיכולה להיות לו כלבד אישה בת 18. הוא שלח לה מכתבים מידי שבוע, ש Jennifer שמרה ומסתכלת עליהם מעת לעת. “הוא היה בדיוק מה שכל אישה בת 18 הייתה מבקשת בגבר, אבל הוא היה גם מאוד ברור וחד משמעי. מבחינתו, זה הכל או כלום,” היא מספרת.

הפרידה והחיים הלא פשוטים

למרות האהבה הגדולה והתשוקה, הם נאלצו להיפרד. מגבלות טכנולוגיות, כמו דרישות לאשרות ודרישות חוקיות, וגם ההבדלים החברתיים-כלכליים היו מכשולים משמעותיים. Jennifer באה ממשפחה מבוססת מעלה, והייתה צריכה לסיים אוניברסיטה ולהיות אשת מקצוע, בעוד ש-Greg בא ממשפחה עובדת, שהתחנך על ידי אם חד-הורית, והיה חלק מהשוק התעסוקתי כבר בגיל צעיר כדי לתמוך במשפחתו. 

השאלות על מיהו שביעדים, מי מגיע למי, הפכו גם לעניין של מעמד כלכלי. Jennifer הייתה שואלת, באירוניה, מתי Greg יבוא לבקר אותה, כי הוא היה צריך לחסוך כסף במשך חודש ולחסוך כ-400 דולרים לטיסת אוויר. לא הייתה לו משפחה עשירה ואוהבת, כמו גם לאלה שלה. הם היו בשני קצוות של חוט המודעות והחיים, ומבחינות רבות, ההפרדה ביניהם הייתה קשה ומורכבת.

החיים בהמשך – הזדמנויות ומסרים חבויים

כשהייתה Jennifer בוגרת אוניברסיטה, היא קיבלה הצעה לעבודה באטלנטה, ג’ורג’יה, ומיד עברה לשם. היא הייתה בקשר רופף עם Greg, אך תמיד נזכרה בו. לאחר פרידה מבן זוגה, היא הרגישה צורך לבדוק אם Greg עדיין קיים, ושלחה אליו מכתב בהתחשב בכך שהיה קשה אז למצוא מישהו דרך מפתחות הקיום של אותם ימים, כמו ספר הטלפונים הצבעוני. היא ידעה את ה-תאריך לידה והכתובת האחרונה שלו, והסתכלה על הכתוביות הנלוות כדי למצוא דרכו. 

Greg היה באותה תקופה במערכת יחסים שלו, והרגיש שהוא לא יכול לגלות את כל רגשותיו. כשקיבל את המכתב, הוא התקשר אל Jennifer תוך חמש דקות, אך שוחחו פחות מחמש דקות, כי אמר לה שהוא מרגיש אותו דבר, אך הוא היה מעורב ומאוהב באחר. 

כשהזמן חלף, Jennifer קיבלה הזדמנות לעבוד כילדה קטנה (nanny) בפורט Lauderdale, באותו בניין בו Greg עבד כווגה ומאוחר יותר הקשר חזר. על יום הולדת שלה, Greg מצא את מספר הטלפון החדש שלה, ובשיחת טלפון הוא הודיע שישתדל להגיע לפגוש אותה, אבל בהמשך, היא החליטה לא להיפגש עם Greg באותו רגע, ולבסוף, לא חזרה לעיר ההיא. שנתיים אחר כך, באותו היום, היא שומעת ממנו מחדש, והוא מתקשר אליה, והפעם הם חוזרים ומחוברים.

יותר מאוחר, Jennifer מודה שזו אהבה שנולדה בלב, שבלתי אפשרי להסביר במילים פשוטות. היא אומרת כי זה סוג של אהבה שמדבר על כך שתמיד יש תשתית של קשר חזק, שאף על פי שדרכי ההכרות נקטעות, הלב שומר ומזכיר. Jennifer מרגישה שזה קשר שממשיך להתפתח גם לאחר שנים רבות, ושהוא חלק ממנה באופן מיוחד, וממשיך ללוות אותה בכל שלב של חייה.